יום חמישי, 26 באפריל 2012

איך הוא עושה את זה?

ושוב הוא נסע לו, הפעם לארה"ב, וגם הפעם הכל היה ידוע מראש ומתוכנן ומסודר לפרטי פרטים.

שבועיים לפני הנסיעה
בעלי: "יש לי איזה נסיעה לארה"ב"
אני (רוצה למות): "מה, מתי? לכמה זמן?"
בעלי: "יש עוד זמן, אין מה להילחץ, זה מתי שהוא במוצאי שבת..."

שבוע לפני הנסיעה
אני: "מתי בדיוק הנסיעה שלך?"
בעלי: "לא יודע, זה מתי שהוא במוצאי שבת...אל תדאגי..."

יומיים לפני הנסיעה
אני: "מתי בדיוק הנסיעה שלך?"
בעלי: "לא יודע, יש מלא זמן, אל תילחצי..."


יום חמישי בערב, בעלי מתקשר: "אמממ, את שומעת? יש לי חדשות טובות וחדשות רעות, מה את מעדיפה?"
אני (רוצה לשכב עם סמרטוט רטוב על המצח ורגליים מורמות): "תגיד לי את הרעות, תגיד לי אותן מהר ובלי לעצור...ואחר כך תגיד לי לאט לאט את הטובות"
בעלי: "טוב, הנסיעה שלי מחר"
אני: "זה היה הטובות או הרעות?
בעלי: "זה היה הרעות, הטובות הן שאולי אני אצליח להקדים את החזרה שלי ביום".


אחרי חמש דקות מתקשר שוב: "אמממ, טוב, טעיתי גם במועד של החזרה, זה יומיים אחרי מה שאמרתי לך...אבל אל תילחצי, יש עוד מלא זמן...."(טורק מהר את הטלפון, בפחד...).


מה זה מלא זמן? ים של זמן... וכך נכנסנו לסחרור הגדול ביותר בתולדות האנושות לפני נסיעה של אדם לחו"ל, ולא סתם נסיעה, נסיעה הדורשת חליפה (ולא זאת של החתונה כפי שייעצו לו כל מקורביו והוא סירב בתוקף...כי בטח היא העלתה עובש מאז...).
אז דבר ראשון, רצנו לקנות חליפה (יום חמישי בערב, מחר הטיסה), ואז היה צריך לתקן את החליפה, אז רצנו לתופרת (יום שישי בבוקר, עוד מעט הטיסה...) ואז היה צריך גם לגהץ את כל העסק ורצנו למכבסה שיעשו את זה כמו שצריך ולא כמו שאני מגהצת (עדיין, שישי בבוקר), ולרוץ להוציא כסף מהכספומט, ולהסתפר (מה שווה חליפה אם אתה נראה כמו איזה מוגלי?) ואיפה הכרטיס אשראי החדש שהזמנתי במיוחד לנסיעה? (איפה ששמת אותו, כאילו? אה, זה היה בערימת דואר החדש?...טוב, אמממ, נראה לי שזרקתי....), ואולי ראית את הדרכון שלי? (לא, לא ראיתי, אולי ראית את הפנקסי חיסונים של הילדים? אם כבר אתה עושה חיפוש עצום בבית?).


ולבטל ארוחת ערב אצל ההורים ביום שישי (יופי, בין כל המהומה הזאת הילדים גם אמורים לאכול משהו)
ולארוז תיק ולמצוא פריטים עלומים בבית כמו עניבות, וגרביים שהן לא גרבי ספורט לבנות (החליפה סיבכה לנו קשות את החיים...), וגם לקלח את כל הילדים בין לבין....ועוד מליון סידורים קטנים שדורשים ריצה מעלה מטה במדרגות.


וסוף סוף, אני מקפיצה אותו לשדה התעופה ואנחנו מתחבקים ליד הטרמינל, ואז בעלי אומר לי: "אתם תהיו בסדר, אני אוהב אתכם מאוד ואתגעגע, אני מקווה שלא טעיתי בשעה של הטיסה...או במספר שלה...", ואני אומרת לו (בדמעות בעיניים):"גם אנחנו מאוד אוהבים אותך, ונתגעגע, אבל אם זאת לא הטיסה הנכונה, תעשה לי טובה, תעלה על טיסה אחרת....לא משנה היעד..."


והוא נכנס לטרמינל, כולו מסופר וריחני, בגדיו מגוהצים בקפידה, גורר באלגנטיות את המזוודה המוקפדת שלו והתיק של המחשב הנייד וכל חזותו אומרת כי הוא איש עסקים מסודר ומאורגן.


ואני תחבתי חזרה פיסת שיער סוררת שהתחמקה לי מהקוקו הפרוע והמיוזע שלי, ועליתי לרכב ונהגתי לאט לאט הביתה, ואפילו לא הדלקתי את הרדיו כל הדרך.

                              ♥__________________________________________________♥



ובנושא יצירה: הכנתי שני כלובי ציפורים (אבל לא עם ציפור בפנים, אני שונאת ציפורים בכלובים), האחד מנייר והשני מבד ושניהם תלויים בבית ורק אני (וילדתי) חושבות שהם יפים ומשובבי נפש, הבן הגדול שלי שנאלץ לתלות לי אותם מהתיקרה (כי הוא כבר יותר גבוה ממני ולכן מופקד בבית על כל מקום שאני לא מגיעה אליו) חשב שזה זמן מבוזבז בו הוא יכל לשבת על המחשב שלו במקום להתעסק בשטויות, הקטנים לא מתייחסים למשהו שלא קשור אליהם ישירות ובעלי רק שאל האם יש לנו תוכים בבית (שאלה ממנה התעלמתי באלגנטיות כי ניתן לראות בעין לא מזוינת כי אין אף ציפור בפנים..ועוד תוכי...באמת...).


















 



שיהיה לכולנו סוף שבוע נהדר
תודה על כל התגובות הנחמדות שאתם כותבים לי, אני נהנית מהן מאוד
נשיקות
מקופלת






51 תגובות:

דנא אמר/ה...

יקירתי המצחיקה יש לי רק דבר אחד להגיד והוא -ככה זה אצל כולם...(בהנחה שהבעל שלהם עובד בהייטק) כשעושים את זה הרבה לומדים לזהות את זה בזמן ולחסוך חלק מהבלאגן. מצד שני את כותבת על זה כל כך יפה ... הכלובים מהממים, לא להקשיב לגברים של הבית הם לא מבינים כלום. נשיקות.

מיכל פיירמן אמר/ה...

את כותבת יפה ובכישרון רב, קולח, מצחיק, אמיתי.
כל מה שיש לי לאמר לך (למרות שברור לי שחלק גדול מזה כתוב בהומור)
זה שפשוט תיסעי לחו"ל בעצמך!!:) לבד, תני לבעלך להיות בצד השני פעם אחת...
זו חוויה נפלאה מכל הבחינות (מנסיון).
הכלובים משגעים!!אין מה לאמר את סופר מוכשרת.

Big Mook Craft אמר/ה...

יאוווו אהבתי את הכלובים ומה שחשוב זה איזה מתנות תקבלי

אנונימי אמר/ה...

לי יש בבית אחד שעובד מהבית ועוד בעמק המומינים. אפשר לנחש איך הבגדים שלו נראים.
אתמול הוא דיווח לי מבוסטון איך הוא הלך לקנות בגדים לכבוד הפגישה עם היפנים (כי פגישות עם קולגות מהחברה הוא עושה בבגדים הרגילים, גם אם הפחות מוכתמים אבל ליפנים הוא לא יכול לבוא לבוש כמו אומו-שלוך). היו בתיאור שלו כלמיני בגדים בצבעים שלא נראים לי לגמרי מסתדרים והוא גם לא לגמרי מדד אותם.
שוין.
עוד יומיים וחצי הוא פה.

(ומה שהכי באסה זה שהוא נסע לכמה ערים ממש גדולות בצפון אמריקה כמו ניויורק ולא היה לי שמץ של רעיון איזה פיצוי חומרי על היעדרו הוא יכול להביא לי).

נעמה

עינת אמר/ה...

לא יודעת אם לצחוק או לבכות (אבל מה שבטוח אני לא מקנא)- מאחלת לך הרבה הצלחה ומחזיקה לך אצבעות שיעבור מהר!
הכלובים מהממים- אבל זה הרי ברור, כל מה שאת עושה מדהים...
אחרי חג עצמאות שמח :)

Lital Mordechai אמר/ה...

אהבתי את הרגע עם פיסת השיער :)
את כותבת ומזכירה גם את הרגעים הכי קטנטנים שקורים לכולנו

חגית אמר/ה...

רגע, רגע! לא הבנתי כלום! את כל הסיפור הזה כתבת בלי לספר אם שלחת לו רשימת קניות??? הוא הרי חייב לפצות אותך!! רשימת קניות, אני אומרת!!! או לכל הפחות מגזינים וספרים! ונשיקות, שיעבור מהר ובקלות! :)

יעל - קונדסונים אמר/ה...

את לא היחידה שאוהבת את הכלובים. גם אני אוהבת אותם. הם מקסימים. והסיפור, קורע כתמיד (:

רחלי גזית אמר/ה...

ממש הרגשתי כאילו אני איתך בכל הריצות והסידורים, מחזירה את השערה הסוררת...
והכלובים- ממתק אמיתי <3

אנונימי אמר/ה...

אוי מקופלת מקופלת,סיפור חייך הוא הסיפור של כולנו. את מצחיקה ומוכשרת . פשוט כיף להיות כאן. יפעת קייטס

טליה אמר/ה...

1. נכון הם נראים חתיכים בחליפות האלה שלהם כשהם טסים להם לנסיעות עבודה ?!!
2. נכון שבאותו רגע אנחנו נראות פשוט זוועה ?

מקסימה שאת. אני איתך..

מייה אמר/ה...

יקירתי המופלאה. כיף גדול כקרוא על הבוקר
מה שכתבת, בעלת לי חיוך גדול. אשת חיל שכמותך.
ברור לך שאת מלמדת אותי להכין את הכלובים נכון???
הגיע הזמן למפגש לא???
מתגעגעת מלא
נשיקות
מייה

מור יעקובינסקי כץ - גיזרה פרטית אמר/ה...

מקופלת היקרה,
א. תדרשי המון מתנות
ב. תארגני בייביסיטר לכמה מהימים שהבעל בחו"ל
ג. תדאגי לנסוע בעצמך לכמה ימים, בקרוב!! את תצטרכי את זה!

ותמשיכי לשתף אותנו עם ההומור המהמם שלך :)

מחמד אמר/ה...

מצחיק ומעצבן ביחד... מצחיק מהזדהות, ומעצבן... גם מהזדהות. ואם גם הוא רץ בין פגישות ובקושי מוצא זמן לאכול (מסכן). אז יש אחלה מגזינים בשדה התעופה וגם ספרי עיצוב ויצירה... (כמו שכבר הציעה חגית). או שוקולד... משהו... (ולא, גאדג'ט - זה לא נחשב מתנה). מקווה שיחזור בקרוב.
והכלובים מקסימים! (אם קוראים להם "תחנות האכלה" ושמים קצת זרעונים בתחתית, אז זה נחשב גם פרקטי)

הפיה לולית אמר/ה...

ואוו, הכלובים מהממים! נפלא!
ולגבי החלק הפחות נעים, אכן פיכס. תחזיקי מעמד יקירתי:)
כאילו שיש לך ברירה...

זהבית שקד אמר/ה...

הכלובים מהממים!!!
כל הכבוד על הביצוע

ולגבי החלק הראשון של הפוסט
חיבוק ענק ממני!!!

אנונימי אמר/ה...

בעלי אומנם לא טס לחו"ל, אבל הוא עובד המונהמון שעות.
אני כמו הר געש רדום, סבלנית, אבל כשקצה הסבלנות...
בדר"כ זה מסתכם ב"די נמאס אני עוזבת עם הילדים!" למחרת בעלי נופת צופים...אני נמסה... ודי מהר המצב חוזר לסורו!
בהתפרצות האחרונה, בלילה של לאחר צהריים של פורענות, אמרתי (איזה אמרתי, צרחתי!) "די נמאס, אני עוזבת... לבד! משאירה לך את הילדים, את כל החמישה!!!
שמעתי את בעלי נאנק מחרדה... בעצם במחשבה שניה אולי הוא התאמץ לא לצחוק(?) :(

הכלובים מהממים, אני רוצה גם!
שבת שלום,
אימוש5

נחמה שור-סודות מחדר התפירה אמר/ה...

אוי מקופלת את מצחיקה אותי,
הכלובים מאד יפים, נתת לי השראה.
ובנים לא מבינים כלום בדברים יפים אז תתעלמי.
שבת שלום
נחמה

ruth אמר/ה...

זקופה יקירתי, אני נפעמת כל פעם מחדש מיכלת העברת מצב מלחיץ לכדי כתיבה משעשעת. מתנה אלהית שאת עושה בה שמוש כל-כך משכל. שאפו עליך.

אני גם המומה מיכלת "ההסתדרות" שלכם במצבי דחק.....

תודה לאל - זו גם זו ובטח עוד מתנות נפלאות שנראה שאת מרבה לעשות בהן "שמוש חוזר", ולהעצים אותנו הקוראות, ובאפן דומה ואחר את הסביבה.

טוב, זהו, סיימת להסמיק? עכשיו שתהא לכם שבת-שלום ובריאות במיטבה.

KmoRakefet אמר/ה...

Rגע, אבל העיקר מדרגות יש לא ? אז מי ישלם עליהם ? גיסתי פעם אמרה לי כשבטאתי בפניה את מחשבותי על כמה שהיא מסכנה שבעלה עובד מהבוקר עד הערב. היא עדכנה אותי שהיא ממש לא מסכנה כי ככה היא יכולה ללכת לנוח או להחליט מה שהיא רוצה לפי מה שהיא רוצה והיא לא חייבת דו"ח לאף'חד. אז יש בזה יתרונות כנראה. אבל אני דווקא מבינה אותך :-)

פייה שימושית אמר/ה...

מה שאני לא מבינה זה את כותרת הפוסט. "איך הוא עושה את זה?" - מה הוא עשה??? נכון יותר לשאול איך את עושה את זה, ועוד יש לך כוח לכתוב מחוייך כל כך...
שיעבור בקלות, שיחזור מהר ושיישאר לך כוח לחייך!
נשיקות
לימור

פרח46 אמר/ה...

יקרה,
את אלופה. הכלובים יפייפיים.
וכמובן עשית את המרתון של הסידורים לפני הנסיעה שלו..וגם יצא לך כרגיל פוסט משובח.
תשמרי על עצמך. נראה לי שקיבלת עצות לא רעות בתגובות
חיבוק ענק,
פנינה

יעל.קיפודים אמר/ה...

אלופת האלופות את - לגרום לכולנו להשתעשע ממצב הביש הזה...
חגית צודקת - איפה רשימת הקניות?
שיעבור לך מהר וקלי-קלותה :-)

אנונימי אמר/ה...

מתי???? מתי הספקת להכין את הכלובים המהממים האלה? לפני? תוך כדי או אחרי שהוא חזר מחו"ל???
ליבי איתך!!! זה נשמע כאילו את סיפור חיי סיפרת פה!
לידי1980

Shlomit Sela אמר/ה...

הבעל שלי נוהג לספר לי על הנסיעות שלו לרוב באזור תשע וחצי בערב, כשהמוח שלי חצי מת, ולשאול "אז מה את אומרת? שאני אשאר שם גם יומיים אחרי הכנס?", ואני ממלמלת "תעשה מה שנוח לך" (רק תן לי להמשיך לנמנם פה מול הטלוויזיה). ואז יש שבוע שהוא לא מדבר על זה בכלל, וכשזה שוב עולה ("ארוחת שישי אצל ההורים שלך? לי אין בעיה, אני בחו"ל. מה את לא זוכרת? אמרתי לך מזמן!"), זה תמיד תופס אותי בהפתעה.
עשי מה שאני עשיתי היום - כלל חדש. הבעל בחו"ל = שופינג שלי בקניון - ללא רגשות אשמה. זה לא מתאזן, אבל לפחות גורם לי להרגיש כאילו הצדק לצידי כל פעם שאני מגהצת את הכרטיס.

אנונימי אמר/ה...

הרגע הזה בטרמינל, עת הפרידה, החזיר אותי לכמה רגעים פרטיים של מועקה וגודש בבלוטות הדמע.....
זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס ממריא דרך דמעה שקופה.....
את נפלאה ביותר. הכלובים נפלאים ומשהו אומר לי שהאיש שלך יודע להעריך את כל מה שאת......
נשיקות
הילה

שולי אמר/ה...

אני מקווה בשבילו שהוא הגיע לטיסה הנכונה בשעה הנכונה בסופו של דבר אחרת כשהוא יחזור, יומיים אחרי שהוא אמר, איזו "טיסה" תחכה לו בבית הא?!
תגידי, לפחות דאגת גם לעצמך לכל מיני גודיס שיביא איתו בחזרה?
האמת שאנחנו לא מרבים בנסיעות לחו"ל {יחד או לחוד} אבל אני מאמינה שככה זה קורה בהרבה בתי אב. העיקר שיחזור בשלום.
הכלובים יפיפים רק תגלי לי מה בד ומה נייר כי עיניי כנראה לא מספיק חדות כדי להבחין, אבל הם מושלמים ולא דורשים שום ציפור בפנים!!
נשיקות
שולי

בלעבוסטע אמר/ה...

ולי אין בעל שעובד בהייטק ועדיין הצלחתי להנהן ולצחוק בהזדהות.
זה פשוט משהו בגנום שלהם כנראה (וגם בטח משהו בגנום שלנו...).
הכלובים מהממים!

מומין אמר/ה...

מצחיקולה תחזיקי מעמד!
הכלובים יפהפיים!

לימוריתה אמר/ה...

הכלובים יפיפיים!
ואת מצחיקה בטרוף, שיעבור מהר ובקלות!

Givonit אמר/ה...

כ"כ מכירה את העניין של הטיסות ואת ה "בא לך למות" כשאת שומעת על הטיסה הבאה, או הקרבה ובאה...
וכן קבוצת השיער הזו... לגמרי
נו, שבוע אחרי שהוא חוזר (טס בעוד יומיים לשלושה שבועות וחצי...) אני טסה עם חברה לחמישייה... הוא ישאר עם הילדה... יאללללהההה.... :-D
והכלובים ממש מדליקים!

אילה בדים-דים אמר/ה...

ח...

סאלי קוגן אמר/ה...

איזה כלובים ! כמה שהם יפים ! אהבתי את הצבעים ואת איך שהם נראים יחד ...
אני מאלה שמתכננות חודשים מראש, נסיעות מהיום למחר פשוט יחרפנו אותי : ) זה בטח קשה להיפרד מהבעל לכמה ימים ... לנו לא יצא להיפרד ליותר מלילה אחד, למזלי. מקווה שהוא יחזור מהר ושגם יביא לך פינוק - זה כל כך מגיעה לך !!! : )

Colargolet אמר/ה...

ת'אמת? לפני 4 שנים הבעלול החליט שהוא לא מוכן לנסוע יותר לחו"ל. לפני כן הוא היה נוסע פעם בחודשיים וכשהגיעו הילדים הוא התחיל להתבאס שהוא מתג'עג'ע יותר מדי ומתישהו הפסיק.
מאז אני מכינה רשימת קניות סודית שהוא יביא לי במידה והוא יסע בכל זאת, אבל נאדה. גורנישט.
אז למרות הביאוס הכללי של ההעדרות כתוצאה מנסיעה, אצלי בלב, תמיד יש מקום לתקוה שאולי תבוא נסיעה קטנטונת, גיחונת לשבוע, שלא תזיק, כי, כאילו, יש לי רשימה ענקית בשבילו להביא. ומה איתך? מה עם הפיצוי שלך?
והכלובים מקסימים. כאילו דא.

Dafi אמר/ה...

הכי חשוב שבזמן לחץ לא איבדת את העשתונות והקפדת לקלח את כ-ל הילדים(:
הכלובים משגעים! קשה להבחין מי נייר ומי מבד אבל נדמה לי שניחשתי.

לימורוש אמר/ה...

את כותבת בכישרון ובחן משובב נפש! תענוג לקרוא! מה אומר? עם בעל שעובד בהיי-טק גם אני מוצאת את עצמי לא פעם בסיטואציות דומות. וגם בחיי היום יום, כאשר הבעל בארץ, ויוצא לפגישה חשובה (משקיעים!!! מכירה את המילה מעוררת החלחלה..?) או לפני פרזנטציה, או בכלל... התפקיד שלנו לשלוח אותם לדרכם מגוהצים למשעי, מגולחים, ומדיפים ריח של הצלחה (יש שיר של רוקסט בעניין) אני רק שואלת את עצמי, מתי מישהו עזר לי להתכונן לפגישה חשובה ?! חחח כנראה אנחנו מושלומות ולא זקוקות לעזרה , הא?

לימורוש אמר/ה...

אה, שכחתי לומר שהכלובים מקסימים! אהבתי מאוד.
ואם את אהבת משהו- זה כל מה שחשוב !

רחלה אמר/ה...

לדעתי ה"מקופלת" זה בגלל שאני מקופלת מצחוק כל פעם כשאני קוראת אותך!!!

אהבתי את ההומור ואת הכלובים, תהיי חזקה ותפצי את עצמך! אני בעד הגישה של בייביסיטר ולצאת קצת - ואז לנסוע בעצמך לחו"ל לכמה ימים.

ותכתבי לנו יותר :->

רחלה

אנונימי אמר/ה...

ילדה יקרה שלי,
אכן לא קל ולא פשוט לגדל 4 ילדים, במיוחד כשבן הזוג נוסע לחו"ל
וכל הכבוד לך - עמדת במשימות בכבוד ואפילו לא רצית את עזרתי.
והכלובים היפים, שתהיי בריאה, אי אפשר להבין מתי יש לך את
הזמן לזה.
רק בריאות ואושר.
נשיקות....אוהבת....אמא

אילאיל אמר/ה...

בהנחה שהוא לא חזר עדיין בקצב שאני מתעדכנת ברידר שלי הוא בטח כבר בנסיעה אחרת :) מסכימה עם חגית! רשימת קניות פיצוי, ורצוי כזו עם תמונות מסודרות ועם רשימת חנויות וכתובות, אולי אפילו עדיף להזמין ישר למלון? כך אין שום תירוצים!

נוכחת לפעמים אמר/ה...

לא יודעת אם לצחוק או לבכות... תחזיקי מעמד.
את תהיי בסדר.
והכלוב מקסים.

Ruthie Tzchory אמר/ה...

מקסימה שלי, מקווה שאת מחזיקה מעמד!!! רק את מסוגלת להעביר את שעברת בכזו קלילות שכ״כ אופיינית לך, ולכן....אין עלייך! לגבי הכלובים, הם יפיפיים ומוקפדים כ״כ, תענוג לעיניים. חיבוקים אהובה

אפרת אמר/ה...

מצחיק, מקסים, יפהפה.
אין כמוך
::))

EDNA אמר/ה...

תודה שהזכרת לי שכל הגברים אותו הדבר, אז אם כך, כדאי כבר להשאר עם שלי... (לפחות אני רגילה)...
לא רק את ובתך חושבות שהכלובים מקסימים. הם נפלאים. וגם את.
חיבוק.

פיית מרציפן אמר/ה...

נשמה רק דבר אחד לא הבנתי. איך ביטלתם את ארוחת הערב אצל הסבתא?
לא יותר הגיוני שאת תלכי עם הילדים להתפנק אצל הסבתא והוא יסע עם מונית לשדה התעופה?

נראה לי שאני צריכה לעשות לך שיחה בעניין..

הכלובים מתוקים מאד אבל נראה לי שהנייר לא יחזיק יותר מידי זמן מעמד אז אני בעד הבד.

דפנלולה אמר/ה...

יו, מקופלת, מכירה מקרוב את החויה שתיארת. אני עברתי אותה מינוס ארבעה ילדים, פלוס שיפוץ בית. נראה לי ששתינו קנינו את החליפה באותה הזריזות :-) מאז שנינו כבר מתורגלים בנסיעות מהיום למחר, וכבר יש ילד אחד. עד שיהיו ארבעה כבר נהיה מומחים לגמרי בהקפצות לארה"ב.
והכלובים יפים מאוד!

עדי אמר/ה...

אני אומרת לך, אנחנו חיות חיים מקבילים. פרט לזה שבעלך נוסע למקומות שווים כמו ארה"ב, ששם אני יכולה לשלוף לך, בכל רגע נתון כולל באמצע הלילה, רשימה של לפחות חמש חנויות שהוא צריך לעבור בהן ולקנות משהו, ואילו שלי נוסע למקומות שמהם הוא בעיקר יכול להביא דיזנטריה. אבל מפרגנת. רר.

רעיה גלבוע אמר/ה...

כתיבה נהדרת.... איך את עושה את זה ועוד מוצאת זמן ליצירה כל כך מרעננת? בעצם? גם אני עושה את זה, עם 4 ילדים ובעל שנוסע לחו"ל מגוהץ וריחני, רק שאצלי, הוא המסודר והמאורגן מבין שנינו. וגם אני עוסקת ביצירה...ומתעקשת למצוא לזה זמן, כי זה מה שמחזיק אותי שפויה. הדברים שלך מקסימים!

חתולי8 אמר/ה...

רק שתדעי שאני אוהבת אותך! זהו.
אה, והכלובים מקסימים רק שכלובים, גם ריקים עושים לי רע....

ALIZA ACHAZYAH אמר/ה...

אני מצטער לשים את זה באינטרנט אבל אין לי ברירה. האם מעולם לא האמנתי בקסמי אהבה או כישופים עד שפגשתי את הקוסם ההוא כשביקרתי את חברתי ב- isreal לפסגה עסקית השנה. אני פוגש אדם בשם דוקטור ALABA היה ממש חזק, והוא יכול היה לעזור בכישופים שיחזירו את האבודים, את המאהבים ואת כספי הקסם, הקסם או הקסם לצורך עבודה טובה או אושר. אני שמח עכשיו. אני מעידה כי הגבר שרציתי להתחתן עזב אותי 5 שבועות לפני החתונה וחיי התהפכו כי מערכת היחסים שלנו נמשכה 3 שנים. באמת אהבתי אותו, אבל אמו הייתה נגדנו ולא הייתה לה עבודה בתשלום טוב. כשפגשתי את הקוסם הזה, סיפרתי לו מה קרה והסברתי לו את המצב. בהתחלה הייתי מהססת וחשדנית, אבל פשוט ניסיתי. ובתוך יומיים, כשחזרתי לגרמניה, חבר (כיום בעל) התקשר אליי ובא אלי והתנצלתי שהכול סודר עם אמו ומשפחתו וקיבל ראיון עבודה חדש להתחתן. לא האמנתי כי ד"ר ALABA פשוט שאלה את שמי ושם חברתי וכל מה שרציתי. ובכן, עכשיו אנחנו נשואים באושר ומצפים לתינוק הקטן שלנו וגם לבעלי יש עבודה חדשה וחיינו השתפרו הרבה יותר. הדואר האלקטרוני שלו הוא: עכשיו אנחנו נשואים באושר ומצפים לתינוק הקטן שלנו וגם לבעלי יש עבודה חדשה וחיינו הפכו הרבה יותר טובים. הדואר האלקטרוני שלו הוא: עכשיו אנחנו נשואים באושר ומצפים לתינוק הקטן שלנו וגם לבעלי יש עבודה חדשה וחיינו הפכו הרבה יותר טובים. הדואר האלקטרוני שלו הוא: dralaba3000@gmail.com אתה יכול גם להעביר לו WhatsApp בכתובת +2349071995123.

maya elijah אמר/ה...

איך החזרתי את בעלי הגרוש בעזרת כישוף האהבה של ד"ר אלאבה שמי שירה אליהו. כשקראתי את העדות באינטרנט על האופן שבו ד"ר אלאבה, זורק הכישוף הבהיר והחזק ביותר עוזר להחזיר בעל מתגרש, מאהב. תהיתי איך זה יכול להיות נכון, כי רבים אכזבו אותי בעבר ללא כל תוצאה. פשוט שחררתי את הפוסט והסתובבתי בפורום. בהודעתי שוב תחת, מישהו פרסם ואמר זורק כישוף מאומת. אחרי שהיא קראה את הדואר, זה היה אותו אדם ד"ר. אלאבה שהיא דיברה עליה. אז אין לי ברירה אלא לבדוק באמת איך הוא עובד. הייתי הרוסה לגמרי כשבעלי האהוב עזב אותי. זה היה כאילו כל העולם שלי נעלם ביגון ובכאב. אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל מבין כל מטילי הקסמים שיצרתי קשר, הוא היחיד שהשאיר בי את הרושם שאני כל כך נכון ואמין. יותר מדבריו, הוא החזיר את בעלי והגשים את כל משאלותיי. הוא נאמן עכשיו, הוא שם לב אליי, הוא מציע לי פרחים בכל יום ראשון, ולעתים קרובות אנחנו יוצאים לקולנוע ולמסעדה. בעלי בא אליי והתנצל על העוול שעשה והבטיח שלעולם לא יעשה זאת שוב. מאז הכל חזר לקדמותו. אני ומשפחתי שוב חיים יחד באושר. אני אהיה אסיר תודה לנצח שהפכתי את חיי מהגיהנום לגן עדן! אני מאמין שמי שצריך עזרה צריך לבוא אליו לעזרה. שאלוהים ימשיך להשתמש בך כדי להציל את הפרידה. כל מי שיש לו בעיות זוגיות, בעיות גירושין, מאהב אבוד או בעיות זוגיות כלשהן, ניתן לפנות אליו (dralaba3000@gmail.com). או WhatsApp/Viber him דרך +1(425) 477-2744