יום רביעי, 9 בספטמבר 2009

פעוט בוכה בגן

יש משהו יותר קשה מלהשאיר ילד קטן בגן החדש וללכת?

אז האמת שיש, וזה כמובן להשאיר ילד קטן ובוכה מאוד בגן החדש

ויש משהו יותר קשה מזה?
ברור שיש וזה להשאיר אותו מתייפח בזרועות המטפלת וצועק עליה :"די, לכי"....
ויש משהו יותר קשה מזה?

ברור שיש וזה להציץ מהחלון ולראות שבשנייה שגבך נבלע מאחורי הדלת (אבל פנייך עדיין מציצות בגניבה מהחלון הקטן) המטפלת מניחה את ילדך הממאן על הרצפה וכבר עושה צעד ראשון לכיוון מישהו אחר
ויש משהו יותר קשה מזה?

ברור שיש (בעיקר למטפלת) וזה לקלוט שאת רואה אותה מהחלון, ואז לעצור במבוכה באמצע התנופה, להעמד במין פוזה מוזרה וללטף לפעוט את הראש בכאילו אהבת אין קץ (ולהתפלל בלב שההורים הקרציות האלה יילכו כבר א-מ-ן).

אז זה בערך מה שקורה לנו כל בוקר בגן החדש.

בהתחלה זה דווקא היה בסדר, הלכתי עם הפעוט לגן, הוא היה מאוד שמח ללכת עם תיק הספיידרמן הקטן על הגב שלו (ובו למרבה הבושה חיתולים להחלפה, עוד לא הגענו ממש לשיחה הדרושה בגיל הזה על איפה עדיף לעשות את הקקי....), נכנסנו לגן, סביבנו מליון הורים וילדיהם המתייפחים (יש כאלה שהאסימון נופל להם מיד), הילד שלי היה מרוצה עד הגג, מיד הוא רץ החוצה לארגז החול ולמתקנים והיה בטוח שזה מן ג'ימבורי ענק כזה שבאים אליו עם אמא.
גם ביום השני והשלישי הילד שמח מאוד ללכת, שיחק בחצר, נפנף לי מן נפנוף סתמי כזה ביד ונשאר לו לשחק בגן, או כמו שהוא קרא לזה: "שחקייה" (משחקיה, יענו).

ביום שישי בבוקר הילד פתאום הבין שאמא הולכת, והרבה יותר גרוע מזה, הוא נשאר, ומאז אנחנו בסרט של בכיות בבוקר, נקודת האור היחידה היא שבמהלך היום מסתבר שהוא מסתדר לא רע, החיים בחברת שני אחים גדולים ומציקנים לימדו אותו להלחם על זכויותיו ולכן כשילדה אחת חטפה לו צעצוע מהיד הוא לא עמד ובכה כמו איזה חננה אלא חטף לה בחזרה את הצעצוע ואף כינה אותה בכינוי: "מעצבנת..." ובטון המתאים (שזה בעצם השם שאחיו הגדול קורא לאחותו בכל דקה נתונה).

חוץ מזה שנפל לו האסימון הוא גם חזר עם מתנה קטנה מהגן, וירוס קצר כיאה לימים הראשונים ללימודים שמיד גרם לו לשיעולים איומים (לא, לא קשור לאוינק אוינק) ולישיבה עם מכשיר האינהלציה שלו, מזל שהוא כבר מתורגל וחוץ מלהכין את החומרים למכשיר, הוא יושב איתו ועושה אינהלציה לעצמו (כל הילדים שלי קצת אסתמטיים).
יש דברים שלא עוברים עם הילד השלישי, או, כפי שניתן לומר, כהורה, אתה לא לומד לקח, הנה, הילד ישב לשחק על השטיח בגן ולידו עוד כמה ילדים, הם שיחקו בחיות פלסטיק קטנות ובעוד בני מרים צבי קטן ואומר: "האו, האו" הילדים שלידו הרימו קרנף ואמרו: "קרנף", מיד בעלי התבונן בהם בהשתאות עצומה (ובקינאת אין קץ) ואז חזר הבייתה ואמר לי: "צריך לעבוד עם הילד, הוא לא יודע כלום...", שזה ממש משפט של ילד ראשון כי בשלישי נכון שאין לו מושג גדול בחיות (או צבעים, או צורות אם כבר פותחים את זה) והעולם הקטן שלו נחלק בעצם לשלושה סוגי חיות: כלב, חתול ופיל (כל חיה הגדולה מכלב וחתול)
,אבל אני אומרת שאסור להילחץ, יש המון דברים שהוא יודע כי יש לו אחים גדולים: מה ההבדל בין סוכריה למסטיק, איך להפעיל את ה- WII (משחק אינטראקטיבי מעצבן עד מוות), את השמות של כל החברים של האחים שלו (ואף למנות אותם כאשר עושים ספירת מלאי של כל בני המשפחה), לספור מאחת עד עשר ביפנית (אבל זה לא בגלל האחים הגדולים, זה בגלל סעיף הזוי של אבא שלו חובב אומנויות הלחימה), לשחק בבראציות (אבא שלו מתעלף מזה), ועוד מליון ואחד דברים של גדולים.

הגדולים הלכו לבית הספר ומאז אני עסוקה בקניות ובהשלמת ציוד: "אמא, אמרו שצריך את הג'ל המיוחד לניקוי ידיים, אמא, צריך גם טושים ללוח המחיק, אמרו שצריך ארבעה, אמרו שצריך כרטיסים להופעה של מדונה..." (אנשים סתם תופסים טרמפ על ארנקי הפתוח, גם ככה הם רואים שאני לא מתווכחת בתקופה זו...).
כפיצוי קטן (לעצמי, ברור) על כל התקופה הקשה הזאת, הכנתי לי מחזיק מפתחות/קישוט לתיק.
את ההשראה לקחתי מהיוצרת הזאת (אני יודעת שכבר ניג'סתי לכם עליה בעבר, אבל אני מתה עליה).

שיהיה לכולנו שבוע מקסים וקל

נשיקות,
מקופלת

שיהיה לכולנו שבוע מקסים וקל נשיקות,מקופלת

19 תגובות:

הניק זיקוקית תפוס אמר/ה...

ברור שיש, זה היה בתשובה לשאלתך.
אני יודעת בדיוק על מה את מדברת
been there
כאמא ל-3 את גם יודעת שזה יעבור :-) לא שזה מנחם אבל זה אומר שיש אור אי שם בקצה המנהרה.
מה שהכי מצחיק זה שככל שהם מתבגרים יש ימים שאני אומרת לעצמי שהלוואי והייתי חכולה לחזור לימי הגן...
תחזיקו מעמד ושנה טובה לכם!

הדס והחמישה אמר/ה...

כתבת פשוט מקסים
כשאני נזכרת בבכי של הילדים בבוקר נקרע לי הלב (ושלי היו בכייניים עד גן חובה ), הנחמה היא שזה עובר ומשאיר משקעים רק אצל אמא ...

שתהיה לך שנה של אושר ונחת מהילדים (תגידי לבעלך שבסוף גם הבן שלו יכיר קרנף אבל לספור ביפנית לא כל הילדים ידעו..)

וחוץ מזה שהחותמות שלך - מקסימות !!

אילאיל אמר/ה...

כן, יש משהו גרוע יותר :)
לראות את הילד שלך בוכה כי הוא נשאר איתך בבית ולא הולך לגן חחחח.
כל בוקר תובל בוכה כאילו זה האסון הגדול ביותר שיכול להיות להישאר עם אמא בבית (בזמן שאח שלו הולך לכייף בגן)
המחזיק נהדר
והחותמת קסומה.
מתגבש לי רעיון לחותמת שאני רוצה להזמין ממך, אבל זה יצטרך לחכות לאחרי החגים - האשראי, האשראי, כואב לו בחג :-)
נשיקות

אמא של ניבי אמר/ה...

מקסים, מקסים, מקסים - כרגיל!
את מתארת כל כך יפה את כל מה שכולנו חוות כל הזמן, רק שאצלך הכל כל-כך משעשע.
אני יכולה לנחם אותך ולומר שגם ניבי שלי היתה בוכה בכל בוקר בגן, המזל שזה עובר אחרי כמה ימים והם מסתגלים למצב החדש.
היצירות מקסימות!!!

יעל.קיפודים אמר/ה...

איזה פוסט עצוב, אבל את כל כך מוכשרת שהצלחת
לעשות ממנו גם קצת מצחיק!
בתקוה לשיפור ותחזיקי מעמד...
שתהיה שנה טובה!

אנונימי אמר/ה...

מזדהה איתך כל כך!
קשה להשאיר אותם בוכים, אנחנו אח"כ בוכות כל היום.
אנחנו בסך הכל רוצים שיהיו מאושרים !!

חשבתי שבילד השני ( אצלך השלישי, אני מבינה) זה יותר קל....

http://cafe.themarker.com/view.php?u=193921

Big Mook Craft אמר/ה...

כן יש.....(בתשובה לשאלה החוזרת) שהבת שלך מעדיפה מיד אבל מיד בגן האנגלי והקשוח את אורסולה המטפלת ההונגריה ואומרת לך באנגלית צחה בלי להתבלבל: "אמא גו הום" (אבל לא לחשוב שאצלנו זה מושלם, ביום הרביעי היא התחילה לבכות ולא רוצה גן יותר.....החותמות והקופיף מקסימות. שנה טובה! זהר

Inbari אמר/ה...

הפעוט דווקא נשמע חכם מאוד, ואין ספק שהוא לומד הרבה מהאחים שלו... מה הם לומדים ממנו? ;-)
וחוצמזה, מה הוא צריך לדעת שלקרנף קוראים קרנף? זה לא שאם הוא יפגוש אחד כזה ברחוב ויקרא לו "פיל" אז בגלל זה הקרנף יתעצבן.. (=האלימות שיש היום ברחובות..)
אין ספק שנראה שההתחלה שלו קשה מאוד, אבל אני מקווה שהוא ימצא את המקום שלו וייהנה לשלוח את אמא לדרכה...
כי מסתבר שכשאמא בדרכה (ולא עסוקה בקניית כרטיסים למדונה... חה חה חה) היא עושה דברים מדהימים! התגעגעתי... :-)

אנונימי אמר/ה...

המחזיק משגע והחותמות כרגיל יפיפיות
והתיאורים שלך נהדרים וכל כך נכונים!!!!!!
(בתור מישהי שהבן שלה בוכה עד פסח, ואז הוא מתרגל....)
נילי

gallish אמר/ה...

לא רוצה שמרפי יבוא... אבל תודה לאל אצלנו ההתחלה ממש טובה (חמסה חמסה חמסה, טפו טפו טפו)
נשמע שלא פשוט לכם, מקווה שזה ישתפר במהרה!
העבודות שלך, כרגיל, מופלאות!!!!

אנונימי אמר/ה...

יקירה, בכשרונך הנפלא הפכת ארוע טראומתי לפוסט משעשע...

מכירה. זה כואב.
בדיוק הבוקר שמעתי מהגן השכן ילד שבכה כ"כ הרבה זמן "אני אוצה לבית של אמא".

ליבי נשבר.

וכרגיל- אין אין על הלבודים שלך והחותמות.

HILA696

ריבי אמר/ה...

בטח שיש.... לדעת שהוא לא יזכור כלום מכל הסיטואציה אבל את תזכרי את זה תמיד. שתסתגלו בקלות (כמו שהוא נשמע הוא הולך להיות מלך הגן...)ותשהיה לכם שנה נהדר. החותמות מקסימות. מתה מקינאה.

אנונימי אמר/ה...

ילדה יקרה שלי,
רק אתמול היית זו את שבכית בגן, בגיל 3 התחלת ללכת לגן סמוך לגן של אחותך ובשעה 12 בצהרים עברת לגן שלה וחיכיתן לי שהייתי מגיעה ב-12.45 לאסוף אותכן. בגלל הסידור הזה הפסקתי לעבוד משרה מלאה (שמטפלת טיפלה בכן בבית) ועברתי לחצי משרה. אבל כל זה לא עזר את בכית ובכית בסוף לבקשתך קנינו לך בובה של רותי שמרטוטי וקצת נרגעת. אז בבקשה תביני את הילד הקטן שלך שבוכה, כולם בוכים, גם אחיך בכה ופעם רץ אחרי חצי דרך. רק בעצם אחותך הגדולה לא בכתה בשבילה זו היתה חגיגה, ללכת יום יום לגן.
וזה יעבור לו בסוף כולם מתרגלים ומבינים שיש סדר בחיים ומסגרת. רק ההורים צריכים הרבה סבלנות.
נשיקות

מיכליקה אמר/ה...

היי מותק, מקווה שהוא יפסיק לבכות במהרה בימינו (זה בטחלא יהיה קל עם כל החגים האלו). אהבתי לגמרי את מחזיק המפתחות ונזכרתי בזה: http://giftsdefine.com/index.php מכירה?

זהבית שקד אמר/ה...

כל כך מוכר הבכי
ואם הזמן זה נעלם
אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך גם אם לא תמיד מגיבה
(בין הנקה להנקה הצצה גנובה מהעבודה וכו')
תמשיכי לשעשע אותנו
אהבתי את החותמות ואת הקופיף

זהבית

sue444 אמר/ה...

די זה כאילו הוצאת לי את האותיות מהמקלדת!
בדיוק אותו הדבר אצלינו (רק במקום פעוט יש תינוקת), כולל הוירוס (לא כולל האינהלציה,yet).
בגדול זה מוציא לי את החשק לחיות..
להשאיר אותה שם צורחת.. לבוא ב 12 והיא עדיין צורחת...
הלוואי שיהיה לכם (ולנו) קל יותר אחרי החגים..
(אחרי החגים זה תמיד טוב?).

עינת אמר/ה...

אוף עד כמה שזה נשמע מוכר!! שלי צועקת- "אמא אל תעזבי אותי פה לבד!" הפולניות שלי לא עומדת בזה....

=== אורנה === אמר/ה...

אהבתי.

איך אני נירשמת לקבלת עידכונים מבלוג ממנו קיבלת את ההשראה ?

אודה לך על העזרה

יוני אמר/ה...

יש ילדים שיודעים לתפעל מכשיר אינהלציה בעצמם