פורים

איזה כיף זה חג פורים, נכון? זאת אומרת, כיף בתנאי שהצלחת למצוא תחפושת כלבבך, ואז הגעת לכיתה ולא צחקו עליך ואיכשהו הצלחת להעביר את היום הזה בהנאה.  אז זהו, שלא תמיד זה כל כך כייף

הילד הגדול החליט שהוא מתחפש לדארת ויידר (דמות ממלחמת הכוכבים), לפני החג אנחנו מתייצבים ב"כפר האימים" (שם שהדביקו ילדיי לחנות "כפר השעשועים" המתאים לימות החופש הגדול ולתקופה שלפני פורים בשל העומס הבלתי אפשרי במקום), אני עצבנית ונכונה להרוג כל מוכרת, בעלי סבלני יותר, עומד וכרטיס האשראי שלוף בידו נכון לשלם כל סכום העיקר שנתחפף משם, הילדים קופצניים כעיזים.

ברור שאין תחפושת של דארת ויידר (אזל) ובמקום זה נותרה רק תחפושת אחת שהילד מוכן ללבוש והיא של דמות מסרט אימה ועולה 200 ש"ח, כמו כן הוא רוצה גם שרשרת אסיר מגומי במחיר 09 שקלים (בקופה נגלה שהמחיר שלה 60 ש"ח והילד קרא הפוך את תג המחיר), אנחנו משלמים בשתיקה, התחפושת מגיעה עם לחצן ובטריות ונדרש רק לילה שלם של הלחמת החלקים כדי שכל העסק הזה גם יהבהב בבוקר.

הילדה החליטה להתחפש ביחד עם חברה שלה לתאומות (גם ככה תמיד שואלים אותן אם הן תאומות), אנחנו קונים כמה אביזרים זהים לשתיהן, בבוקר הילדה מתלבשת בהתרגשות והולכת לכיתה רק כדי לגלות שחברה שלה מבריזה חצי יום והיא נותרת עם תחפושת של ספק בובה ספק מעודדת (וכמובן שכל הילדים שואלים אותה מה זה הדבר הזה והיא מתיישבת לבכות...).

הפעוט יודע שהוא מתחפש ב"קחקושת גנגרו" (תחפושת קנגרו שעברה אליו בירושה מאחיו), לרוע המזל מרגע שהוא רואה מה זאת בדיוק התחפושת הוא מסרב שהיא תיגע לו בשום חלק מגופו, בטח שלא ללבוש אותה.
אנחנו קונים לו כובע שריף קטן, חגורת אקדחים וכוכב קטן כסוף לתלות על החולצה, בחנות הוא לובש את התחפושת כולה ויורה במוכרות (אני מסתכלת בו בקנאה...).

בבוקר של פורים אני קמה לבד להכין את שלושתם לבית הספר ולגן (אבא שלהם חלה, כנראה מעוגמת הנפש ב"כפר האימים" ונבצר ממנו (לדבריו) לעזור להכין אותם בבוקר ולכן נותר במיטתו לשכתב בפעם המיליון את צוואתו...). הגדולים מתלבשים באושר וחגיגות, הפעוט מוכן ללבוש את כובע השריף בלבד, אני מצליחה איכשהו לתלות לו על החולצה את כוכב הכסף הקטן, מיד כשאנחנו מגיעים לגן הילד מעיף בחמת זעם את הכובע וכל תחפושתו היא כוכב קטן כסוף עליו כתובה המילה "שריף", שאר הילדים בגן מחופשים ומאופרים מכף רגל ועד ראש,  אבל אני לא מקנאה, הילדים שלי תמיד מתנהגים אחרת ממה שאני מצפה מהם...

בצהריים שלושתם שבים הביתה, הילדה שכחה שבכתה חצי יום וחזרה עם תאומתה האבודה (עכשיו, כשהן לבושות אותו דבר כולם אמרו שהן בכלל לא דומות...), הגדול גלגל את כל תחפושתו לכדור והיה עסוק בגרירתה הביתה בגשם תוך זלילת משלוח המנות שלו, הפעוט איבד את כל תחפושתו בגן (הכוכב, כאמור), העיקר ששלושתם חזרו מרוצים ומאושרים.

ועכשיו, אחרי שנרגענו מאימי החג, תכירו את שרונה ופינקי, שרונה היא בובנאית בחסד (ויוצרת מאוד מוכשרת)  ופינקי הוא אחת מהבובות המקסימות שלה, שרונה ביקשה חותמת מתוחכמת שבתוכה אפשר להחתים פעם את שם האתר שלה ופעם את מספר הפלאפון שלה בהתאם לצורך.
תודה שרונה על הפירגון בבלוג שלך ועל התמונות של פינקי עם החותמת.

סוף שבוע מקסים ונהדר

נשיקות,

מקופלת