חותמות מגולפות ביד

אוקיי, דבר ראשון אקדים ואומר שבחיים, אבל בחיים אני לא עוברת יותר דירה, מה זה הסיוט הזה?
ולנושא הפוסט: חותמות מגולפות ביד, אז מה הסיפור איתן? מה זה החותמות האלה אתן בטח שואלות ומה כל כך מלהיב בהן? טוב, אולי זאת רק שריטה קטנה שלי אבל כשראיתי פעם ראשונה באיזה פליקר חותמות מגולפות ביד לא יכלתי לאכול או לישון (טוב, נו, לא יפה לשקר בבלוג, לישון אני לא ישנה מאז שנולד לי הקופיף הקטן ולאכול, נו, בן אדם חייב לחיות, לא? זאת פשוט בעיה בריאותית ייחודית כזאת שאם אני לא אוכלת אני מתה), הקיצר, התלהבתי.
התחלתי לבדוק באינטרנט איך עושים (עם סכין מיוחדת שמיועדת להדפס במקור), על מה מגלפים? (על משטח גומי מיוחד שמיועד לעשיית חותמות לבד אבל אם ממש מתחילים ורוצים להתנסות וגם לא לבזבז כסף, אפשר לגלף מחקים כמו שעשינו כשהיינו ילדים), מה יפה בזה? (שאלה של טעם, אני מתה על המראה הלא מדוייק במאה אחוז, מראה של עבודת יד ולא של משהו שהוא תוצר של מכונה), למה צריך את זה? (נורא כיף שיש חותמת אישית שאפשר להחתים אותה על עבודות שונות של טקסטיל, נייר, עץ וכדומה, ברור שלא חייבים את זה...זה לא אוכל, כאילו...), מתי עושים את זה? (נורא קשה לענות, בערך חצי מהחותמות שתראו למטה נעשו בעודי יושבת ליד השולחן בפינת האוכל, מלמדת ילדה אחת את ימי הבריאה למבחן, ללא הצלחה ניכרת לעין אני חייבת לציין והקופיף הקטן מטפס לי על הרגל ומייבב חליפות, ילד שלישי מנצל את המהומה ואוכל חטיפים בעודו שרוע על הספה בסלון מבלי שאמא שלו רוצחת אותו), כיף לעשות את זה? (כן, מאוד, למעט כמה מקרים שהסכין ברחה לי ונותרו לי תוצאות נראות לעין על האצבעות), איך מגיעים לדיוק? (מתאמנים הרבה, לפעמים תוצאה לא לגמרי מדויקת יותר יפה), אז מה בעצם את רוצה מאיתנו? (כלום, סתם, כזאת אני, קרצי).
אז למי שמתחשק לו לנסות, אני מצרפת קישור נהדר לבלוג של בחורה בשם אלמה סטולר, אחד הראשונים שמצאתי כשהתחלתי לגלף חותמות.
התמזל מזלי לגלף כמה חותמות עבור בחורות מקסימות שהיה לי כיף גדול לעבוד איתן:


























שיהיה לכולנו סוף שבוע נחמד, לי למשל מתוכנן סוף שבוע מלא קדיחות (לא במוח, בבית), מלא תמונות לתלות, מדפים, ארגזים לפנות ואז אולי נצליח אפילו לראות את הרצפה של חדר העבודה שלנו.
מקופלת