יום שני, 10 באוקטובר 2011

שיחות מהיום יום...

אני והפעוט אחר הצהרים בסלון:
הפעוט: "אמא, נכון שאת אמא שלי?"
אני: "נכון חמוד שלי"
הפעוט: "ונכון שאת גם אמא של אבא?"
אני: "ממש לא, (ואחרי מחשבה), טוב, במובן מסוים קצת כן, אבל לא...."

_________________________________________________________________________________

בעלי ואני מתכננים ללכת לישון
אני: "יש לי משהו ממש חשוב לספר לך"
בעלי: "מה, את בהריון (שוב?)"
אני: "לא, נראה לי שמחר אני אהפוך לספיידרמן, אולי אני אהפוך לעכביש, אני לא סגורה על זה..."
בעלי: (מהרהר בנושא) "הממ, זה נשמע די טוב ביחס לחלופה הקיימת, למה את חושבת שזה עומד לקרות?"
אני: "נעקצתי אתמול על ידי עכביש כשהייתי בגינה, למיטב ידיעתי, זה מה שקרה לספיידרמן, מחר מן הסתם אטפס על הקירות"  (אבל בינינו, מה עוד חדש... אני כבר המון שנים מטפסת על הקירות...)
_________________________________________________________________________________


הפעוט משחק בשעון בן-טן שלו (מן שעון בומבסטי שאמור להפוך אותך לכל מיני דברים):
הפעוט: "תראי, אמא, הפכתי לחיה".
אני: "אני יודעת חמוד שלי, כבר ארבע וחצי שנים אני מחכה שתהפוך חזרה לבן אדם".


_________________________________________________________________________________

אחה"צ, אני יושבת בסלון, הפעוט מפרק איזה משחק שלו, התינוק מנסה נואשות לפתוח את דלת המקרר (כולנו חוששים מאוד מהיום בו הוא גם יצליח...).
הפעוט (שובר את הדממה): "רק אני קובע על עצמי"
אני, (בטון דידקטי), מסבירה לו מי קובע עליו בסדר חשיבות יורד.
אחרי חצי שעה של הרצאה בה הפעוט שתק והמשיך לפרק את המשחק שלו, הוא אומר לי (בזעף): "רק אני קובע על עצמי".

למחרת אחה"צ, כולנו עושים בדיוק מה שעשינו אתמול.
הפעוט (בזעף): "רק אני קובע על עצמי".
אני נלחמת רגע עם עצמי ואז מתגברת על הצורך הדידקטי ומעבירה נושא.


_________________________________________________________________________________

לבעלי ולי יש מנהג נפסד ביותר לקרוא זה לזה בשמות החיבה "אבא" ו"אמא".
יש מקרים שזה ממש סביר, למשל אם הילד בא ואומר לי: "אני צריך כסף", אני אומרת לו: "תגיד לאבא".
הבעיה מתחילה כמובן כשאנחנו נמצאים בחברת הורינו (הביולוגיים).
בראש השנה התארחנו אצל ההורים של בעלי.
אחרי שהוא סיים להעמיס לילדים את הצלחות, הוא פנה אלי ואמר לי: "מה לשים לך, אמא?"
אמא שלו, מופתעת מהאדיבות יוצאת הדופן, מושיטה לו בשמחה את הצלחת שלה והוא ממלא אותה בצייתנות.
אני שולחת לעברו מבט מצמית.
"זה פשוט בגלל שהיא האמא הראשונה פה" מתנצל בעלי .
אני שולחת לעברו מבט מצמית נוסף.
אני רואה אצלו סומק קל שמתרחב לו מכיוון הצווארון לעבר האזניים (מי? מי האמא הראשונה פה?...).

_________________________________________________________________________________


בערב אני שרועה באפיסת כוחות על הספה בסלון, הילדה כרגיל יושבת על הלפ-טופ (מחשב נייד) שלי
הילדה:"אמא, צילמתי עכשיו מלא תמונות מהלפ טופ שלך והעליתי לפייסבוק שלי"
אני: ???
הילדה (באושר): "מה, לא ידעת שיש לך מצלמה בלפ טופ?"
אני (מבואסת מזה שהילדה גילתה בגיל כה צעיר שאמא שלה אהבלית): "בטח שידעתי, ב-ר-ו-ר, המממ...
 איפה זה בדיוק?"
הילדה: "העיגול הזה, כאילו זה שעל הלמעלה של המסך, מה חשבת שזה, כאילו?"
אני: "הממ...חשבתי שזה קישוט כזה...כאילו?"
_________________________________________________________________________________

אחה"צ, הפעוט כרגיל מפרק צעצוע, התינוק כרגיל אוכל לכלוך מהרצפה
הפעוט: "אמא, נכון כשנולדתי, הלכתם לסופר של הילדים וקניתם אותי? וככה נולדתי?"
אני (מזועזעת) : "חמוד שלי, זה ממש לא היה ככה..
אני לא יודעת מי סיפר לך את זה, אבל ככה לא באים ילדים לעולם...
ואני ממש לא אוהבת שיש לכם מידע מוטעה...
וגם דיברנו על זה יותר מפעם אחת...
עכשיו תקשיב לי טוב, אתה הגעת דרך ביצת קינדר, כל האחים שלך הגיעו ככה, פתחנו ביצת קינדר והיה שם תינוק קטנטן וחמוד, וזה היית אתה, מתוק כמו שוקולד" (וכראיה לכך, דף ההוראות המצורף היה ממש ממש קשה להבנה).


ובפינת היצירה, הפעם משהו קליל (כי למי יש זמן עם כל החגים והבישולים האלה וילדים ששוב בחופש), מצאתי את בית הנר הזה זרוק בתוך ערימת אדמה. 
אחרי ניקיון יסודי (מאוד) הוספתי לו קצת פרחים, סרטים וציפור.







חג סוכות כייפי ומשפחתי
ושנה טובה ונהדרת
מקופלת



42 תגובות:

טשופילה אמר/ה...

צחקתי, צחקתי, צחקתי....
ראיתי את הכלוב..........התעלפתי!!

ממממ.... ביצת קינדר.

מקסים.
ענת

ליאת אמר/ה...

הרגת אותי עם הקינדר..ענקית!!!!!!!
הבית נר משגע!!

אנונימי אמר/ה...

חחחחחחחחחחחחחחח, לא הפסקתי לצחוק (וזה היה לי קשה היום! אז תודה!). הרגת אותי עם הקינדר!
והעניין של אימא/אבא... חשבתי שבעלי הוא העוף המוזר היחיד שקורא לאשתו אימא... איזה כיף לדעת שיש עוד עופות מוזרים כמונו! חחחחח
והבית נר, מ-ש-ג-ע! כמו שנאמר זבל של אחרים זה אוצר שלנו!!!
נשיקות, מירה

טליה אמר/ה...

פשוט מתה עלייך !!! כל המחשבות האפלות שלי מוציאה ככה בקלות החוצה..איזה כיף שיש אותך. ( בטח אמרתי את זה פה כמה פעמים )

אסתיניק אמר/ה...

את כל פעם מחדש קורעת אותי מצחוק!
בוקר טוב וחג שמח!

קולרגולת אמר/ה...

את גדולה :)
כלוב הציפור מהמם. איך את מצליחה לעשות את זה, איך???

שנה טובה כבר אמרנו?

Little Wheel אמר/ה...

חחחחחחח אין עלייך!
הכלוב כל כך מהמםםםםםםםםם! הצבעים שלו פשוט מקסימים :)
חג שמח!!

שריק אמר/ה...

סליחה שאני שואלת אבל חשבת פעם לכתוב קצת יותר מאשר לבלוג. את מתנסת כמו שאת יוצרת וזה עונג

ענת יעקב אמר/ה...

איך שאת כותבת, תענוג!!!!!
אני מוצאת את עצמי נקרעת מצחוק מול המחשב...:) תודה.
והכלוב ממש יפה חג שמח!!!

גילעדית אמר/ה...

מקסימונת,
איזה כיף היה לקום בבוקר, לפתוח את המייל ולראות שפירסמת רשומה.
זה כבר סימן שהולך להיות יום מוצלח!!!
בית הנר יפיפיה ותוספת הפרחים מיפה אותו כיפליים !!!

שיהיה לך חג סוכות שמח ונפלא,
מרגלית.

מושית10 אמר/ה...

גדוללל..כמה צחקתי..תענוג לקרוא את העדכונים שלך...מתי הספר?
בית הנר מקסים!התוספות מוסיפות לו הרבה רוך.

הפיה לולית אמר/ה...

בידוק חשבתי שמזמן לא שמעתי ממך, בבלוג הכוונה.
יופי של שיחות. טוב שלפחות מישהו בבית לומד ומיישם (את ).
הרסת אותי עם ביצת הקינדר. אל תקחי קשה את עניין המאותגרות הטכנולוגית. זה קורה לכולנו טוב שיש ילדים :-)
אה כן, והמציאה שמצאת-יפיפה!

יותר מסתם יעל אמר/ה...

שדרוג מקסים לבית הנר (:

tati אמר/ה...

מצחיקולה אחת התמוגגתי מצחוק כרגיל והבית נר מקסים מקסים תתחדשי לך ושיהיה סוכות שמח נשיקות טאטי .....

Ayelet אמר/ה...

גדולה!
בית הנר מקסים!

עינת אמר/ה...

תשמעי, נתת לי פתרון אדיר! בדרך כלל את כל השאלות על מאיפה באים ילדים, איך יוצאים מהבטן וכו- אני שולחת ישר לבעלי שמסביר להם את עובדות החיים , פתרון ביצת הקינדר- נשמע לי אדיר והאמת? הגיוני מאד!
כרגע הקטן שלי בטוח שהבולבול שלו נועד להשקיית עציצים בלבד...

Dafi אמר/ה...

ההומור שלך הורס(: באיזה אדמה בדיוק מצאת את בית הנר? השדרוג שלו מקסים!

gallish אמר/ה...

נהניתי מאוד מאוד כרגיל :-)
והכלוב הזה.... הורס!!!

אנונימי אמר/ה...

אליך אני שולחת להסברים על הילדים שבאים לעולם.... לא הייתי מעלה על דעתי את ביציות הקינדר...
איזה יופי של הגיגים.
כבר מזמן לא אמרתי לך שאני מתה!!!! על הפעוט שלך.....

אחלה של כלוב- אהבתי
סוכות שמח גם לך
הילה

יעלי אמר/ה...

די. את מעצבנת נורא! גם כותבת מדהים, גם מצחיקה, גם מנהלת שיחות עם קטנים וגדולים (משהו שאני מזמן הפסקתי לעשות), גם מתפנה לתעד את כל החוכמות שלהם וגם, בין לבין, יוצרת (משהו קטן, אלק!). אוף! זה רף גבוה מידי בשבילי. עכשיו אני אחזור להתעלף ולחכות שהם ילכו כבר לביה"ס. שיהיה לך חג שמח!

Tamar אמר/ה...

אוחחח הם כאלה מתוקים! וגאונים וחמודים וחכמים וגו'.
זה יפה, הרעיון של הקינדר. אני אאמץ אותו בחום. חייבת לומר שמאוד מותח אותי לראות מה יקרה ברגע שהתינוק יצליח לפתוח את דלת המקרר. יש מצב לתיעוד?
חג שמייח, אמא'לה.

ויטרינה אמר/ה...

יקירה. אין ספק מי מנצחת במבחן האמא , אין ספק בכלל. מעידה של רגע של בעלך שאני בטוחה שאחכ הוא שילם עליה והרבה.... רעיון ביצת הקינדר אומץ באהבה, וינוסה בבית... מעניין מה יגידו הגננות !!!
ובית הנר, למה אני אף פעם לא מוצאת באדמה כלום חוץ מזחלים ובדלי סיגריות ?
חג שמח!!!

הגר אמר/ה...

הולכת לאמץ את ביצת הקינדר. אחלה של סיפור !!
ומה קורה עם ספיידר מן ? קרה משהו ?
ואני מבינה מכל הסיפורים שבסוף חגגתם את החג אצל בעלך (בהמשך לפוסט הקודם...).

הכלוב מהממם, והפוסט אדיר, כרגיל.

אנונימי אמר/ה...

איזה כיף היה לקרוא את זה, את קורעת מצחוק :)


רוני - מילשייק

יעל אמר/ה...

אהבתי את הכלוב (המהמם!!), אבל יותר אהבתי את הרעיון של ביצת הקינדר...
אז זו את התרנגולת שמטילה ביצי זהב... ☺
חחח.. את גדולה!

שרון רותם אמר/ה...

:-) רעיון לא רע ביצת הקינדר
שיחות כייפיות יש אצלכם בבית וגם כלוב יפיפה ומשודרג.
חג שמח עם עוד הרבה פנינים משפחתיות.
שרון

רחלי גזית אמר/ה...

איפה בדיוק חפרת כשמצאת את בית הנר הזה????????????? ומאפיה הגיע הרעיון שנפלא של הקינדר???????
את גאון!

חתולי8 אמר/ה...

לא ידעתי שלבעלך קוראים קינדר....
את ענקית!! כמה צחקתי ועדיין צוחקת! אני כל כך אוהבת את הבלוג שלך..יואו.....
וגם הזה יפה, נו...הדבר הזה, הקופסא הזו...לא יכולה...כואבת לי הבטן מהצחוק...הבית נר הזה....
חתוליאור.

לילך אמר/ה...

מקסים כרגיל! פשוט כיף לקרוא. רעיון הקינדר מבריק, שאפו!

פרח46 אמר/ה...

היי מקסימה,

רעיון ביצת הקינדר - ע-נ-ק!
ובית הנר - מקסים מקסים.
באיזו אדמה זה גדל?

יעל.קיפודים אמר/ה...

אלופה אלופה אלופה... איזה פוסט מרנין ומצחיק ומשמח, את פשוט נהדרת, וה"כלוב" הזה - כל כך נפלא... רק לאנשים כל כך מיוחדים גדלות בחול מציאות נפלאות כאלה!

Big Mook Craft אמר/ה...

חג שמח יקירה ואני מאמצת בחום את ענין הקינדר, חה חה חה.....

Smadar - LoolaB אמר/ה...

פשוט ה-ורסת מצחוק !
המציאות נקראת כ"כ משעשעת דרך העיניים שלך :)
והכלוב - נפלא !

נילי אמר/ה...

אדיר ומענג
ובית הנר מקסים מקסים

עדנה נ אמר/ה...

כל כך נהנית לקרוא אותך. הצחקת אותי עם הוראות ההפעלה של הקינדר...
הכלוב מקסים!

טושטוש אמר/ה...

כל כך משעשע...
את מצחיקה כל פעם מחדש :-)

ואיפה מוצאים כאלו דברים מהממים? גם אני רוצה...

חד שמח

Zehavit Shaked אמר/ה...

את משגעת!!!

יצא לך מהממםםםם!!

חג שמח!
זהבית שקד

קארין אמר/ה...

מצחיקה :)
הכלוב יפהפה ...

קרן אמר/ה...

זאת הצצה מקסימה ושנונה על החיים שלכם. חג שמח

אנונימי אמר/ה...

איזה כיף לקרוא....אצלינו יש בבית ספר של הצלמת אן גדס (ספר סגול ענק שקיבלתי מתנה להולדתה של ביתי השניה) ברגע של שטות.....הסברתי לבני הלא כל כך פעוט....שזה מין קטלוג שאפשר לבחור ממנו ילדים. אצלינו להבדיל ממה שיוצא אני מרוצה...בביצת הקינדר....אתה רואה תמונה ובוחר....לכי תסבירי לו עכשו שזה קצת שונה.....שגית

פרילנסרים אמר/ה...

כלוב נחמד

פרילנסר אמר/ה...

יופי של כלוב