הדרכה מצולמת - שובך

החומרים הדרושים:

בדים צבעוניים
קאפה (אני השתמשתי בקאפה הדקה יותר)
אקדח דבק חם
דבק סטיק
דבק סלוטייפ
דבק ג'ל
סרטי קישוט
כוס חד פעמית לבנה
2 ציפורים (אפשר להכין לבד מבד, אפשר קנויות)
מספרים
סכין חיתוך
סרגל מתכת
פרחים קטנים לקישוט

מתחילים על ידי חיתוך הקאפה עם סכין חיתוך וסרגל מתכת

המידות לחיתוך הקאפה:

בסיס (תחתית השובך)  גובה 15ס"מ רוחב 15 ס"מ

גג (שתי חתיכות) גובה 15 ס"מ רוחב 15 ס"מ

קיר (שתי חתיכות) גובה 18 ס"מ רוחב 13 ס"מ

חזית ועורף (שתי חתיכות) גובה 29.5 ס"מ רוחב 13 ס"מ, גובה עד תחילת שיפוע הגג 18 ס"מ (מדידה מהתחתית כלפי מעלה)

בסה"כ צריכות להיות 7 חתיכות (בסיס, 2 קירות, חזית, עורף, 2 גג)

 

מסמנים בעזרת כלי עגול כלשהו את הפתח של השובך (להקפיד למדוד ולסמן במרכז)

מתחילים לחתוך בעדינות בעזרת סכין חיתוך את הפתח העגול, אני גרעתי קודם חומר ממרכז העיגול ואז לאט לאט התחלתי לנסר את העיגול.

כך נראה העיגול לאחר החיתוך

לצורך הדגמה בלבד!!! חיברתי את כל חתיכות הקאפה בעדינות רק כדי שתראו כיצד החלקים מסתדרים ביחד

לא להדביק את הבית בשלב הזה!!

מתחילים לעטוף את החלקים בבד, משכיבים את הבד כשהחלק היפה שלו פונה החוצה, מניחים את הקאפה במרכזו, מתחילים לקפל את הקצוות ולהדביק עם דבק סלוטייפ, ממש כמו שעוטפים מחברת.

אין צורך לדאוג להדבקה חזקה במיוחד, כל הבדים יודבקו בסיכומו של דבר זה לזה על ידי דבק חם.

כך נראה הבד כשהוא עטוף

כשמגיעים לחזית השובך, יש לטפל בפתח.
מסמנים את הפתח על הצד הלא יפה של הבד בעזרת עפרון.

חותכים משולשים כמודגם בתמונה

מושכים בעדינות ומדביקים כל משולש בעזרת פיסת סלוטייפ

כך נראית חזית השובך (במידה והבד מתקמט או לא מסתדר יפה, ניתן למרוח אותו במעט דבק סטיק ואז ליישר אותו על הקאפה)

מסיימים לעטוף את חזית השובך

כדאי מאוד להתחיל לקשט את הפתח של השובך בשלב זה עוד לפני שהשובך כולו בנוי

מתחילים לבנות את השובך, בעזרת דבק חם מצמידים בעדינות את כל החלקים זה לזה, מתחילים  מהקירות, עוברים לגג ובסוף מניחים את כל השובך על הבסיס (לא לשכוח שהצד היפה של הבסיס פונה כלפי חוץ)

מאחר ודרך פתח השובך אפשר לראות את הפנים שלו (שמודבק כולו בסלוטייפ) כדאי מאוד לכסות את הפתח עם כוס חד פעמית לבנה.
יש לחתוך מעט את שולי הכוס, למרוח מעט דבק ג'ל על הקצה ולדחוף את הכוס לעומק המתאים

לאחר שהבית בנוי כולו, אפשר להמשיך ולקשט אותו בפרחים ובציפורים ולהדביק בדבק חם

הוספתי ציפור נוספת שיושבת על הגג, מתחת לציפור יש פרח תחרה ומעט טול.

מבט על הבסיס

סיימנו, מניחים במקום אטרקטיבי בבית.

מקווה שההדרכה ברורה וקלה

עליי לציין כי למרות מאמציי הרבים והכנים, לא מצאתי הדרכה לשובך עטוף בד ברחבי הרשת (למרות שמן הסתם לא המצאתי את הגלגל....ובוודאי יש כאלה שעשו זאת לפני....) ולכן נאלצתי לאלתר ולהמציא את כל שלבי העבודה כראות עיניי, אתן רשאיות להוסיף ולשנות כרצונכן.

באהבה
מקופלת

אמא חזרה לעבודה

עשרה דברים שגיליתי השבוע (ולא ידעתי אותם קודם):

1. כשאת חוזרת לעבודה, זה לא הכי הגיוני שאחרי שאת שם שעה שלמה (ושתית קפה וקישקשת עם חברות שלך וסך הכל היה לך כיף וקיבלו אותך בכל כך הרבה אהבה) תרצי לקחת את התיק שלך ולחזור הביתה לתינוק שלך (שעוד לא התעורר ולא יודע שבכלל הלכת...).

2. כשאת חוזרת לעבודה אחרי שלא היית 5.5 חודשים, ייתכן והמחשב שלך שעמד מיותם, לא יעבוד, כך גם המסך, וגם חסמו לך את היוזר. את מעבירה איזה שלושה ימים בניסיונות נואשים לגרום לכל הציוד שלך לעבוד...

3. ביום שאת חוזרת, נודע לך שעומד להתבצע סבב נוסף של בדיקות תוכנה שלא נגעו בהם בחצי שנה האחרונה ואת חלק מצוות המשימה (אז מה הם עשו בחצי שנה האחרונה לעזאזל? למה? למה? למה?....בדיקות תוכנה זה איכסה...).

4. מיד אחרי שאת חוזרת, התינוק נהיה חולה וחוטף חום (מקווה שלא מהמפגש עם המטפלת...), הרופא כרגיל מוסר את האבחנה הרגילה כשאין לו מושג מה קורה לילד:  "ויראלי" ("ובשביל זה הלכת לרופא?" שאלה אותי הבת שלי בת ה-9, "אני יכולתי להגיד לך את זה....").

5. השעות בעבודה הן די ארוכות, אבל השעות בבית עוברות ממש ממש מהר, עד שהשכבת את כל הכנופיה, לא נשארה לך דקה לעצמך וממש כדאי שתלכי לישון (כי את צריכה לקום 4 פעמים בלילה).

במשך ישיבת צוות אחת בעבודה בה כל אחד מנסה להסביר מה היעדים שהוטלו עליו ומדוע נבצר ממנו לבצעם (למרות רצונו הרב, יעילותו הבלתי נלאית ואהבתו הרבה למשימה בכלל ולעבודתו בפרט), אשה אחת יכולה לשטוף את כל הבית, לעשות מכונת כביסה ולהעמיד איזה סיר אחד (לפחות) על הגז. 

6. כשיש 4 ילדים ומשרה מלאה, ממש כדאי שתעסיקי לך עוזרת, רצוי כזאת שגם מבשלת ומכבסת (יש דבר כזה? אני ממש מחפשת אחת כזאת...).

7. בסופו של דבר התינוק היונק המפונק מתרגל (לאט לאט) למטפלת ולומד שלאכול עם כפית, זה לא סוף העולם, אבל עדיין, הוא מתנפל עלייך בשניה שהגעת ורוצה לינוק, אה, ומסתבר שיש גם מן אפשרות כזאת ששמים אותו במיטה  והוא נרדם, בלי ציצי בפה...

8. כשבעלך מפזר ארבעה ילדים בבוקר בארבעה מוסדות שונים, זה לוקח חצי שעה לפחות....(כולל בכי בגן).

9. בעבודה יש אינטרנט חופשי (תודה אלוהים על חסדים קטנים...), אבל אין זמן מספיק לגלוש (באסה..).

10. לקום בבוקר, להתלבש יפה, להתאפר ולצאת מהבית תוך ידיעה שבמשך היום לא יימרחו עלייך סימני נזלת, פליטות, הקאות, ועוד כל מיני הפרשות, זה ממש, אבל ממש נחמד.

פוסט זה מסתיים בנימה ממש ממש גדולה של עצב, בקומונה המקסימה "פרידה ונומה" התקיימה החלפת שובכים. אני קיבלתי החלפה מהממת מאילאיל המקסימה, אבל (כמה סמלי לשבוע זה...) ההחלפה שלי אבדה בדואר ולא נודעו עקבותיה, נותרתי רק עם צילומים שלה, שובך עם ציפור עשוי מקאפה עטופה בבד.

יש בכוונתי לחזור על ההכנה של השובך ולמוסרו ליעדו, האם תירצו הדרכה מצולמת שלו?

מעכשיו יהיה יותר קל, נכון?

באהבה רבה

מקופלת