יום שלישי, 4 באוגוסט 2015

חום יולי-אוגוסט. וגם הדרכה חמודה וקלילה

אוף, איזה חום, אין דברים כאלה.

למי נתפס הצואר (והגב) בחום הזה?
רק לי, ואפילו סוג של הצטננתי. לגמרי מחלות של חורף

לא רק הגוף שלי התחרפן, גם הילדים שלי התחרפנו לחלוטין
שבוע שעבר למשל קפצתי ביחד עם הבן הגדול (באוטו) להוציא את אחיו מהקיטנה.
אני נשארתי באוטו והילד הלך להביא את אחיו.
אחרי איזה רבע שעה שהם לא חזרו התחלתי לחשוד שמשהו לא בסדר, ובאמת, פתאום קלטתי אותם באים בריצה מקצה הרחוב. מסתבר שבשתי הדקות האלה בין האוטו לקיטנה בעוד השמש קופחת על ראשו, שכח הבן הגדול שלי שבאנו באוטו, הוציא את אחיו והלך איתו הבייתה ברגל.
בטח זה תיעוד ראשון של מישהו ששכח את אמא שלו באוטו להבדיל מרוב האנשים שסתם שוכחים ילד (לאם שלום, באופן יחסי כמובן, אלא אם כן לשבת כשצווארך מוטה בזוית של כמעט 90 מעלות זה הגיוני, ועוד לקדמת הראש, ראיתי איך זה נראה בדיוק כי כל פעם ששאלתי את הבת שלי אם זה הגיוני ללכת ככה לעבודה היא עשתה חיקוי נאמן למקור וראיתי שאני נראית כמו פינגוין...ילדים ללא ספק יודעים לרומם את לב הוריהם בשעותיהם הקשות).

___ ♥ ___ ♥ ___♥ ___♥ ___ ♥ ___ ♥___♥ ___ ♥ ___ ♥ ___♥ ___♥ ___ ♥ ___ ♥___♥

בן שמונה אוהב לקרוא.
בן שמונה אוהב כל כך לקרוא עד שהוא מחסל ספר ביום (בשאר הזמן הוא עסוק בלהלחם עם אחיו הקטן "תור מי במחשב" וזה קצת פוגם בקצב הקריאה שלו).
יכול להיות שאנשים שיקראו את הפיסקה הזאת ימצאו אותה הגיונית, אצלנו במשפחה עצם הידיעה כי יש בבית ילד שמאוד אוהב לקרוא ספרים הכתה את כולם בתדהמה.

אחים שלו מיד ניסו להניא אותו מהתחביב הזה.
"אם אתה רוצה ספרים, תלך לבד לספריה העירונית ותביא לך" הודיעה לו מיד הבת שלי שהחלפת הספרים נפלה עליה כרעם ביום בהיר (הספריה נמצאת מול חוג הריקוד שלה ובכל פעם שהיא רוקדת היא נאלצת להיסחב עם הספרים של אח שלה).
והבן הגדול שלי רק שאל אותו למה הוא לא יכול לקרוא את התרגום בטלויזיה כמו כולם.
אז בן שמונה קורא, ובגלל שהבית מלא ספרים של בנות (כי בכל זאת אחותו קראה קצת מדי פעם), בעיתות משבר (כשנגמרים הספרים מהספריה) הוא קורא את הספרים הללו: "בילבי, פוליאנה, סוד הגן הנעלם (בסדר, מתי שהוא מופיעים שם שני בנים, לגמרי בתפקידי משנה), המכשפה הקטנה, גלי, לילי המכשפה).

כולי תקוה כי ימצאו מספיק ספרי בנים (הן בבית והן בספריה) לפני שנצטרך להגיע  ל "נשים קטנות" ו "האסופית" (יש את שניהם בבית, חבל מאוד שאחיו הגדול לא טרח לקרוא ספרים כמעט בכלל).

___ ♥ ___ ♥ ___♥ ___♥ ___ ♥ ___ ♥___♥ ___ ♥ ___ ♥ ___♥ ___♥ ___ ♥ ___ ♥___♥

אולי זה כל הספרים האלה, אולי זה תפקודנו הלקוי כהורים, בכל אופן בן שמונה טרח לברר איתי "האם בית יתומים זה בחינם? או שצריך לשלם על זה?"
לא נורא, אמרתי לעצמי, זה טוב שהבן אדם בודק את כל האופציות...

ובן חמש שאל אותי השבוע בקול קטן וחמוד: "אמא, את אוהבת לעזור לאנשים אחרים?"
"כן" אמרתי לו, "בוודאי שאני אוהבת לעזור" ומיד התמלאתי גאווה כאילו אני איזה חסידת אומות העולם.
"אז למה את לא עוזרת לנו להוריד מודים למחשב? את יודעת שזה לא עובד לנו במיינקראפט ואנחנו לא יודעים לתקן כי זה באחד נקודה שמונה......
ובגלל שהבנתי מכל המשפט הזה אולי שלוש מילים מיהרתי לשחד אותו עם שוקולד (חצי נמס, אבל בכל זאת שוקולד)
וקטנצ'יק אמר: "איכס, זה שוקולד עם עוגיות אוריאו"
איזה מסכנים הילדים האלה? לא?

___ ♥ ___ ♥ ___♥ ___♥ ___ ♥ ___ ♥___♥ ___ ♥ ___ ♥ ___♥ ___♥ ___ ♥ ___ ♥___♥

קצת חותמות חדשות:






___ ♥ ___ ♥ ___♥ ___♥ ___ ♥ ___ ♥___♥ ___ ♥ ___ ♥ ___♥ ___♥ ___ ♥ ___ ♥___♥

וגם הדרכה קצרצרה וחביבה לימות הקיץ הלוהטים האלה:

לאחרונה גיליתי כמה כיף לעבוד עם דאס (חימר שמתייבש באויר, אפשר לקנות בכל חנות יצירה).
לשים קצת
מרדדים אותו לגודל הרצוי
אפשר לקרוץ צורות עם חותכן צורות ואפשר גם סתם לעשות  צורות פשוטות עם סרגל וסכין חיתוך.

אני חתכתי צורה של בית, המתנתי לייבוש מלא




הדפסתי על נייר רגיל דימוי חמוד של ילדה שמצאתי באינטרנט
צילמתי במכונת צילום (אל תוותרו על השלב הזה, צבע של מדפסת הזרקת דיו נמרח ואילו צבע של מכונת צילום לא נמרח)
 
 
מרחתי קצת דבק מפיות שנותר לי בבית (בן 5 שנים לפחות)והדבקתי את הדימוי עם הפנים פונות לדאס
 

לאחר ייבוש מלא, הרטבתי קצת את האצבע במים וגירדתי את הנייר עד לחשיפה מלאה של התמונה
אם נשארת פלומה לבנה על הדימוי, אפשר לשים טיפה דבק מפיות מלמעלה.
זהו, תראו איזה יופי של תוצאה בכלום זמן (למעט זמן ההמתנה לייבוש מורט העצבים)
 





ובפעם הבאה הדרכה נוספת ומקסימה מחכה בקנה (באדיבות הבת החמודה של אחותי)

תשתו הרבה
ותנוחו במזגן
באהבה,
דורית

19 תגובות:

mekoopelet אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
gonnabe40 אמר/ה...

את נהדרת. הכי צחקתי מהבית יתומים.... והמיינקראפט- כי גם אצלנו אני נדרשת ל"סדר" את זה- ואין לי ממש מושג מה עושים שם...
וכבוד לבן ה- 8 שקורא. הילדים שלי מאז שיצאו לחופש לא ככ רואים ספרים... כלומר רואים אותם ועוברים על פניהם. וזהו. מצד שני גם אני לא הייתי וכנראה לא אהיה טיפוס של קריאה. {ואני מכה על חטא כמעט כל השנים על זה...אבל זה מה יש...}

שאלה בעניין היצירה- האם יכול לעבוד גם עם דבק פלסטי רגיל?.. או רק דבק מפיות?..
תודה :)

mekoopelet אמר/ה...

שרון, מהממת אחת, תודה על התגובה.
בנוגע לדבק, לפי דעתי זה לא עובד עם דבק פלסטי רגיל, אבל אולי שווה לנסות.
עובד בוודאות עם דבק מפיות וגם עם חומר שנקרא "ג'ל מדיום" ויש בחנויות יצירה.

ריבי מהמעבדבדה אמר/ה...

הכי הכי... בן השמונה שאוהב לקרוא! גם כי אני תולעת (וכמובן ילדתי שתי תולעות...) וגם כי הקטע עם בית היתומים כל כך היצחיק אותי והיזכיר לי את הימים שהייתי הולכת לספרייה העירונית ומחליפה ספרים לכל המשפחה כשהדרישה מצד האחיות הצעירות שלי היתה "שזה יהיה ספר על יתומים...". וחוץ מזה אני ממש מתגעגעת.

אנונימי אמר/ה...

איזה כייף של פוסט,, ובכלל כייף שבגלל הפייסבוק הגעתי אליו אחרי הרבה זמן...:-):-) וכמו תמיד את מצליחה לחייך לי את היום כולו עם הומור משובח שמעלה לי זכרונות מהילדודס שלי [ממממממששש מזמן:-)] החותמות מושלמות את כל כך מדוייקת ןוהמראה מושלם,, וכמובן:-) תודה על ההדרכה המוצלחת:-)
שמחתי לבקר ולהנות:-)
המשך יום מאושר וממוזג..:-)
צילה:-)
T42:-)

Tamar אמר/ה...

מותק, את פשוט אלופה!
למזלי, אצלנו הבן הבכור מטפל בכל עניני המיינקראפט, גרסאות, מודים וכו'.
אני גם מפתחת התמחות בזה, בקרוב אני פותחת קורס לאמהות. את תהיי הראשונה לדעת.
כל הכבוד על הקורא הקטן! גם אני אקס-תולעת (עכשיו עברתי ללישון ברכבת ישראל במקום לקרוא ברכבת ישראל).
שתמיד תהיי צעירה (בנפשך, כי בגוף עוד לא הצלחנו לעצור את זה) וזוהרת.
אוהבים אותך.

אמא יוצרת אמר/ה...

לפחות שכחו אותך במזגן!
אז מה אם הצטננת בגלל זה? (ואין סיכוי שזה היה בחושך, אז לא צלח לך לגמרי הפעם..😉)
ההדרכה נהדרת!
עכשיו לכי תביני אם יש לי הדפסת דיו במדפסת או איך לחבר אותה למחשב..

Sarah Livne אמר/ה...

אח מקופלת, שתהיי לנו בריאה!

hadar ben-sade אמר/ה...

הדרכה כיפית והפוסט שלפניה - כרגיל: כ"כ חבל שהוא נגמר!

חן אמר/ה...

גם אני תולעת ספרים! ורשימת הספרים שיש לך בבית הם חלק מהילדות שלי... הכי אהבתי האסופית ��
מעניין מה ילד בן 8 יחשוב על הספר הזה...
תכתבי לנו עוד, אף פעם זה לא מספיק ואת כל כך משעשעת! רוח רעננה ושמחה (וגם תפוסה בצוואר ��)

Amanda S אמר/ה...

מה זה מיינקראפט? :) ברצינות, אין לי מושג, ובעצם גם אין לי חשק לדעת :)
כיף לקרוא אותך תמיד. צחקתי על זה שהילד שכח אותך ואז נזכר ובא בריצה :) וגם על בית היתומים. לגבי ספרים לבנים, יש המון. אל דאגה. העבודה עם הדאס כל כך פשוטה וכל כך יפה. זה רעיון. חושבת להציע לבת שלי. זה יכול לעבוד על עוד חומרים חוץ מדאס? עץ?
ולגבי הצוואר התפוס :) ממליצה על רפלקסולוגיה או שיאצו.

ציפי לוין אמר/ה...

ידעתי שאת יכולה להצחיק אותי גם ברגעים הגרועים שבהם מתקנים לי את המזגן המקולקל, ובעצם מחליפים אותו בשעות האחרונות. כיף שהוא קורא ספרים, אנחנו לא זכינו לזה....רק טלויזיה/מחשב/סמרטפון/פלייסטיישן וכדורסל אמיתי. אצלה יש טלויזיה/מחשב/סמרטפון ובלט, אמיתי :) שיעבור לנו הקיץ בשלום!

ליטל אמר/ה...

ושהפעם הבאה תיהיה בקרוב.את מפיחה חיים באוגוסט הלח החם זוועות הזה.
בהצלחה עם הצוואר.

osi sarig אמר/ה...

דורית שלום
בבקשה עזרה עם ההדרכה-
עשיתי הכל בדיוק לפי הוראותייך. לצערי, כשאני משפשפת את הנייר משתפשף יחד איתו חלק מהצבע של הדמות. אני לא מבינה מדוע. אני משפשפת אחרי 5 דקות- מוודאת שישנו ייבוש מלא. ייתכן וזו הבעיה?
כמובן שצילמתי במכונת צילום כפי שהדגשת שחשוב לעשות.
מה הבעיה???

osi sarig אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
osi sarig אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
עדי - בסטודיו של עדי אמר/ה...

צחקתי בקול :)
כמו תמיד, כיף לקרוא...

טל אמר/ה...

אני פשוט לא מאמינה שגיליתי אותך רק עכשיו! כבר יומיים אני חופרת לך בבלוג וקוראת את כ-ללל הפוסטים, לא יכולה להפסיק!
צחקתי מלא :)
תודה!!

וכמובן שהכל מדהים ומהמם ועוד סופרלטיבים שכאלה..באמת אבל.

חתולי8 אמר/ה...

נהדרת שאת!!!!
כרגיל נהניתי מהפוסט.
צחקתי בקול, כרגיל!