אחרי שהתאוששתי פניתי להסתכל היטב מה עשו הבנות, טוב, רק אני חושבת כל הזמן על אוכל, הבנות לא חשבו שמתוק זה ממש אוכל אכיל, אוקיי, אז גם אני לא....לא עבר לי בראש בכלל...
אבל מה נשאר בעצם (אם זה לא אוכל?), נשארו הילדים שלי, אבל כבר הבטחתי שאני לא מעלה סתם תמונות שלהם על איזה חמודים הם כי זה נורא משעמם את כל מי שהוא לא הורה שלהם (ואני מניחה שרובכם כאלה...), התחלתי לחשוב על חומרים חמודים (בצק סוכר? עוגיות מקושטות? לא אמרנו כבר שלא כדאי אוכל?...את מוכנה להתרכז בנושא? ואיפה יש לך זמן לאפות, וחוץ מזה בין הזמן שתכיני ועד הזמן שתרצי לצלם לא יישאר כלום, ובואי נגיד שזה בגלל הילדים).
או קיי, נשאר חומר אחד חמוד והוא לבד (מלשון felt יענו), שהוא החומר שהכי קשור ל"מתוק" שאני מכירה וגם התינוק שלי שהוא גם מאוד קשור ל"מתוק" שאני מכירה, אמנם בשעות היום בלבד (מלשון only יענו), וגם זה לא תמיד. תינוקות ולבד הולכים יופי ביחד, רק שעוד לא ידעתי איך....
למרבה המזל, באותו יום אחר הצהריים הסתובבתי קצת בחנויות ומצאתי את הקולבים הצבעוניים והחמודים האלה, אחרי התלבטות של רבע שעה בין קולב זברה לקולב שפן (והתייעצות בקבינט מצומצם יחד עם הבת שלי שדווקא העדיפה זברה אבל מי שואל ילדים בכלל מה דעתם) הוחלט ברוב קולות ללכת על השפן.
אחר כך נזכרתי שפעם פרפרים העלתה פרויקט מקסים של כיסים מבד שתלויים על קולב (טוב, האמת שזה במקור של טילדה אבל את טילדה אני ממש לא מכירה ואת קרן כן ולכן זה הרבה יותר פרויקט של קרן משל טילדה לדעתי).
אחר כך התחיל חיפוש מייגע ביותר של חיות מלבד שאני גם אוהבת והן גם לא חיות של בנות (כי זה יהיה לחדר של התינוק שלי, זוכרים את העניין הקטן הזה עם הפרקטיות?). עם הקוף הכל הלך מצויין, הוא התנהג יפה, סיימתי אותו צ'יק צ'ק, לכיס השני החלטתי להכין אריה (שזה נורא גברי), חתכתי, הדבקתי, תפרתי, יצא גועל נפש, מן שילוב דוחה של כחול כהה וכתום שאני שונאת במיוחד (העיקר שלא יהיה צבע של בנות), תלשתי הכל בחמת זעם ומאוד רציתי להתנהג כמו הילדים שלי כשמשהו לא הולך להם (שזה לזרוק את זה על הרצפה ולקפוץ על זה...אבל התאפקתי כי הלבד מאוד בהיר...), התעלמתי מזה ליומיים והחלטתי שאין ברירה, פיל זה של בנים, אז יהיו לו אזניים ורודות, זה לא עושה אותו נשי, והוא תפור בחוט אפור.
אז קבלו אותם, הכיסים המתוקים שלי
שיהיה לכם יום מתוק,
באהבה, מקופלת
12 תגובות:
לא! לא רק את חושבת על אוכל, בעיקר כשמעלים את הנושא שוב. עשית לי חשק לבורקס (אבל עם תפו"א, גבינה זה איכסה).
הקולבים שלך מתוקים ומשגעים ביופיים, הרעיון של שילוב הקולב הצבוע ענק.
הרסת אותי מצחוק עם "אבל התאפקתי כי הלבד מאוד בהיר..." נו, כרגיל :-)
נשיקות,
מור
מתוקקקקקקק בטירוף!
ואי זה כול כך מתוק!!
איזה מתוק זה!! (אהבתי במיוחד את הקופיק(ו) ;-))
זה נהדר ויפה ועדין ומתוק והכל ביחד....
איזה כיף שפתחת בלוג!
הכיסים מתוקים מתוקים! הפיל פשוט מהמם!
העבודות שלך מקסימות כרגיל אבל חייבתצ לתקן אותך, אולי אותך אישית משעמם לראות ילדים של אחרים....אותנו לא!!!! אז יאללה, העם דורש תמונות של יורשי הכשרון!
זה כל כך מקסים!!!!!!!!!!!!!!
ואת מצחיקה אותי בטירוף עם הכתיבה שלך...
או סופסופ גיליתי איך מגיבים פה לבלוג שלך, פלאי הטכנולוגיה בחיי....
אז מייד נרשמתי כמובן!
הבלוג שלך משגע, את קורעת אותי מצחוק
והדברים שלך יפייפיים
אני מרוצה! חחחח....
פיציקולה
זה מתוק !ואת מתוקה והכל בשיא המתיקות ...
חמוד ביותר!
בהחלט עונה על ההגדרה המתוקה :)
הפיל יצא לך גבר-גבר
הכיסים האלה משהו, משהו...
גם מתוקים וגם מתאימים לגברברים קטנים...
מקסים!
הוסף רשומת תגובה