יום שני, 1 באוגוסט 2011

קיץ (איכס)

לרגל  החופש הגדול שמכה בנו במלוא עוזו, נפתח בשעשועון קטן:


מה יוצא דופן בין המשפטים הבאים:


הבן הגדול שלי הלך לבריכה, הניח את הכרטיסייה החדשה שקנינו לו עם 9 כניסות לבריכה על שולחן הפלסטיק ורץ למים, אחרי שתי דקות הוא חזר וגילה שהכרטיסייה להפתעתו המרובה לא שם (מעניין באמת, באותו זמן היו בבריכה העירונית רק 5,000 ילדים).


לבת שלי היו תולעים (לא, לא בגינה, במעי) ואז גיליתי שעדיין יש פה ושם איזה מחלת ילדים שאני לא מכירה.


גמלתי את התינוק מהציצי (טוב, בעלי מתנגד נחרצות למשפט הזה, הוא מבקש לתקן את הניסוח), בעלי גמל את התינוק מהציצי ומאז הוא ישן 12 שעות בלילה.


מישהו מקורב לי מאוד (הוא מבקש שלא אגיד מפורשות מי... אבל זה אותו אחד מהסעיף הקודם... לא, לא התינוק) נתקל בעת חניה ברוורס בברז כיבוי אש, הפיל אותו על צידו והפך את הרחוב למיזרקה מרהיבה היושבת בתוך אגם מים קרים, היה קסום.


התינוק זרק את הפלאפון של הבן הגדול לאסלה, מזל שהוא לא הוריד גם את המים.
למרבה הפלא רוב הכפתורים עובדים למעט הכפתור הגדול באמצע, יש אנשים בעולם שכנראה לעולם לא יקבלו פלאפון שווה באמת (כי כמה פעמים מבקשים ממך לא לתת לאחיך התינוק לשחק עם הפלאפון שלך).

הפעוט חזר מהקייטנה עם חום של כמעט 40 מעלות ("אמא, כל היום היה לי קר ומאוד רציתי שיביאו לי כרית ושמיכה, אבל אף אחד לא הביא לי...."), שכב קודח בבית, הלך לישון קודח וקם בבוקר כמו חדש ("למה אני לא הולך היום לקייטנה? אני כבר מרגיש טוב...").

ארזתי את עצמי ונסעתי לשבוע לוינה ביחד עם חברות לטיול שאורגן דרך מקום העבודה שלי.

התינוק עדיין אומר מילה אחת: "אבא", זה לא מונע ממנו להיות חפרן בלתי נלאה (כל הבנים שלי יצאו כאלה), הוא אומר בעיקר דברים כמו: "כרפחככלפרחכמככהכפדלחכ" שזה מראה שימוש ממש יפה בהברות גרוניות.

בעלי ואני עדיין ממשיכים ללכת בערב בשכונה (לפעמים, קצת ירדה לנו ההתלהבות, האמת) אנחנו צועדים ומדברים וזה כיף גדול (טוב, על מי אני עובדת "אנחנו מדברים", בעלי מדבר מרגע שעזבנו את הבית (מי אמר בנים חפרנים בבית?) ואני משתרכת אחריו ומתנשפת, הוא לא מתעייף, המניוק, אפילו בעליות...).

דרך אגב, כל המשפטים נכונים.

ובכן, שמתן לב למשפט הקטן שנוגע לטיול שהסתתר לו באמצע? (יפה, כל הכבוד, בפעם הבאה "בחן את עצמך").


מעשה שהיה כך היה: כבר לפני איזה 7-8 חודשים התחיל להתארגן לו הטיול לאוסטריה, חמישה ימים, נשים בלבד, אושר גדול.

אני כמובן דאגתי מאוד להשאיר את תינוקי הקטנטן והיונק ולנסוע.
(למען גילוי נאות, התינוק המדובר כבר בן שנה ושלושה חודשים, פשוט אם אני משנה לו את השם, אני חייבת לשנות גם לפעוט, ואז תתבלבלו, וכבר לא תבינו במי מדובר, ומי מעך את מי או מי ישב על מי, או מי קרא למי "מפגר" ולמה אני עצבנית כל הזמן....).


"שטויות" אמרתי לעצמי, "יש לי 8 חודשים לגמול את התינוק מהנקה עד שאני נוסעת..."
"יש לי 5 חודשים לגמול את התינוק מהנקה"
"3 חודשים לגמול את התינוק מהנקה"
"חודש שלם, זה ממש מלא זמן...."
"שיט, שבועיים...."


שלושה ימים לפני הנסיעה הפסקתי לתת לו ציצי אחר הצהריים, או כשהוא נופל ובוכה, או כשהפעוט מכסח אותו (פעם בחמש דקות בממוצע), או כשהוא רוצה לישון, או כשהוא עייף, או סתם כשמשעמם לו ,או סתם כשאני רוצה קצת לשבת מול המחשב והתינוק מייבב באזור הרגליים שלי (כל הזמן).

וכך העברנו איך שהוא את שלושת הימים האלה, אני בחרדות, האחרים בג'ננה של החיים שלהם, ארזתי את מזוודתי הירוקה (גודל של דירת 3 חדרים מרווחת) וטסתי לי (מלאת דאגות, משאירה את תינוקי הרך והופכת, לפי דעתי לפחות, לאם המרעיבה).


בנסיעה גיליתי כל מיני דברים:

בבית הסתדרו יופי בלעדי (בעלי מבקש להדגיש שהוא נשאר איתם לבד, וגם לא נסע, אבל הוא לא בוכה ולא מקטר כמוני כשאני נשארת איתם לבד....), חזרתי ומצאתי את הילדים בדום מתוח ומסודרים בשלשות (או קיי, שלשה אחת וחניך תורן), אמנם אף אחד לא כיבס או ניקה את הבית, אבל חל שינוי ניכר בנושא חינוך הילדים, הם הפכו פתאום לצייתנים יותר, מנומסים יותר, הם הפסיקו לקרוא אחד לשני "מפגר", ממש לא הכרתי את הילדים שלי.
אחרי כמה שעות איתי הכל עבר להם והם חזרו להתנהגותם הנלוזה הרגילה, מסתבר שהייתי צריכה להאריך את שהותי בחו"ל (נאלצתי לחזור, נגמר לי הכסף).

באוסטריה יש מזג אויר ממש מוזר, נחתנו לתוך חורף ירושלמי סוער ורטוב, וסיימנו בקיץ תל אביבי חם והביל.

 H&m בח"ול יותר זול מבארץ, לא פייר, בדיוק בדיוק בדיוק אותה סחורה (כן, השווינו).

לראות את האלפים האוסטרים ואחר כך לצפות באוטובוס ב"צלילי המוסיקה" זה פשוט בילוי מושלם.

החברה הכי טובה שלי נוהגת לקום ממש, אבל ממש מוקדם בבוקר ואז היא מסדרת את הדברים שלה בצורה מופתית בחדר, כל החפצים שלה משמיעים קולות של שקית ניילון של הסופר, פעם אחת היא התבלבלה בשעון (בין ישראל לאוסטריה) והעירה אותי שעה לפני הזמן, מזל שפראיירית אינני, בדקתי את שעוני והסתובבתי לצד השני.

בנות, כשהן לבד בטיול, קונות ממש ממש הרבה (והכל).

איפה שלא דורכים, יש שם איזה ארמון, כל אחד יותר יפה מהשני, אבל על מזגן הם לא ממש שמעו.

קונצרט זה משעמם, גם אם זה בוינה.

הקטע שהכי ריגש אותי בטיול היה למצוא את התמונה הקטנה והמקורית של מארי אנטואנט (זאת שהשתמשתי בה בקופסה הראשונה ברשומה הקודמת ובעוד כמה הזדמנויות), נכנסתי לאחד החדרים בארמון ופתאום היא היתה שם, קטנה ויפה, תלויה בין שאר הדיוקנאות לבני השיער של משפחת המלוכה, אני כמובן התרגשתי מאוד ואף אחד לא הבין למה אני מתלהבת דווקא מהתמונה הקטנה הזאת כשכל הארמון טובע בפאר בלתי ניתן לתיאור.

אפילו שהלכתי את כל וינה וזלצבורג ברגל, עליתי חצי קילו (השטרודל, עם גלידה, והזאכר טורט, וסתם שוקולד טוב, ופיצה, וואפל בלגי בארוחת בוקר....).

וזהו, עד שכתבתי את הרשומה הזאת כבר שכחתי חצי מהדברים, אבל היה כיף גדול.

ובפינת היצירה שלנו:
תפרתי בובה חמודה של טילדה, הבובה מופיעה בחוברת הזאת, אני כמובן שיניתי לה את השמלה כי אני אף פעם לא יכולה לעשות בדיוק מה שאומרים לי.
חוץ מזה לצערי הרב גיליתי שאני אף פעם לא ממש מבינה את ההוראות בספרים של טילדה ונעזרתי באתר הזה שמפרש ממש ממש יפה את שלבי העבודה (בצילומים כמובן, אני חושבת שהוא בספרדית).








אוגוסט כולו עוד לפנינו
2 בייביסיטריות כבר הבריזו לי והשלישית נוסעת לחו"ל, מה יהיה?


תודה לכל מי שקורא
תודה לכל מי שמגיב, שיניתי את הגדרות התגובה ואני ממש מקווה שעכשיו לא תהיה בעיה להשאיר תגובות.


המון אהבה
שלכם בעצבנות מרובה,
מקופלת

58 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

את ענקית !
כל פוסט שלך הוא חגיגה לנפש וללב
מזדהה עמוקות עם רוב הדברים...
במיוחד עם הבנים החפרנים :)
חזקי ואמצי
נשיקות
איה

אנונימי אמר/ה...

כל הכבוד על הטיול. הלוואי על כולן :-)

נעמה

yael yaniv אמר/ה...

הפוסטים שלך תמיד אבל תמיד מעלים חיוך (למרות ואולי דווקא בגלל הטון והתובנות שלך) ואיזה כיף לשמוע שלקחתם פאוזה ונפשתם וכקינוח הטילדה המהממת שלך-בסשן דוגמנות שמתאים ישר להרפרס בזאר-מתוקה להפליא

תחזיקי מעמד (-:
נשיקות

צרויה אמר/ה...

איזה כיף! מגיע לך חו"ל.
כמה מוזר לחזור ולגלות שהבית התנהל בכל זאת, בלעדייך...
מזל טוב על הגמילה ושיהיה המשך קיץ צונן ונטול הברזות!

Adiya אמר/ה...

את חונקת!
כמה כיף לקרוא אותך...

בובת טילדה מדהימה! (ותודה על הקישור לאתר ההסברים, סוף סוף גם אני מבינה משהו ;-))

ו...שהחודש יעבור מהר ובקלות!

tati אמר/ה...

איזו בובה מקסימה ואישה מדהימה ומוכשרת...... נשיקות

אנונימי אמר/ה...

מדהים!!
בדיוק אתמול דפדפתי בחוברת הזו, והתייאשתי מלנסות להבין את ההוראות. איך באת לי בזמן!!
חוץ מזה, הצחקת אותי כרגיל, והזדהיתי עם כל מילה.
מזל טוב על הגמילה ושיעבור בקלות (לכולנו..).

יפעת אמר/ה...

את צריכה לכתוב טוב בעיתון. בחיי זה כל כך מצחיקצוב, כל כך החיים של כולנו....
שולחת לך חיבוק גדול. אוגוסט התחיל עוד חודש למ&%*ק.....
יפעת קייטס

אנונימי אמר/ה...

את מדהימה! את באמת צריכה לכתוב ספר. כשרון כזה רק מחכה להתגלות, אל תשאירי אותנו לבד בחושך

הניק זיקוקית תפוס אמר/ה...

תהיי לי בריאה עם מה את מתמודדת... העיקר שנסעת ונהנית למרות שהיה לך משעמם בקונצרט בוינה. בחיי חשבתי שתכתבי שבסוף לא נסעת, ישבתי וציפיתי לזה :-)הבובה יפיפיה מכף רגל עד ראש!

Colargolet אמר/ה...

די, נו!
זה לא הגיוני הסיפורים שלך. גם 4 ילדים (לי 2 ואני קורסת) גם עובדת (חזרתי לעבודה ומאז הבלוגיה לא שומעת ממני כי אני, נו, קורסת), גם נשארת מצחיקה, גם עלית רק (!!!!) חצי קילו בטיול וגם מצליחה ליצור, ועוד בובת טילדה כזו מקסימה.
בהן צדקי, גמני אנסה לעשות אחת כזו השבוע!

טליה אמר/ה...

וינה ? צלילי המוסיקה ?? אוי... איזה כיף !!! אוגוסט ? איכס... כמה כיף שיש מקופלת וכמה שווה לחכות עד שמגיע פוסט ממך!

שרכי אמר/ה...

איזה כיף לקרוא את הפוסטים שלך מכירה את הבדיחה על הרס"ר שסידר וניקה את הבית בלילה הראשון אחרי החתונה?_ואמר לאשתו כך צריך להיות כל יום) לגבי חו"ל שלך אני מתכוונת בעלך הסתדר יופי המשיכי לסוע.. והבובה מתוקה מאוד.

דנא אמר/ה...

בחיי בחיי שישר הסתכלתי על המשפט על וינה והייתי בטוחה שהוא לא קרה ומה זה התבאסתי! גדולה את שנסעת, ואחרי התאורים אני חושבת שאת צריכה לעשות את זה לעיתים הרבה יותר קרובות.... כולם ירויחו. הטילדה שלך הורסת! מלאת שיק. נשיקות.

הדס שטרן גולדשטיין אמר/ה...

כל הכבוד לך על הנסיעה לחול למרות כל החששות. וזה אומר שאת יכולה להתחיל לפרגן לעצמך נסיעות כאלו פעם בשנה!
(:
היה מרתק ומהנה לקרוא!

Iris Ma אמר/ה...

איפה את? התגעגעתי!
היה שווה לחכות!
מקווה שיעבור עליכם קיץ נעים וכמה שפחות מעצבן...

AnnaG אמר/ה...

הרגת אותי מצחוק!
את חסרה לי בימי שישי בבוקר....

Hadarling אמר/ה...

חחחחח ענק!
פוסט מעולה על הבוקר, איזה כיף!!!!!
הנסיעה לוינה נשמעת סוף! טוב שעשית חיים ונשמת קצת אוויר חו"לי מרענן...
הטילדה מהממת, זה נראה פרוייקט ממש מורכב!

אנונימי אמר/ה...

תמיד כיף ומעלה חיוך לקרוא אותך!
שאפו על הטיול ועל החצי השני שהיה איתם לבד!
שיעבור מהר האוגוסט הזה...
אסתי.

רינת אמר/ה...

אני צריכה לנגב את הדמעות....
הרגת אותי :-)
התינוק בן השנה ושלושה חודשים מנשנש לו בהנאה את הציצי, למה? ככה! הוא אוהבת נישנושים הוא בכלל ילד פחממתי מעדיף לאכול פחממות ולנשנש את אמא. והוא לא מבין למה אמא שלו ניקרעת מצחוק ומרעידה לו את הציצי, אז הוא התישב עלי והתחיל לצחוק גם. צחוק זה מדבק!
את אלופה!

אמא של ניבי אמר/ה...

אלופה ומדהימה!
אין כמוך בלספר בצורה מצחיקה את הסיפורים הכי שגרתיים.
ענקית.

ruth אמר/ה...

זקופה יקרה, מזמן לא "התכתבנו".... עכשיו מבינה שזה לא היה "באשמתי"....
אין ספק, ברך אותך הבורא להתמודד עם כל "התסריטים" היומיומיים האלה.

חנן אותך בעיקר ביכלת להשתנן[לא שתן... שנינות...] ולגרום לכלנו לחייך על הבקר.

והטילדה שלך? ממש חמודה. זה שאת עוד יוצרת - משמח אותי. זה בעיקר כי מפרגנת לך שקדם כל נולדה דורית, אח''כ נולדה בת, אח''כ אשה, אח''כ אמא ואח''כ .... ואח''כ....

המשיכי לצור בבריאות, בשמחה ובאהבה, רות

קשת זאבי אמר/ה...

את משובחת!
אני חושבת שאת צריכה ל התחיל לגבות תשלום מהמנויים שלך. הפוסטים שלך נהדרים!

לירון בן דוד אמר/ה...

האמת שחשבתי שהשתלת את משפט ה"נסעתי לחופשה" סתם כדי לבדוק עירנות...שמחתי לקרוא שבאמת נסעת!!!
איזה כייף של חופש,רק נשים ועל חשבון העבודה-מושלם
אהה ובגיל שנה ו-3 הוא עדיין תינוק-יש לו פס עד שנתיים...

בעיקר פורמת אמר/ה...

יש לי צורך לסמן V על המשפטים שאת כותבת (-: והתגעגעתי כבר!

בתיה אמר/ה...

רגע, שניה, אני עומדת בדום מתוח ומצדיעה לך!!!
מילא גמלת את התינוק, זה בהחלט יוצא דופן (אמרה בתיה שהניקה עד גיל 4). אבל נטשת 4 ילדים ונסעת לוינה???? כאילו ככה, בלי יסורי מצפון? בלי חמש מאות תוכניות גיבוי?
כלכבוד גדול ענק לך. עכשיו תסמני מהר ביומן את נסיעת הסתיו הקצרה לצרפת, לפני שהדרכון יתקרר לך.

ויטרינה אמר/ה...

איזה כיף של פוסט על הבוקר , לגלות שכולם באותה ביצה ולכולם יש אותם קיטורים של קיץ וילדים ו....אני לא לבד!!!! הרגת אותי מצחוק, עם הדום המתוח והשלשות - מתי לנבים שהם מסתדרים הכי טוב כשאנחנו רחוק?
בפעם האחרונה שנסעתי לבד והשארתי את כולם עם נקיפות מצפון מטורפות אחרי שחזרתי ופפרקתי מזוודה מלאה מתנות שאלו אותי מתי אני נוסעת שוב !!!!

אנונימי אמר/ה...

נפלא כתמיד, קורה לכולנו אבל רק את מצליחה להוציא מזה משהו משובח ומצחיק עד דמעות.
כל הכבוד על הגמילה!!!! ד"ש לפעוט החביב עלי והעלפתי מהטילדה.
אני שוקלת ללכת בעקבותיך ולנטוש את הילדים תמורת אירופה. אבל נלמד לקח ונעשה את זה בסתיו.
אני מתה על הכתיבה שלך. פשוט מתמוגגת מחדש כל פעם!
הילה

יפעת אמר/ה...

לקרוא אותך ב0630 בבוקר - זה להתחיל את הבוקר כמו שצריך.
איזה כיף לקרוא אצל מישהו אחר את המילה מפגר (אצלנו יש רק בנות אז זה מפגרת. יש כמובן גם כונפה, מטומטמת ועוד....)
הבובה מקסימה ביותר!!
המשך "עונש גדול" קריר ומהנה....

אילאיל אמר/ה...

את גדולה!!!
אפילו אני לא העזתי לעזוב את התינוק (יונק בן שנה ושמונה לידיעתך) ולנסוע לבד. וזה לא שלא רציתי, סתם אני פשוט פרייארית לאללה!!!
כל הכבוד!!
והטילדה נפלאה ברמות!

מושית10 אמר/ה...

תענוג לקרוא אותך שוב. את כותבת נפלא! הבובה מקסימה הלוואי שהייתי מתחברת לתפירה...

הגריטה-hagar am אמר/ה...

העיקר שנסעת לחו"ל לבד!! כל הכבוד.
שיהיה בהצלחה בהמשך הקיץ :-)

סאלי קוגן אמר/ה...

שלום יקירתי, תודה על הברכה : )
אני חולה על הצחוקים המשפחתיים שלכם ! אני שמחה שנסעת לחו''ל לבד בלי הילדים ונשמע שדי נהנת , זה כל כך מגיעה לך !
והבובה שלך ממש בובתית : ) היא יצאה מקסימה !
מאחלת לך למצוא בייביסיטרית ולמצוא עוד קצת זמן ליצירה - היא יוצאת לך נפלא .
נ.ב
גם אני שיניתי את ההגדרות של התגובה, הבלוגר הזה עושה צרות כל חודש מחדש ....
סאלי

נחמה שחורי. אמר/ה...

שמחתי לקבל את הפוסט החדש- חיכיתי לו! את מצליחה לתאר את מה שקורה בחייך בצורה כלכך משעשעת ומעוררת הזדהות! אמנם אני רחוקה כרונולוגית אבל בהחלט זוכרת איך היה המצב אצלי.
ההומור הוא הכלי הכי חשוב להתמודדויות היום יומיות- ומהחומר הזה יש לך בשפע....

רחלה אמר/ה...

מתה עלייך!

את עושה לי את הבוקר/צהריים ערב...

כיף לראות את העצבים של כולנו דרך ההומור שלך, מזכיר לי להסתכל אחרת על הדברים :-)

תודה!

רחלה

טושטוש אמר/ה...

כל פעם אני נהנת לקרוא מחדש :-)
ולצחוק לעצמי כמובן...

רוצים עוד!!!

פוגי נעים אמר/ה...

לבחורה הכי מדליקה בשטח!
תודה על עוד פוסט נפלא. אכן איכס רציני...אז רק בריאות ואם אפשר גם קצת שקט... הבובה מקסימה והקופסאות מהפוסט הקודם פשוט מפילות!!! מכירה את היוצרת הזו מן מזמן אבל העבודות שלך לא נופלות משלה בכלום, אז כשתגיעי אלי סוף סוף תסבירי לי איך עשית .. נשיקות.

Rachel רחלי גזית אמר/ה...

פוסט ממך הוא בלי ספק המרענן הרשמי של הקיץ!
לא יודעת איך שרדתי חודש לוהט כל כך בלי פוסטים שלך...
שמחה שפרגנת לעצמך את הנסיעה ועוד יותר שמחה שאת שורדת את כל החויות כדי לשתף אותנו (-:
והבעל- כל הכבוד לו. ועכשיו כשכולם יודעים שאת יכולה ליסוע והוא יכול להישאר- מיד לשריין תאריך לנסיעה נוספת ולא לשכוח להשאיר בבית הוראות שכשאת חוזרת לא רק הילדים בדום מתוח... גם הבית (-:

יעל אמר/ה...

פוסט משובח כתמיד, ומרבית המשפטים נשמעו מוכרים ביותר (חוץ מהטיול לוינה, למשל...). שאוגוסט יעבור מהר ובכיף, ואולי גם לונדון עוד מחכה לך?
נהניתי!

Big Mook Craft אמר/ה...

טוב לא יכולה להזמין אותך כבר ללונדון להתקרר מהחום המטורף כי אני כבר כאן יומיים בביצה הזאת מתחילה לחוות בדיוק את כל אותם הדברים שאתהכותבת עליהם בשנינות שלך הכל כך מצחיקה אותי תמיד ולפי התגובות את כולן!!!! נשיקות , זהר

ורד והדס אמר/ה...

איזה כיף לקרוא. ואת יוצרת כמו שאת כותבת. נפלא !

אגב, צלילי השקיות המרשרשות של חברתך לחדר הזכירו לי את הנסיעות לחו"ל בימי רווקותי עם חברה. אותו הדבר...

Ayelet K.m אמר/ה...

כל כך משעשע! הבובה פשוט נפלאה!
איילת

יעל.קיפודים אמר/ה...

ענקית ומשובחת אחת! איזה כיף שפרגנת לעצמך (טוב, נו, פרגנו לך...) נסיעה - שמחתי מאוד לקרוא!
כל משפט ומשפט בפוסט הזה מדוייק, נוגע, וקורע, הטילדה שלך יפהפיה, לא הבנתי מהספרדית בקישור אם בכלל הבלוג הזה מפצח את כל הטילדות באשר הן (כי אכן גם אני התלוננתי בעבר על הטילדה הזאת, שהיא ממש כמו טבחית פולניה, את הטיפים השווים היא משאירה לעצמה...).
תמשיכי כך, בפרגון עצמי!

אנונימי אמר/ה...

את גדולה! את גדולה! את גדולה! (יש לקרא בניגון הנכון...)
חשבתי שסתם הטעית אותנו עם המשפט על וינה. יופי לדעת שזה אכן היה! את נהדרת, מצחיקה אותי בכל פעם מחדש!
אני כל כך אוהבת את הבלוג שלך וכשאני רואה שיש פוסט חדש אני כל כך שמחה!!!!
וכן, זה בספרדית.
ואולי תבואי קצת לבקר בבלוג שלי?הנה לינק לפוסט האחרון...
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2091494

ותמשיכי...את נקודת אור (וקרירות) בקיץ מהביל...
ליאור-חתולי8

הדר בן-שדה אמר/ה...

כשקראתי חששתי שהמשפט על הנסיעה לחו"ל הוא יוצא הדופן...
התקדמתי בקריאה וראיתי שבאמת נסעת...
כל הכבוד-אני גאה בך!
והפוסט כולו תענוג לקריאה (כמו תמיד), חבל שמתישהו הוא נגמר!

la Cigale אמר/ה...

תענוג צרוף לקרוא אותך!
את פשוט אלופה!

נשיקות
♥♥♥

Little Wheel אמר/ה...

את קורעת מצחוק!!
לגמרי התאהבתי הטילדה שלך!!!!
היא מושלמת!

הפיה לולית אמר/ה...

איזה כיף לקרוא אותך, שוב ושוב.
הבובה ממש מדהימה! איך הספקת??
לא שמתי לב איך הזמן עובר, ךא יאומן שהתינוק כבר בן שנה ושלוש. נראה כאילו רק עכשיו ילדת.
תחזיקיו מעמד, נראה לי שאת הרבה פחות עצבנית ממה שאת כותבת לנו :-)

מירי ד. אמר/ה...

פשוט תענוג לקרוא, משנה מצב רוח תמיד!

יצרת את התקדים יאללה תתחילי לקבוע לך נסיעות הכי כיף.
מירי

שרון רותם אמר/ה...

התגעגעתי :-)
איזה כיף שהצלחת להתאוורר ולנפוש קצת. נשמע שהיתה חופשה שווה במיוחד ולאור העובדה שבני הבית הסתדרו טוב מאוד, אפילו מצויין לבד - אפשר להתחיל לתכנן את החופשה הבאה.
בובת הטילדה שלך מקסימה. כל כך עדינה ויפה.

ציפי לוין אמר/ה...

נפלאה כרגיל. גם כשאת לא בארץ המשפחה מסודרת, התינוק נגמל, וכשאת חוזרת כדרך אגב את יוצרת בובה, שאני גם אם נורא אתאמץ לא ממש אצליח! כל הכבוד.

Smadar אמר/ה...

הכתיבה שלך זה משהו מיוחד !
איך ערימת היומיום הופכת כל פעם מחדש לקומדיית טעויות מצחיקה בטירוף כשאת כותבת אותה :)

שמחה לשמוע שנפשת ונחת קצת :)

והבובה - משגעת !

Smadar - LoolaB

קרן שובשוב אמר/ה...

פתאום קשיי היום יום נראים נוצצים.
והבובה מקסימה ואירופאית.
תודה!

אנונימי אמר/ה...

ילדה יקרה שלי,
כתבת כל כך מזמן ורק עכשיו התפניתי לקרוא והתמוגגתי מהכתיבה שלך. התאורים המשגעים על כולם, את מביאה אותם אחד על אחד וכל התלאות שהשעברתם בפתיח שלך, רק מפה אני שומעת אותם, למרות שאנו מדברות יום יום בטלפון.
כמו כן כל הכבוד לבעלך שהסתדר כל כך יפה עם הילדים והעביר אותם סידרת חינוך וסרב לקבל את עזרתי. וגם את בקיץ הארוך הזה לא נענית לעזרתי.
רק שתהיו לי בריאים כולכם ותהנו מהילדים היקרים האלה והמילה "מפגר" הורגת אותי מצחוק. והבובה כמובן משגעת.
אוהבת.......נשיקות......אמא

שבלולית אמר/ה...

גדולה!!!!!

Alma7 אמר/ה...

הצחקת אותי עם התינוק הבלתי-נגמל והנסיעה לחו"ל. גם התינוק שלי (בן 8 חודשים) עדיין יונק, ואני מפחדת לעזוב אותו ולטוס לחו"ל (מתחמקת מכל הנסיעות בעבודה שאני רק יכולה).
והבעלים תמיד מסתדרים. זו המסקנה שלי מאז שנסעתי לחו"ל (מהעבודה כמובן) כשהגדול היה בן שנה. בעלי הסתדר באופן כל כך מופלא, שלא הבנתי למה הוא ממצב את עצמו כמסכן כל השנים האלה.
אני גם משתדלת למצב את עצמי כמסכנה, אבל לא הולך לי. סופרוומניוּת - זה שמי השני.
יופי שנהנית - אני אוהבת לטייל בוינה (הכי קייצי שיצא לי זה ביוני, ואז עדיין לא היה צריך מזגן).
הבובה מקסימה, אני מעריצה אותך על ההצלחה - אני אפילו מפחדת לנסות. הטילדות נראות לי מאוד מסובכות.

פיית מרציפן אמר/ה...

יו.. אני מתה על הטילדה הזאת.
היא יפהפיה

דורה אמר/ה...

ראשית, רציתי להביע את הזדהותי עם משפט הפתיחה. קיץ זה סיוט, גיהנום, זוועה עלי אדמות. לגבי הטיול לווינה, חבל שתחזית מזג אוויר שנפלתם על לא היתה קרירה יותר כי העיר הזו היא פשוט אחת היפות בעולם, אבל כמו באירופה - בעיקר באפור.