יקירותיי המקסימות
חזרתי הביתה, בידיי תינוק קטן מתוק ובכיין, ואני בריאה (כמעט) ושלמה (ברובי).
תודה לכל מי שדאג לי וכתב לי אימייל הדורש בשלומי
סיפור הלידה שלי מלא פרטים גניקולוגיים מדממים וכואבים (אבל יש לו סוף טוב), מי שלא מסוגלת לקרוא הכל (כי לא בטוח שהפעם הפוסט יהיה מצחיק) יכולה לגלול לתחתית העמוד וליהנות מהתמונה של התוספת החדשה למשפחה.
סיפור הלידה מתחיל בעצם בלידות קודמות בהן אני מצליחה ללדת תינוק בריא ושלם, השילייה נדבקת לי לדופן הרחם, אני מובהלת לחדר ניתוח ושם מתחיל תהליך ארוך ומייגע של "משוך בגזר" בו מנסים לגרד את השילייה מגופי, אני מאבדת דם, מתייפחת מכאבים (ובעיקר מקור, נורא קר לאבד דם), מצטערת בפעם המיליון שאני צריכה להיות נוכחת בתהליך (כי הוא נעשה בהרדמה אפידורלית), שוכבת להתאושש מליוני שעות (שבהן אני יודעת שתינוקי הוחלף לפחות 15 פעם), מדאיגה עד מוות את בני משפחתי ולמחרת סוף סוף מגיעה למחלקת יולדות ורואה את התינוק שלי (לפעמים, כשהם מתנהגים כמו שהם מתנהגים היום, הספק בליבי כי ילדיי הוחלפו הולך וגואה...).
מאחר והפעם ידענו שזה מה שעומד לקרות, הלכנו למומחה בתחום כדי להתייעץ מה עושים (מסתבר שאין יותר מדי מה לעשות, זאת התרחשות ידועה מראש שאי אפשר למנוע אותה).
הסיפור הזה לא שונה באופן מהותי מהלידות הקודמות, בערב יום הזיכרון אני מתחילה לדמם (דבר מאוד תדיר בהריון הזה שהיה רצוף דימומים) אנחנו מספיקים לעמוד בבית בצפירה ונוסעים לבית החולים (מורידים את הילדים בדרך אצל המשפחה). אין פתיחה, אין צירים, מחזיקים אותי עד אמצע הלילה במיון יולדות ובסוף מחליטים שאין טעם לשלוח אותי הביתה (שבוע 40 ) ושולחים אותי לבלות את הלילה בסיבוכי הריון ולקבל זירוז כשיתפנה חדר לידה (עניין של איזה יומיים-שלושה לפי העומס העצום על חדרי הלידה).
באמצע הלילה אני מתעוררת עם צירים היסטריים, זה לא צירים, זה ציר אחד ענק, האחות בודקת אותי ומדובר כולה בפתיחה של 3 אצבעות, ובכל זאת אני חוזרת לצערי הרב למיון יולדות שעמוס עד אפס מקום, אין אפילו מקום לבדוק אותי ואת השעות הבאות אני מבלה בקפיצה כואבת על כדור הפיזיו עם הפיג'מה המחליאה של בית החולים (זאת של המיניקות, שאם הרמת בטעות את הידיים, שני הציצים שלך בחוץ....).
אחרי שאני מתחילה להתעצבן ולאיים שאני בלידה, שולחים אותי להבדק באחד מחדרי הלידה (כי במיון אין אפילו מיטה פנויה לבדוק אותי), בחדר לידה המילדת מודיעה לי שאני בפתיחה של 4, מחיקה מלאה של צוואר הרחם ותודה לאל, מפה אני לא יוצאת....
הצירים מתקדמים במהירות עצומה, אני לבד בחדר לידה כי עוד לא בוקר והחלטתי לתת לבעלי לישון קצת, המילדת עסוקה ולכן כל מה שנותר לי זה ללחוץ כל 10 דקות בדיוק על לחצן המצוקה ולצרוח מילה אחת ויחידה: "אפידורל" ואת זה אני עושה במשך שעתיים ללא לאות ובצורה מדויקת כשעון שוויצרי.
סוף סוף מגיעה המרדימה, אני כבר בפתיחה של 6 אבל בכל זאת מחליטים לצ'פר אותי על עוגמת הנפש שנגרמה לי עד כה ולתת לי אפידורל ואני מבקשת מהמילדת שלי שתחזיק לי את היד בזמן הזריקה (כי אני מתה מפחד...) והיא, מקסימה שכמותה מחבקת אותי ולא עוזבת אותי עד סוף הלידה.
הכל מתקדם מהר מאוד, אחרי שעה בעלי סוף סוף מופיע והמילדת אומרת לו: "איזה יופי שבאת, אנחנו בפתיחה של 10 ומתחילים ללחוץ..", ואני מתחילה ללחוץ, מזל שילדתי כבר 3 פעמים כי אחרי כמה לחיצות רציניות וכואבות מאוד התינוק מתגלץ' החוצה ואני זוכה להחזיק אותו ולחבק אותו.
מפה מתחיל מסע מטורף להוציא את השיליה (ובסופו של דבר, להציל את חיי...), אני כרגיל מובהלת לחדר ניתוח, הרופא האחראי הוא המומחה איתו התייעצנו כמה חודשים קודם לכן (תודה אלוהים, צירוף המקרים הזה ללא ספק הוא זה שהציל אותי, הרופא לוקח אותי כמקרה אישי ומיוחד).
בערך שעה עומלים על תסריט ה"משוך בגזר" הידוע, הפעם לרוע המזל השיליה נעוצה בדופן הרחם, שחרור של כולה יגרום לדימום שיכול להרוג אותי, הרופא מצליח להוציא בערך 95% ממנה, השאר נשאר שם להערכת מצב במועד מאוחר יותר.
אני עולה לחדר התאוששות אבל ממשיכה לדמם, עכשיו מתחיל מירוץ מטורף לעצור את הדימום, אני מקבלת איזה מליון ואחד חומרים לכיווץ הרחם, מתחילה לקפוא מקור וגם קצת לאבד קשר עם הסביבה.
אחרי כמה זמן מופיע הרופא (אני רואה אות ו כבר כמו מתוך חלום) עם טופס לחתימה, "יש לך ארבעה ילדים" הוא אומר לי בעדינות, "יש לך בנים ובנות" הוא ממשיך ומלטף לי את היד, "אני חושש שאין ברירה, אני צריך שתחתמי לי פה על ניתוח להסרת הרחם, אם לא, לא נצליח לעצור את הדימום...".
ברור שאני בוכה, ברור שאני מתחננת שיציל לי את הרחם (בכל זאת, נקשרנו....) והוא מבטיח לעשות כל מה שאפשר.
כמה המצב גרוע אני רואה רק בדמעות שיש לבעלי בעיניים כשהוא עומד ליד המיטה שלי ומרטיב לי את השפתיים עם ספוג רטוב.
אני מקבלת עוד כמה מליוני תרופות ומנות דם וחומרי קרישה ועוד כל מיני מושגים רפואיים שאני לא מבינה בהם כלום, מזריקים לי דרך דופן הבטן חומר מיוחד שגורם לי לכאבים דמויי צירים אבל עושה את העבודה , ובסופו של דבר המצב מתייצב ואני מרגישה כאילו עברו כמה יממות מאז שילדתי (עברו כמה שעות בסך הכל אבל עברנו בהם כל כך הרבה...).
אני נשארת בהתאוששות עד למחרת בבוקר ואז יורדת למחלקת יולדות וסוף סוף מתקלחת (זאת היתה הבקשה הראשונה שלי, אפילו לפני שביקשתי לראות את התינוק, רק שתבינו איזה גוש ג'יפה נהיה ממני) וסוף סוף הולכת לראות מה ילדתי.
הבטחתי לכן סוף טוב, אז הסוף באמת טוב, נשארתי עוד כמה ימים בבית החולים ובסוף חזרתי עם התינוק הביתה (כל איבריי נמצאים במקומם, תודה לאלוהים ולרופא המקסים שטיפל בי...), מחר הברית, אחלו לי שתעבור בקלות ובמהירות.
התינוק מתוק ביותר, לא ישנתי לילה אחד מאז הלידה (אפילו לא מחצית הלילה), כל בני המשפחה ובראשם הפעוט בהתחרפנות כללית אבל אני מאושרת ביותר
אני רוצה להודות לכל הצוות המקסים של הדסה עין כרם שטיפל בי, תודה מיוחדת לאמא שלי ואחותי שלא עזבו את מיטתי לרגע ותודה גדולה, לבעלי האהוב שהוכיח לי שוב כמה הוא אוהב אותי ודואג לי (גם אני אותך..אם אי פעם תיזכר להכנס לבלוג...).
שיהיו לכולנו חיים בריאים ומאושרים
נשיקות,
מקופלת
חזרתי הביתה, בידיי תינוק קטן מתוק ובכיין, ואני בריאה (כמעט) ושלמה (ברובי).
תודה לכל מי שדאג לי וכתב לי אימייל הדורש בשלומי
סיפור הלידה שלי מלא פרטים גניקולוגיים מדממים וכואבים (אבל יש לו סוף טוב), מי שלא מסוגלת לקרוא הכל (כי לא בטוח שהפעם הפוסט יהיה מצחיק) יכולה לגלול לתחתית העמוד וליהנות מהתמונה של התוספת החדשה למשפחה.
סיפור הלידה מתחיל בעצם בלידות קודמות בהן אני מצליחה ללדת תינוק בריא ושלם, השילייה נדבקת לי לדופן הרחם, אני מובהלת לחדר ניתוח ושם מתחיל תהליך ארוך ומייגע של "משוך בגזר" בו מנסים לגרד את השילייה מגופי, אני מאבדת דם, מתייפחת מכאבים (ובעיקר מקור, נורא קר לאבד דם), מצטערת בפעם המיליון שאני צריכה להיות נוכחת בתהליך (כי הוא נעשה בהרדמה אפידורלית), שוכבת להתאושש מליוני שעות (שבהן אני יודעת שתינוקי הוחלף לפחות 15 פעם), מדאיגה עד מוות את בני משפחתי ולמחרת סוף סוף מגיעה למחלקת יולדות ורואה את התינוק שלי (לפעמים, כשהם מתנהגים כמו שהם מתנהגים היום, הספק בליבי כי ילדיי הוחלפו הולך וגואה...).
מאחר והפעם ידענו שזה מה שעומד לקרות, הלכנו למומחה בתחום כדי להתייעץ מה עושים (מסתבר שאין יותר מדי מה לעשות, זאת התרחשות ידועה מראש שאי אפשר למנוע אותה).
הסיפור הזה לא שונה באופן מהותי מהלידות הקודמות, בערב יום הזיכרון אני מתחילה לדמם (דבר מאוד תדיר בהריון הזה שהיה רצוף דימומים) אנחנו מספיקים לעמוד בבית בצפירה ונוסעים לבית החולים (מורידים את הילדים בדרך אצל המשפחה). אין פתיחה, אין צירים, מחזיקים אותי עד אמצע הלילה במיון יולדות ובסוף מחליטים שאין טעם לשלוח אותי הביתה (שבוע 40 ) ושולחים אותי לבלות את הלילה בסיבוכי הריון ולקבל זירוז כשיתפנה חדר לידה (עניין של איזה יומיים-שלושה לפי העומס העצום על חדרי הלידה).
באמצע הלילה אני מתעוררת עם צירים היסטריים, זה לא צירים, זה ציר אחד ענק, האחות בודקת אותי ומדובר כולה בפתיחה של 3 אצבעות, ובכל זאת אני חוזרת לצערי הרב למיון יולדות שעמוס עד אפס מקום, אין אפילו מקום לבדוק אותי ואת השעות הבאות אני מבלה בקפיצה כואבת על כדור הפיזיו עם הפיג'מה המחליאה של בית החולים (זאת של המיניקות, שאם הרמת בטעות את הידיים, שני הציצים שלך בחוץ....).
אחרי שאני מתחילה להתעצבן ולאיים שאני בלידה, שולחים אותי להבדק באחד מחדרי הלידה (כי במיון אין אפילו מיטה פנויה לבדוק אותי), בחדר לידה המילדת מודיעה לי שאני בפתיחה של 4, מחיקה מלאה של צוואר הרחם ותודה לאל, מפה אני לא יוצאת....
הצירים מתקדמים במהירות עצומה, אני לבד בחדר לידה כי עוד לא בוקר והחלטתי לתת לבעלי לישון קצת, המילדת עסוקה ולכן כל מה שנותר לי זה ללחוץ כל 10 דקות בדיוק על לחצן המצוקה ולצרוח מילה אחת ויחידה: "אפידורל" ואת זה אני עושה במשך שעתיים ללא לאות ובצורה מדויקת כשעון שוויצרי.
סוף סוף מגיעה המרדימה, אני כבר בפתיחה של 6 אבל בכל זאת מחליטים לצ'פר אותי על עוגמת הנפש שנגרמה לי עד כה ולתת לי אפידורל ואני מבקשת מהמילדת שלי שתחזיק לי את היד בזמן הזריקה (כי אני מתה מפחד...) והיא, מקסימה שכמותה מחבקת אותי ולא עוזבת אותי עד סוף הלידה.
הכל מתקדם מהר מאוד, אחרי שעה בעלי סוף סוף מופיע והמילדת אומרת לו: "איזה יופי שבאת, אנחנו בפתיחה של 10 ומתחילים ללחוץ..", ואני מתחילה ללחוץ, מזל שילדתי כבר 3 פעמים כי אחרי כמה לחיצות רציניות וכואבות מאוד התינוק מתגלץ' החוצה ואני זוכה להחזיק אותו ולחבק אותו.
מפה מתחיל מסע מטורף להוציא את השיליה (ובסופו של דבר, להציל את חיי...), אני כרגיל מובהלת לחדר ניתוח, הרופא האחראי הוא המומחה איתו התייעצנו כמה חודשים קודם לכן (תודה אלוהים, צירוף המקרים הזה ללא ספק הוא זה שהציל אותי, הרופא לוקח אותי כמקרה אישי ומיוחד).
בערך שעה עומלים על תסריט ה"משוך בגזר" הידוע, הפעם לרוע המזל השיליה נעוצה בדופן הרחם, שחרור של כולה יגרום לדימום שיכול להרוג אותי, הרופא מצליח להוציא בערך 95% ממנה, השאר נשאר שם להערכת מצב במועד מאוחר יותר.
אני עולה לחדר התאוששות אבל ממשיכה לדמם, עכשיו מתחיל מירוץ מטורף לעצור את הדימום, אני מקבלת איזה מליון ואחד חומרים לכיווץ הרחם, מתחילה לקפוא מקור וגם קצת לאבד קשר עם הסביבה.
אחרי כמה זמן מופיע הרופא (אני רואה אות ו כבר כמו מתוך חלום) עם טופס לחתימה, "יש לך ארבעה ילדים" הוא אומר לי בעדינות, "יש לך בנים ובנות" הוא ממשיך ומלטף לי את היד, "אני חושש שאין ברירה, אני צריך שתחתמי לי פה על ניתוח להסרת הרחם, אם לא, לא נצליח לעצור את הדימום...".
ברור שאני בוכה, ברור שאני מתחננת שיציל לי את הרחם (בכל זאת, נקשרנו....) והוא מבטיח לעשות כל מה שאפשר.
כמה המצב גרוע אני רואה רק בדמעות שיש לבעלי בעיניים כשהוא עומד ליד המיטה שלי ומרטיב לי את השפתיים עם ספוג רטוב.
אני מקבלת עוד כמה מליוני תרופות ומנות דם וחומרי קרישה ועוד כל מיני מושגים רפואיים שאני לא מבינה בהם כלום, מזריקים לי דרך דופן הבטן חומר מיוחד שגורם לי לכאבים דמויי צירים אבל עושה את העבודה , ובסופו של דבר המצב מתייצב ואני מרגישה כאילו עברו כמה יממות מאז שילדתי (עברו כמה שעות בסך הכל אבל עברנו בהם כל כך הרבה...).
אני נשארת בהתאוששות עד למחרת בבוקר ואז יורדת למחלקת יולדות וסוף סוף מתקלחת (זאת היתה הבקשה הראשונה שלי, אפילו לפני שביקשתי לראות את התינוק, רק שתבינו איזה גוש ג'יפה נהיה ממני) וסוף סוף הולכת לראות מה ילדתי.
הבטחתי לכן סוף טוב, אז הסוף באמת טוב, נשארתי עוד כמה ימים בבית החולים ובסוף חזרתי עם התינוק הביתה (כל איבריי נמצאים במקומם, תודה לאלוהים ולרופא המקסים שטיפל בי...), מחר הברית, אחלו לי שתעבור בקלות ובמהירות.
התינוק מתוק ביותר, לא ישנתי לילה אחד מאז הלידה (אפילו לא מחצית הלילה), כל בני המשפחה ובראשם הפעוט בהתחרפנות כללית אבל אני מאושרת ביותר
אני רוצה להודות לכל הצוות המקסים של הדסה עין כרם שטיפל בי, תודה מיוחדת לאמא שלי ואחותי שלא עזבו את מיטתי לרגע ותודה גדולה, לבעלי האהוב שהוכיח לי שוב כמה הוא אוהב אותי ודואג לי (גם אני אותך..אם אי פעם תיזכר להכנס לבלוג...).
שיהיו לכולנו חיים בריאים ומאושרים
נשיקות,
מקופלת
94 תגובות:
מזל טוב מקופלת!
התינוק מקסים!
הרבה בריאות ואושר!!!
וואי וואי וואי, איזה סיפור...
כמה טוב שהסוף הוא טוב, וכמה הילדון מתוק!
ברכות ואיחולים לכל המשפחה
מזל טוב יקירה. איזה מזל שנגמר בשלום. ריגשת אותי עד דמעות.
נשיקות לתינוק הבובון.
כמה חיכינו לשמוע את הבשורה הטובה (-:
הבייבי מתוקי ואת, תרגישי טוב
מזל טוב ענקי לך ולכל המשפחה
איזה כיף לשמוע , כבר חשבתי ששכחת אותי ואז נזכררתי כי את צריכה ללדת... אני שמחה לדעת שהכל בסדר ונשארת שלמה בכל אבריך..
המון מזל"ט וגדלי אותו ואת אחיו בהרבה נחת...
נשיקות וחיבוקים
אפרת
אין לי הרבה דברים טובים להגיד על הדסה עין כרם אני שמחה שיצאת משם בשלום, מזל טוב על התינוק המקסים, חמוד אמיתי מעכשיו רק שיהיה רק נחת.
די דורית הרגת אותי! אני עוד רוצה ללדת! פחד! :)
איזה סיפור, את כזו גיבורה!
אחרי כל לידה להיות עם בעיות בשלייה אוף, אני בשוק שעשית זאת לעצמך עוד פעם ועוד פעם, אבל לפי מראה הקטנטנטנטנן הזה שלך- היה שווה בטירוף!
שתזכי רק לבריאות ואולי גם לכמה לילות של שקט? :)
שיהיה במזל טוב!!
וואו, איזה סיפור... העיקר ששניכם בריאים ושלמים - מזל טוב!!!! :-))
דארלינג, אז מזל טוב ראשון על מה שהצלחת להוציא מגופך (הבייבי המהמם!!) ומזל טוב שני על מה שהצלחת להשאיר בתוך הגוף :)
שולחת לך משהו קטן בדואר
נשיקות,
יפעת (פלורידה)וזוהר (לונדון בד"כ אבל כרגע בעוצר זמני בארה"ב)
יקירתי...
שולחת לך נשיקות וחיבוק גדול גדול,
טוב שאת בבית ושהכל מאחוריך.
שיהיו לכם רק רגעים קסומים ומאושרים
(אני יודעת שזה לא תמיד אפשרי, אבל מה אכפת לי לאחל...)
אוהבת,
קרן
מזל טוב!
בלי עין הרע, טפו טפו טפו
הרבה נחת ובריאות
מזל טוב להולדת הגור מקופלת החמוד!
כולי דמעות מהסיפור המרגש...
שהברית תעבור בקלות והסתגלות קלה לכל בני המשפחה
בתור אחת שעברה "רק" לידה אחת, את פשוט בנאדם עם כל כך הרבה כוחות! ממש עלו לי דמעות תוך כדי קריאה. זה לא ברור מאליו להביא 4 ילדים עם ידיעה מראש שכל פעם צריך לעבור דבר כל כך סבוך וקשה. אבל אני בטוחה שהילדים הם המתנה והפיצוי ושאין להם תחליף. בפרט שהתינוק החדש פשוט מתוק!!!
מזל-טוב ובשורות טובות בלבד
יווווו!!!!
העיקר שהסוף טוב...
איזה לידה עברת...את כל כך אמיצה וגיבורה שאין לי מילים.
שיהיה לך המון מזל טוב וגידול קל ומהנה.
נשיקות
ואוו איזה סיפור לידה.
קודם כל מזל טוב והחלמה מהירה. שכל זה יהיה מאחוריך מהר מהר ושהתינוקי יגדל ויתן לך לנוח קצת :)
כתבו לפני ואני מצטרפת - כל הכבוד על האומץ והנכונות להמשיך ללדת ילדים למרות שאת יודעת מראש את הסיכון או שמא הסיכוי שתסיימי בחדר ניתוח. כנראה שהמשפט ילדים זה שמחה הוא באמת נכון.
מזל טוב,
אנא
יקירתי!
אני מעריצה אותך על החוזק הנפשי שלך לצאת ל"מלחמה" ביודעך את הקושי הרב שתצטרכי לעבור.
אני שמחה שהכל נגמר בצורה טובה ושאת אוחזת בידייך אוצר חדש ובריא.
אני יודעת שכרגע זה לא מנחם אבל בכל זאת תנסי להיזכר שאחרי כמה שבועות הלילה והיום מתהפכים ואפשר לישון קצת. מזל טוב!
יאאאא ביום חמישי דיברנו עליך ואמרנו שבטח כל יום צפוי סיפור לידה :-) מותק, אני שמחה שהצילו את חייך, את תוספת חיובית לעולם ולא הייתי רוצה בשום אופן לאבד אותך!
כל מי שעברה לידה, מבינה לחלוטין איזה גוש ג'יפה היית ואת הצורך שלך במקלחת :-)
מאחלת לך לפחות כמה שעות שינה רצופות, אני לא הולכת על אופצית הלילה השלם כי אמנם אני בחורה אופטימית אך מציאותית :-)
מזל טוב לכל המשפחה וברוך הבא לקטנצ'יק!
יש לי דמעות בעיניים.
קודם כל מזל טוב, וב"ה שיצאת מזה בשלום.
מאחלת לך שתגדלו אותו בנחת ובשלוה ובלי דרמות נוספות.
היה מרגש ומצמרר...מזל שאני כבר לא מתכוונת ללדת אחרי קריאת הפוסט הזה...
התינוק נראה מתוק!
המון מזל טוב, בריאות שמחה ואהבה לכולכם!
חיבוקים ונשיקות.
יקירתי, חייכתי ואף דמעתי- סיפור מרגש ביותר (וכרגיל כתוב נהדר)
מזל טוב לכם המון בריאות נחת ושלווה,
מקווה שגם היום יעבור בקלות
התינוק מקסים מקסים מקסים ואני מצדיעה לך על הכוחות שלך
נילי
אני בכלל לא קורת את הפוסט שלך. קודם כל אומר לך מזל טוב...עכשיו אני אקרא את הפוסט :-)
מזל טוב XOXO
אין אצלך רגע אחד משעמם, מה?
שמחה שחזרת בשלמותך, התינוקי מתוק...
המון מזל טוב והחלמה מהירה!!
אה ושיעבור בקלות, החיתוך...
מרגש - כל הכבוד לך שלמרות הלידות הקודמות בחרת להביא עוד!
שהיו לכם חיים מקסימים
יקירתי,
איזה מזל...אני רוצה לומר שהמשפט:"... אבל עושה את העבודה" דווקא הוא הפעיל אצלי את בלוטות הדמעות (שנפגעו בדלקת העיניים האחרונה) :-)
הרבה מזל טוב. ותודה לעיל על רופאים כאלה ומשפחה שכזאת :-)
דורית יקרה,
קודם כל המון מזל טוב לתינוקי החדש והמתוק הזה! שיביא לכם הרבה נחת יחד עם אחיו!
ריגשת אותי מאוד עם סיפור הלידה (שאני מקווה שאצליח לשכוח עד שיבוא יומי ללדת...)!
בהצלחה בברית ושיעבור מהר ובקלות... ושתצליחי לישון איזו שינה טובה בקרוב.
מזל טוב! המון בריאות לך ותינוק החדש.סיפור מרגש בהחלט.
וואו, ריגשת אותי עד דמעות. לא יודעת מה אצליח לכתוב במצב צבירה שכזה :-/
מסתבר שאת לא רק נחמדה, מוכשרת בטירוף, שנונה ומצחיקה - את גם אמיצה.
עם סיפור כזה, אני מאמינה שהיה לי רק ילד אחד. מעריצה אותך לחלוטין.
ובאמת מדהים איך רק אתמול חשבתי עליך ותהיתי אם ילדת או לא.
הקטנצ'יק ממיס. מתוק אמיתי.
שהברית תעבור בקלות ושתצליחי לבנות איזושהי שגרה נסבלת במהרה.
נשיקות
שרון
המון מזל טוב, בריאות ונחת
והתאוששות קלה ומהירה
הי יקירתי
אין לי שמץ של מושג לאן נעלמה התגובה שעמלתי לכתוב בדקות האחרונות ושהמערכת הודיעה לי בחגיגיות שנשלחה.
ננסה שוב :-)
ריגשת אותי עד דמעות. בהחלט סיפור לידה לא שגרתי.
אז עכשיו אני יודעת שאת לא רק נחמדה, מוכשרת בטירוף, שנונה ומצחיקה - את גם אמיצה באופן יוצא דופן.
עם סיפור לידה כזה, אני מאמינה שהיה לי רק ילד אחד.
הקטנצ'יק מתוק אמיתי, ממש ממיס.
מאחלת לך התאוששות מהירה, שהברית לבעבור בקלות (מה זה לעומת סיפור לידה שכזה...) ושתצליחי לבנות לך איזושהי שגרה נסבלת בקרוב.
נשיקות
שרון
תשמעי את בחורה עם אומץ. אני אחרי שתי לידות כאלה החלטתי שלא מנסים פעם שלישית. טוב שהכול נגמר בשלום וששמרת על כל אברייך. הגור המקופל מקסים! שיעבור החיתוך בשלום ואם את רוצה לישון תבואי אלי-אני מבטיחה לשמור על הקטנצ'יק כשאת תישני....
סוף טוב הכל טוב!
התינוק מתוקקקקקקקקקקקק
מזל טוב!
מיכל
יקירתי...
איזה כייף שיש הפי הנד. כי מי יעשה לי חותמת אם לא את???
(:
אכן חדרי לידה ומה שקורה לנו שם זה לא סימפטי... העיקר שאת אחרי!
הבונבון מתוק להפליא. מזל טוב ונשיקות!
מזל טוב ענק להולדת בנך היקר....
מאחלת לך בריאות ואושר תמיד
דנדשה
אז נכון שהפוסט לא היה מצחיק כהרגלך, אבל היה מרגש! אנשים במשרד חושבים שהתחרפנתי שאני בוכה על הבוקר...
שמחה לשמוע שהכל עבר טוב בסוף, גידול קל ובריא!
ריגשת אותי מאד, איך אפשר להתחיל את היום???
אנחנו כ"כ חזקות שזה מדהים אותי כל פעם מחדש.
תהי גאה בעצמך! ותהני מילדייך
כרמית
ל"זקופה שבנשים"
התרגשתי מאד לקרא מה עבר עליך בתקופה האחרונה.
תודה לאל ישתבח שמו לעד, שומר עלינו. רק שנבקש ממנו וגם נקשיב לו - והכל מסדר עבורנו.
מאחלת לך שתחלימי במהרה ובשלמות. שהתנוק יעבור בקלות ובשלמות את הברית שכורת עם הקב"ה, בו גם ינתן לו שם. מילה מול מלה [ = הסרת הערלה לעומת "מלה" השם שלו....].
שהקב"ה ישמור עליך ועל כל שלך תמיד ולאורך ימים ושנים בבריאות, בשמחה, באהבה ובנחת רוח.
אז כמובן שעל הבוקר אני עם דמעות בגללך :-)
המון מזל טוב לך ולכל המשפחה, שיהיו לכם המון רגעים של נחת שלווה ואהבה עם הקטנצ'יק המתוק הזה!!
ובהצלחה בברית, שיעבור בקלות.
וואו, וואו, איזה סיפור לידה מדהים. ממש עמדו לי דמעות בעיניים. אני שמחה שהכל עבר בשלום ואתם בבית, את והתינוק המתוק וכל איברייך...
מזל-טוב מקופלת!
מזל טוב לך ולמשפחתך על התוספת המקסימה למשפחה!
למרות שהזהרת שלא תהיה רשומה מצחיקה, הצלחת בדרכך המיוחדת לספר על תלעותייך בצורה משעשעת...
(לא חו"ח מה שעברת אלא איך שהצגת זאת-לפחות מנקודת מבט של אחת שכול הריונותיה בסיכון גבוה והמושג שיליה נעוצה לא זר לה!)
שוב מזל טוב ושתגדלו אותו באהבה ובנחת
אימוש5
מזל טוב מותק!
איזה סיפור! פחד אלוהים.
כמה טוב שחזרת שלימה ובריאה ואת מסניפה עכשיו תינוקי זעיר ומושלם טפו טפו טפו, מבעד לענני ההזיות של חוסר השינה וההורומנים ( - :
החלמה מהירה לשניכם וקבלה איטית מאתגרת אוהבת ומצחיקה של ההפיכה למשפחה של ששה.
על אף שאני מקבלת עדכון במייל בכל פעם שאת כותבת... אני מודה שנכנסתי לבלוג שלך לא פעם ולא פעמיים לראות אולי השתנה משהו... אולי ילדת... אני זוכרת את הפוסט שכתבת על אלו ששואלים אותך נו ילדת כבר??? אז לא העזתי לדרוש בשלומך. כהרגלך בכל פעם שאני קוראת את אשר את כותבת אני מעלה חיוך על שפתי אז נכון שהפעם היה חיוך קטן וגם לחלוחית בעיניים, אבל העיקר שאת אחרי ואת בסדר וכך גם הגוזל הטרי. אז אני מאחלת לך הרבה הרבה בריאות (הכי חשוב לא?) ואחר כך הרבה אושר מהתוספת למשפחה ומכולם גם יחד וגם מדברים אחרים.
אוי בא לי למות מלשמוע את זה. בכמה מקומות הרגשתי קווים משיקים של דימיון ועוד שניה אני בוכה (כבר לחלוחי לי בעין). אבל הי, (תפנית חדה) את אלופה ודיי בריאה, והבייבי מהמם עד מאוד. שיהיה בהצלחה בברית (אני הייתי סחבה רגשית במעמד ההוא) ובכלל שולחת לך מליון חיבוקים ואהבה מי ייתן ויוענקו לך שעות שינה פה ושם. שרידה נעימה.
שלך אפרת
יקירתי. מזל טוב והרבה אושר. הרבה תלאות אבל העיקר שחזרת עם תינוק מקסים ושהדברים הסתדרו לטובה.
שיהיה לכם רק אושר ונחת מהתינוק החדש.
ושלא תחשבי שיש לך פטור מהבלוג בגלל מחסור בשעות שינה ...
... סתם
מזל טוב
דפנה
מזל טוב ענקי להולדת התינוק החמוד!
את מצליחה לספר גם ספיורי זוועות בהומור... זה כבר מראה שאת שלמה :-)
תהנו ממנו והוא מכם!
מזל טוב מותק. את אישה ממש חזקה. שמחה שזה מאורייך.
הרבה הרב בריאות
אוי אוי כמה חיכיתי לפוסט הזה :)
מזל טוב ונהדר שהכל בסדר, ואני תמיד אומרת שדאגו לסדר לי הריון ולידה כל כך נוראים בלידה הרביעית רק כדי שלא אתבלבל בטעות, וארצה עוד אחד...
ולמרות כל זה, לא יודעת איך הייתי מגיבה אם היו רוצים להוציא לי את הרחם.... כנראה בדיוק כמוך. אני שמחה שהכל בסדר :)
איזה סיפור! העיקר שהסוף טוב וכולם מרוצים. נשיקות לך ולעולל.
מזל טוב! אני מאחלת לך ולתינוק הקטן הרבה בריאות ואושר!
איזו תוספת מדהימה ומתוקה למשפחה!
בהצלחה בברית :)
(מילשייק)
יא ווארדיקי.
תודה לאל שהכל עבר בשלום.
יקירתי, תרגישי טוב, נסי לישון, אנחנו כבר אחרי הברית (עשינו אצל פנחס גונן, עם הרדמה) - והוא לא הרגיש כלום!! שיעבור בקלילות אמן!
חיבוק ליולדת האמיצה (איך כבר הספקת סיפור לידה, איך??), שמחה כ"כ שהכל במקומו.
נשיקות, מזל טוב, נשיקות. תהנו מהמקסימון החדש!!!
או, סוף סוף הכנעתי את בלוגספוט טאני יכולה להגיב (אני מנסה מהבוקר)- למרות כל הזוועה ולמרות שעושה רושם שביה" לא נתן טיפול בדיוק כמו שצריך, משמח שהכל הסתיים בשלום. לפני 100 שנים לידות כאלו היו מסתיימות במוות ודאי של האם ואולי גם של התינוק.
התמונה מתוקה ועושה חשק לבונבון כזה.
שיהיה לכם רק נחת, בריאות ועוד הרבה שנים של אהבה.
סוף טוב הכל טוב
שיהיה במזל טוב ורוב אושר להצטרפות הרך הנולך למשפחה
(בתקווה שהתגובה אכן תיקלט..)
מקופלת יקרה,
כל כך ריגשת אותי בפוסט הזה. האמת היא שדי דאגתי לך. לא ייאמן מה עבר עלייך. שמחה שאת אחרי והחדשות הטובות הן - שאמנם לא תשני, אבל יש לך פיצי קטן, חדש ומקסים.
הרבה הרבה מזל טוב!!!!
נשיקות,
בובינה (לילך)
אז קודם כל ולפני הכל מזל טוב ענקי עם חיבוק לך ותוספת החדשה למשפחה הו מקסים.ריגשת אותי עד דמעות ממש כאבתי את כאבייך, שמחה שהכל עבר בשלום. רק בריאות ונחת
איזה סיפור!!! ריגשת אותי מאוד!! העיקר שב"ה את אחרי ומאחלת לך החלמה מהירה ושמעכשיו רק תהני עם הקטנצ'יק וכל החבורה שבבית
ומקוה שתמצאי את ההזדמנות לישון ולנוח
מזל טוב וחיבוק גדול על האוצר הקטן והמדהים שהצטרף למשפחה
ומזל טוב נוסף לברית שיהיה בקלות ובשמחה
כמה מרגש.
שווה היה המאמץ בשביל החמוד והחתיך שנוסף למשפחה שלכם.
שמחה שעבר בשלום.
המוני חיבוקים ונשיקות לך מקסימה אחת ואמיצה שכמותך.
מרגש מאד העיקר שאת אחרי וכמובן הרבה מזל טוב. התינוקי חמוד. היה שווה.
אוי כולי צמרורים
גם אצלי הלידה ה-4 היתה הכי טראומטית
המון מזל טוב, הוא מתוקי מתוקי
מקופלת, המון המון מזל טוב להולדת בייבי מס' 4! ממש עשית לי צמרמורת עם סיפור הלידה, מזל ששניכם בריאים ושלמים ושהכל בסדר. מאחלת לך המון בריאות, אושר ונחת מהקטנטן ומכל המשפחה!
מזל טוב! סוף טוב הכל טוב!
מאחלת שבזו יסתכמו הצרות שלכם ותגדלו אותו השמחה ובאושר.
ריקי
העיקר שהסוף טוב! המון מזל טוב להצטרפות הבונבון הקטן למשפחה וכמה כיף שלמרות הכל את מאושרת! בהצלחה בברית :-)
אמאל'ה הצטמררתי. החיוך הלך וצנח לי מהפרצוף מרוב פחד.
איזה אומץ ובואי נודה- גם איזה מזל שיש לך.
מזל טוב להולדת הבן, הוא מתוקי אמיתי. שתתאוששי מהר, שתדלגי בקלילות על שלב הגזים, ושתשני לילה שלם כבר בחודש הראשון.
אה, ושמרפי ילך לבית אחר P-:.
וואי, איזו דרמה!!!!
העיקר שכולם בריאים, ממש צמרמורת...
אה, וגם הבלוג שלך מקסים - עד עכשיו הייתי "סמויה", אבל סיפורי לידה כנראה לא משאירים אף אחת אדישה.
שהברית תעבור בשלום.
כל הכבוד לך על המסע הקשה ועל זה שאת חולקת אותו איתנו. ממש קראתי בנשימה עצורה (למרות שידעתי שיש סוף טוב), תרגישי טוב והתינוק החדש מקסים!
חן
המון מזל טוב לתינוק המקסים! נשמע שעברת ימים לא קלים, אני שמחה שעכשיו הכל בסדר ואת שלמה ובריאה..
סטודיו דנהלה
מזל טוב יקירה!
אני שמחה שהסיפור נגמר עם סוף טוב,זה הכי חשוב ואפשר להגיד שמשכיח את כל הסבל שעברת.
יש לנו סיפור לידה די דומים,גם לי נתקעת השלייה וזה מלווה בדימומים אם לא מוציאים אותה כולה מיד.בלידה השנייה גם אני כמעט הלכתי לי לעולמי....
בלידה השלישית כבר היה לי ניסיון.
מצטערת לשמוע שנאלצת להסיר את הרחם,החלמה מלאה תרגישי טוב,שתגדלו את האוצר הקטן בשלווה ונחת.
באהבה
רינת.
לא יודעת מה לומר בדיוק, עדיין המומה מהסיפור. העיקר שעכשיו הכל בסדר? מקווה שמכאן והלאה תחווי רק את הצרות רגילות של אימהות, ותהני מהתינוק המתוק והילדים שלך. קבלי חיבוק :-)
מזל טוב והחלמה מהירה.
יואו איזה סיפור. האמת שקצת ריפרפתי, היה כואב לקרוא את כל הפרטים (אני מבינה שוב ושוב שטרם התאוששתי מהלידה שלי...). אבל איזה כיף שנגמר טוב!
תינוקך ממש בונבון!
מזל טוב ותהני ממנו!
מזל טוב לך, כל כך התרגשתי לקרוא את הפוסט הזה שמיד התחלתי לקרוא את כל הפוסטים הקודמים שלך, הגעתי לאפריל 2009 . קרעת אותי מצחוק!!
מחכה לפוסטים הבאים שלך.
שוב ברכות ללידה והתאוששות מהירה
מיה
מזל טוב
חתיכת סרט מתח או אפילו אימה,טוב שהכל הסתיים בשלום
שיהיה פוסט נעים והתאוששות מהירה
כמה טוב שבסוף הכל נגמר בשלום (יחסית...)
תהני מהעולל החדש וגם מהישנים...
איילת (לולי בו)
כמה ריגשת אותי!
שיהיה במזל טוב ובשעה טובה ובהצלחה בברית כמובן, והרבה הרבה הרבה בריאות ואושר!!!!!
יקירתי. הרגת אותי....
את האזהרה על הסוף הטוב כנראה פיספסתי בתוך ים הדמעות.
איזה סיפור.
תודה לאל ולרופא (בעיקר) שהכל בסדר.
נסי להתחזק.
ואשריך שיש לך בעל אוהב כזה ואמא ואחות נפלאות.
רק בריאות!
וספרי לנו מה שמו של הפעוט המהמם הזה שבתמונה!
הילה696
סוף טוב הכל טוב...
העיקר שאת והפמתוק כבר אחרי הכל ובבית...
אלפי איחולים וברכות
מזל טוב להולדת מקופלת ג'וניור, מקווה שכל השאר יישכח מהר :)
יקירתי,
תיארתי לעצמי שילדת כשלא שמעתי ממך... :-)
שמחה לשמוע שהסוף טוב!!!! והקטן הזה מתוק ביותר!!!
מאחלת לכולכם בריאות, אושר גדול וכיף בלתי רגיל כמשפחה! חיבוק גדול! גלי.
מזל טובבבבבבבבבבבבבבבבבבב
איזה וכמה מתוקי שהוא - טפו, טפו, טפו.
אני שמחה שלסיפור הלידה העמוס הזה יש בסופו של דבר סוף טוב - החסרתי פעימה האמת!!!
הרבה בריאות, אושר, נחת ושמחת חיים שולחת אלייך הרבה אנרגיות, חיבוקים ונשיקות
חיפושולי
מזל טוב לך יקירה,
התוספת מקסימה.
אני שמחה שהכל נגמר בשלום.
שתזכי לגדלו בנחת ובריאות
לימור
דורית יקרתי,קודם כל מזל טוב להולדת הנסיך הקטן!
איזה סיפור היה לך לחלוק אתנו, גיבורה שכמוך!
אני ממש שמחה שהכל מאחוריך וכולך שלמה
וכן הצלחת להצחיק עם תאור החלוק של היולדות!
מאחלת לך שתצליחי לישון קצת יותר!
כמה חיכיתי כבר שתכתבי משהו אני ממש שמחה לשמוע שהכל בסדר והמון מזל טוב וכמובן תאגרי כוחות תתחזקי
הכל קטן עלייך נשיקות ואהבה שלוחות לך מהצפון אוהבת אותך ליבנת
דורית היקרה
אומנם באיחור אבל מזל טוב ענק
את מקסימה!!!!!!
ומה אגיד לך הצלחתי להוזיל דמעה
ומאחלת לך בריאות אושר וגידול קל
דנדשה
מזל טוב למקופל המהמם, הרכש החדש, הרבה נחת ולילות שקטים
מזל טוב ענק והרבה בריאות!!!
עכשיו באמת תנוחי:-)
tzik
הרגת אותי!!!
מזל טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב!
נתנאלה
מקופלת היקרה, רק עכשיו קראתי את הפוסט שלך (וגם את החדש). אני מרוגשת עד דמעות. תרגישי טוב. שיהיה במזל טוב. תשמיד יהיה לך רק טוב!
מזל טוב!!! והקטנטן כל כך חמוד שזה משהו!
מזל טוב מתוקה
העיקר שהכל עבר בשלום ואת והתינוק בריאים ושלמים .
חיבוקים
מאד באיחור ובכל זאת מזל טוב, ושמחה שבסוף הכל עבר בשלום.
נורא התרגשתי מלקרוא. זה לא יעזור, לידות מרגשות.
מזל טוב
באתי באיחור, אבל בכיתי בשביל כל הזמן שחלף...
את פשוט כותבת מדהים ובכלל, את מקסימה וינוקא החדש - משגע!
מזל טוב,
סיגל
וואי עכשיו השערות בורחות לי מהגוף :)
ברוך השם שהסתיים בשלום .
שתזכו לגדלם בנחת ובכיףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
נשיקות וחיבוק
ויש לי פתאום דמעות בעיניים.... כ"כ ריגשת!
ליאור-חתולי8
יווווווווווווווווו איזה פחד.
תודה לאלה, או לכל מי שהשגיח/ה וטיפל/ה בך.
צחקתי, בכיתי, והתרגשתי.
את כותבת מקסים!
גם אני, כמו שאר המגיבים כאן, עם דמעות בעיניים. לא הכרתי לפני כן את הבלוג המקסים שלך אבל הצלחת לרגש אותי ושמחתי לקרוא שהכל הסתדר על הצד הטוב ביותר. זה באמת דורש כוחות מיוחדים לעבור את זה, ועוד לאחר לידות דומות. כל הכבוד!
פשוט מרגש!!!!
תודה על השיתוף. אם למישהי יש המלצות בקשר לבצקות בהריון אשמח לשמוע
סיפור מקסים ומרגש.
כל הכבוד על הכוחות שלך!!!
הוסף רשומת תגובה