tag:blogger.com,1999:blog-49982377459284672372024-03-19T12:31:26.669+02:00הבלוג של מקופלתmekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.comBlogger136125tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-49985561765442181642016-12-16T09:57:00.000+02:002016-12-16T09:57:39.010+02:00על סלמנדרה וחיות אחרות
באחד הימים האחרונים הסעתי, כרגיל את הבן הגדול וחבריו (הטסטרים) מהלימודים.
ואז כל הדרך הם דיברו על איך הם מתים כבר להוציא את הרשיון, ואיזה קטע איך (שוב) אני לא עוברת טסט ומי נתן לי בכלל רשיון וגם ועל הגיוס ההולך ומתקרב שלהם.
אז אחרי כמה דקות שהקשבתי לכל הדיבורים המשמימים האלה נזכרתי שיש לי בננה בתיק ואמרתי לבן שלי: "פוצקי, אתה רוצה בננה?"
ופוצקי לא התבלבל, לא התפדח לפני חבריו בכלל, mekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com16tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-69070934687205774662016-11-24T10:28:00.000+02:002016-11-24T10:28:26.097+02:00איוורור רגשות
כשהגדול היה קטן, בן 6 בערך, הוא הלך לגן בחטיבה הצעירה בבית הספר (גן שנמצא בתוך בית הספר).
כל בוקר הוא היה מתעורר לבד, הולך ומעיר את בעלי, ובעלי שכבר אז היה ידוע כ "מר כדור שינה היקר" היה אומר לו: "יש זמן, שים ראש ליד אבא".
כתוצאה מזה כל בוקר הם הגיעו לגן בשעה שמונה וחצי
למרות שבשמונה היה צילצול
וגם הגננת אמרה לו עשרות, או מאות פעמים שצריך להגיע לגן עד שמונה
אבל מר כדור שינה לא יכל לקום
מר mekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com24tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-34489163620553569912016-11-03T08:33:00.000+02:002016-11-03T08:33:38.558+02:00התעצלתי
מכירים את זה שיש לכם בלוג?
ואתם מתים עליו?
אבל מצד שני אתם עצלנים...
כל כך עצלנים
וגם יש לכם מליון משימות על הראש, כמו לעבוד, ולגלף חותמות, ולבדוק ילקוטים, ולהסיע..... ומסרק כינים, ומה עושים בשבת, ולבשל, ולנקות את המקלחון.... וחומץ בכביסה הגיוני או לא? וכביסה אפורה, זה צבעוני או לבן? ולעזור בשיעורי בית... ולהיכנס לסקולי המחורבן הזה כל יום רק בשביל לראות אם צריך לקנות עוד ספר לימוד mekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com27tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-6017605151577976322016-02-25T11:51:00.000+02:002016-02-25T11:51:30.453+02:00איך נהייתי זקנה
לא כתבתי הרבה זמן
הסיבה שלא כתבתי היא פשוט שהזדקנתי
זה לא שממש הרגשתי איך זה קורה לי
הילדים שלי (2 הגדולים בעיקר) התעקשו לומר לי שנהייתי זקנה ולהבהיר לי את הדגשים.
אז הנה הם לעיונכם ולבדיקה עצמית:
1.
אחיזת
הפלאפון. זה יישמע לכם מוזר, אבל לפני שבוע הבן הגדול שלי ביקש ממני לבדוק משהו
בפלאפון (אם אפשר להזמין באינטרנט משחק מחשב, כאילו הוא לא מתגייס עוד מעט, אבל לא
חשוב), ואז הוא אמר לי: "יואו, אמאmekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com29tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-91537412973220114432015-11-29T09:14:00.001+02:002015-11-29T09:14:14.650+02:00סיפור אימה על הפלאפון של בן שמונה וקצת יצירות חדשות נחשפות
ברגע שבן שמונה עלה לכיתה ג', הוא דרש פלאפון.
אמנם כבר בכיתה א' היו ילדים עם פלאפון, אבל דחינו את הקץ כמה שיכלנו. (כי באמת, מה יש לילד בכיתה א' לקחת פלאפון לבית ספר, ואז בהפסקה להחביא בכיס, כי אסור פלאפון בבית ספר, לרוץ איתו לשירותים ולהתקשר ולהתבכיין לאמא שלו על כל מיני דברים שבקושי הספיקו לקרות לו...באמת...).
אבל בכיתה ג' התחיל בן שמונה לחזור לבד הביתה (ועוד עם מפתח), ומי שחוזר לבד mekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com18tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-91616327702806999402015-10-22T13:06:00.000+03:002015-10-22T13:48:25.500+03:00טיול לצפון איטליה וחותמות חדשות
רבים מכם שאלו את עצמם איפה הייתי ומה עשיתי
(טוב, אולי לא ממש רבים, אולי יותר אחדים...גם אחד זה טוב)
עוד לפני החופש הגדול (יימח שמו) הבנתי כי נמאס לי כבר מהחופשות המשפחתיות (היקרות להחריד) באילת והגיע הזמן לנסות משהו חדש עם הילדים.
אז ביררתי ובדקתי, השוויתי וחיפשתי והפור נפל על טיול (מאורגן למשפחות) לצפון איטליה (אגם גארדה)
מיד הודעתי לילדים וכולם שמחו מאוד (חוץ מבן שמונה שאמר לי: "אני בטוח mekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com14tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-25908672232434857122015-08-24T20:37:00.001+03:002015-08-24T20:40:45.304+03:00אמנית אורחת והדרכה כייפית במיוחד לסיום החופש
היום יש בבלוג אמנית אורחת
האמנית האורחת הסכימה לנדב את ההדרכה המופלאה של הנחש שהיא יצרה בעצמה.
יש מספר סיבות לכך שבבלוג יש אמנית אורחת:
דבר ראשון, הילדים שלי (יותר נכון הבנים שלי) ממש לא מחבבים יצירה וחושבים שהיא משעממת תחת (סליחה על הביטוי, הוא מאוד נפוץ בביתנו), זה לגמרי מראה לכם שהחליפו אותם בבית החולים ואף אחד עוד לא עלה על זה בוודאות .
דבר שני, האמנית (שהיא הבת הקטנה של אחותיmekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-52452909532709570722015-08-04T12:07:00.000+03:002015-08-04T12:08:07.303+03:00חום יולי-אוגוסט. וגם הדרכה חמודה וקלילה
אוף, איזה חום, אין דברים כאלה.
למי נתפס הצואר (והגב) בחום הזה?
רק לי, ואפילו סוג של הצטננתי. לגמרי מחלות של חורף
לא רק הגוף שלי התחרפן, גם הילדים שלי התחרפנו לחלוטין
שבוע שעבר למשל קפצתי ביחד עם הבן הגדול (באוטו) להוציא את אחיו מהקיטנה.
אני נשארתי באוטו והילד הלך להביא את אחיו.
אחרי איזה רבע שעה שהם לא חזרו התחלתי לחשוד שמשהו לא בסדר, ובאמת, פתאום קלטתי אותם באים בריצה מקצה הרחוב. מסתבר שבשתיmekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com19tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-54953986731504159982015-06-10T11:48:00.002+03:002015-07-08T06:57:57.994+03:00הליכה ברגל
קטנצ'יק צריך ללכת עם טנא וזר לגן לכבוד חג השבועות
אני מנסה להסביר לו מה זה החג הזה, ומה משמעות המילה "ביכורים" ואיך שמים בטנא פירות וירקות
קטנצ'יק (קצת מתבלבל עם ט"ו בשבט):"מה, עוד פעם החג הזה עם הירקות המיובשות?"
___ ♥ ___ ♥ ___♥ ___♥ ___ ♥ ___ ♥___♥ ___ ♥ ___ ♥ ___♥ ___♥ ___ ♥ ___ ♥___♥
"יש לך שיעורים?" אני שואלת את בן שמונה
"לא, אין, זאת אומרת היו שיעורים אבל עשיתי כמו תמיד בהפסקה"
"על מה mekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-87190882100653442122015-05-07T10:24:00.001+03:002015-05-07T12:11:41.860+03:00על גיבורי על וחינוך מיני וגם הדרכה קלילה וחמודה לאפליקציית בד
לחג הפסח ניקיתי את הבית כמו משוגעת.
היתה לי רשימה וכל יום עבדתי בדיוק לפי הרשימה שלי, ממרקרת באושר את המטלות שסיימתי ומקטרת לבת שלי: "אין לי חיים, מה זה משנה אם הבית נקי? את מי זה בכלל מענין?"
והבת שלי היתה מחזקת אותי ואומרת: "אמא, את צודקת, זה לא מעניין אף אחד, לא רק שזה לא מעניין אותנו, אנחנו גם מעדיפים שלא יהיה נקי...בכלל...."
אבל אני לא הקשבתי לאיש. ניקיתי וניקיתי עד שנשברו לי כל הציפורניים mekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com12tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-22428099200780665412015-02-25T10:45:00.001+02:002015-07-08T07:00:36.925+03:00משלוח מנות
ביום שלישי, הוא יום האפטר, יוצא בעלי מוקדם מהעבודה.
"אני הולך להיות קצת עם אשתי והילדים" הוא אומר (בצער) לחבריו לעבודה, "ככה, קצת מכיר אותם... דווקא אנשים נחמדים...".
לרוב אנחנו אוכלים בחוץ. בן שמונה מוכן לאכול רק המבורגר, אם הולכים למקום אחר הוא יושב זועף ולא אוכל*
*בן שמונה הזעפן היה אצל הרופאה לפני כמה ימים והיא שקלה אותו ומדדה אותו ויצא שהוא (באופן ממש מפליא) רזה בטירוף, שלא לומר בתת משקל.mekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com15tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-20594854109118097422015-01-14T13:35:00.001+02:002015-01-15T06:15:39.958+02:00I hate you 2015
נגיד שהייתי בלוגרית אחרת, ולא היו קוראים לי דורית אלא בשם אחר וחסר דאגה כזה, הייתי עכשיו עסוקה בלסכם את שנת 2014 (המופלאה) ובלהעלות כל מיני תמונות מהממות שלי, כאלה שבהן אני יפה ומאופרת, והשיער שלי לא אסוף בקוקו נצחי עלוב כזה, והן מצולמות כראוי, מלמעלה, בלי שרואים בכלל סנטר כפול, לא כמו שהילדים שלי תמיד מצלמים אותי, מלמטה, ואז אני צריכה לצעוק עליהם "מלמעלה, תצלמו מלמעלה" אבל זה תמיד מאוחר מדי כי mekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com32tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-75679512687562452522014-11-27T10:01:00.000+02:002014-11-27T12:06:54.394+02:00אותו דבר
נכון שממש דאגתם לי (ולדרבן) כל הזמן הזה?
והסתקרנתם לדעת מה קרה?
אה, לא? רק אני דאגתי לי ? בכל זאת אספר לכם
אז אחרי הפוסט הקודם, קיבלתי את כל העצות הטובות שלכם והלכתי לעשות לעצמי מדרסים בחנות אורטופדיה (כך קוראים לחנות, איזה מקוריים...)
ובחנות הסבירו לי שלוקח חודש עד שהמדרסים מוכנים והבנתי שחודש שלם אני אצטרך לדלג על רגל אחת ולכן ניגשתי למדף שבו יש סנדלים למכירה ומתוך המבחר העצום של שלושה mekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com24tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-48426601260226820402014-09-16T09:09:00.004+03:002015-07-08T06:58:34.700+03:00שנה טובה
זוכרים שלפני כמה חודשים הייתי בחו"ל?
אז זהו, ששכחתם, וגם אני שכחתי, אבל כף רגלי השמאלית משום מה לא שכחה וכאב לי נורא העקב.
לא נורא, עיכבתי את העניין, זה בטח יעבור לבד....
אחרי שלושה חודשים הבנתי שמשהו פה לא בסדר, וסוף סוף עשיתי שני דברים ממש חיוניים:
1. פניתי לרופא ,לא רופא אמיתי חלילה וחס, קודם התייעצתי עם דוקטור גוגל שאמר לי שיש לי מה שנקרא "כאב דורבן" כאב חד בעקב הרגל שנגרם מדלקת.
2. mekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com26tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-25124104591741335642014-08-14T09:58:00.001+03:002015-07-08T06:59:11.378+03:00פוסט מלחמה
אתם ראיתם מה קרה פה מאז הפעם האחרונה שכתבתי?
מלחמה
מלחמה אמיתית עם טילים ואזעקות וילדים שמפחדים וחיילים שמתים.....
ואני עוד העזתי להתלונן על הקיץ והחופש (שעוד לא נגמר דרך אגב, טוב, מי אמר שנגמרה המלחמה?)
מספר דברים נותרו לא ברורים, למשל, איך זה שהרמטכ"ל בכבודו ובעצמו לא הגיע אליי לעבודה והתייעץ עם כל החברות שלי בנוגע למהלכים הבאים של הצבא ובאיזה אמצעים כדאי לנקוט נגד החמאס?
כי לכל החברות שלי mekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com23tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-48239089321852227632014-06-19T10:27:00.001+03:002015-07-08T06:59:57.475+03:00טרום חופש גדול
זוכרים שסיפרתי לכם בפוסט הקודם איך חגגתי יום הולדת לתלמיד כיתה א' הצעיר? ואיך הוא בכה בסופו? אז ליום ההולדת ההוא הכנתי עוגת שוקולד ענקית, ואחר כך חגגנו במשפחה וגם שם הכנתי עוגת שוקולד, ואחותי (וילדתה הצעירה שהיא בכלל גננת בהתהוות, או מנכלית של תאגיד ענק בהתהוות) הכינו לו עוד עוגה וגם מלא הפעלות ומתנות, וחגגנו גם בצד השני של המשפחה והיו לו איזה שמונה ימי הולדת וכל זה היה בחודש מאי שבסופו נשמתי mekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com31tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-27762451069168297752014-05-21T08:22:00.000+03:002015-07-08T07:01:48.459+03:00איך זה?
איך זה שפעם אחרונה שכתבתי בבלוג היתה בפורים? (אבל זה מרגיש כאילו כתבתי לפני שתי דקות?)
איך זה שאני עושה יום הולדת לתלמיד כיתה א' שלי (ביחד עם חברו הטוב) ואנחנו (האמהות) משקיעות במפעיל ואוכל והפתעות ובסוף יום ההולדת הילד שלי יושב ובוכה כמו תינוק כי נקרע לו הדביקי? *
*דביקי - מן גומי איכסה דביק כזה בצורת כף יד או חיה שילדים משחקים איתו שניה אחת ואז משלשלים אותו בהיסח הדעת mekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com37tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-15802261348958238952014-03-20T08:42:00.000+02:002014-03-20T08:52:16.569+02:00פורים
פורים היה ונגמר
תלמיד כיתה א' אחד התחפש לסופרמן, גר בתחפושת שלו 3 ימים ונפרד ממנה בצער רב (כי עוד רגע היא הייתה מתחילה לקבל חיים באופן עצמאי).
הקטנצ'יק התלבט קשות באיזה תחפושת הוא בוחר (באטמן או סרבל של קנגורו שאיתו הלך בשנה שעברה) ובסוף בחר בסרבל של הקנגורו.
"אתה לא רוצה להיות גיבור על?" אמרתי לו, "אתה בטוח שאתה רוצה ללכת עם הקנגורו? זה קצת של קטנים וחברים שלך יתחפשו לגיבורי על...mekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com16tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-13732041593887644152014-02-17T09:30:00.001+02:002014-02-17T09:31:58.169+02:00יום האהבה
נכה 1
ביום שישי אני מורידה את הילדים מול בית ספר
ברור שאין חניה ואני מתייעצת עם הילדים מה לעשות והאם לעמוד דקה אחת בחניית נכה
הילדים: "אמא, את לגמרי יכולה לעמוד בחניית נכה, את נכה טכנולוגית"
נכה 2
באותו יום אנחנו אצל חמי וחמותי.
חמותי מספרת לי במטבח בסודי סודות: "את יודעת שסבא אוהב כל מיני דברים חדשים, נכון? אז קניתי לו את האייפד החדש".
אני (קצת נעלבת מזה שלמישהו יש אייפד יותר חדש משלי):"אה mekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com50tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-11722770368320244922014-01-23T10:11:00.000+02:002014-01-23T10:31:44.330+02:00מחלות, עוגה וקלמר ארנבת
אז מה היה לנו בזמן האחרון? המון דברים קרו... בואו נתחיל.
אמא שלי פרשה לגמלאות. לרגל הפרישה היא החליטה להזמין את כולנו לסוף שבוע במלון בת"א ממש על חוף הים.
איזה כיף, נכון?
כבר ביום חמישי תיקתקתי את כל הסידורים והנקיונות של הבית וביום שישי אחרי שסוף סוף כל הילדים סיימו בית ספר וגן, נסענו לנו למלון, קיבלנו חדרים ומיד פרקתי את כל תכולת המזוודה (ארזתי תכולה לשבוע בערך, בעודנו ישנים שם mekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com23tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-31407444932035770182013-11-27T09:06:00.000+02:002013-11-27T09:06:05.381+02:00ילד מארח בחנוכה וגם הדרכה לסופגניית ארנק.
תיכף נלמד להכין את הסופגניית-ארנק החמודה הזאת ש"תאכל" לכם את כל דמי החנוכה שתקבלו (או תיתנו...), אבל לפני כן, סיפור על "ילד מארח" (כי אם אני לא כותבת סיפור, יש אנשים שמתלוננים -בעיקר אחותי, שאומרת לי: "מה זה כל התמונות המשעממות האלה שאת מעלה?"-).
באחד הימים חזר תלמיד כיתה א' מבית הספר וכולו נרגש כמו כלבלב קטן (אבל גם קצת ממורמר, כדרכו...)
"אמא" הוא אמר לי mekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com34tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-36786734345040953522013-10-21T13:18:00.001+03:002015-07-08T07:02:44.468+03:00שיגרה זה רע?
עבר כמעט חודש מחופש סוכות ואפילו לא סיפרתי לכם איך היה (ככה זה כשכל יום את אומרת לעצמך: "מחר, מחר אני אכתוב בבלוג...מחר...").
הקיצר, נסענו לצפון, בדרך עצרנו בעתיקות קיסריה והסתובבנו שם על הטיילת ורק תלמיד-כיתה-א' (פעוט לשעבר) הלך מאוד מאוד רחוק מכולם עם הכובע על האף "אני יכול להריח את הריח של הדגים...איכס, אני שונא ריח של דגים...למה תמיד אני חייב ללכת למקום שיש דגים?".
"אמממממאאאאא, עדmekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com51tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-39978427039645210632013-09-17T11:23:00.002+03:002013-09-17T11:23:52.639+03:00על מיטות שבורות ומילים גסות
באחד הימים חוזר בעלי רעב מהעבודה. משום מה נראה לו שפנקייק שהבנים הקטנים הכינו זה לא נקרא אוכל ראוי לשמו (שזה ממש לא יפה כי שני הקטנים עמדו על כסאות במטבח והכינו אותו בעצמם תוך ערבוב אין סופי (שלא לומר הקצפה שלמה) של התערובת (כל אחד בקערה אישית משלו כמובן, שלא יהיו אשליות שהם ממש הצליחו לעשות משהו ביחד)). בעלי מחליט, כאמור שזה לא אכיל (וחבל) ומחליט ללכת ולאכול משהו בחוץ.
מיד אני מדביקה לו אתmekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com26tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-69945301940995664762013-09-02T12:51:00.002+03:002013-09-17T11:25:11.855+03:00מתנה קלילה ומהירה לראש השנה
זהו, אוגוסט נגמר, אפשר קצת להתחיל לנשום
♥ __ ___ ♥ __ ___ ♥ __ ___♥ __ ___♥ __ ___ ♥ __ ___ ♥
ארבעה ילדים התחילו ארבע מסגרות חדשות.
ילד גדול התחיל תיכון
ילדה התחילה חטיבת ביניים
ילד שלישי התחיל כיתה א'
וקטנצ'יק אחד התחיל גן עירייה
שנה נדירה בה ארבעה ילדים מתחילים את ארבעת מסגרות החינוך, שיהיה לכולם בהצלחה.
♥ __ ___ ♥ __ ___ ♥ __ ___♥ __ ___♥ __ ___ ♥ __ ___ ♥
שנהmekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com79tag:blogger.com,1999:blog-4998237745928467237.post-31384540588209269792013-08-02T11:09:00.001+03:002013-08-02T11:09:15.503+03:00אוף, הקיץ הזה
זהו, זה כאן, גם אם אני אמשיך להכחיש, ולעשות כאילו זה לא פה, ולהתנגד, ולהתנהג בילדותיות (נו, מה חדש?), זה לא יעזור. זה פה וזה יישאר עוד חודש (כמעט)....החופש הגדול
זה יהיה פוסט עצבני ומקטר, שכולו זיעה ועצבים וסיפורי גמילה של הקטנצ'יק (שמתם לב שלא השתמשתי בכינוי הישן שלו "תינוק"? כי אפילו אני מבינה שילד בן 3 שכבר ממש כמעט גמול לגמרי, לא ייקרא מעתה והלאה בכינוי "תינוק").
דווקא התחלנו את הקיץ טובmekoopelethttp://www.blogger.com/profile/01606219691027708804noreply@blogger.com48