שבוע בריאות וצ'ופר ענק בסופו

שבוע שעבר הונהג שבוע בריאות בבית ספר, זה התחיל מזה שביקשו ממני להכין שלטים (למשל: "ביציאה מהשירותים, ידיים שוטפים", כל השלטים שהכנתי היו בנושא שירותים), המשיך בזה שהילדים עברו מספר הרצאות בנושא בריאות, אחר כך היה צריך להביא לבית הספר סנדביצ'ים בריאים בלבד מה שגרם לדילמה די קשה בבית, שוקולד השחר נותר מיותם ובודד ושני ילדים התגעגעו אליו נואשות, אחד הסכים לאכול אך ורק חמאת בוטנים כתחליף עד שהמורה הודיעה לו שזה לא מי יודע מה בריא, השניה נחנקה שבוע שלם עם גבינה לבנה, מדי יום נכנסה תלמידה לכיתתם ורשמה על דף מה כל ילד הביא תוך בדיקה מדוקדקת של סנדביצ'ו האישי, אם היו עושים לי כזה דבר במקום העבודה הייתי מגישה תביעה בנושא חדירה לרשות הפרט אבל הילדים קיבלו זאת בהבנה.

במשך השבוע ילד אחד חזר נרגש ביותר מבית הספר, מסתבר ששבוע הבריאות היווה את אירועי הפתיחה של לימודי החינוך המיני בבית הספר, "נו, אז איך היה?" שאלתי בסקרנות רבה, "היה ממש מצחיק ומביך" אמר הילד, "חלק מהזמן סתמנו את האזניים וחלק מהזמן כיסינו את העיניים, היו דברים ממש דוחים ומגעילים".

"אבל היו דברים שהיו חדשים לך?" שאלתי בדאגה רבה, מאחר ואני המופקדת בבית על החינוך המיני התקין של ילדיי (בעלי בורח מהחדר או מתכסה בשתיקה בעיתונו בכל פעם שעולה שאלה בנושא), "היו מלא דברים שלא ידעתי אבל אני ממש מחכה להם" הודיע הילד בגאווה.

מאחר ועד היום השתדלתי לדבר עם ילדיי בפתיחות רבה ועל כל נושא חשתי תסכול מסוים, מה זאת אומרת היו דברים שהוא לא ידע?, העברתי בראש את כל השיחות שלנו והגעתי למסקנה המצערת שאולי התמקדנו יותר מדי בנושאים הבאים: אמצעי מניעת הריון, מהי הגלולה, מהו המחזור החודשי, כיצד נכנסים להריון, מאין נולדים ילדים, הגענו אפילו לאיידס (היה אתמול יום האיידס הבין לאומי), אבל אני מודה שברגע שהילד אמר: "אמרו לנו לצפות לשלולית קטנה במיטה בלילה, וזה לא פיפי" הטסתי אותו לאביו לתיגבור נוסף בנושא (בכל זאת, יש גבול לכמה אני יכולה לטחון לילד במוח על הריון ולידה).

כך העברנו את רוב השבוע בעודי מחכה ומצפה לאירוע הבריאותי האישי שלי (סוף שבוע ארוך, מרגש ומקסים אצל נתנאלה), ביום חמישי בערב הלכתי לי שמחה וטובת לב לנתנאלה, היה פשוט נהדר ומצוין, ממש אין מילים למידת ההשקעה של נתנאלה ושל נטאשה, חזרתי הביתה למצוא שילדה אחת נהייתה חולה מרוב שבוע בריאות (זה הסנדביץ' עם הגבינה, אני יודעת), וכן לעובדה המזעזעת שאני צריכה לקום ביום שישי בבוקר, לרכוש כ- 20 תפוזים, לעמוד בבית ולקלף אותם וכך לשלוח את הילד לבית הספר (הם אכלו ארוחת בוקר משותפת ובריאותית במיוחד), האם לא חשתן בניחוח התפוז שליווה אותי בסדנאות במשך שאר סוף השבוע? (מזל שלא ביקשו להביא שיני שום קלופות....).

ביום שישי עלה מספר הילדים החולים ל-2 (הפעוט לא מסוגל לראות שאנשים אחרים בבית חולים, הוא חייב להצטרף אליהם) וביום שבת עלה המספר ל - 3 (גם אבא שלהם התעלף, זה בטח מהשאלות של הילד בנושא חינוך מיני).

אני העדפתי להדחיק את כל המחלות האלה לאיזה פינה קטנה במוח וליהנות מהפינוקים אצל נתנאלה, בפעם הבאה אני מבקשת , אם אפשר, לארגן לי גם אפשרות לינה במקום (טעות חמורה לחזור הביתה רק כדי לעמוד ולבשל מרק עוף לקופת החולים הפרטית שלי), קיבלנו מליוני מתנות והפתעות, למדתי מלא טכניקות חדשות, אכלתי כל כך טוב (אמא של נתנאלה, תשמעי, היה ממש טעים), קצת קינאתי (בכל זאת, אבירם עבד כמו חמור ולא ממש שמעתי תלונות....אני לא הייתי בבית כמה שעות וכמות הטרוניות היתה גדולה יחסית (אך נפלה על אזניים ערלות)).

והנה קצת תמונות מסוף השבוע, צילמה יעל יניב המקסימה (תודה)

אני ברקע (עם החולצה הכחולה), אחרי שקיבלנו איזה מליון ואחד פינוקים

ותמונה קבוצתית בסוף.

היה ממש כיף, תודה גדולה לנתנאלה ומשפחתה, לנטאשה המקסימה והסובלנית ולכל הבנות הנהדרות.

סוף שבוע נהדר,

נשיקות

מקופלת