יום ראשון, 12 ביולי 2009

סדנת בלוגריות או "איך התקפלתי"

אני כותבת לכן כעת בלחץ היסטרי, לרגלי שטיח של צעצועים, סל הכביסה שלי גולש, הפעוט (תינוק לשעבר) משוטט גלמוד ברחבי הבית, שתי בנות משחקות בחדר (יש לי חשדות כבדים שמדובר בחולה ורופא), בני הגדול מוריד סרטים בעלי תוכן מפוקפק מהאינטרנט, ובכל זאת אני מעדיפה לכתוב את הפוסט הזה במקום לפקח כהרגלי על בני משפחתי.

למה? רק בגלל לחץ קבוצתי המכריע אותי, כידוע למי שקרא כראוי את פוסטי הקודם ולא כידוע למי שחיפף, ביום שישי בבוקר הייתי בסדנת בלוגריות אצל קרן שביט, יצאתי משם שמחה ובחיוך זחוח, חיוך זה נמחק די מהר האמת כשראיתי את חברותיי לסדנא מעלות בזו אחר זו פוסטים זריזים על איזה כיף היה, איך נהנינו, ואיזה יופי (קרן-פרפרים העלתה את הפוסט תוך כדי נסיעה הביתה, ידה האחת אוחזת בהגה והשניה מקלידה במרץ), ורק אני, נותרתי ובאמתחתי פוסט עלום על כמה חותמות.....
לא נותר לי אלא להזדרז (בניגוד להרגלי) ולהעלות פוסט זריז (שבירת שיא עולמי מבחינתי), ולספר לכן את הסיפור המלא:

סדר היום היה כדלקמן (כדלהלן?)

09:00-09:30 - התכנסות והתעלפות מהסטודיו
10:30 - 09:30- ארוחת בוקר (אם לא נאכל, איך נעבוד?)
11:00- 10:30- עבודה מאומצת ופורייה.
11:00-11:30 - הפסקת קפה (בכל זאת, גם עבדנו הרבה וגם הבאנו עוגות, לא נאכל?)
11:300-13:00 - עבודה בשלבים (לקרן יש כל מיני שמות לשלבי העבודה השונים כגון: "אכלת, הדבקת", "כייפת שייפת", "גזרת, סתמת" וכדומה...), הפסקת נישנוש באמצע.
13:30 - 13:00 - חיטוט ובדיקת הבית הפרטי של קרן.
13:30-14:00 - התעלקות כללית על קרן, פיזור לבתים.

לוקחים חבורת נשים (כולן אמהות? נראה לי שכן) על מה הן יכולות לדבר? נושאי השיחה העיקריים: מי ילדה תינוק הכי בומבילה (גם אני, לא רק...), עם איזה בעל הכי כדאי להתחתן (רופא, עדיפות לבן יחיד, הכי טוב יתום, אף אחד מהם לצערי לא נכון לגביי), האם את צריכה להיעלב, כן או לא כשאף אחד לא מגיב לפוסטים שלך (הייתי צריכה לכתוב "לא" אבל ברור שכן) , קצ'קיאדה כללית כזאת, מדי פעם קרן אומרת לי: "עוד מעט אני הולכת לקפל אותך...",האמת, חשבתי שהיא זוממת לי איזה עבדות וחייכתי אליה בנועם תוהה בליבי מה עשיתי לה.

בסופו של דבר הסתבר שקרן "מקפלת" אותנו למצב ישיבה וזה גרם לה עונג מאוד גדול לקפל אותי, בהתחלה רווח לי קצת שלא מדובר פה באיזה סינג'ור רציני אבל לפני שהלכתי, קרן אמרה לי שהיא הולכת לכתוב בבלוג שלה "איך קיפלתי את מקופלת", אמרתי לה שזה לא לעניין, שזה לא כותרת, התחננתי לפניה, אפילו כשהדלת נטרקה אחרי אפשר היה לשמוע את קולי מהדהד "לא, קרן, בחייאת, אל תעשי את זה...."
קרן היא אדם מאוד עקשני, אתן יכולות להכנס לבלוג שלה ולהתרשם מהכותרת שהיא נתנה לפוסט האחרון.
חזרתי נפעמת כולי הביתה, בעלי ישב והפעוט בזרועותיו, "נו, איך היה?" הוא שאל אותי אחרי שגמר להשפך מצחוק על היצירה שלי יושבת בחצאית (זאת פעם ראשונה מאז החתונה שאני עם משהו שהוא לא מכנס), "היה מקסים" אמרתי לו, "אני רוצה סטודיו כזה בדיוק, ותקנה לי.... ותעשה לי...... בית מקסים..... "
זה מה שהוא ענה לי: "הילד, קופת חולים, אנטיביוטיקה, אינהלציות, ארוחת ערב, תפוחי אדמה, אין..... "

עכשיו, אני יודעת שראיתן בשאר הבלוגים את כל התמונות (כי קרן צילמה לכולנו והתבקשה לשלוח לנו את התמונות באופן בהול ומיידי, אנשים אחרים, כאמור, השתמשו בהן כבר בדרך), ולכן אין לי מה לחדש, אז תראו עוד פעם.
הנה תמונה של היצירות בהמתנה (הפסקת קפה יענו)
















כולנו יושבות בשקט ומחייכות באושר














מימין לשמאל:


אלונה (שם פרטי), וינטג'(שם אמצעי), 114 (שם משפחה)

קרן שביט המופלאה והעקשנית

נתנאלה (מולקת את ראש הציפור שהיא מחזיקה ביד)

קרן פרפרים (אנרג'ייזר)


אני (נאלצתי להוסיף לעצמי איפור קבוע כי יצאתי בהירה מדי, ובכל זאת, אל תאמינו להבטחות של חב' הקוסמטיקה, גם זה יורד)

אלין (שהביאה את אלולה שלה המתוקה, הסדנא הייתה פתוחה לבנות כל הגילאים ואלולה עבדה עם סרטים מאוד יפה)

עכבר הכפר ( שהיתה מאוד מרוצה מזה שהיא גבוהה בתמונה)
אילאיל (שהביאה תמונה מגיל 15, אבל סלחנו לה כי היא מותק)
כולנו עומדות בגינה החמודה ועידן (הבעל של קרן) מצלם כאילו אין מחר, כל פעם הוא אומר לנו:"מספיק?" ואנחנו צועקות לו:"תמשיך, תמשיך..."

















הבובה והקופסא שלה (או כמו שקרן טענה, "המיטה שלה") הן המתנה שהכנתי לקרן.
מי שרוצה להכין כזאת בובה (דומה לפחות, ברור שהייתי חייבת קצת לשנות) יכול למצוא את הגזרה וההוראות פה.
המתנה מיועדת לקרן ולא לעלמה המקסימה (הבת שלה) כי גם אמהות משחקות בבובות.

















































































זהו, נגמר, איזה באסה....
נשיקות לכולם והמשך שבוע כייפי
מקופלת

19 תגובות:

Du Gurit אמר/ה...

וואו! הבובה יצאה מטריפה!!
תודה על הקישור...

נראה שהיתה לכן סדנא כיפית מאוד!!

אנונימי אמר/ה...

מדכא לקרוא!ובהחלט יותר מעייף.
ועכשיו נקרא רשומה מתבכיינת על העליבו אותי .

נועה אמר/ה...

איזו בובה מהממת!
רגע, אז מי את בתמונה האמיתית?

karen shavit אמר/ה...

אז בסוף באמת התקפלת...?
איך נפלו גיבורים...
(:
נחמד לראות איך לכל אחת יש את ה- input שלה על האירוע.
ולך כמובן יש הומור ובשפע...
קראתי הבוקר את הפוסט שלך,
שאגות צחוק נשמעו בבית,
ודמעות מלוחות טיפטפו על המקלדת...
אני אוהבת מאוד את הבובה החדשה שלי,
לצערי גם עלמה שמתעקשת לקרוא לה דורה,
כנראה בגלל הפריזורה...
נשיקות,
קרן.

הדס שטרן גולדשטיין אמר/ה...

כרגיל פוסט משעשע ומעלה חיוך
(:
המשיכי להצחיק ולספר, זה לא נמאס
ויפה לך להיות מקופלת...
דסדס

חגית אמר/ה...

איזו בובה יפהפייה!

קפיצית אמר/ה...

מי המטומטם/ת שרשם שמדכא לקרוא ומעייף???
אנשים שמשעממים להם שלא יראו כאן את פרצופם!!!
אני ובטח גם כל השאר, נהנית מכל מילה כתובה וגם מכל יצירה שמועלית כאן!!!

תמשיכי להצחיק אותנו ואל תתייחסי למטומטמים!

אנונימי אמר/ה...

לא...אל תתרגשי מהמצ'ועמם האנונימי והעייף הכרוני בתגובה השניה.
כיף לקוא אותך על הבוקר, את משעשעת, אנושית ומקסימה!
יעל.קיפודים

הגריטה אמר/ה...

נראה שעשיתם חיים, והבובה שהכנת מתוקה ביותר!

אנונימי אמר/ה...

מדכא ומעייף?????
נו באמת!!!!
איך אפשר לקרוא לכתיבה המדהימה הזו משעממת?
מי שכתב את זה נטול חוש הומור, מרובע ומשעמם להחריד.
לך חפש ריגושים במקום אחר!

אנונימי אמר/ה...

אני כל כך אוהבת את הבלוג שלך!! הכתיבה שלך מצחיקה ומשמחת אותי והתמונות תמיד משגעות.
רק הפעם יש לי בעיה עם חלק מהטקסט - להתחתן עם בן יחיד זה ממש לא טוב ואפילו לעיתים סוג של סיוט...

אני בטוחה שכולן מבינות למה הגבתי כאנונימית...:-)

אנונימי אמר/ה...

לדעתי בעל שהוא בן יחיד זה קלאסי.
ואם הוא יתום אז זה בכלל מושלם.
הבעיה שרק אחרי שנות נישואים מרובות מתפתחת מודעות לסוגיה זו.

ArtNevet אמר/ה...

תמיד תענוג לקרוא אותך
הבובה והקופסא שלה מקסימות ומושקעות

adi אמר/ה...

את בסדר.....

לירון בן דוד אמר/ה...

הבובה מטריפה!!!
בכל הבלוגים של כולן ניסיתי לראות מקרוב את התמונה ושלך ולא הצלחתי, נשארתי סקרנית...

איילת (colargolet) אמר/ה...

איזה כיף לכן! והבובה שלך מקסימה |מעולף|!

Mira Davis אמר/ה...

הבובה מקסימה!! ואני כולי קנאה על בוקר של כיף!! הכי כיף זה חברה טובה, אוכל טוב ואומנות!!!

Inbari אמר/ה...

מקופלת, איך את קורעת אותי מצחוק כל פעם...
אולי לזה קרן התכוונה בלקפל, כי נראה לי שאני מתקפלת פה עכשיו עם כאב בטן עצבני...
אז נעזוב רגע את סוגיית הבעל היתום, במיוחד כי אם נגרום לזה באופן אקטיבי זה עלול שלא לשפר את מצב הנישואים שלנו... ואז בן שמוריד סרטים פורנוגרפיים באינטרנט יהיה ההיי-לייט הכי חיובי במשפחה :-)
אבל אני חייבת לכתוב פה כמה הבובה שלך (דורה? וואללה, אני מבינה למה עלמה התכוונה, ואולי כדאי כבר שאני אגוון את התכניות שאני רואה בטלויזיה) מקסימה, ואני מאוד משועשעת גם מדמותך בחצאית, נראה לי שזה סוג של ריפוי נפשי לראות את עצמך יושבת מולך כל היום על המדף (ולא עושה כלום? מה זה?)..
וחוצמזה, אני מצטערת שאני לא כותבת את זה על כל פוסט שאת מעלה (בושה ונכלמת מודה אני כי אני קוראת פעם בכמה שבועות את כל הפוסטים האחרונים במכה), אבל תמשיכי! את מצחיקה, מעולה, שנונה, ואני מתגעגעת אלייך מאוד מאוד!!!
אז באותה הזדמנות קבלי גם חיבוק וירטואלי גדול מאוד, וכן - כל פעם שתפתחי את התגובה הזו מחדש תקבלי חיבוק כזה... ככה זה עובד!
שלך,
ענבר.

מרינה גולדשטיין אמר/ה...

פשוט מקסים!!!גם אני רוצה בובה כזאת!