יום חמישי, 18 באוקטובר 2012

מועדים לשיגרה

מזמן לא כתבתי (לא, זה מעולה להתחיל כל פוסט במשפט הזה כאילו זו הפעם הראשונה שבה מזמן לא כתבתי...), קרו כל מיני דברים קטנים, היו חגים, חזרנו לשיגרה.....אני פשוט אספר סיפורים קטנים שתייקתי לי בזכרון:


♥__________________________________________________♥


ערב יום כיפור:
כמו בכל שנה, הארוחה המפסקת שלנו נפתחת בהתנצלות ובקשת סליחה גורפת.

ראשון מתחיל בעלי (בשלב הזה כמו בכל שנה אני מתחילה להתייפח מגודל המעמד, בעלי טוען שזה מעומס החטאים...שזה חבל שהוא אומר את זה כי בדיוק על סוג המשפטים הללו הוא צריך להתנצל).

קודם כל, הוא ואני מתנצלים אחד בפני השניה על כל העוולות הרבות שעשינו זה לזה במהלך השנה החולפת.
אחר כך, באוירה סוחפת זו, גם הגדולים מתנצלים על זה שלא תמיד הם מתנהגים כראוי וכמצופה מהם, מיד הם משכנעים גם את הקטנצ'יק להגיד לכולנו "סליחה" ובמשך כל הארוחה הוא הוא צועק לנו:"סליחה, סליחה" עד שהאחים שלו אומרים לו: "די, בסדר, איזה חופר אתה...".

ואז כולם מסתכלים בציפייה בפעוט שיושב מולנו כולו שקוע בהרהורים.
"קדימה", אומר לו בעלי, "עכשיו גם התור שלך להתנצל בפני כולם על ההתנהגות שלך בשנה החולפת".
"מה זה להתנצל?" מנסה הפעוט להתחמק
"זה לבקש סליחה על התנהגות לא כל כך טובה" מסביר לו בעלי בעדינות, "על משפטים שענית בחוצפה, על דברים שלא רצית לעשות כשביקשו ממך...על מכות שנתת..., כמו שהסבירו לכם בגן..."
הפעוט ממשיך להתעמק במחשבות, ואז, לקראת סוף הארוחה הוא אומר לנו (בש' שורקנית): "ל-א, אני לא חושב שאני צריך להתנצל בפני מישהו...".
"אה, כן?" מתנפלים עליו שאר בני המשפחה, ומה עם כל הפעמים שהתנהגת לא יפה?
"ל-א", מקשה הפעוט, "אני לא חושב שאני צריך".
"בסדר", אנחנו אומרים לו, "עכשיו תאכל את העוף שלך ותסיים כי עוד מעט נכנס הצום". 
הפעוט יושב עד סוף הארוחה בשתיקה מוחלטת ובסוף אומר לבעלי: "טוב, אז אני רוצה להתנצל על כל הפעמים שאמרת לי ללכת לישון ולא רציתי בכלל לישון..."
"לא", מסביר לו בעלי, "אתה אמור להתנצל על דברים לא טובים שאתה עשית, לא כאלה שאתה חושב שאחרים עשו לך".
"אז אני רוצה להתנצל על כל הפעמים שאמרת לי לקום מהמחשב ולבוא לאכול אפילו שרציתי לשחק" ממשיך הפעוט לא להפנים.
ושוב מסביר לו בעלי את ההבדל בין להתנצל ללהאשים.
זה לגמרי מאוחר מדי, כמו מעין נובע, הפעוט נזכר בכל העוולות שנעשו לו במהלך השנה וכך כל הערב אנחנו שומעים האשמות על כל מיני פשעים איומים שפשענו וכולם מוצגים בצורת התנצלות....

אולי בשנה הבאה, במעמד המופלא הזה, יפנים הפעוט את הנושא (אבל סביר להניח שהמשיח יגיע לפני שהפעוט יתנצל בפני מישהו).
♥__________________________________________________♥

מי אמר שפייסבוק זה לא טוב? השבוע למשל, הבת שלי הלכה אחר הצהריים לחברה שלה.
 לקראת שעות הערב התחלתי קצת להתגעגע אליה (אחרי שראיתי ביחד עם הקטנים את אותה תכנית של "סמי הכבאי" חמש פעמים ברצף, פשוט בכל פעם שזה נגמר מיד צועק התינוק "הכבאי, הכבאי" ואז אני נאלצת לשים שוב את אותה התכנית והפעוט שלגמרי נמאס לו מזה צופה תוך נסיונות לעשות עמידת ראש על הספה).

בכל אופן, חשבתי על הדרך הטובה ביותר ליצור קשר עם הילדה בלי להציק, ואז נזכרתי שהיא השאירה את הפייסבוק שלה פתוח במחשב שלה, ומיד נכנסתי והקלדתי הודעה לשאול האם היא מתכוונת לחזור מתי שהוא הביתה ובאותה שניה היא ענתה לי: "כן, אימוש, חחח, אנחנו בפייסוש, מגייסות לייקים, אני אחזור עוד מעט, קיס קיס וביוש". אתם הבנתם את זה?

♥__________________________________________________♥



בעלי קנה לי אייפד (מה התרגום העברי לזה? מחשב שטוח בעל מסך מגע?) , הוא קנה לי אותו ביום ההולדת שלי לפני מספר חודשים.
מיד כשראיתי את האריזה התבאסתי (אני יודעת, אין כפוית טובה ממני בעולם כולו), "למה אני צריכה את זה?" אמרתי לו, "ביקשתי מפורשות תכשיט, מפורשות..." הוספתי באיום, "טוב, עכשיו אני לא פותחת את זה ומחר אתה תלך לחנות ותחזיר, שלא לדבר על זה שזה עולה הון תועפות, באמת אתה מגזים"

"בסדר" אמר לי בעלי, "אבל את בטוחה שאת לא רוצה? זה דבר נחמד, את מאוד תהני ממנו...אפשר לקרוא בו ספרים, לראות סרטים, לשחק, שלא לדבר על האינטרנט שאת כל החיים דבוקה אליו"
מספר דקות ישבתי קודרת מול האריזה, אוזני ריקות מעגילים וצוארי עירום, ואז עשיתי טובה ופתחתי את האריזה.

מאז, כפי שאומרים, הכל היסטוריה, אין דקה בה האייפד החמוד שלי לא נמצא בהישג ידי, לאחר שבוע כבר כיניתי אותו "אייפדון", אחרי שבועיים הלכנו כל המשפחה וקנינו לו כיסוי קשיח ירוק וזרחני, אחרי שלושה שבועות התאמתי לו אזניות לבנות ואיכותיות....אין מצב בחיים בו אייפדון לא מלווה אותי, החל בניווטים באוטו, וכלה בבישול במטבח (מתכונים, ברור), קראתי בו למכביר, גלשתי עד אין סוף וצפיתי בו בסרטים בהתמוגגות רבה.

בעלי שבהתחלה חגג על ההצלחה ההיסטרית של המתנה שלו החל מעט להתבאס, בלילה הוא עולה למיטה שלנו, ובמקום למצוא את אשתו מלאת ציפייה ומעוטת בגדים, הוא מוצא אותה מכוסה עד הצואר, בידיה האייפדון, אזניה חמושות באזניות וכולה שקועה לחלוטין עד שכל נסיון להסיט אותה למשהו אחר עולה בתוהו.

"אני מניאק אם ככה היית נהנית מתכשיט" הוא אומר לי בתסכול (אבל אני לא שומעת.. יש לי אזניות כאילו?)
"איזה טעות עשיתי, איזה חמור אני, בטח בכל הבתים בהם אנשים התגרשו יש אייפד..."ממשיך בעלי להתבאס.

"איזה קוטר אתה", אני אומרת לו "קנית לי מתנה, במקום לתת לי ליהנות ממנה, אתה מתלונן, דרך אגב, ליום ההולדת בשנה הבאה אני רוצה מתנה לאייפדון, הוא יחגוג את יום הולדתו הראשון ואני ממש רוצה להפתיע אותו" אני מוסיפה שמן למדורה הרותחת ממילא....

♥__________________________________________________♥

עדכון תוכי:
השבוע חזרתי מהעבודה ומצאתי את הילדה והתוכי מבלים יחדיו בסלון, "מה, שיחררת אותו כשחזרת מביה"ס?" אני תוהה (היחסים ביניהם לא משהו...), "מה פתאום, הוא יצא לבד" עונה לי הילדה.
אז יופי, עכשיו התוכי למד לפתוח לבד את דלת הכלוב והוא מבלה את הבקרים בחופש מוחלט.

מלבד זה, לפני כמה ימים לקח בעלי את כל הבנים להסתפר (הוא בעצם לקח רק את הבן הגדול ועל הדרך "הודבקו" לו למשימה שני הקטנים). הפעוט בכלל לא רצה ללכת אבל הבטחתי לו שאבא יקנה לו מתנה ושינעל מהר סנדלים ויילך.
ובאמת, הם אמנם חזרו עם שקית ניילון מרשרשת אבל עם פעוט בוכה, "אבא לא הסכים לקנות לי כדור בובספוג שרציתי, אבל קנה צעצועים לתוכי" ייבב הפעוט.
בשקית המרשרשת (בצירוף קבלה על סך 83 ש"ח, יקרים הצעצועים לתוכי...) היה פעמון וחבל עבה. מיד הם נתלו בכלוב ומאותו רגע התוכי לא הפסיק לצעוק בכלוב ולנפנף בכנפיו בהיסטריה עד ששכנעתי את בעלי להוציא את הנחש (החבל, אני בטוחה שהתוכי חשב שזה נחש....) ומאז הוא משתמש רק במחצית מהכלוב שלו כדי לא לפלוש לשטח הטריטוריאלי של הפעמון....
אין התקדמות בתחום הדיבור או האילוף.

♥__________________________________________________♥


טוב, זה היה פוסט חופר ביותר, רציתי עוד לספר לכם על הביקור של התינוק בטיפת חלב, אבל אני אקצר (כי נראה לי שכבר איבדתי אתכם מזמן) ונתפנה מיד לענייני יצירה.

את השמיכה הזו התחלתי לסרוג (ולפרום, בערך מידה שווה של סריגה ופרימה) בחורף שעבר, ועכשיו סוף סוף סיימתי אותה (מה זה לקח לי? שנה בסך הכל? כלום זמן...) והרי היא לפניכם:







אני מאוד מרוצה מאופן החיבור בין הריבועים, הדרכה מאוד ברורה ופשוטה אפשר למצוא פה.





הפילפילון הוכן לפי גיזרה של טילדה מהספר הזה, באופן נסתר מבינתי, כאשר מסתכלים בתוך הספר (יש לו את האופציה הזו באמזון), רואים את כל הגזרות פרושות לפניכם, ואם אתם קרימינלים ולא טורחים לקנות את הספר אלא רק מעתיקים את הגיזרה, אתם יכולים למצוא הסבר מעולה על איך תופרים את הפילון בסרטון הזה ביוטיוב (לא אמרתי שאתם כאלה...או אני...חלילה וחס....).




תכתבו לי משהו, שאדע שהייתם פה
 
סוף שבוע כייפי כייפי (תחשבו עלי כשתבלו לכם בשישי בבוקר, אני ארקוד בגן של הפעוט לרגל פתיחת ספרית הגן)
נשיקות
מקופלת


79 תגובות:

WiKi אמר/ה...

מהממת שאת!

אלינה אמר/ה...

אויש, את מעולה ברמות! אי אפשר להפסיק לקרוא אותך, ולא, אנחנו אף פעם לא משועממים או שנמאס לנו, ואני מרשה לעצמי לדבר בשם כל מי שקורא את הרשימות שלך!
הפילפילון פשוט מקסים!
אני אנסה להכין אותו..
(-:

מיכל פלד אמר/ה...

כרגיל מעולה גם התוצרת המילולית וגם התוצרת המעשית
XOXO

רביד פלג אמר/ה...

אני פה:-). איזו שמיכה מאלפת. (אני הוגה במחשבות על אחת כזו....לבטח ידרשו לי שנתיים לפחות:-P). והפילפילון, משגע!

דנא אמר/ה...

אבל באמת הרבה זמן לא היית פה! השמיכה שוס ! להתעלף ממנה! והפילפילון-בכלל. ושלא תחשבי שלא ראיתי שאת מפרגנת לחברות. תודה נשמה.

תמר אמר/ה...

לא תאמיני, אבל גם אני אבלה את בוקרו של יום שישי זה עם הגדולה בפתיחת הספריה של הגן שלה. ועוד הייתי צריכה לדאוג לה לתיק ספריה, בלי זה היא לא תוכל להשאיל ספרים (ואנחנו מזהירים אותכם מראש שלא יהיו אי נעימויות), מישהו מודע לכמות הספרים שיש לנו בבית, יש איזו סיבה שהיא שאנחנו צריכים לשאול עוד ספרים??? נו שיהיו בריאים, אני האחרונה שאגיד משהו נגד ספרים :)
תענוג לקרא אותך!

יעל אמר/ה...

השמיכה מהממת, והפילפילון גם, וכמובן כל האירועים המצחיקים משובחים כתמיד!

taltalm אמר/ה...

היינו בטח היינו וגם נהנו !!! והשמיכה משגעת, והאייפדון שלי רוצה להיות חבר של האייפדון שלך :-)

galit.rizcan@gmail.com אמר/ה...

מהממת !!! פשוט תענוג לקרוא אותך, תבואי יותר, טוב?
שבת שלום,
גלית.

קואלה22 אמר/ה...

משהו :-)
הייתי פה ונהנתי מכל מילה ותמונה!

limor292 אמר/ה...

איך איך איך ???
איך עולה בדעתך שתאבדי אותנו באמצע הפוסט?

אבל מה שכן, כואבות לי הלחיים מרוב חיוכים באמצע הקריאה, אז יכול להיות שטוב שעצרת כשעצרת.

בעצם - ממש לא!
העם דורש פוסטים ארוכים וגם לעתים קרובות!

סוף שבוע נהדר שיהיה!
לימור

אפרת אמר/ה...

תמשיכי לחפור, זה מרתק :)!!! והשמיכה מושלמת...

Keren אמר/ה...

השם העברי לאיי פאד : "אני תחבושת"
גם אני שוקלת גירושים מבעלי שנראה מאוהב מאוד בתחבושת שלו.
השמיכה מהממת ואת מצחיקה - תודה על כל הסיפורים

אנונימי אמר/ה...

את מעולההההההההה
רק תמשיכי :) בבקשה.

Orli אמר/ה...

סאגה של סליחות....הרגת אותי שנה הבאה יש לך המון התנצלויות על האייפדון....

Olie אמר/ה...

את משגעת.. באמת שאין כמוך. כ״כ כיף לקרוא אותך. חמודה שכמותך.. וגם על המישפוחה הקטנה אני כבר מתה (כולל התוכי). נשיקה ממני.יפעת

Olie אמר/ה...

והשמיכה מקסימה ברמות קשות. אני גם רוצה.
אוהבת

osnat gabe אמר/ה...

טובה, משובחת, מאלפת! מי יאבד אותך בדרך???
תמשיכי ... הפילון מתוק מאד!

ויטרינה אמר/ה...

מי רוצה להפסיק? תחפרי לנו עוד ועוד.... יש אישור! מתי שבא לך ! ....
השמיכה הורסת , עושה חשק, אבל פרפקציוניסטיות שפורמות את אותה מידה שהן סורגות מוכרות לי אישית אז נראה לי שאני אתייאש מראש..... והפלפלון מקסים ! תתחדשו.
(בעיקר על הטכנולגיה החדשה).

אנונימי אמר/ה...

יוצאת מהצללים ומודה- אני כאן בגלל הסיפורים.
(היצירות משו משו אבל אין מצב שאני עושה משו בדומה :)

טליה אמר/ה...

מבחינתי את מוזמנת לחפור לי כל בוקר מחדש . זה יעשה לי את היום ליום טוב...
אבל אני מניחה שאין לך זמן לזה - האייפונוש מחכה לך..בכל אופן ההרגל הזה של ימי שישי
בבוקר איתך גם מצויין. תודה.
השמיכה הורסת!

Unknown אמר/ה...

כל כך נהניתי, והתבאסתי שלא כתבת על עלילות התינוק בטיפת חלב :)
והשמיכה והפילון מקסימים. אולי בשנה הבאה אם אצליח לסיים את התזה בזמן, בינתיים אני נהנית לראות.

אנונימי אמר/ה...

השמיכה יפהפיה, והחיבור בין הריבועים באמת מוצלח. אבל... איפה יש הדרכה לסריגת הריבועים?
(אני יכולה לנחש את הדוגמא לפי הצפיה בתמונות, אבל מעדיפה משהו כתוב...)

אנונימי אמר/ה...

את מרתקת בכתיבה, ממש כיף לקרוא אותך. והשמיכה מאלפת
איך יוצרים איתך קשר להזמנת חותמת מגולפת?
נילי - סנורקה

אילאיל אמר/ה...

השמיכה הזו פשוט יפייפה, יום אחד אני בטוח אלמד לסרוג ואז אעשה לעצמי אחת כזו (או לנכדים סביר להניח, בקצב הזה). והפיל נראה הגירסה הדקה שלא נאמר האנרוקטית לפיל הזה לא?
http://ililziv.blogspot.co.il/2011/09/blog-post_24.html

רחלה אמר/ה...

תחפרי חופשי, תמיד מתחילה אצלי באסה כשאת מתחילה לחשוב שאת מבאסת אותנו...

שבת שלום!

נשים למען המקדש אמר/ה...

את אלופה ומשוגעתת כמובן ואני מתמוגגת מכתיבתך הקולחת מהפתיחות ומהאין פוליטקלי קורקט .
שבת שלום , כלנית יסמין

אנונימי אמר/ה...

תיכף נכנסת להתעמלות, הייתי חייבת לרקוד קצת על הדם....
מהממת השמיכה. שנה זה אגב זמן סביר ומהיר למדי.
הפילה בטוח עושה גם היא התעמלות לפי מימדיה.
ואת מהממת ונקרעתי מצחוק..... נשיקות
הילה

מיטל אמר/ה...

כרגיל, אני מחכה מתי יגיחע הרגע של הצחוק בקול רם. הפעם זה קרה עם התוכי. שמיכה מההממת וגם היצורון...

אנונימי אמר/ה...

אני לפני הנקיונות של יום שישי ומתבאסת למוות.
נכנסתי "רק לשניה" למחשב ומצאתי את הפוסט שלך, אז תודה... הצחקתיני עד מאוד!!
והשמיכה מהממת לגמרי, ותודה על הקישור לסרטון הפילפלון (קרימינלית לגמרי אנוכי).
אגב, איך את מסתדרת עם הספרים של טילדה? אני תמיד מתפתה לרכוש עוד ועוד, אבל בקושי מצליחה להבין משהו..
שבת שלום!!

אנונימי אמר/ה...

גם אני הייתי פה....אני מסוקרנת מאד לראות איך נראה הפעוט המשעשע שלך....בעיניי את צריכה ללקט את כל עלילותיו בספר....הוא יהיה מאד משועשע מזה לכשיהיה גדול....ותתחדשי על העיצוב החדש לבלוג....תמיד נחמד להיכנס ולחייך מעלילות משפחתך...שגית מנקודות....

Adiya אמר/ה...

אני לא יודעת ממה אני נהנית יותר בבלוג שלך, מהסיפורים המשעשעים וההומור הנהדר שלך או מהעבודות היפייפיות שלך!
את מה זה מעצבנת ;-)

גם לי היתה פנטזיה לסרוג שמיכה כזו, היא התפוגגה לה כשהבנתי שסריגה ואני לא באמת חברות, אז עכשיו אני מפנטזת על תפירת שמיכת טלאים...נראה מתי אשבר מזה...
הפילפילון מתוק בטירוף!!
וכדי שתרגישי טוב, אני בועד של הגן! לא רק צריכה לרקוד במסיבת ספריה, צריכה גם לארגן וכאלה...איך אני?

אנונימי אמר/ה...

מצחיקה אמיתית!!

אנונימי אמר/ה...


בלוג חמוד , מלא חוש הומור
שמיכה מהממת והפילון מקסים (מאיפה הגזרה)
נהנתי.....

בתיה אמר/ה...

כמה התגעגעתי לפוסטים שלך.
אני ממ שמקוה שאת יושבת עכשיו ומכינה בדייקנות פירוט מדויק של הביקור בטיפת חלב, זה לא אירוע שאת יכולה לחסוך מאיתנו, ממש בכלל לא.
ההתאמה של השמיכה להפילון או הפילון לשמיכה מדהימה לגמרי.

שנה טובה לכולכם

nuky1 אמר/ה...

תמיד נחמד לקרוא אותך. גם השמיכה יפה ושווה עבודה של שנה.אצלי אף פעם לא יהיה -לא יודעת לסרוג במסרגה אחת.
חזק ואמץ.

גלי אמר/ה...

בדיוק אני קוראת את זה באייפד שגם אני קיבלתי ליומולדת... ואכן הגבתי כמוך, ואכן עכשיו אני והילד הרביעי הזה קשורים בקשר בל יינתק...
:)

archiblog אמר/ה...

השמיכה מדהימה, באמת כלום זמן !
שמחתי להכיר ונהנת לקרוא כל (כמעט) שישי בבוקר
אילת

גילי - בית קטן בערבה אמר/ה...

משובחת כרגיל!

אנונימי אמר/ה...

:-) X :-) התעלפתי מצחוק!!! את גדולה! השמיכה והפיל ממש יפים.
שבת שלום לימור

פרח46 (פנינה) אמר/ה...

אין לי מושג איך את עושה זאת.
הסיפורים שלך מצחיקים ברמות, והשמיכה - אין מילים.
הרי יש מליון ריבועי גראני אבל שלך כל כל צבעוניות, ושמחות.
אין עלייך.
תמשיכי לשתף.

אנונימי אמר/ה...

כרגיל הכתיבה שלך קולחת, מקסימה ומשעשעת...
והתוצרים מקסימים!
טל אפרתי.

טושטוש אמר/ה...

אני תמיד פה, את הפוסט הראשון שאני פותחת כשאני רואה אותו באימייל :)
את כל כך משעשעת- זה עושה לי את היום!!!

ואני רוצה לשמוע את הסיפור על התינוק בטיפת חלב!!! גם לי יש תינוקת :)

מקווה שרקדת יפה בן ותעלי תמונות
חן

רחלי - פשוט מבשלת אמר/ה...

הרגת אותי מצחוק :-)
ואני חוגגת את פתיחת הספריה בגן בעוד שבועיים. כולי ציפיה... :-)

craftifairy אמר/ה...

איזה כיף, פוסט חדש.
תהני בספריה, ואל תשכחי לכתוב.
רמז-פסוט הקקי ההסטרי...

craftifairy אמר/ה...

ושכחתי-
השמיכה מהממת,כל הכבוד על הסבלנות.
אצלי מקס הגעתי לגודל כרית:)
ליאת

פילפילון אמר/ה...

הייתי, ונהנתי לקרוא

שירה אמר/ה...

פוסט כייפי והשמיכה מדהימה....

בא לי לנסות בקרוב

caspit אמר/ה...

דווקא הייתי יכולה להמשיך לקרוא עוד כמה סיפורים שלך ברצף :-)
השמיכה מ-ה-מ-מ-ת והפילפילון גם!

gallish אמר/ה...

איזה שמיכה הורסתתתת!
ואת, מופלאה כרגיל :-)

אנונימי אמר/ה...

א ל ו פ ה!
הייתי פה ונהנתי מאוד!

יעל - קונדסונים אמר/ה...

השמירה הזאת הורסת ברמות על. לא מאמינה שהכנת אותה לבד!!!! ואת כל כך צודקת לגבי הפייסבוק. זה ככה גם אצלנו (:

אנונימי אמר/ה...

היצירה מהממת, אבל דרך הביטוי שלך עוד יותר!!

זהבית שקד אמר/ה...

אין את פשוט משהו מיוחד!!
הכל פשוט משגע!!

זהבית שקד

Lital Mordechai אמר/ה...

תותחית!!
אני בחצי שנה האחרונה רק משנה את דעתי
לגבי בחירת צבעי השמיכה שאני רוצה :/

נחמה שור-סודות מחדר התפירה אמר/ה...

את פשוט קורעת אותי כל פעם מחדש.
איך את הופכת סיפורים כל כך רגילים למופע סטנד אפ.
תשקלי על קרירה כשתהיי גדולה.

השמיכה מהממת , ובשילוב הפיל בכלל הורסת לגמרי

אפרת אמר/ה...

את מצחיקה בצורה קיצונית, צחקתי עם דמעות!!
ביוש ::))

אנונימי אמר/ה...

הרגת אותי עם הקטנצ'יק שלך.
השמיכה מקסימה

אין ספק שאת מוכשרת!!
מאיה

Hilla אמר/ה...

כל כך צחקתי....לרגע זה מנחם שכולנו קרועים וצרת רבים וכל זה....אבל אז רואים את הכשרון שיש לך ומיד את הופכת לקרועה עם נסיבות מקלות :-)

Tamar אמר/ה...

הוי, צחקתי נורא. כרגיל...
גם אני קיבלתי אייפדון ליום הולדתי הקודם. מאז חלפו ימים רבים, הבעל והילדים השתלטו עליו וכמעט ויתרתי. ואז קרו שני נסים:
1. הבעל זכה במקום ראשון בתחרות צילומי מזון באינטרטנט וקיבל כפרס IPAD2
2. הסברנו לילדים שאייפד זה גם מחשב, ולכן כשיש להם עונש בלי מחשב (עקב חוסר תקשורת עם סביבתם הקרובה) זה חל גם על האייפד שלי.
וכך זכיתי באייפדי החמוד בחזרה. כמובן שהפעוט שלי כבר יודע לתפעל אותו מעולה. יש שם בוב הבנאי, תומס הקטר, וגם YouTube אבל מדי פעם הוא זורק לי איזה פירור.
ד"א, ספריה בגן זה עוד בסדר. אני ביליתי את בוקר השישי שלי בטיול ברחבי הישוב לרגל "80 שנה למושבה שלי" , הלכתי בשמש במשך 3 שעות עם להקת ילדי כתה ד' במקום להנות עם בעלי בשוק אכרים ובסופרמרקט.
נכון שצאצא #3 זה הכי? (אם כי אני רואה שאצלך #4 עומד להתעלות מעליו בקרוב)
אבל הכי שווה, כמו כל פעם, היא פינת התוכי... והשמיכה המקסימה.
רוצים עוד!!!

Tamar אמר/ה...

ובטח גם טיפת חלב, רופא הילדים וגם החוג של הגדולים. על הכל רוצים לשמוע.

יעל יניב אמר/ה...

הסיפורים, השמיכה ופילפילון משובחים (כאילו דא) וברכות על אייפדון.....לא להיעלם לנו שוב...(-:

ציפי לוין אמר/ה...

השארתי אותך לבוקר וזה היה שווה. לא הפסקתי לצחוק! אני חושבת שבעלך יקנה לך תכשיט רק כדי לכפר על הטכנולוגיה שהביא לך... השמיכה מאלפת והפלפלון גם! שבוע מקסים ומהנה!

Meital אמר/ה...

הייתי ונקרעתי מצחוק כרגיל :-)

הגר עופרי אמר/ה...

יושבת בעבודה ונופלת על הרצפה מרוב צחוק...

אני לעומתך קניתי לבעלי אייפד ומאז שגיליתי את הקינדל, אני "השאלתי" אותו לתקופה בלתי מוגבלת... :-)

אנונימי אמר/ה...

הכל מקסים אני ממש ממש אוהבת לקרוא אותך!

אנונימי אמר/ה...

ילדה יקרה שלי,
איזה שתי כתבות מדהימות ומצחיקות. נהנתי וצחקתי בקול
ומישהו בעבודה שאל מה קרה? שתהיי לי בריאה כמה יפה את
כותבת ומספרת את סיפורי משפחתך היקרה.
השמיכה מהממת ביופיה וזו חתיכת עבודה. כל הכבוד לך
מאיפה הכוחות לכל זה.
נשיקות........אוהבת........אמא

אמא של ניבי אמר/ה...

מדהים כמו תמיד! רק חבל שלוקח כל כך הרבה זמן עד שאת כותבת...
עבודותייך יפות כמו תמיד, אבל אין-אין-אין על הסיפורים המצחיקים שלך!!
המשיכי לכתוב לנו המון.
אגב, מקסים לקרוא תגובות מאימך!

עינת אמר/ה...

לא יודעת על מה להגיב קודם- תוכי, אייפד, בעל, שמיכה, פייסבוק והסליחה...
מה שכן עיצה לקוראות האחרות:
אל תקראו את הפוסטים בבלוג תוך כדי שתיית מים (או כל שתיה אחרת)- מרוב צחוק המים נשפכים...
כרגיל פוסט משוווובח!

יעל.קיפודים אמר/ה...

משובחת אחת! גם קרעת אותי מצחוק וגם הפלת אותי עם השמיכה והפיל... את אלופת האלופות :-)

חתולי8 אמר/ה...

עכשיו אני מחכה לסיפור על הטיפת חלב...לא יעזור לך. את לא חופרת ואת לא משעממת. את פשוט נ ה ד ר ת !! מצחיקה ומווווווכשרת.
כמובן שהשמיכה הורסת וגם הטילדה אבל בעיקר כשרון הכתיבה שלך. הורס!!!
את מופלאה! אני חייבת לפגוש אותך פעם!

אנונימי אמר/ה...

כרגיל - כיף לקרוא!!
השמיכה והפילון מקסימים ועישם חשק ישר לשכב על המיטה ..

orly אמר/ה...

הצחקת אותי עם סיפור האייפד,
ליום ההולדת שלי, שהיה לפני חודשיים, ביקשתי אייפד,
בעלי שאל אותי כל הזמן אם זה לא מיותר ?
ואולי עדיף שאבחר מתנה אחרת אבל אני התעקשתי ולא היתה ברירה...
זאת המתנה אותה קיבלתי.
אבל היום אני כמעט ולא מסתכלת על האייפד ולעומת זאת בעלי ממש מרוצה ממנו.

הפיל והשמיכה מושלמים !
ניסיתי פעם לסרוג ועד שהצלחתי לסרוג רבע ריבוע אחרי שעות,
טדי (הכלב שלנו) החליט להרוס לי אותו...

אורלי אמר/ה...

אהלן, אני יודעת שאת אוהבת תגובות ולכן חשבתי שמן הראוי להגיב לך ולספר לך שאחרי שהגעתי אל הבלוג שלך לקח לי יומיים לקרוא אותו מההתחלה ועד הסוף (על חשבון העבודה כמובן) ונהניתי לקרוא עלייך ועל משפחתך וכמובן לראות את היצירות כך שמיד עשיתי מנוי לבלוגך...

ג אמר/ה...

רק שתדעי שאני כל פעם נקרעת מצחוק מהבלוג שלך. את כותבת נהדר! אני אשכרה שומרת אותו לימים קשים ומדפדפת אחורה בפוסטים. תבורכי :-)

עדי אמר/ה...

את כה מעולה!
אני רוצה לשמוע על טיפת חלב.
ואני מתה על הפעוט.
וגם - הם אף פעם לא מבינים כשאומרים להם תכשיטים, הה?

עינת אמר/ה...

אני תמיד נהנית וצוחקת מהפוסטים שלך :)
הזכרת לי שגם לי ממתין סוודר משנה שעברה שזמן עבודת הסריגה והפרימה בו זהים... P:

אנונימי אמר/ה...

רוצה לשמוע הכל. כל הכבוד על השמיכה המשגעת :-)
סיגל

Meital אמר/ה...

אוף... נעלמה לי התגובה הארוכה :(:(:(
אז שוב....

אני ממש נהנית מהפוסטים שלך! הם תמיד מלווים בחיוך בתוספת גיחוכים (טוב, אני לא יכולה לצחוק בקולי קולות במשרד..) ממש כיף על הבוקר :):)
השמיכה והפילפילון מקסימים!!! ואהבתי את המסורת של ימי כיפור - אני בטוחה שגם הקטנצ'יק יבין כבר בעצמו :)
והאייפד - הרגת אותי מצחוק!!! אני גם לא מבינה בשביל מה צריך את זה.. יש לי מחשב ופלאפון.. אבל שמעתי את התגובה שלך כמה פעמים ואני פשוט מפחדת להתמכר :)

שיהיה שבוע נפלא!