יום חמישי, 25 בדצמבר 2008

מיקסים-בד ונייר

נכון שלדרבי חוקים משלו?,
נכון שכדורגל משחקים 90 דקות? (או משהו כזה?),
אז גם לאתגר של מיקסים חוקים משלו...(אבל משחקים אותו יותר מ- 90 דקות). חוק ראשון אומר שאין לי רעיון ואני לא משתתפת הפעם, חוק שני אומר שאולי כדאי בכל זאת לחפש איזה רעיון. חוק שלישי אומר שאין לי רעיון ואני לא משתתפת (זהה לחוק ראשון אבל מגיע אחרי החוק השני, תמיד).
אחר כך אני בכל זאת מתחילה לצוד אחר רעיון ברחבי האינטרנט, גם לרעיון כמה חוקים משלו: הוא חייב להיות קל יחסית, עם חומרים שיש לי בבית, הפרויקט חייב להיות פרקטי שישמש אותי או את בני ביתי, ודבר אחרון, עדיף שלא ייצא חארטה, בכל זאת, פאדיחות, אנשים מכירים אותי...
כך יכול לעבור לו שבוע שלם של תיסכול וחיפושים, מקץ השבוע אני מגיעה למסקנה מרחיקת הלכת שאין לי רעיון ואני לא משתתפת, אז מה קרה? אז אני לא אשתתף.... אז אנשים לא יכנסו לבלוג שלי, לא יכירו אותי, אני לא אעניין אותם ודי....
זה מריץ אותי חזרה למחשב כמו טיל לחפש רעיון. ואז, כשאפסו כל הסיכויים, כשאבדה תקווה, אני פתאום מוצאת בפליקר יוצרת שמוצאת חן בעיניי וסוף סוף אני מתיישבת לשולחן כדי לעבוד ולא כדי לשחק במחשב כמו שאומרים הילדים שלי.

בשלב הזה אני תמיד שואלת את עצמי מי מבני הבית יהפוך לקורבן שעל קירות חדרו תיתלה יצירת האמנות.
אני, שלי זה הכי מתאים לא באה בכלל בחשבון כי אין לי אף פינה משלי, אמנם יש כבר חדר עבודה אבל הבעל החוצפן השתלט על כולו ומיהר למלא אותו בחוטי חשמל, ברגים, קופסאות כלי עבודה וכדומה....זה עניין זמני בלבד, הוא עוד ישלם על כך (בעיקר בשל העובדה שאני עומדת לאפסן חלק ניכר מהציוד שלו בפח זבל הקרוב).
או קיי, נותרה הילדה, כרגיל אני מתייעצת איתה בלשון הודעה (יש לי משהו לתלות לך בחדר, כן זה מתאים, לא, זה לא הכל ורוד וסגול, לא, זה לא תינוקי כמו מה שתליתי לך אתמול).

אז באמת השתדלתי שזה לא יהיה תינוקי כי למרות שהילדה מילאה את חדרה בדברים ורודים (רצוי עם פרווה, רצוי שזה גם ינצנץ ויחזיק שרביט של פיה), בכל זאת ריחמתי עליה.
יצרתי כרגיל בחומר האהוב עלי - לבד וכמובן בניירות שונים, קצת מדבקות מתגרדות וקצת עיטורים ביד חופשית, מסגרת שהתאמתי לנושא ויש אתגר בבד ונייר.






























ובנפנוף לשלום של מלכת יופי:






















ובשכיבה על הצד (סוף סוף למדתי איך מצלמים מהצד כדי שתראו את התלת מימדיות של כל העסק).






















ברור שפעם הבאה אני לא משתתפת באתגר ( אין לי רעיון...).

להתראות,
מקופלת

25 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

נהדר!!

אנונימי אמר/ה...

את גדולה!
בעיקר כי אני כל חודש נמצאת בשלב ה "אין לי רעיון ואני לא משתתפת" רק בניגוד אלייך אני עומדת מאחורי כל מילה שלי, וכל חודש (כמעט) אני בהחלט לא משתתפת. (אבל בניגוד אלייך אני גם עצלנית נוראית....אז כנראה שזה הגיוני.... בעעעע)
ועדיין לא חזרתי אלייך בנוגע לחותמת, לא כי אני לא רוצה (ברור שאני רוצההההה) אלא כי עדיין "אין לי רעיון! נשבעת :)

אנונימי אמר/ה...

ואוו.
זה אחד הדברים הכי יפים, שובי לב ומשובבי נפש שראיתי.
מתיקות מרוכזת ואסתטיקה צרופה.
תודה!
לירז

קשת אוהבת אמר/ה...

את לא זקוקה לזכייה באתגר! יש לך כשרון ששוה את הכל!

אנונימי אמר/ה...

אוווו זה פשוט מקסים!

שיא המתיקות!

אנונימי אמר/ה...

מהמממםםם
חבל על הזמן אהבתי

זהבית שקד

הניק זיקוקית תפוס אמר/ה...

מתוק בטירוף! וגיברת תקשיבי לי טוב טוב אין מצב שאנשים לא יכנסו לבלוג שלך, ולא יכירו אותך, ולא תענייני אותם, זה רק עניין של זמן עד שכוווווולם יגלו אותך!

אנונימי אמר/ה...

מ-ד-ה-י-ם. לא, לא, ממש מדהים-מדהים-מדהים. הפרטים הקטנים, הצבעים. פשוט יפהפה!!

אנונימי אמר/ה...

וואו, פשוט וואו!

צבחינתי זכית באתגר :-) בגדול!

אנונימי אמר/ה...

משגע ומקסים. עדין להפליא ובטוב טעם.
מתאים מאוד לחדר של ילדה קטנה ומתוקה.

אנונימי אמר/ה...

שיווו זה מתוק ומקורי בטירוף!!כ"כ מיוחד!!
והכתיבה שלך פשוט קולחת
כיף של בלוג :)

אנונימי אמר/ה...

מקסים!!!! מקסים!!! מקסים!!!!



אה, כן, וגם ממממממממממממממממממממממממממתוק!!!!

אנונימי אמר/ה...

אוי אוי אוי זה פשוט הכי מקסים שיש...............

אנונימי אמר/ה...

מקסים וכ"כ מדוייק. משהו !

אנונימי אמר/ה...

מעלף. סוף. נקודה. כל מילה נוספת מיותרת.

אנונימי אמר/ה...

וואו זה מהמם ברמות קשות!!!! פשוט עבודה מדהימה - WOW!

אנונימי אמר/ה...

אין ספק!!!! הדבר הזה יפיפה ומושלם - מבחינתי את המנצחת - בטוח!!!!!!!

חיפושולי

אנונימי אמר/ה...

מתוק בטירוף!!!!

הייתי שמחה לדעת מי היוצרת שנתנה לך את ההשראה.
אולי גם אני אקבל קצת השראה ממנה...

mekoopelet אמר/ה...

תודה לכולם על התגובות החמות והכייפיות. תענוג לחזור לבלוג שלי וראות שיש תגובות.
בקשר ליוצרת שנתנה לי השראה, אם לוחצים על המילה "יוצרת" בבלוג עוברים לפליקר שלה, חבל שעוד לא הבנתי איך לסמן את צבעי הקישור בצבע שונה משאר הטקסט, בכלל, כל דקה יש לי איזה תקלה אחרת עם הבלוג המעצבן הזה....טוב, לא יפה להאשים את הבלוג, בטח זה נובע בגלל הבורות שלי.
להתראות,
מקופלת

אנונימי אמר/ה...

תמונות משגעות!

אהבתי מאוד.

אנונימי אמר/ה...

זה מתוק ככ! שילוב מקסים של לבד ונייר.
והילדות האלו נהדרות - זה חיתוכים מוכנים? ציירת/גזרת לבד?

mekoopelet אמר/ה...

תודה רבה, את הילדות גזרתי לפי סקיצה קטנה שהכנתי בצד.
כאמור, מאוד אהבתי את היוצרת מפליקר שממנה הושפעתי ואת השיער מהחבל עשיתי כמוה (למרות שהלכתי על דמויות יותר ילדותיות).

אנונימי אמר/ה...

סופר מתוק!!! ♥

אנונימי אמר/ה...

טוב, אני מדפדפת לי להנאתי בבלוג ורוצה להגיב על כל פוסט, אבל ממש לא רוצה שתשנאי אותי אחרי שבבוקר תקומי ותראי 300 תגובות חדשות מהימים הראשונים של הבלוג... אז אני משתדלת לדלג. ופה נשברתי!
החתול הזה עשה לי את זה. הוא שבר אותי לגמרי. הוא כ"כ מתוק, והראש שלו שככה מוטה הצידה.
אני מאוהבת. בו. ובבלוג שלך כולו. את כותבת נפלא ואני נהניית מכל רגע.
שלא לדבר על היצירות הנפלאות שלך...על תיקי החיתולים המהממים...
אני אחזור....
ליאור-חתולי8

מוני אמר/ה...

מטריף!!!
את מוכשרת בטירוף!!!