יום שלישי, 28 ביולי 2009

פעוט הולך לגן חלק ב' (טוב, נו, עוד פוסט על קקי....)

באחד מימי השבוע שעבר בעלי חזר מוקדם (יחסית) הבייתה.

"בואי נלך לאכול משהו בחוץ" הוא אמר לי, מיד זינקתי באושר מכסא המחשב עליו ישבתי (זה מה שהמילה "אוכל" עושה לי) ולאחר מכן נחתתי חזרה (בכבדות) בכיסא.


"אני לא יכולה" עניתי בחשיבות עצמית, "אני עונה כעת על מכתבי קוראים", "מכתבי קוראים, הא?" אמר לי בעלי בזלזול, "תזכירי לי מה הרב מכר שפירסמת לאחרונה?", "זה הבלוג שלי" עניתי לו, אנשים שאלו כל מיני שאלות מאוד חשובות ואני רוצה להגיב להם, זה לא יפה, יש נושאים מאוד חשובים שעלו לדיון....".


"את כתבת על קקי בפוסט האחרון שלך, על קקי למען השם, מה יכול לעלות כבר לדיון כל כך חשוב?" אמר בעלי בעייפות מסוימת.


"אתה יודע מה?" עניתי לו, "אני ממש מתפלאה עלייך"

(קוראות רווקות או כאלה שרק הכירו חבר יכולות לדלג הלאה, חבל לי להרוס לכן, באמת, אבל אלו הם חיי הנישואים, במיוחד אחרי מיליון שנה, too much information, כמו שאומרים).

"אתה, שטורח לספר לי בדיוק ובפירוט על הקורות אותך אחרי כל ביקור בשירותים, אתה שכל פעם שאתה בשירותים אתה אומר לי "אני במשרד, אל תעבירי לי שיחות" (ואחר כך אני שומעת אותך משוחח בפלאפון תוך כדי פעולה), אתה שסידרתי לך במיוחד את השירותים אחרי שעברנו דירה כי טענת "שאתה לא מוצא את הפינה שלך בבית" , שהנושא כל כך קרוב לליבך ואף הורשת אותו לילדיך (שלמדו לבקש "לא להעביר שיחות" ואחר כך אני מוצאת שם עיתונים מקושקשים ומגדל מקסים מניירות טואלט), שאתמול סיפרת לי איך בבוקר שיחקת עם הפעוט במסירות בכדור תוך כדי....איך אתה יכול להגיד דבר כזה?" שאלתי בתמיהה רבה.


"טוב, שכנעת אותי, אני במשרד, יש עיתון?" שאל בעלי והתפנה (הא! תרתי משמע) למשרדו.


ואני התפניתי לענות על שאלות ותהיות רבות שעלו במהלך הפוסט האחרון (יש גם קישור שווה שחילצתי מחברה שלי בנושא הקופסאות וכמה תובנות).


שאלה ראשונה: האם זו החתמה על בד ובאיזה דיו?

אכן, זוהי החתמה על בד, לבושתי הרבה אין לי שום דיו שמתאימה לבד (כן, כן, פדיחות), ולכן החתמתי (רחמנא ליצלן) בחותמת סטאזון שחורה. יצא סבבה, לא?


שאלה שניה: איך הקופסאות עומדות יפה בלי לזוז?

כפי שתראו בהדרכה המצורפת, יש בהן ריבועים חתוכים מקופסת קורנפלקס (מי אמר מיחזור? מי אמר ירוק? מי אוכל ים של קורנפלקס?)


שאלה שלישית: איך זה שאמא ותיקה (טוב, נו, זקנה) כמוני עוד הולכת לאסיפת הורים עם ילד שלישי.

איך עוד לא קלטתם שאני האמא הכי חנונית בשכונה? איך? אני תמיד הולכת לכל אסיפת הורים, וגם באתי עם מעטפה מוכנה ובה כל הצ'קים הדרושים, החוזה חתום, הצהרת בריאות וטופס לביטוח.

וגם ישבתי כמו ילדה טובה ליד האמא המאותגרת ולא צחקתי אפילו פעם אחת כשהיא שאלה את השאלות על הקקי (רק בגלל שכל הזמן חשבתי איך אני מעיפה לה כאפה ישר למוח... אבל התאפקתי, כי אני חנונית)


שאלה רביעית, אותה אני מצטטת כי היא מנוסחת כל כך יפה: "כנטולת ילדים (עדיין) אני מתה(!!) לדעת מה התשובה הדיפלומטית לשאלה "האם זאת לא פגיעה בכבודו של הילד כאשר חושפים את גופו ומחליפים לו קקי במרכז החדר?". פליז פליז פליז פליז פליז...."

כשאומרים לי מלא פעמים פליז, זה עובד עליי, כזו אני. הקיצר, הגננת נתנה תשובה מדהימה, היא אמרה שתמיד בגן יש את הבעיה בין שמירה על כבוד הילד לשמירה על בטחונו, מאחר ויש 2 מטפלות שאחראיות כל הזמן על 15 ילדים, אם אחת תלך הצידה ותחליף לילד בפינה חשוכה, יש סיכוי ששאר 14 הילדים ירצחו את עצמם או את המטפלת השומרת עליהם (קצת הוספתי פה פרטים פיקנטיים משל עצמי) ולכן הביטחון מעל הכל (אבל אני ידעתי את זה קודם, כי אני "אמא ותיקה" וגם כי אני חנונית, חנונים תמיד דואגים לבטחונם).


שאלה חמישית: למה לא הולכים לבד לאסיפות הורים (ולמה גררתי אחרי ילדה משועממת בת 8)?

כי ידעתי שזה יהיה ערב משמים ביופיו, שידברו על מליון נושאים מהתחת (וצדקתי, לא?) והייתי צריכה קצת תמיכה, רצוי של יצור קטן וחמוד שמרגיש גדול, חוץ מזה כבר חודשיים שהילדה משחקת עם הפעוט יום יום ב"גן", היא מלבישה לו תיק קטן על הגב ואחר כך מיד עושה לו "מפגש בוקר", הוא מוכן רק לשים את התיק על הגב ואחר כך עושה מה שבא לו, ואז היא יושבת וכותבת לי מכתבים זועמים על כך שהילד לא מתנהג יפה ובגללו הגן על סף סגירה.


זהו, נגמרו לי השאלות, איזה שיט (טוב, די, די כבר בדיחות תפלות שקשורות בנושא, באמת, זה כבר יצא מהתחת....).


אני מצרפת קישור לקופסאות הבד היפות, חברה שלי למדה ממנו איך מכינים ואחר כך לימדה אותי, היא טוענת שהוא קליל, פשוט ומובן, אני קצת יותר בעייתית ולכן צריכה הסבר אנושי, תובנה קטנה שלי (שלא עשיתי, ברור), כדאי לגהץ את הבד לפני כי אחר כך זה אבוד.

אם יש לכן משהו טיפה יותר עבה מעטיפה של קורנפלקס, עדיף, וחוץ מזה, אם אומרים לכן לעשות את הקופסא בגודל 6 אינץ', אל תתווכחו ותעשו בגודל 10 אינץ' כי תצא לכן קופסא בומבילה שתופסת חצי חדר עבודה ואין שום עטיפת קורנפלקס שנכנסת לתוכה.


זהו

תעדכנו אותי איך יצא.

אני מצרפת תמונות של פרח קרושה חמוד ומקסים שהכנתי (למרות שמי סורג בחום הזה? טירוף...) הפרח יכול לשמש לכרטיסי ברכה ועיצוב אלבומים או סתם לקישוט (הוא פצפון למדיי), מצורף הקישור לאיך מכינים אותו (האם לתרגם לכן את ההסברים? תרשמו לי למטה ואעשה את זה בכיף), אני פשוט חייבת להפסיק להקליד כי אתן כבר נוחרות על המקלדת, סליחה, לפעמים אני לא יודעת גבולות, תשאלו את בעלי.

סוף שבוע מקסים

נשיקות, מקופלת







24 תגובות:

נעמה אמר/ה...

אין אין אין מצב
שמישהו היה מזמין אותי לאכול והייתי דוחה אותו על סעיף כתיבה.
סקס מילא, אבל אוכל?!?

gallish אמר/ה...

איזה כיף של בוקר :-)

הקופסאות מקסימות (איזה באסה שאני לא יודעת לתפור...)
ופרח בקרושה מדהים!!! (איזה באסה שאני לא יודעת לסרוג...)
יום נפלא!!
גלי.

פיציקולה אמר/ה...

חחחחחחחחחחחחחח
כ"כ מזדהה
גם אצלינו בבית אלופים בסיפורי קקי......
גדול!!!
ותודה על הקישורים

עפרה גור אמר/ה...

איזה תענוג להתחיל איתך את הבוקר
הצחקת אותי כרגיל .
אולי תנסי בשבועיים הקרובים לשחרר יותר פוסטים את פשוט המרענן הרשמי של הקיץ
שוב תודה

יעל בר כשר אמר/ה...

גדולה, כרגיל...
כעת רק חזרתי לראות שאחת הקופסאות שלך באמת יצאה ממש ממש ענקית! את יכולה לאפסן את הפעוט, כשהוא לא בגן, ולא עושה קקי כמובן!
סופ"ש נעים

אינקה אמר/ה...

רק רציתי להגידשאני תמיד קוראת ותמיד תמיד צוחקת
את כותבת מקסים והיצירות שלך משגעות
תמשיכי
תמשיכי

אנונימי אמר/ה...

את כבר יודעת את זה, אבל הסיפורים שלך אדירים!
את פשוט מעבירה את הסיטואציות מהחיים להיות כל כך קומיות. סחתיין על הסבלנות לכתוב את כל זה...
ולגבי התירגום- ברור שאני רוצה בעברית, אם באמת יש לך סבלנות.
הסימניה מקסימה, ואהבתי את שילובי הצבעים של הפרח.
שבת שלום,
תמרה

Big Mook Craft אמר/ה...

תגידי את לא פוחדת שהאמא המאותגרת קקי קוראת את הבלוג שלך? ככה להתחיל שנה בגן עם אמהות חדשות בסכסוך?...הכל מקסים ואני ממש שמחה שנתת את הלינק לקופסאות, רצה לעשות אחת אני שומרת את כל קופסאות הקורנפלקס....זהר - לונדון

לירון בן דוד אמר/ה...

הבעל שלי שואל אותי למה אני צוחקת מול המחשב, נו לכי תסבירי לו...(טוב שהזהרת את הרווקות בקריאה- אחרת היית מנפצת איזו בועה...)
תודה על הקישור לקופסאות ועל שדחית ארוחה בשביל לענות על שאלות...

נוצר באהבה אמר/ה...

מדהימה כרגיל...ומצטרפת לעמותה לשחרור פוסטים לעיתים קרובות יותר ...כלנית יסמין

פייה שימושית אמר/ה...

תודה רבה על התושבה ללמה לא הולכים לבד... הבעיה שעכשיו שאני יודעת, אני לא בטוחה את מי אוכל לקחת איתי...
ונעמה, שם למעלה, לרגע הדאיגה אותי עם הנכונות לוותר על סקס, אבל אז נזכרתי שבמחוזותיה חם, אז יש לה נסיבות מקלות...

הניק זיקוקית תפוס אמר/ה...

תגית הפרח מושלמת!
חיזקי ואימצי :-)

אנונימי אמר/ה...

אם אני רוצה לצחוק אני רק צריכה לקרוא את הבלוג שלך, איזו הנאה זו - כיף, כיף, כיף טהור הכל כל כך נכון.
הקופסאות שלך יצאו יותר יפות מהמקור המלמד והפרח מדליק ומשתלב נפלא עם היצירה היפיפיה שלך - אני חייבת להתחיל לסרוג

נשיקות
חיפושולי

אנונימי אמר/ה...

הנה שוב אני מגיבה ובמרץ!!!
חייבת להזדהות עם סיפור הבעלול והשירותים. אצלנו זה גם אישיו, מקום חשוב ומאתגר.
אולי זה קשור ליסורי הגמילה של בנים בתחום? או לחסכים שונים שלהם?....

חזקי ואמצי ותודה גדולה על הקישור!
HILA696

אמא של ניבי אמר/ה...

יקירתי,
מקסים כרגיל!
איזה כיף לקרוא!
כרגיל עלילות שמוכרות בכל בית, כולל קטע השירותים, הקקי והאמהות הפוציות באסיפות ההורים.
תמשיכי לכתוב מצחיק.

קפיצית אמר/ה...

איזה יופי, תענוג צרוף.
נהניתי מכל מילה.

דנא אמר/ה...

איך איך את עושה לי את זה ?גם מוכשרת וגם מצחיקה ועכשיו את מגלה שאת גם חנונית...נו באמת מה נשאר לי כבר להיות ? לפחות יכולתי להתגאות בזה עכשיו גם זה הלך...שיט...אולי זה אומר שיש לי סיכוי להיות מצחיקה יום אחד...אבל אני לא אפסיק להכנס, ולצחוק איתך, ולחשוב שאיזה מזל שיש אנשים מוכשרים כאלה שאפילו רשימות על קקי נקראות אצלם כמו ספרות יפה.
והפרח מקסים לגמרי-ואם תעברי לסרוג בחוט כותנה או DMC זה גם לא חם.

אנונימי אמר/ה...

כל הכבוד לך שאת מקדישה מזמנך ועונה לקוראות אהבתי את הקטע עם הבת בת ה-8 התגית יפיפיה וכמובן שפרח הקרושה מוסיף המון.סתיו love

Karin אמר/ה...

אל תפסיקי :)
באמת הבלוג הכי כיף שיש...
והתגית מדהימה! הכלוב זה החתמה ודיימונד גלייז או מדבקה? איזה יופי. גם אני אשמח להוראות סריגה בעברית...
קיץ קריר!

MASKIT אמר/ה...

הוראות לפרח דומה פרסמתי פעם מזמן בהוביתון ויש גם הוראות לפרח דומה מאד באתר שלי, מוזמנות להציץ וללמוד...
http://maskit.fav.co.il/50475_%D7%A4%D7%A8%D7%97_%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%92
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=505&msgid=64671021&archive=1

MASKIT אמר/ה...

וחייבת להוסיף שקודם כל מסעדה אח,כ תשובות, יותר כיף לכתוב על בטן מלאה, לא?

Michal אמר/ה...

איך, איך, איך, תמיד יש את האימהות הדפוקות האלו ששואלות את השאלות הכי מפגרות, בשנה שעברה הפסקתי להגיע לאסיפות הורים כי אם הייתי ממשיכה היה מתרחש איזה רצח, אוי לי אם הילדים של האמא הזו ילמדו עם אורי בכיתה עוד פעם(פה מערבבים את הילדים כל שנה).

רינת אמר/ה...

טוב, אני יודעת שזה פוסט ממש ישן, אבל (לצערי!) רק בימים האחרונים גיליתי אותך, והתחלתי לקרוא, בין היתר שהעבודות שלך מדהימות, את קורעת אותי מצחוק., הפוסט הזה במיוחד הרג אותי!!
תמשיכי להצחיק!!
רינת

בדים אמר/ה...

את מאוד מאוד מעניינת ומאוד מאוד מוכשרת. הבלוג שלך הוא מקור השראה לרבים מאיתנו ואפשר לשאוב מפה רעיונות לעיצובים וגם לחיים, את משהו משהו :)