יום שבת, 21 בפברואר 2009

יפניות ומערכת השמש

בשבוע שעבר הילד חזר מלא אושר מבית הספר, "אמא" הוא אמר לי בשמחה בעודו קופץ את המדרגות שתיים שתיים ומשיר חפצים שונים בדרך", "אנחנו צריכים להגיש עבודה על מערכת השמש".

"מי זה אנחנו?" שאלתי בחרדה גלויה למרות שידעתי כבר את התשובה, "אנחנו זה את ואני" ענה לי הילד (כפי שתשימו לב, לפי סדר עדיפות יורד), "איזה מין עבודה?" שאלתי ורציתי לנגוח את הראש בקיר או לחילופין, לשכב על הרצפה ולייבב קצת, "זאת עבודה בתלת מימד" אמר הילד "אני חייב לשחק רגע במחשב, תגידי לי אחר כך מה אנחנו עושים, ואל תשכחי שצריך לעשות טבעת סביב שבתאי ושפלוטו כבר לא כלול במערכת השמש שלנו כי הוא קטן מדי"', "רגע" צעקתי לו, "אתה בכלל יודע מה זה אומר תלת-מימד?", "זה אומר שלעבודה יהיו כמה פאות ונוכל לראות את כולן" צעק לי הילד מלמעלה והדליק את המחשב.
רק לפני שבוע הילדה היתה צריכה לבנות ביחד עם חברה את תיבת נוח, לפסל את כל החיות ולדאוג שנוח יעמוד בחזית ויקבל את כולן, לשמחתי הרבה האמא החמודה של החברה הראתה מעורבות רבה (יותר ממני), הרכיבה ספינה מקסימה, השיטה אותה בים של נייר צלופן כחול ואף הגישה אותה בעצמה ולבדה (שתי הבנות החוצפניות שכבו בבית עם שפעת ביום ההגשה).
כבר למחרת היום ישבתי עם הילד להכין רשימת חומרים, "עדיף שנקנה בלונים קטנים ונמלא אותם בהליום", אמר הילד בהתלהבות, "נקשור אותם לעיגולי מתכת שנרתך לתוך בסיס רחב, נוכל לשים מנוע שיסובב כל כדור במסלול שלו, נכתוב בלייזר את השמות של הכוכבים, זה ממש לא מסובך להכין".

"כן, קלי קלות" עניתי לו, "כדורי קלקר, שיפודים ולוח גדול אמרת? נכון? אז אתה בא איתי לקנות?, "אמממ, אולי עדיף שאני אשחק קצת עם חברים למטה, כי כשאת בחנות יצירה אי אפשר להוציא אותך ואני מת משעמום".
אחרי שהחומרים היו בבית התחיל הניג'וס הגדול של להכין הכל, "אתה בא לצבוע?" הפצרתי בילד הממאמן, "רגע, רק נגמרת התכנית ואני בא", אמר הילד ושכח לחלוטין מכל העניין, בינתיים שני כדורי קלקר הושמדו בעת שהתינוק נגס בהם וגילה לצערו שהם לא טעימים.
בערב אחרי שכל הבית הלך לישון עמדתי לי בשקט ובשלווה, איור צבעוני של מערכת השמש פרוס לפני וצבעתי בעיניים טרוטות את כוכבי הלכת, ציפיתי בבד שחור לוח קלקר גדול (למה קניתי מכונת כביסה חדשה אם לא כדי לקחת את הלוח קלקר? מי אמר שאין מזל בחיים?).
כל השבוע ניג'סתי לילד שיסיים כבר את העבודה, כולה מה נשאר לו? לתקוע את הכדורים על שיפודים ולמקם על הלוח?, "אני לא נוגעת בזה יותר" איימתי עליו, "אם אתה לא מסיים, מצדי אל תגיש, אני כבר סיימתי בית ספר" (אח, עוד משפט שלא האמנתי שאגיד אי פעם), "אז תקבל 0, מה אכפת לי?, כולם יגישו ורק אתה לא..." (שורת משפטים מקורית שכל אמא אומרת לפחות פעם בשבוע).

הילד נפנה לסיים את העבודה, הוא החליט לעשות את הטבעת סביב שבתאי מפלסטלינה ולמקם את שמות כוכבי הלכת עם פתקים קטנים וקרועים שהוא חתך ביד, בגיר לבן ופיסות פלסטלינה הוא טינף את המשטח השחור והיפה ולסיום כתב בשגיאות כתיב את הפרטים הדרושים לעבודה (אחרי שהוא הלך לישון עשיתי תיקונים אחרונים).
למחרת ברוב כבוד והדר הילד לקח את העבודה לבית הספר, "נו, איך היה? כמה קיבלנו?" התנפלתי עליו מיד כשחזר מבית ספר.

"המורה לא הגיעה, אז שמתי את העבודה בצד ושבתאי התמוטט ומישהו דרך על צדק וכדור הארץ שוכב על הצד" מסר לי הילד תחזית גרועה מאוד של עתיד האנושות, "שיעור מדעים זה עוד שבוע ואז אקבל ציון, אבל העבודה שלי היתה הכי יפה והכי גדולה" (דגש על היתה לדעתי).
זהו, נכון לרגע זה העבודה נראית כמו מערכת השמש שלנו, היא עדיין שם אבל מי יודע כמה זמן היא עוד תשרוד?

ובינתיים חזרה הילדה מבית הספר עם פיסת פאזל ענקית עליה אנחנו צריכים לספר את קורות משפחתנו במאה השנה האחרונות כולל תמונות ועץ המשפחה, אל תתפלאו אם בפוסטים הבאים במקום תמונות של היצירות שלי תיראו תמונות של עבודות ההגשה לבית ספר יסודי.
מזל שיש סדנאות, בקומונה המדהימה פרידה ונומה הדריכה אילאיל זיו (מי שעוד לא מכיר, מיד להכנס לבלוג שלה, היא אמנית בחסד ובכלל, בחורה מקסימה) כיצד מכינים בובות יפניות קטנות.
נכון יצא מקסים?
אולי תהיה איזה עבודה בבית ספר על תרבות יפן ונוכל להשתמש בבובות, מי יודע?





שיהיה לנו שבוע מקסים ורגוע, בלי עבודות הגשה לבית הספר
שלכם באהבה תמיד
מקופלת
שיהיה לנו שבוע מקסים ורגוע, בלי עבודות הגשה לבית הספר
שלכם באהבה תמיד
מקופלתשיהיה לנו שבוע מקסים ורגוע, בלי עבודות הגשה לבית הספר
שלכם באהבה תמיד
מקופלתשיהיה לנו שבוע מקסים ורגוע, בלי עבודות הגשה לבית הספר
שלכם באהבה תמיד
מקופלתשיהיה לנו שבוע מקסים ורגוע, בלי עבודות הגשה לבית הספר
שלכם באהבה תמיד
שיהיה לנו שבוע מקסים ורגוע, בלי עבודות הגשה לבית הספר
שלכם באהבה תמיד
מקופלת

17 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

איזה בלוג מקסים..!אני נהנת לקרוא כל פעם..:)
והבובות-מהממות!

Ayala Levinger אמר/ה...

הרגת אותי מצחוק!

הניק זיקוקית תפוס אמר/ה...

אני שונאת עבודות להורים! בשנים האחרונות אני משתדלת לא להתערב, עוזרת עם רעיונות בעיקר וקצת בביצוע, שיתמודדו לבד, אני כמו שאמרת כבר הייתי בבית הספר :-) ככל שהזמן עובר אני לומדת להתמודד עם כל מיני "עבודות" שיוצאות מהבית שלא היו מקבלות אצלי ציון עובר אז אני חורקת שיניים ומזכירה לעצמי שהם עשו לבד, שהם ילדים ושזה בסדר גמור :-)

אנונימי אמר/ה...

אני כל כך מזדהה איתך, עבודות בי"ס זה דבר מעצבן ביותר. אני לא זוכרת שההורים הכינו עבורנו את העבודות כשהיינו ילדים והיום זה כביכול מתבקש שהעבודות יוכנו ע"י ההורים ולא ע"י הילדים.
כמה שהעבודה יותר מושקעת וברור לחלוטין שלא ילד בכיתה ב' או ג' הכין אותה כך הציון יותר גבוה וילד שהכין בכוחות עצמו עבודה ורואים שהיא הוכנה ע"י ילד קטן - לא זוכה לאותה הערכה ולאותו הציון.
איפה הצדק במערכת החינוך?
לדעתי כולנו צריכות להתאחד ולשבות!!!

אנונימי אמר/ה...

כל פוסט שלך זו חגיגה!
בענייני עבודות ביצפר אני עדיין ממש לא שם :) לשמחתי שלי קטנים מדי לעבודות בית (שלא נאמר אנטרופוסופים מדי חיחיחיחי)
תודה על הפירגון לסדנא, הבובות שלך נראות נפלא.

אנונימי אמר/ה...

אני דווקא מחכה לזה :-)
מאוד אהבתי עבודות כאלה כשאני הייתי בבי"ס,
ונראה לי שאהנה גם האלה של ילדיי...
אבל יש עוד כמה שנים, אולי עד אז אשנה את דעתי :-)

הבובות שלך מדהימות!!!!!!

אנונימי אמר/ה...

כל פוסט שלך יותר מצחיק מהקודם. את משתבחת :-) גם אני שונאת עבודות בית ספר. למשלי הגדולה כבר שיחררה אותי מזה כי הנדנוד הבלתי פוסק לי והעיצות שלי כנראה לא שוות לה את זה :D (איזה מזל) והקטן ...היה צריך לכתוב סיפור...אז הוא כמובן "לא יודע" אבל לפחות היה שם ניצו קטן של רעיון. הסברתי לו יפה ובפרוטרוט רב איך סופר כותב..מתחיל מרעיון שמסתובב לו בראש, ממשיך בראשי פרקים, כתיבה מפורטת ראשונית, אין סופף תיקונים ושיפורים, עורך שיכול לחתוך ו/או לדרוש שיפורים שינויים קיצוצים (אבל ירקתי דם עד שכתבתי את הפסקה "המיותרת הזאת"....בקיצור הסברתי לו ש"מותק אם יש לך רעיון....עכשיו אחרי שגמרת לפרט ואתה צריך למלא דף שלם ויש לך רק חצי הגיע הזמן לנפח....וניפחנו/תי אני מתחילה את המשפט והוא מסיים אותו (לפעמים אני)...כמו שהיינו עושות לילדים "ב" - והילד ממשיך "לון" וכן הלאה אבל במשפטים. גם אני שואלת כמה קיבלנו. הילד מתקומם. אם הוא קיבל ציון טוב ובדרך כלל זה מעל שמונה אני אומרת OK זה ה-8 שלי והוא נעלב ? אבל למה אני עשיתי את רוב העבודה בלי העזרה שלי זה היה 6.

אין צדק בעולם ...לא יותר טוב שיעשו עבודות מאפניות, יקבלו מה שיקבלו ויעזבו אותנו ליצירתנו ???

אנונימי אמר/ה...

גדול!!!!
וכרגיל- משקף את המציאות של כולנו, רק שאצלך הכל מצחיק יותר, קליל יותר וכייפי יותר.
מסתבר שהחיים של כולנו נראים אותו הדבר.
המשיכי להצחיק אותנו ...

אנונימי אמר/ה...

הבובות מהממות
וסיפורייך קורעים!!!
כהרגלך בקודש....

אנונימי אמר/ה...

שלום לבת היקרה שלי,
לא נותר גם לי אלא להוסיף שהבובות מקסימות וכמה עבודה מושקעת בהן. כל הכבוד לך, עליהן ועל הכתיבה ההומוריסטית שלך. ונכון העול של העבודות הללו נופלות בעיקר על האמהות, לא מזמן עוד עשיתי את זה בשביל אחותך, בשבילך ובשביל אחיך אבל לפחות אז, הדרישות היו הרבה יותר צנועות ומחומרים פשוטים ולא מורכבים כמו היום והתחרות היתה הרבה יותר קלה. לכן, רק שתהיו לי בריאים ויהיה לכם את הכוחות לזה.
נשיקות לך ולנכדי המקסימים.
אוהבת........אמא

אנונימי אמר/ה...

את מחייכת אותי בכל פעם מחדש!
ומכיוון שעכשיו היוד בתניק שלי עושה את עבודת הגמר באומנות והצעתי את עזרתי, אני שותקת בפינה...
לימור

אנונימי אמר/ה...

את כותבת נפלא..תענוג לקרוא. כל רשומה שלך מעלה חיוך. לעניין ש"ב שמקבלים הילדים עבור ההורים. לצערי או אולי לשמחתי ילדיי נאלצו להכין לבד את העבודות הללו כי לאמא שלהם (אני במקרה זה) לא היה זמן לכך. בגלל העבודה שלי ילדיי הבינו בזמנו שאמא תוכל רק לראות מה הכינו (כשתחזור מאוחר הביתה)ולבדוק מחברות וזהו לכן לא בקשווהכינו הכל לבד. בזמנו,אצל הבת הצעירה שלי בקטע שת עבודות שורשים, היו הרבה עבודות שנעשו על ידי ההורים ונתקלתי כבר במקרה שבו ההורים התווכחו ביניהם מי מהם (ולר הילדים..)הכין עבודת שורשים יותר יפה.אצלך אני רואה שהיה שת"פ עם הילד וזה יפה מאד.

אנונימי אמר/ה...

ספר!!!!
כמה פעמים צריך להגיד לך להתחיל לכתוב ספר???

אנונימי אמר/ה...

מקופלת יקרה !!!

תוך כדי קריאה, דמיינתי איך הגדול רץ למחשב ואת הדוגמן הקטן אוכל את עיגולי הקלקר....
אין ספק שאנחנו מחכים בכל פעם לקרוא את שכתבת ולראות עד כמה את מוכשרת (לא שאנחנו לא יודעים את זה...).
את צריכה לבוא אלינו לראות את תיק החיתולים- כיצד תפס מקום של כבוד !
נשיקות לכולם !

אנונימי אמר/ה...

מתה על הכתיבה שלך

אנונימי אמר/ה...

וואו איזה בובות מדהימות, אוהבת את העבודות והכתיבה שלך

mummy of treasures אמר/ה...

או או... איזה תיק נפל עליך! אבל נשמע שבהחלט עמדת בו בגבורה... והיפניות חמודות ממש!!!!