נכון שלדרבי חוקים משלו?,
נכון שכדורגל משחקים 90 דקות? (או משהו כזה?),
אז גם לאתגר של מיקסים חוקים משלו...(אבל משחקים אותו יותר מ- 90 דקות). חוק ראשון אומר שאין לי רעיון ואני לא משתתפת הפעם, חוק שני אומר שאולי כדאי בכל זאת לחפש איזה רעיון. חוק שלישי אומר שאין לי רעיון ואני לא משתתפת (זהה לחוק ראשון אבל מגיע אחרי החוק השני, תמיד).
אחר כך אני בכל זאת מתחילה לצוד אחר רעיון ברחבי האינטרנט, גם לרעיון כמה חוקים משלו: הוא חייב להיות קל יחסית, עם חומרים שיש לי בבית, הפרויקט חייב להיות פרקטי שישמש אותי או את בני ביתי, ודבר אחרון, עדיף שלא ייצא חארטה, בכל זאת, פאדיחות, אנשים מכירים אותי...
כך יכול לעבור לו שבוע שלם של תיסכול וחיפושים, מקץ השבוע אני מגיעה למסקנה מרחיקת הלכת שאין לי רעיון ואני לא משתתפת, אז מה קרה? אז אני לא אשתתף.... אז אנשים לא יכנסו לבלוג שלי, לא יכירו אותי, אני לא אעניין אותם ודי....
זה מריץ אותי חזרה למחשב כמו טיל לחפש רעיון. ואז, כשאפסו כל הסיכויים, כשאבדה תקווה, אני פתאום מוצאת בפליקר יוצרת שמוצאת חן בעיניי וסוף סוף אני מתיישבת לשולחן כדי לעבוד ולא כדי לשחק במחשב כמו שאומרים הילדים שלי.
בשלב הזה אני תמיד שואלת את עצמי מי מבני הבית יהפוך לקורבן שעל קירות חדרו תיתלה יצירת האמנות.
אני, שלי זה הכי מתאים לא באה בכלל בחשבון כי אין לי אף פינה משלי, אמנם יש כבר חדר עבודה אבל הבעל החוצפן השתלט על כולו ומיהר למלא אותו בחוטי חשמל, ברגים, קופסאות כלי עבודה וכדומה....זה עניין זמני בלבד, הוא עוד ישלם על כך (בעיקר בשל העובדה שאני עומדת לאפסן חלק ניכר מהציוד שלו בפח זבל הקרוב).
או קיי, נותרה הילדה, כרגיל אני מתייעצת איתה בלשון הודעה (יש לי משהו לתלות לך בחדר, כן זה מתאים, לא, זה לא הכל ורוד וסגול, לא, זה לא תינוקי כמו מה שתליתי לך אתמול).
אז באמת השתדלתי שזה לא יהיה תינוקי כי למרות שהילדה מילאה את חדרה בדברים ורודים (רצוי עם פרווה, רצוי שזה גם ינצנץ ויחזיק שרביט של פיה), בכל זאת ריחמתי עליה.
יצרתי כרגיל בחומר האהוב עלי - לבד וכמובן בניירות שונים, קצת מדבקות מתגרדות וקצת עיטורים ביד חופשית, מסגרת שהתאמתי לנושא ויש אתגר בבד ונייר.
יצרתי כרגיל בחומר האהוב עלי - לבד וכמובן בניירות שונים, קצת מדבקות מתגרדות וקצת עיטורים ביד חופשית, מסגרת שהתאמתי לנושא ויש אתגר בבד ונייר.
ובנפנוף לשלום של מלכת יופי:
ובשכיבה על הצד (סוף סוף למדתי איך מצלמים מהצד כדי שתראו את התלת מימדיות של כל העסק).
ברור שפעם הבאה אני לא משתתפת באתגר ( אין לי רעיון...).
להתראות,
מקופלת
25 תגובות:
נהדר!!
את גדולה!
בעיקר כי אני כל חודש נמצאת בשלב ה "אין לי רעיון ואני לא משתתפת" רק בניגוד אלייך אני עומדת מאחורי כל מילה שלי, וכל חודש (כמעט) אני בהחלט לא משתתפת. (אבל בניגוד אלייך אני גם עצלנית נוראית....אז כנראה שזה הגיוני.... בעעעע)
ועדיין לא חזרתי אלייך בנוגע לחותמת, לא כי אני לא רוצה (ברור שאני רוצההההה) אלא כי עדיין "אין לי רעיון! נשבעת :)
ואוו.
זה אחד הדברים הכי יפים, שובי לב ומשובבי נפש שראיתי.
מתיקות מרוכזת ואסתטיקה צרופה.
תודה!
לירז
את לא זקוקה לזכייה באתגר! יש לך כשרון ששוה את הכל!
אוווו זה פשוט מקסים!
שיא המתיקות!
מהמממםםם
חבל על הזמן אהבתי
זהבית שקד
מתוק בטירוף! וגיברת תקשיבי לי טוב טוב אין מצב שאנשים לא יכנסו לבלוג שלך, ולא יכירו אותך, ולא תענייני אותם, זה רק עניין של זמן עד שכוווווולם יגלו אותך!
מ-ד-ה-י-ם. לא, לא, ממש מדהים-מדהים-מדהים. הפרטים הקטנים, הצבעים. פשוט יפהפה!!
וואו, פשוט וואו!
צבחינתי זכית באתגר :-) בגדול!
משגע ומקסים. עדין להפליא ובטוב טעם.
מתאים מאוד לחדר של ילדה קטנה ומתוקה.
שיווו זה מתוק ומקורי בטירוף!!כ"כ מיוחד!!
והכתיבה שלך פשוט קולחת
כיף של בלוג :)
מקסים!!!! מקסים!!! מקסים!!!!
אה, כן, וגם ממממממממממממממממממממממממממתוק!!!!
אוי אוי אוי זה פשוט הכי מקסים שיש...............
מקסים וכ"כ מדוייק. משהו !
מעלף. סוף. נקודה. כל מילה נוספת מיותרת.
וואו זה מהמם ברמות קשות!!!! פשוט עבודה מדהימה - WOW!
אין ספק!!!! הדבר הזה יפיפה ומושלם - מבחינתי את המנצחת - בטוח!!!!!!!
חיפושולי
מתוק בטירוף!!!!
הייתי שמחה לדעת מי היוצרת שנתנה לך את ההשראה.
אולי גם אני אקבל קצת השראה ממנה...
תודה לכולם על התגובות החמות והכייפיות. תענוג לחזור לבלוג שלי וראות שיש תגובות.
בקשר ליוצרת שנתנה לי השראה, אם לוחצים על המילה "יוצרת" בבלוג עוברים לפליקר שלה, חבל שעוד לא הבנתי איך לסמן את צבעי הקישור בצבע שונה משאר הטקסט, בכלל, כל דקה יש לי איזה תקלה אחרת עם הבלוג המעצבן הזה....טוב, לא יפה להאשים את הבלוג, בטח זה נובע בגלל הבורות שלי.
להתראות,
מקופלת
תמונות משגעות!
אהבתי מאוד.
זה מתוק ככ! שילוב מקסים של לבד ונייר.
והילדות האלו נהדרות - זה חיתוכים מוכנים? ציירת/גזרת לבד?
תודה רבה, את הילדות גזרתי לפי סקיצה קטנה שהכנתי בצד.
כאמור, מאוד אהבתי את היוצרת מפליקר שממנה הושפעתי ואת השיער מהחבל עשיתי כמוה (למרות שהלכתי על דמויות יותר ילדותיות).
סופר מתוק!!! ♥
טוב, אני מדפדפת לי להנאתי בבלוג ורוצה להגיב על כל פוסט, אבל ממש לא רוצה שתשנאי אותי אחרי שבבוקר תקומי ותראי 300 תגובות חדשות מהימים הראשונים של הבלוג... אז אני משתדלת לדלג. ופה נשברתי!
החתול הזה עשה לי את זה. הוא שבר אותי לגמרי. הוא כ"כ מתוק, והראש שלו שככה מוטה הצידה.
אני מאוהבת. בו. ובבלוג שלך כולו. את כותבת נפלא ואני נהניית מכל רגע.
שלא לדבר על היצירות הנפלאות שלך...על תיקי החיתולים המהממים...
אני אחזור....
ליאור-חתולי8
מטריף!!!
את מוכשרת בטירוף!!!
הוסף רשומת תגובה