יום חמישי, 25 ביוני 2009

לא הייתי פה מלא זמן

נכון, לא יצא לי לכתוב די הרבה זמן (טוב, מלא זמן, לא באשמתי, בני משפחתי דורשים מלא תשומת לב עם כל הלימודים שלהם ומסיבות הסיום ותעודות סוף שנה, כאילו זה הדבר החשוב ביותר בעולם ולא הבלוג החמוד שלי)।



"אז מה קורה עם הבלוג?" התעניינה אחותי השבוע, "מה קורה איתו?" עניתי כהרגלי בשאלה, "כלום" אמרה אחותי, "לא קורה איתו כלום אז אני מבינה שאת לא מעוניינת בו יותר, ואין שום בעיה, זה באמת מאוד קשה להתעסק בכל כך הרבה דברים, אני כבר אדאג לו, רק תני לי את הסיסמא ואני מבטיחה לעדכן אותו כל הזמן בסיפורים מקסימים עלייך, על המנהגים הקטנים והמטופשים שלך, על איזה יופי את מחנכת את ילדייך להיות פראי אדם, איך התנהגת (כמו טמבלית) בילדותך, באמת, הסירי דאגה מליבך", אז כמו שאתם רואים, זה הספיק לי לטוס בריצה למחשב ולכתוב את הפוסט הזה (רשומה, רשומה בעברית, איכסה עם כל המילים האלה שאף אחד לא מבין...), וכן, זאת באמת אני ולא אחותי המתחזה



שבוע שעבר הייתי בקורס מטעם העבודה, כשהולכים לקורס לומדים מלא דברים חשובים, הנה רשימת הדברים שלמדתי בקורס:



  • כשאומרים שהלימודים מתחילים ב- 07:30 מסתבר שזה בגדר המלצה בלבד, רק אני וחברתי הגענו בזמן (שתי חנוניות חבל"ז), כל השאר הגיעו בזמנם החופשי।

  • זאת טעות גדולה למקם חנות קוסמטיקה בבנין ליד। וטעות עוד יותר גדולה ששמנו לב לזה.

  • בביקור הראשון בחנות שמתי לב שאני יצאתי עם שקית עם סנובון לשירותים ואילו חברתי יצאה עם מוצרי קוסמטיקה

  • למחרת תיקנתי את הטעות הזאת.

  • כשאת קונה לק, ברור שתשימי אותו בכיתה בזמן השיעור, לא?

  • אחרי שאת שמה לק, כולם מסתכלים עלייך בעיניים מזלזלות (כאילו, אין לך מה לעשות בחיים? יא דפוקה...) דקה אחר כך כל הבנות עומדות בתור כדי לבדוק את הלק עם הנצנצים

  • קורס מהווה זמן נפלא להשלמת פערים בגלישה באינטרנט

  • להפתעתי הרבה כל התלמידים נשארו עד הדקה האחרונה בסוף יום הלימודים, אני התחפפתי שעתיים לפני כולם ("אני אחרי לידה" הסברתי למדריכה הנדהמת, כולה שנתיים אחרי...)

  • כשכבר את מחליטה שהגיע הזמן ללמוד משהו, את שמה לב שהמתרגלת עובדת רוב הזמן עם הבחורים החמודים שיושבים בשורה לפנייך

  • בפעם הבאה שאת צריכה עזרה, את קוראת למתרגל, הרבה יותר הגיוני... הוא גם בא כשקוראים לו...

  • גם לעשות חצי תרגיל זה משהו

גם בזמן שנמצאים בבית לומדים כל מיני דברים חשובים מאוד:


  • גיליתי שבכל פעם שביקשתי מהתינוק לשים משהו בזבל (ב"בבל" בשפתו) הוא הלך וזרק את זה לתוך האסלה

  • למדתי שהתעודות של הילדים שלי בלתי ניתנות לפיענוח בכלל, אין להם ציונים מאחת עד עשר כפי שהיה לנו, יש להם הערכות משונות כאלה שמצד אחד אומרות לך שהילד "מזהה ומבין היטב את הטקסט הספרותי ומנתחו כנדרש על פי מרכיביו" אך מנגד "שולט באופן חלקי בהבנת הטקסט המידעי ובניתוחו", הבנתם? מה זה אומר? שמונה כזה? פחות? לכעוס עליו? לקנות לו מתנה? מה?

  • גיליתי שהתינוק כבר לא תינוק, ממש לא, השבוע ראינו חתול בחוץ "הנה קתול, תראה קתול, קתול" צעקתי לו בהתלהבות, "לא" צעק לי חזרה הילד בחמת זעם והטיח ברצפה את המשחק שהיה לו ביד (אמרתי לכם שהוא עצבני חבל"ז), " זה חתול, חתול"। ובזאת בא הקץ על כל הקישקושים האלה עם "התינוק" שמהיום בצער רב וביגון קודר הופך להיות "הפעוט", איזה באסה...

  • גיליתי שאם הפעוט מצא חרוז קטן מעץ התחנה הראשונה שהוא ימצא היא הפה שלו, כשאת מצליחה לבלום אותו ולהודיע לו שזה אסור, התחנה הבאה היא האוזן שלו.


טוב, לא כתבתי הרבה זמן אבל זה לא אומר שצריך ללהג, הכנתי גם מלא חותמות חדשות אבל אני מעלה רק חלק שלא מסגירות פרטים אישיים של בעליהן (למעט החותמת עםמספר הפלאפון שקיבלה אישור ממירב המקסימה, זאת חותמת לחנות בגדים יד שניה והעיצוב היפה שלה עוצב על ידי מירב ולא על ידי)।

שיהיה לכם סוף שבוע נהדר,

מקופלת






15 תגובות:

הניק זיקוקית תפוס אמר/ה...

מקופלת, מקופלת, את נהדרת, אז לא היית פה המון זמן, לא נורא העיקר שחזרת, תמיד תענוג לקרוא אותך ולראות את מעשה ידיך!

Du Gurit אמר/ה...

חותמות מטריפות!!

וכמו תמיד, כיף לקרוא :-)

karen shavit אמר/ה...

ברוכה השווה!!! (זה לא בטות...)
חסרת לי, איזה כיף לפתוח את הבוקר עם פוסט ממך...
נתראה בקרוב, (אצלי בסדנא...)
נשיקות,
קרן

אנונימי אמר/ה...

מ צ ח י ק ה
אין עלייך פשוט כיף לקרוא אותך
החיים שלך מספיקים לכמה וכמה אנשים ,
תשתדלי לכתוב לעיתים יותר קרובות
עפרה גור

אלונה אמר/ה...

נו...
מה יהיה???
מתי תוציאי לאור ספר??.
גמרת אותי!
כבר צמאה לפוסט נוסף!
חליק עם ההפסקות האלה!
אה ו...
אפשר להציע לך חברות??.
אלונה

tinylove אמר/ה...

אמש אמרתי לעצמי
אז מה עם קשה זה שהמקופלת לא כתבה כלום
אבל בטוח תכתוב ביום שישי זה כבר מקל על העניינים
והנה כתבת כבר בחמישי

gallish אמר/ה...

התגעגעתי!

כיף לראות ולקרוא אותך שוב :-)

והחותמות מקסימות!!!

yael אמר/ה...

איזה שמחה וכיף לקרוא אותך על הבוקר, הקפה כבר יותר טעים!

ואגב - חרוזים קטנים וחתיכות לגו קטנות יכולים למצוא את עצמן גם באף! מנסיון - היינו צריכים רופא עם מלקחיים ארוכים כדי שידוג חתיכת לגו...

יעל. קיפודים

אילאיל אמר/ה...

שיו, אסף האופה זה מעולה!
והיכן ממוקמת החנות יד שניה המופלאה?

וכתמיד!
אוהבת אותך.

לירון בן דוד אמר/ה...

באמת הרבה זמן לא כתבת- טוב שחזרת
הכתיבה שלך תמיד מעלה חיוך על פניי

החותמות מקסימות- שיהיה חופש גדול נעים

הגריטה אמר/ה...

מקופלת.... איזה פוסט מצחיק ומשמח על הבוקר!
הצחקת אותי עם תיאורי התעודה חח...
החותמות נפלאות!

hadarling אמר/ה...

כרגיל הרגת אותי מצחוק, חח, כיף לפתוח ככה את הבוקר!!!
חותמות מקסימות! הפונט שלך מושלם!

אנונימי אמר/ה...

כמה התגעגעתי
איזה פוסט משעשע
וחותמות מדליקות
איזה כיף לנו
נילקי

אנונימי אמר/ה...

ילדה יקרה שלי,
גם אני התגעגעתי לכתיבתך, וסתם כך נכנסתי לבדוק, למרות העומס בעבודה ולהפתעתי היה חומר חדש, מענג ומשעשע.
גם אחותך יכולה לכתוב קצת, גם כושר הכתיבה שלה וחוש ההומור שלה מעולים.
שתהיינה לי בריאות ותמשכנה להציק אחת בשניה, זה ממש נחמד.
נשיקות........אמא

דנא אמר/ה...

כשכבר התייאשתי והפסקתי לבדוק אותך כל יום פרסמת פוסט (נו טוב רשומה) . אז יש לנו תקווה למכורים אלייך...תמשיכי לכתוב באיזה קצב שבה לך העיקר שתכתבי... (עשי טובה תתחיבי על פעם בשבוע...מהכפת לך?...)