יום שלישי, 25 בנובמבר 2008

עוברים דירה

איכפת לכם אם אני אעבור לגור קצת בבלוג? כל כך נקי ומסודר פה, כל בבושקה עומדת במקום, אף אחד לא צועק, לא זורק דברים על הריצפה, שופך, מאיים על חייו של אחיו (או אחותו), רודף אחרי אמא שלו עם הר של שיעורי בית ובחינות.
ביום ראשון אני עוברת דירה, כל הבית (הישן) מלא ארגזים, בגדים וכלים שעוד לא ארזתי, הרים של כביסה (שלא כיבסתי), צעצועים של התינוק שכולם דורכים עליהם, חומרי יצירה שלי שאסור היה לארוז עד הרגע האחרון כי הם נכנסו לרשימת ה "חפצים-שאורזים-ברגע-האחרון-כי-הם-חיוניים".
בבית (החדש) המצב לא בהרבה יותר טוב, אמנם הוא כבר ריק וצבוע אבל שברנו קיר כך שהוא מלא אבק, שאריות של קיר, מרצפות שבורות (בבקשה בבקשה בבקשה שהרצף יבוא היום ולא יבריז פעם שלישית....), ברזים שיוצאים מהם מים צהובים, גינה מלאה עשבים (ונחשים? אמאל'ה) וקצת ג'וקים (מתים תודה לאל) שמצאתי בארונות המטבח.

אז כמה זה קריטי עבורכם אם אני אגור פה? לא הרבה זמן, כמה ימים...או שנים...בסך הכל.


בעצם, שיניתי את דעתי, תיראו את הבבושקה החוצפנית פה למטה, נראה לי היא למדה מהילדים שלי.
קבלו ביטול!

שיהיה לכם יום מקסים, מקופלת

יום ראשון, 23 בנובמבר 2008

אתגר מתוק

במיקסים פורסם אתגר חדש בנושא "מתוק", מיד עלו לי לראש עוגות קצפת, הררים של גלידות, עוגות שמרים, שוקו חם, קרמבואים במילוי שוקו, טוב, גם וניל הולך, כדורי שוקולד עם סוכריות צבעוניות, קרואסונים עם שוקולד, עוגיות עם שקדים, ופלים בטעם לימון, ריבת חלב , סוכריות נחשים, עוגיות חיוכים (לאט לאט התפשרתי גם על מוצרים שיש במכולת), קרואסונים בלי שוקולד, עוגיות מלוחות של עבאדי, בורקסים גבינה (בכלל, שכחתי מה הנושא וסתם ישבתי ופינטזתי על אוכל...), וכך, העברתי לי איזה רבע שעה בנעימים (מה, רק אני חושבת על אוכל? כל הזמן?).

אחרי שהתאוששתי פניתי להסתכל היטב מה עשו הבנות, טוב, רק אני חושבת כל הזמן על אוכל, הבנות לא חשבו שמתוק זה ממש אוכל אכיל, אוקיי, אז גם אני לא....לא עבר לי בראש בכלל...
אבל מה נשאר בעצם (אם זה לא אוכל?), נשארו הילדים שלי, אבל כבר הבטחתי שאני לא מעלה סתם תמונות שלהם על איזה חמודים הם כי זה נורא משעמם את כל מי שהוא לא הורה שלהם (ואני מניחה שרובכם כאלה...), התחלתי לחשוב על חומרים חמודים (בצק סוכר? עוגיות מקושטות? לא אמרנו כבר שלא כדאי אוכל?...את מוכנה להתרכז בנושא? ואיפה יש לך זמן לאפות, וחוץ מזה בין הזמן שתכיני ועד הזמן שתרצי לצלם לא יישאר כלום, ובואי נגיד שזה בגלל הילדים).

או קיי, נשאר חומר אחד חמוד והוא לבד (מלשון felt יענו), שהוא החומר שהכי קשור ל"מתוק" שאני מכירה וגם התינוק שלי שהוא גם מאוד קשור ל"מתוק" שאני מכירה, אמנם בשעות היום בלבד (מלשון only יענו), וגם זה לא תמיד. תינוקות ולבד הולכים יופי ביחד, רק שעוד לא ידעתי איך....

למרבה המזל, באותו יום אחר הצהריים הסתובבתי קצת בחנויות ומצאתי את הקולבים הצבעוניים והחמודים האלה, אחרי התלבטות של רבע שעה בין קולב זברה לקולב שפן (והתייעצות בקבינט מצומצם יחד עם הבת שלי שדווקא העדיפה זברה אבל מי שואל ילדים בכלל מה דעתם) הוחלט ברוב קולות ללכת על השפן.

אחר כך נזכרתי שפעם פרפרים העלתה פרויקט מקסים של כיסים מבד שתלויים על קולב (טוב, האמת שזה במקור של טילדה אבל את טילדה אני ממש לא מכירה ואת קרן כן ולכן זה הרבה יותר פרויקט של קרן משל טילדה לדעתי).
אחר כך התחיל חיפוש מייגע ביותר של חיות מלבד שאני גם אוהבת והן גם לא חיות של בנות (כי זה יהיה לחדר של התינוק שלי, זוכרים את העניין הקטן הזה עם הפרקטיות?). עם הקוף הכל הלך מצויין, הוא התנהג יפה, סיימתי אותו צ'יק צ'ק, לכיס השני החלטתי להכין אריה (שזה נורא גברי), חתכתי, הדבקתי, תפרתי, יצא גועל נפש, מן שילוב דוחה של כחול כהה וכתום שאני שונאת במיוחד (העיקר שלא יהיה צבע של בנות), תלשתי הכל בחמת זעם ומאוד רציתי להתנהג כמו הילדים שלי כשמשהו לא הולך להם (שזה לזרוק את זה על הרצפה ולקפוץ על זה...אבל התאפקתי כי הלבד מאוד בהיר...), התעלמתי מזה ליומיים והחלטתי שאין ברירה, פיל זה של בנים, אז יהיו לו אזניים ורודות, זה לא עושה אותו נשי, והוא תפור בחוט אפור.

אז קבלו אותם, הכיסים המתוקים שלי
























שיהיה לכם יום מתוק,
באהבה, מקופלת

יום רביעי, 19 בנובמבר 2008

או קיי, אחרי שננזפתי קשות על זה שאין לי בלוג ולכל העולם (ואחותו) כבר יש, הבנתי שאין לי ברירה, הגיע הזמן להתחיל ולריב עם בלוג משלי (אוף, עד שהבנתי איך עובד כל נושא הפליקר.....).

אז קצת עובדות עליי:

הכינוי שלי מקופלת, תמיד ציירתי ורשמתי במסגרות שונות, לפני מספר שנים גיליתי את העולם האינטרנטי של היצירה והתחלתי ליצור בחומרים שונים (בד, לבד, סקראפבוקינג, גילוף חותמות ופימו, כן, אחרי שתקופת הפימו עברה לה פחות או יותר, אני החלטתי שזה הזמן המתאים להתחיל).

הבלוג הזה יעסוק בעיקר ביצירה ולכן אשתדל:
  1. לא להעלות תמונות של חיות מחמד (שאין לי, אלא אם כן כמה נסיונות כושלים לגדל דגים נחשבים).

  2. לא להעלות תמונות של הילדים שלי, חמודים ככל שיהיו (ומתוקים ומקסימים, נשיקות מאמא), אלא אם כן הן קשורות איכשהו לעיצוב/סקראפ/יצירה.

  3. לא לקטר יותר מדי על בני המשפחה שלי (רק דברים חיוניים, אם לא, כל הבלוג היה מלא בהם).

  4. לא להתעצבן יותר מדי על הבוס שלי (אבל זה מגיע לו, באמת, יש לו דרישות לא הגיוניות).

  5. להעלות תמונות מעניינות וקישורים שווים.

  6. לנסות ולצלם כמו בן אדם בתנאים הגיוניים (קשה מאוד, קשור ברוב המקרים לסעיף 3).

זהו, יצאנו לדרך.


מקווה שתיהנו מהביקור.

שלכם באהבה, מקופלת.