יום שני, 26 בספטמבר 2011

שנה טובה, שקטה ורגועה

הרשומה הזאת  לא תהיה מלאה בהחלטות לשנה החדשה (מה הטעם, באמת, אני אף פעם לא עומדת בהן...), היא גם לא תסכם את השנה שחלפה לה (אפשר פשוט לדפדף אחורה בבלוג, זה נותן תמונה די רחבה על חיינו, וגם מסביר למה אין טעם לעשות רשימת החלטות...)

שלא כראוי לראש השנה, הרשומה הזאת תהיה מלאה מלאה בקללות (זאת המציאות)


עם הקוראים הסליחה


זאת הדרך בה מתקבלות החלטות בביתנו, בטלפון, עם מליון ואחת הפרעות ברקע: 



07:40 בבוקר, בעלי מתקשר אליי עם כל הילדים מהאוטו בדרך לגנים וביה"ס (קצת קשה להבין למי הוא פונה, השיחה הולכת ככה, לא נגענו):

"אז איפה אנחנו בחג? אצל ההורים שלך או שלי?... כוס אמק, חתיכת אדיוט, ראית? חתך אותי....דפוק....אז מה אמרת? אצל ההורים שלי?.. די, חמוד, אל תבכה, תיכף מגיעים....נו, עמד... באמצע הכביש להוריד את הילד שלו... ראית דבר כזה? סע יא בן זונה, סע.... רגע, הילדה יורדת, הנה חמודה שלי, אל תשכחי תיק ציור... אז הקיצר, אצל ההורים שלי, נכון? ... אם עוד פעם אתה נוגע בו או מוריד לו כאפה אני מוריד אותך פה... די, נו, סעי, סעי  כבר... נו... אישה... יכלתי לדעת עוד לפני שראיתי.... מה אצל ההורים שלך? אבל שנה שעברה היינו בערב החג, אה לא? אז שנה לפני זה.. אה לא? אז שנה לפני זה... נו, יא בן זונה, ראית? (רעשים של בלימה, צפירה...עוד צפירה....)...רגע, הילד יורד, אל תשכח לתת את הצ'ק במזכירות בית ספר, שלא יילך לאיבוד, ונשיקה לאבא.....אוף, איזה נהג מעצבן, יא סתום, נו, תחנה לפני, בסדר....(קצת דיבורים ורעש של ילדים קטנים...צפירה..)
אז אצל ההורים שלך, בסדר, שמעתי,  יאללה,  מתוקה שלי, יום מקסים, ואל תתעצבני בעבודה, תהיי רגועה, כמוני....תראי איך אני מתחיל את הבוקר ברגוע....


09:00 בבוקר, אני מתקשרת לאחותי (היא בעבודה) לגשש איפה היא בחג, לא נגענו:

"שלום קקון (זה השם שהיא הדביקה לי בתגובה לזה שאני קוראת לה "קקי", אני לא אשמה, זה השם שהכי הולם אותה), מה נשמע? ..לאה, אני מתה לקפה, תביאי לי כוס קפה, טוב מותק?... הקיצר, מה שאלת? על החג? לא, אנחנו אצל ההורים של בעלי.....לאה, גם קרואסון, אני גוועת..... (הרבה רעשים של תיקתוקים והקלדות ברקע...)....את יודעת שהוא לא יכול בלי לאכול את האוכל של אמא שלו בערב החג... לאה, אבל תביאי לי לפני זה כוס מים...אם הוא לא יושב אצל ההורים שלו בחג, זה לא נקרא (עוד הרבה רעשים של הקלדות)....מה פתאום מדברת לעצמך, את לא מדברת לעצמך בכלל, אני מקשיבה לך כל הזמן (עוד הרבה הקלדות ברקע..) ...אני פשוט מתה מצמא, אז עכשיו, תודה לאה מותק...אז אנחנו שם, אבל תבואי למחרת, נו, למה את כזאת קקה, חג, לא? (רעשים של לגימות קולניות...)  לאה....תביאי לי.... זה נורא כשאנשים לא קשובים  לאנשים אחרים, מה כבר ביקשתי?"

 10:00 אמא שלי בעבודה:

"היי מותק, יופי, אז אתם אצלנו בחג, יופי....רגע, מישהו פה עומד לידי ומחכה לפקס שלו.....(שומעים מישהו עומד ברקע ומדבר ממש לאט..) לא, הפקס שלך עוד לא הגיע, תחכה....אני ממש שמחה, אז מה בא לכם שאני אכין לערב החג?...אז תיגש לפקס ותסתכל, אני לא ראיתי...(צפצופים של מכשיר פקס...)..אני לא יודעת מה הילדים יאכלו, הם מתמלאים בברכות ולא אוכלים כלום......בסדר, אם הפקס יגיע אני אשים עין ואתקשר אליך כשזה מגיע.....כי פעם קודמת הם לא אכלו כלום, אפילו הקטן שאוהב עוף....כן, יש לי את המספר שלך, אני אני אודיע לך כשהפקס יהיה פה....שלום שלום...ושנה טובה....... ראית איזה נודניק?...טוב, נדבר עוד מעט....כאלה קרציות פה, אי אפשר דקה לדבר...נשיקות...."


14:00 אני באוטו בדרך הביתה, מתקשרת לבן הגדול שלי לברר איפה הוא:

 "הי חמוד, איפה אתה?...אויש, מישהו עצר באמצע הכביש...נו, סע כבר...אידיוט....סע.....גבר, איך ידעתי? רק גברים עומדים ככה באמצע הכביש, רצה להוריד את הילד שלו...(רעשים של צפירות..)  הקיצר, שאלת  איפה אנחנו בחג?....נו, איך אני ממהרת וזה עומד תקוע פה...חמור, הקיצר, אנחנו אצל סבתא....כן....לא בסבבה שלך, תעמוד באמצע הכביש וכולנו נחכה....אצל סבתא שהיא אמא שלי......כן......נהג מפגר כזה... אז מה המורה אמרה לך? טוב, נדבר כבר בבית , באמת, למה אתה מתעצבן מהמורות שלך, תראה אותי, תהיה רגוע, ותדבר בנימוס, קח דוגמה מההורים שלך, זה ממש חשוב... "

כן, התקבלה פה החלטה (וגם קיבלנו  כאב ראש), אם לא הבנתם את זה מכל הרעש והקללות והצפירות וההקלדות....
וזה בהחלט הזמן לאחל שנה נהדרת
רגועה
בריאה
שנה של המון אהבה
ומלאה מלאה ביצירה



ועכשיו לפינת היצירה:
(סייגתי בין הסיפור ובין היצירה כי יש אנשים שסיפור מעניין אותם, יש אנשים שיצירה מעניינת אותם ויש כמה צדיקים שהכל מעניין אותם...).

ושוב, במפתיע, יצרתי לפי טילדה (המעצבנת, החסרת אחריות הזאת, שאף פעם לא נותנת הוראות יצירה עד הסוף, אבל מוציאה ספר חדש כל שתי דקות... באמת.... וזאת זכותי המלאה עדיין לא להירגע כי ראש השנה עוד לא התחיל, וגם לא התחייבתי על זה בכלל...אבל אני אחשוב על זה...), בכל אופן, הכנתי כרית בצורת לב ולוח קאפה בצורת לב לפי גיזרה של טילדה (הגיזרה היא עבור כרית, אני אילתרתי לוח קאפה, טילדה לא חשבה על זה לבד.....), את הפרח חתכתי מלבד בצבעים שונים (במקור טילדה רוקמת את הפרח, אבל לזה רק היא מסוגלת בעצם...למי יש סבלנות?), הלוח יכול לשמש כלוח מודעות (סיכות ננעצות נהדר בקאפה) או סתם ליופי.





שאלתם מספר שאלות בנוגע למגירות הדפוס:

קולקצית הדפים בה השתמשתי נקראת פספורט של מייקינג ממוריז (ותודה לקוראת זיקוקית שכתבה לי את זה,היה לוקח לי מליון שנה לבדוק לבד את העניין הזה...).

השתמשתי בדבק סטיק להדביק את הדפים למשטחי הקאפה ובדבק ג'ל של יוהו כדי להדביק פינות וחיזוקים, הקאפה מאוד קלה ולכן כל העסק מחזיק מעמד יפה מאוד, הידית היא החלק הכי כבד בכל העבודה הזאת.

מה עושים עם מגירת דפוס ומהי בעצם? מגירת דפוס מעוצבת היא  פריט מקושט שהמקור שלו הוא מגירות הדפוס האמיתיות ששימשו בבתי דפוס עד לפני מספר שנים, מגירות הדפוס שימשו לשמירת אותיות המתכת בהן השתמשו בדפוס סדר.
חברות עיצוב שונות גילו את הפוטנציאל הגדול הטמון במגירת עץ מחולקת לתאים קטנים וייצרו פריטים ברוח מגירות הדפוס של פעם.
כך זה נראה אז:

 ושוב, שנה מופלאה
תודה על כל התגובות החמודות והמצחיקות שאתם כותבים לי, בשל מערכת הבלוגר (המעצבן, הלא ידידותי
 המסורבל הזה...) אין לי אפשרות לענות לכל תגובה בנפרד אבל אני בהחלט קוראת הכל ונהנית מכול תגובה.
נשיקות
תישארו רגועים
מקופלת

40 comments:

Little Wheel אמר/ה...

חחחחחח את הורסת!
תמיד אני אומרת לאמא שלי תפסיקי להתקשר אלי שאת בדרך, תגיעי הביתה נדבר. לא עוזר... הלחץ של הפולניות לדעת מה קורה בזה הרגע.. נו טוב נסתדר עם זה :)
הלבבות שלך מקסימים!! אני חשבתי שהפרח הוא בכלל חלק מהבד :)
מאחלת לך שנה טובה ומתוקה ומלאת סיפורים מצחיקים ובייחוד יצירה כמו שרק את יודעת :)

הגריטה-hagar am אמר/ה...

רק לטילדה יש כוח לרקום, אבל רק לך יש את היכולת לחתוך מפיסות כאלו קטנות של לבד פרח כל כך מושלם! הוא נראה ממש חלק מהבד או לפחות אפליקציה מוכנה מרחוק.
משגע.
שתהיה לך ולכל המשפחה שנה טובה ומתוקה!

Hatuli אמר/ה...

זה יפה שכוח לרקום אין לך, אבל כוח לחתוך לבד לחתיכות בגודל מיקרוסקופי - את זה יש בשפע :-)
פוסט הורס מצחוק, כרגיל.
שתהיה שנה מופלאה!!

Ayelet אמר/ה...

פוסט קורע מצחוק :-) :-) :-)
הלבבות מהממים והפרחי לבד - אמנות!!!

אנונימי אמר/ה...

כן זה ממש קלי קלות להכין מליון וחצי חתיכות של לבד ולחבר אותםן בדיוק כזה שאפילו הפרח המקורי לא מגיע אליהן..
ממש קלי קלות....
הלו?!
לרקום אין לך כוח?
טוב שעשעת אותי כהוגן עם השיחות והקללות.
אני הפסקתי (יחסית) כשפעם אחת החושב שלי שאג מאחורה- יא זונה סעי כבר...
הא- הוא היה בן חמש....
נשיקות ושנה טובה
הילה

Big Mook Craft אמר/ה...

הרשי לי להתלהב כמו כולן מהפרחי לבד המושלמים ולהצטרף לקללותיך אך גם לברכותיך, שתהיה שנה מצויינת, זהר

rachel gazit אמר/ה...

אוי, הערתי את כל המשפחה עם שאגות הצחוק שלי...
מעריצה את האדמה שאת דורכת עליה, או, ליתר דיוק, את המקלדת שאת כותבת עליה.
ואת טילדה את שמה בכיס הקטנטן.
שתהיה לך שנה נהדרת ומלאה בפוסטים (בעצם זה כבר איחול לקוראים)

עדנה נ אמר/ה...

זאת אני הייתי במקום כל אחת מהנפשות הפועלות. כל כך הזדהיתי עם כל קללה (בעוונותי)... הצלחת להצחיק אותי עד דמעות..
והלבבות מהממים שחבל"ז הרעיון של הלבד הורס.
שתהיה לך שנה דבש!

מיכל פלד אמר/ה...

ככה
א.גמרת אותי עם הסיפור (כבר שולחת לאחרותי גם שתראה שלא רק לה יש שם חיבה מוזר)
ב.נראה לי שקוראות הבלוג שלך צדיקות כולן וכולן מחכות בשקיקה גם לסיםור וגם ליצירה
ג.(קללה עסיסית)- איך את מגיעה לכזה פרח מושלם בקלילות שכזו - ולרקום אין לך כוח...

yael yaniv אמר/ה...

ברור לך שעלית עם הפוסט הזה לדרגת אלילה? הפרח מדהים מדהים ונראה כמו עבודת נמלים (אני עומלת על פרח טילדה כבר FOREVER ואצלך עם הלבד זה נראה פשוטמושלם...והכל מטובל כמיטב הסורת שלך בהמון הומור קורע מצחוק.

שתהיה לכם שנה מושלמת מכל הבחינות

פוגי נעים אמר/ה...

יקרתי, חותמת פה על כל התגובות האוהדות מעתיקה ומדביקה את זו של רחלי. פשוט כי כמה כבר אני יכולה לכתוב את אותו הדבר ? בנוסף מפתיעה כל פעם מחדש.... פשוט מעולה. שנה טובה, פנקי אותנו הרבה בין רעשי הרקע שמלווים את היומיום שלך ושלנו. חיבוק גדול.

הגר אמר/ה...

תקשיבי, הפרח הזה מהממממם !! ובכלל הלבבות יפיפיים....

ושאר הפוסט... כל כך מוכר. את חייבת לכתוב סיטקום :-)

טליה אמר/ה...

הזכרת לי את גל כשהייתה בת שנתיים וחצי , רודפת אחרי חתול וכשהוא הוא נעלם היא הסתובבה ואמרה לי "שיט! חתולי נעלם.." באותו רגע הבנתי שזה רק יכול להדרדר מפה...( וכרגיל זאת היתה החלטה שלעולם לא יישמתי..) לא משנה,טוב.. את מדהימה !!!!

בעיקר פורמת אמר/ה...

סופסוף לקראת השנה החדשה יש מי שמכיר בי כצדיקה גמורה (-: אני כבר הפסקתי לבקש שנה רגועה אבל שנה מלאת פוסטים שלך אני בהחלט מבקשת! (והעבודה שעשית עם לבד מעוררת התפלאות והזעה פסיכולוגית בכפות הידיים..) נשיקות

ענת יעקב אמר/ה...

גדול! נהניתי מאוד מהסיפור :)
שנה טובה ומתוקה,

דנא אמר/ה...

איזה כיף זה לדעת שעליתי לדרגת צדיקה (אם תשאלי אותי כולן צדיקות פה...). הזדהיתי עם כל קללה וקללה-מינוס הדיבורים בסלולרי באוטו כי לי אין. וחוץ מזה-אין לך כוח לרקום? בואנה אפילו טילדה לא חשבה לחתוך ככה חתיכות פיצפוניות מלבד ולחבר בצורה כזאת כי לרקום יותר קל. שנה טובה ומצוינת יקירתי. מחכה לעוד שנה של פוסטים מגלגלים מצחוק.

סאלי קוגן אמר/ה...

חג שמח יקירתי ! שנה טובה !
אני חייבת להגיד שהוורד שלך פשוט מושלם ! כל חתיכה בול במקום ! לדעתי זה הרבה יותר יפה מרקום . את מדהימה .
שתהיה לך שנה רגוע : )

הפיה לולית אמר/ה...

ואוו, מה זה הפרח המהמם הזה? איך החבאת אותו ככה בסוף? זה נראה לך יותר פשוט מלרקום, לגזור את כל החלקיקים האלה?
כרגיל כיף לקרוא, היצירה מהממת, שנה טובה מתוקה ויצירתית...ורגועה!

אילאיל אמר/ה...

הרגת אותי עם הפרח! לרקום אין לך סבלנות אבל לחתוך מליון חתיכות ליצירת פרח מושלם יש? יא קרועה אחת!!
מהמם רמות, וגם את (וגם המשפחה המופרעת שלך שיש לי חשד גדול שהם הרבה פחות חחח)
שנה נפלאה!

קשת זאבי אמר/ה...

שנה שמתחילה עם רשומה שלך היא כבר שנה מעולה!

אני בטוחה שעשית את זה בכוונה, אבל אם לא... אז - לא ברור לי קראת מפגר כזה... באמצע השיחה עם הבן שלך ;-)

הלוח קאפה מהמם והגזירות של הלבד מראות כמה את משקיענית!

שנה טובה ומעולה!

Karnival אמר/ה...

סיפור משובח והפרח מפיל - איזו השקעה מטורפת לגזור כל כך הרבה חלקים של לבד ולתפור אותם שמושלמות כזו.


שתהיה לך שנה נפלאה, יצירתית, מלאת סיפורים שמפילים מהכסא, ג'ינגולים מוצלחים בין כ-ל הילדים והמון המון
בריאות!

חתולי8 אמר/ה...

רגועים רגועים, בטח רגועים...שלוש דקות שלמות בשנה....חחח
כייף לי לקרא את הרשומות שלך! איך נהניתי עכשיו!
אז מסתבר שאני צדיקה..אוהבת גם את הסיפורים וגם את היצירה....
הסיפור נהדר (כרגיל, מה חדש...) והיצירה....אה...גם!!!!!
גם אני חשבתי שהפרח הוא חלק מהבד ואני רק מעריצה אותך יותר אחרי שראיתי שאת יצרת אותו!
מצחיקולה, שתהיה לך שנה נפלאה, מלאה סיפורים משעשעים ועבודות יצירה נפלאות!
חייבת פעם לפגוש אותך :)
ליאור

קואלה22 אמר/ה...

לפי דעתי זה הפוסט הטוב ביותר שנתקלתי פה בבלוג... הרגת אותי עם תיאור השיחות הכ"כ מציאותיות והלבבות- אוי הלבבות... מדהימים!
על הפרח אין מה לדבר בכלל- מ-ד-ה-י-ם! אולי תתני לנו את הגזרה לחלקי הפרח?! (לא שאני רואה איך אני גוזרת ומחברת את כל החתיכות הקטנות האלה...)
אני תמיד (אבל תמיד) מחכה בקוצר רוח גם לסיפורייך הנהדרים וגם ליצירות יוצאות הדופן שלך :-)
שנה טובה לך ולכל המשפחה!

אנונימי אמר/ה...

זהו...סופית...נהרסתי!!!

אלופה....
מאחלת לך שנה של פוסטים מצחיקים בטירוף (אלה הם חיינו) ויצירה שאין כמותה!!!!
נ.ב:
לטילדה יש מה ללמוד ממך!!!!
ליטל

שרון רותם אמר/ה...

גמרת אותי מצחוק. כל כך אמיתי ונכון.
את צריכה לעשות משהו עם כשרון הכתיבה הנפלא הזה שלך. אולי השנה החדשה היא הזדמנות טובה?
תודה על שנה של פוסטים קורעים ומענגים ועל יצירות משגעות שעשויות תמיד תמיד עם הרבה טעם טוב.
מזל גדול שיש אותך ואת הבלוג הזה.
שנה נפלאה לך,
שרון

רותי צחורי אמר/ה...

שנה הכי הכי מדהימה אהובה שלי, מכל הבחינות!!!! לי אישית היתה הזכות להכיר אותך השנה, ואכן זכיתי בגדול! את כ"כ מיוחדת יקירתי.
כיף לדעת רגע לפני ראש השנה שלפי תורת היוחסין שלך אני "צדיקה", כי פוסט כדוגמת זה שמשלב את כתיבתך השנונה לצד יצירה משובחת ביותר, פשוט מושלם בעיניי. וכן...כן, הורד מדהים!!!
לחיי עוד המון יצירות נהדרות ומשמחות לב. נשיקות, רותי.

gonnabe40 אמר/ה...

אני יושבת וכותבת לך אחרי שנגבתי את הדמעות מהצחוק ההיסטרי שתקף אותי...
פשוט נפלא! הפוסט והיצירה!
לקח לנו הרבה שנים עד שירד האסימון וגבשנו {אני ושתי אחיותי} החלטה אסטרטגית של או שכולם יחד או בצד השני {של הבעלים} וברה"ש הזה אנחנו בצד השני...אבל לכל ערב חג יש גם חג- ובו אנו ביחד :)
מאחלת לך שנה קסומה ונפלאה ועוד הרבה פוסטים מצחיקים ויצירתיים כמו זה!

אנונימי אמר/ה...

את גדולה מהחיים יקירתי! אני בספרייה אז לא יכולה להתפוץ מצחוק..
הלבבות שלך מטריפים ונדלקתי על הרעיון של להכין את הפרחים מלבד, אדיר!!!

שתהיה לך שנה נפלאה ומלאת הומור ויצירה.

נשיקות, מירה

יעל.קיפודים אמר/ה...

אין לך סבלנות כמו לטילדה? אם היא היתה רואה את פרח הלבד הזה היא היתה נופלת ממך! אליפות...!
מתה על ההומור שלך, אין כמוך...שתהיה לכם שנה נהדרת, אבל לא יותר מדי רגועה, שלא נשתעמם פה, חלילה!
נשיקות!

יעל אמר/ה...

חחחח.... טילדה היתה מתה אם היתה רואה את פרח הלבד שלך... בטוח שלה אין סבלנות להכין אותו, הוא מדהים!
שתהיה לכם שנה קסומה, רגועה ויצירתית!
יעל.

ציפי לוין אמר/ה...

כמה נהניתי! הזכרת לי את המקרה המצחיק שהיה בהתחלה זוועתי-בחורה חתכה אותי בפראות וצרחתי עליה גם בפראות ואז היא הציאה את הראש וזו היתה גיסתי......שתהייה שנה נפלאה, מאושרת, והמשך יצירתיות מופלא כמו הורד הזה!

Dafi אמר/ה...

צחקתי והתפעלתי, לא יודעת מה מהם יותר. הפרח היעני רקום שלך פשוט מהמם ויושב בול על הבד המנוקד. שתהיה לך שנה מלאת יצירה והומור! נשיקות.

tati אמר/ה...

מקסים ומצחיק כרגיל אהבתי מאוד אני מאחלת לך שנה נוספת של חוויות וסיפורים מצחיקים ומרגשים המון בריאות ואושר אגב הלבבות הורסים ת'בריאות מאיפה לקחת את ההוראות לפרח?? נשיקות טאטי

צרויה אמר/ה...

אני חושבת שיותר מהכל, צריך לקוות אצלכם לרוגע השנה.
אז שתהיה שנה שלוה, שקטה ורגועה [על מי אני עובדת!?]
שתמשיכי ליצור לנו כאלה דברים יפים [גמרת אותי עם הפרחים על הלבבות...]

Adiya אמר/ה...

די! יא מעצבנת אחת! מה זה הפרחים המעלפים האלו??
ואני חשבתי ש-אני- עובדת טוב עם לבד! הם מהממים!!
(ואחרי שנרגעתי...גם הכרית והלוח...)

אני כרגיל נוחרת מצחוק ליד המחשב, את הורסת אותי...(וגורמת לי להזדהות בכל פעם)...

שתהיה לך ולמשפחה המשגעת שלך שנה מ-ע-ו-ל-ה!!

Magia da Inês אמר/ה...

º° ✿
♥ °
Amiga,
Estou fazendo uma visitinha.
Amei o seu blog.
Boa semana!
Beijinhos.
Brasilº° ✿
✿♥ °

..(░)(░)
(░)(♥)(░)
..(░)(░)

אנונימי אמר/ה...

ילדה יקרה שלי,
הדבר הראשון שעשיתי במשרד על הבוקר זה לבדוק אם יש משהו חדש ולהפתעתי 2 בלוגים יפים ומצחיקים.
אני מתמוגגת כמובן מחולצות בית הספר ושיחות הטלפון, שמכל דבר כל כך בנאלי, שאנו לא שמים לב בכלל, את מסוגלת לנתח את זה כל כך יפה, מצחיק ומשעשע ועם כל החוקים היה מתאים לך להיות משפטנית ועבודות היד המקסימות.
תהיי לי בריאה ותמשיכי לכתוב כי זה פשוט נהדר.
נשיקות........אוהבת........אמא

Tamar אמר/ה...

את יודעת פורטוגזית?
איזה כיף זה אמא שמגיבה בבלוג. אני עדיין מנסה ללמד את שלי לגלוש.
אני מאוד הזדהיתי. אפילו העברתי לבעלי המוכשר, שהכחיש הכל (למרות שאצלנו זה בדיוק אותו הדבר. כמעט).
הוא אפילו התנדב להזמין את כולם אלינו הביתה ולבשל לכווווווולם.
חזקי ואמצי, אנחנו איתך.
הוהבים אותך, הקוראים.

נֹ ג ה אמר/ה...

מגרת הדפוס החזירה אותי המון שנים לאחור. כילדה שההורים שלה עבדו בענף הדפוס ראיתי המון כאלה וזה העלה לי חיוך רחב מאוד!
הידעת שהאותיות האלה (הכוונה למקוריות) הן הסיבה שעד היום עובדים בבתי דפוס מקבלים חלב?

אנונימי אמר/ה...

הבלוג מצויין
איך איפה וממי אני קונה מגירת דפוס???
תודה
נורית
nukalesh@gmail.com