יום חמישי, 2 באוגוסט 2012

אימון נשים-גברים

פוסט זה נפתח בהתנצלות

לאחר שקראתי היטב את כל התלונות התגובות מהפוסט הקודם, ולאחר שעיינתי והפכתי בנושא, הגעתי למסקנה שאתם צודקים, מה זה למסור את התיק ההודי ליעדו בלי לצלם אותו לפני כן?
מה זה לדבר עליו במשך 9,000 מילים (בקירוב), ולא להביא שום תיעוד?
מה זה?


ולכן, כמנחת פיוס אני שמה תמונה שלי (שלי!!! מה קורה עם הבלוג הזה? זה היה פעם בלוג יצירה ותיראו לאן הגענו....וגם רואים קצת את בעלי...ואת הילדה שלי..) בפוזה שאינה מחמיאה (לי, לא להם), בתקווה שתראו בזה פיצוי הולם עבור הנזק הנפשי שנגרם לכולכם בפוסט הקודם.

אז הנה התמונה, ומיד הסיפור.

כן אני צוחקת, זה לא אומר שנהניתי



ועכשיו, אחרי כל ענייני הבירוקרטיה האלה (ובתקווה ששמנו את כל העניין הזה מאחורינו), נוכל לחזור למטרה לשמה התכנסנו פה (להשפיל אותי):
למי שלא זוכר, בסוף הפוסט הקודם סיפרתי לכם איך עומד להתקיים "אימון חניקות, הטלות ותקיפת בנות זוג" במסגרת מועדון הג'יאוג'יצו בו מתאמן בעלי.
האימון מילא אותי בחששות רבים, כפי שכתבתי קודם לכן, כמעט כל המתאמנים שם גרושים וחששתי שאהיה האשה היחידה אותה יחנקו ויטילו בזה אחר זה, מלבד זה כושרי הגופני שואף לאפס ושעה וחצי של אימון נדמו בעיניי כנצח.

את היום המיועד העברתי בשתיקה לא אופיינית, הרצתי בראש את כל התרגילים החשובים שלמדתי בהתעמלות הנשים שלי (בכל זאת אני מתעמלת מזה מספר חודשים) והגעתי למסקנה שאף אחד מהם לא יעזור לי במקרה הזה (כי באמת, איך זה שהמדריכה צועקת על כולנו: "בטן פנימה, להחזיק חזק חזק את הסוגרים כאילו אתן מתאפקות לפיפי..." יכול לסייע לי...).
הקטנים הלכו לישון, הילדונת החליטה לבוא איתנו (טוב, אני הייתי צריכה כח חיזוק קטן וחמוד אז קצת החלטתי בשבילה), הכנתי את בגדי הספורט הכי פחות מביכים שלי, וכך ישבנו באוטו...בעלי בציפיה משועשעת ואני נושפת לתוך שקית נייר.



האימון התחיל, מסביבי היו עוד מספר נשים שכפי הנראה מאוד רצו להגיע מרצונן ולא כי הבעלים שלהן מתלהבים (מרוב שזה היה להן נוח ומתאים, חלק הביאו אפילו את התינוקות שלהן, שבכו מאושר כל האימון...ובכל זאת לא כולם גרושים כפי שחשבתי...).

מסתבר שקוראים לזה "הגנה עצמית" ולא "חניקה ותקיפה", בסדר, מבחינתי הכל אותו דבר...

המדריך תופס את אחד החניכים, חונק אותו, מפיל אותו, מטיל אותו, נותן לו כמה מכות בביצים
ואז אנחנו צריכות לעשות בדיוק אותו דבר על בני זוגנו....
זה נשמע כמו סוג של חלום, לבצע את כל הדברים האלה בבן זוגך, הבעיה כמובן שאני לא זוכרת את כל השלבים, אז סתם אני עומדת כמו טמבלית ובעלי תופס אותי בכל מיני אחיזות מסובכות וצועק לי: "נו, מה את עושה עכשיו? אני תוקף אותך...מה את עושה?" (סתם, עומדת וחושבת, כאילו? אתה רואה שאני מנסה להתרכז.. ואם היה מגיע לי גם קצת דם לראש, זה היה אולי עוזר...).

זה לא פשוט כמו שזה נראה

העניין הוא שהתרגילים הלכו והסתבכו, ואז כבר ממש כאבו לי הזרועות והצוואר מכל האחיזות של התוקף (שבהחלט לקח את תפקידו ברצינות) וכל הזמן חברים שלו אמרו לי: "תשמעי, את לא יודעת מה יקרה ברגע האמת אם חלילה יתקפו אותך, עדיף שתהיי ממש ממש מוכנה טוב, תתני לו חזק, אל תרחמי עליו..."

וכשכבר הצלחתי להיכנס לעניין ולהצליח לפעמים להשתחרר מהאחיזה שלו ולפעמים גם להחזיר לו קצת, הוא היה מתגלגל על הרצפה בברכיים כפופות ואומר לי בשפתיים חשוקות: "לא כל כך חזק בביצים...זה רק אימון", וחברים שלו אמרו: "די, יש לך מספיק ילדים, מה אתה בוכה? ככה הוא כל אימון..." ומדי פעם התחלפתי עם הילדה שלי שהייתה צריכה גם כן להתמודד עם התוקף האכזר

גם ילדות יכולות

ואז, אחרי משהו שנראה כמו נצח והייתי פשוט ספוגה כולי זיעה, זה נגמר (למרות שאחר כך הסתכלתי בתמונות ובכולן אני משום מה מחייכת באושר, באמת, אין לי הסבר לזה...).

ואז חזרנו הביתה, ועשיתי בדיוק מה שאני תמיד תמיד אומרת לבעלי לא לעשות ובכל זאת הוא עושה, השארתי את כל הבגדים המג'וייפים שלי בערימה ליד המקלחת והלכתי להתקלח (נהיו בינינו יותר מדי קווי דימיון....זה ממש גרוע, וכמו שהוא אמר: "בסוף עוד תאהבי את זה ותבואי איתי לכל האימונים").


ואחר כך שכחתי את כל מה שלמדתי באימון הזה, אבל בעלי לא שכח כלום וגם לא הבין שאנחנו לא נמצאים יותר במסגרת האימון והוא ממשיך לתקוף...לפעמים כשאני עומדת ועושה כלים הוא חונק לי בחביבות את הצוואר (ואז אני צריכה לתת לו מכה חזקה בביצים), לפעמים כשאני מקפלת כביסה הוא מחזיק לי את שתי הידיים מאחורה (ואז אני צריכה לתת לו בעיטה חזקה בביצים), לפעמים כשאני חוצה את החדר הוא פשוט מטיל אותי באויר (אין מה לעשות נגד זה.... סתם ליפול על הרצפה ולחשוב איך אני תיכף מכניסה לו מכה ממש חזקה בביצים...), וביום ראשון שלאחר מכן קיים המועדון שלו אירוע סוף שנה שכלל מסיבה עם הרבה אלכוהול ועל האש, אבל לזה משום מה לא הזמינו נשים....

ואני גם חייבת לכם את סיום הסיפור על התיק ההודי, ובכן, חמותי אהבה מאוד את התוצאה ואף הראתה אותו לכל החברות שלה (שבדיוק מזה חששתי מלכתחילה, ידעתי שהעבודה שלי תוצג בפני וועדת הביקורת הפולנית שאין קפדנית ממנה בעולם כולו, מה מסקנות הוועדה לא הצלחתי לגלות, רק שזה הוצג בפניה).

ועדיין לא אמרתי אף מילה על החופש הגדול הדוחה הזה....


תודה על כל התגובות הנהדרות שאתם כותבים לי
אני מעריכה כל אחת ואחת מהן

סוף שבוע מעולה
מקופלת



41 תגובות:

Adiya אמר/ה...

את ענקית!!
אם יש משהו שאני מוכנה לעצור עבורו את נקיונות יום חמישי זה הפוסטים שלך!
הרגת אותי מצחוק!
אגב, אני קצת מקנאת, כי מבחינתי לעשות איזה אימון משותף עם הבן זוג זה סוג של חלום (אני עדיין חולמת לקחת אותו למגרש כדורסל למשחק של אחד על אחת)...

וסאחטיין על החשיפה! (למרות שהייתי שמחה לתמונות תקריב ;-))

שיהיה לך אחלה סופ"ש!!

קפה ויפה אמר/ה...

קבלי הזדהות מאשתו הגאה של מתאגרף :) פעם (כשהייתי צעירה וספורטאית) עוד ניסיתי לשתף פעולה, אבל מהר מאד הרמתי ידיים. אני לא אוהבת שכואב לי סתם :(
יופי של תמונות!

עינת אמר/ה...

הצחקת אותי כהוגן!
לא הייתי מתנגדת להחטיף לבעלי מידי פעם, במיוחד שיש לי אישור בשביל לעשות את זה :)
דבר אחד חשוב למדתי מהפוסט הזה- בעיטה חזקה בביצים פוטרת את כל הבעיות (לפחות רובם) :)
יישר כח!

איגרת שאומרת אמר/ה...

מה זה צחקתי?!? סוף סוף יש משמעות אמיתית ל"ניק ניים"- מקופלת!!!!
אחלה פוסט!

רחלי גזת אמר/ה...

איך את מצליחה להפוך אפיל אימון כואב לסיפור מצחיק, רק אלוהים יודע. אבל הוא גם יודע כמה צחקתי כשקראתי (-:
אמנם אני עדיין רצה לראות תמונה של התיק (כן, כן, למרות הסיפור והצחוק- לא שכחתי), אבל הפיצוי בהחלט שווה ביותר.
ובתור אחת שתאמנה באמנות לחימה שנה וחצי (כן, כן, לא שעה, שנה!), פעמיים בשבוע בהחלט הזדהיתי עם המסקנה שלך שבסופו של דבר, ברגע האמת- הדבר היחיד שבאמת יעזור- זו בעיטה בביצים! (-:

יעל אמר/ה...

כל האימון הזה בשביל מסקנה אחת... בעיטה בביצים... היית שואלת, הייתי אומרת לך, אבל אז לא היה פה כזה פוסט מצחיק, אז עדיף שגם להבא, תנסי בעצמך ותגלי מסקנות.
את גדולה!!

אנונימי אמר/ה...

אוקיי. צחקתי (ביצים), התרשמתי (ביצים), למדתי והפנמתי (ביצים) אבל איפה לע#$^ל התמונה של הפולניות עם התיק???????
יש שם ביצים?
יאללה תראי....
נ.ב. זה מצחיק ואין לי סםק שנהנת (ואת רזה ומהממת) ובחיים לא אלך לכזה דבר... בטח יש לך סימנים כחולים, הלא כן?
הילה

יעל - קונדסונים אמר/ה...

מהממת אחת! כל הכבוד. ותמונות מהממות. כמובן שהן לא במקום התיק, אבל נניח לך הפעם (:

wintam אמר/ה...

קודם כל את כותבת נורא מצחיק! באמת! וזה כיף ו... מצחיק?!? כן! מצחיק!!!!!!!!!! חוץ מזה איזה רוח ספורטיבית! אלופה!

אנונימי אמר/ה...

גם כותבת מצחיק....גם התמונות והסיטואציות שתארת הרסו אותי מצחוק.
בקיצור כיף.
שיחקת אותו גברת מקופלת
נשיקות יפעת קייטס

שרון רותם אמר/ה...

אלופה! כמה צחקתי.כיף לפתוח כך את חלקו השני של היום, עם חיוך גדול על הפנים.

מיכלי אמר/ה...

מצחיקה אחת :) לא ברור ל למה צריך לסבול שעה וחצי ולחזור עם מלא כתמים כחולים (אני משליכה מעצמי) כדי שיגידו לך שהדבר הכי יעיל זה בעיטה בתכשיטים המשפחתיים... אבל לפחות יצאו מזה סיפורים מצחיקים, כרגיל אצלך :)

דנא אמר/ה...

ברור לי לגמרי שאת צריכה להצטרף אליו לחוג... ההערכה שלו אלייך תעלה פלאים שלא נדבר על זה שעכשיו גם התינוק וגם הפעוט יוכלו לאיים על חבריהם בגן "חכה חכה אותך לאמא שלי שתכף מטילה ומועכת אותך..."

שריק אמר/ה...

זה שאת מצחיקה כבר כתבו לך אבל אני חייבת לכתוב לך ש״קח את זה בקלות כמו שה בא״... עובד אצלך נהדר!! וד״א, מה שלום הביצים של בעלך?

שובי דובי אמר/ה...

תודה!!! זה בדיוק מה שהייתי צריכה על הבוקר. אין עלייך.

אנונימי אמר/ה...

המייל שמודיע על פוסט חדש שלך, הוא המייל המשמח שלהיום ( במקרה של אוגוסט, שלא מביא איתו שום דבר טוב, זה המייל המשמח של החודש).. צחקתי, אהבתי ואהובת את כל מה שאת כותבת. כמה כייף שאת יכולה להוציא את כל המצחיק מתוך כל השגרה.
אנה

חתולי8 אמר/ה...

אוי את גדולה!!
ואת נהדרת!
ואת מצחיקה!!
ואני אוהבת את איך שאת מפילה (גם) אותי , אבל מצחוק....
ושמחה שיש חתיכת חשיפה של תמונה שלך.
וברור לך שזה לא במקום התיק....
אוהבת אותך ואת הבלוג שלך!

מוטי ניקחה אמר/ה...

כרגיל, נהנית מאד לקרוא אותך!
והאימון נראה כיפי!

Unknown אמר/ה...

אין מה לעשות נגד זה.... סתם ליפול על הרצפה ולחשוב איך אני תיכף מכניסה לו מכה ממש חזקה בביצים..

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

רחלה אמר/ה...

אוי, איזו מלכה את...
עוקבת אחריך באדיקות (ובאופן סמוי), אבל כל כך התרגשתי מן ההצצה החלקית על פנייך, שהייתי חייבת להגיב. אולי תפרסמי תמונה-לא-חנוקה שלך פעם? חייבת לחבר פנים לקול המטריף שלך!
תיכף הבעל יגיע הביתה, ניתן לו לקרוא משהו משובח לשבת :-)
שבת שלום,
רחלה

הפיה לולית אמר/ה...

את גדולה!

אין כמעט מה להוסיף, רק חייבת לציין שהתנוחה בתמונה באמצעית נראית לי מה זה לא בריאה לגב.
בפעם הבאה יותר בזהירות, אוקי?

Karni אמר/ה...

טוב, כרגיל - טוב שהתיישבתי לפני :) אני מחכה לספר שתוציאי עם כל הפוסטים האדירים האלו.
איזה כיף שהוספת תמונות, עכשיו אני יכולה לראות בבירור את הסיטואציה שבה את מונפית באויר, הריצפה ומכת הנגד. ענק!

מיטל אמר/ה...

את פשוט קורעת! אני חולה על כל מה שאת כותבת!!!

טליה אמר/ה...

גם אני. כמו כולם. מודה לך .
את פשוט אלופה גם בלי הבעיטות לביצים.

סאלי קוגן אמר/ה...

וואו ! איזו לוחמת ! אלופה !
כרגיל מצחיק ומרתק ומשכיח לכמה דקות את כל הצרות והמשימות ...
נראה לי שפספסתי מלא פוסטים, הבלוגר משום מה לא שולח לי הודעות עדכון ... הולכת לקרוא את מה שפספסתי ...
את גדולה !

Iris אמר/ה...

ממש אוהבת את הבלוג שלך! כל פוסט הוא אתנחתא קומית נהדרת מהחיים.
צחקתי בקול ובעלי שאל ממה אני צוחקת אז הקראתי לו...
וגם הוא צחק בקול (ותאמיני לי שהוא ממש 'קשה להצחקה')

טושטוש אמר/ה...

אני מוכנה לוותר על שינה בשביל לקרוא את הפוסטים שלך, זה אומר הרבה :-)
מאוד נהנתי לקרו, החופש כבר עבר את החצי והעתיד ורוד

בתיה בר און אמר/ה...

מה, רק אני מאוכזבת מזה שאין תמונה שלך בועטת לו בביצים? :-)))))
צ'מעי, כל הכבוד לך על התמונות, שיחקת אותה גם באימון וגם בשיתוף. כמו תמיד, יצאת גדולה מהחיים ומצחיקה אפילו יותר מזה.

לירון שבס אמר/ה...

נקרעתי מצחוק כרגיל

ifaa אמר/ה...

כרגיל - מצחיקה בטירוף! איזה כיף להתחיל ככה את השבוע.
יפעה

lital.dilmoni אמר/ה...

יקרה!!!
את הורסת אותי כל פעם מחדש!!! ועוד לא אמרתי מילה על זה שאת נראית מצויין!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
(לי דווקא האחיזות של בעלך נראות כמו חיבוק אוהב!!!)
נשיקות,
ליטל
מודיעין.

אנונימי אמר/ה...

את גדולה וכותבת נהדר . הצחקת אותי פה בעבודה(בלי לפרט באיזה חדר הייתי בדיוק). מחכה לפוסט על סיבלות החופש הגדול..

Dafi אמר/ה...

איזה כיף לראות אותך! בתמונות לפחות את נראית מקצועית לגמרי.

אנונימי אמר/ה...

את גדולה מהחיים! מצחיקה אמיתית, מחכה לפוסט החופש הגדול :)

אמא ברשת אמר/ה...

מעוללללללללה!!!! צחקתי קשות, כל הכבוד לך וגם לבעלך !!

יעל.קיפודים אמר/ה...

מעריצה מעריצה!
(ותיכף תגידי שעוד לקחת בשביל זה בייביסיטר לקטנים!)

נחמה שור-סודות מחדר התפירה אמר/ה...

את פשוט קורעת אותי כל פעם מחדש,
אבל זה באמת חשוב ללמוד הגנה עצמית (אמרה זאת שלא תעשה את זה בחיים)

עלמה7 אמר/ה...

חחח גדול! אין על החוגים האלה שבהם דורשים השתתפות של ההורים/ בני הזוג. מזל שאני מתעמלת בסטודיו C ושם אין כניסה לבעלים (או לגברים בכלל וגם לא לילדים מעל גיל זוחלים).
טוב שיצאת בחיים מהסיפור. יום אחד הילד שלי הדגים עלי תרגיל ג'ודו ויצאתי עם עצם זנב שבורה וחוסר יכולת לשבת ולשכב על הגב במשך 3 חודשים.

עדי אמר/ה...

איזה כיף תמונות שלך! אני כבר הרבה זמן רוצה לדעת איך את נראית, גם אם אני צריכה לכופף את הצוואר בשביל לקבל מושג כללי :)
ונראה מאוד חשוב האימון הזה. זה רעיון טוב לקחת גם את הילדה ועכשיו גם אני רוצה אימון הגנה עצמית עם להתאמן על בן הזוג.

ציפי לוין אמר/ה...

יו עד שקלטתי שיש פוסט חדש!! וכזה מצחיק!! לא מאמינה שהסכמת להקריב ככה את עצמך למדע...מקווה שהחטפת לו טוב, ושאת עדיין מחטיפה! שילך להרביץ מכות ויעזוב אותך במנוחה, עם השלווה של הילדים, החופש הגדול הנפלא.......טוב הגזמתי. אז סופ"ש מקסים!

מיקוש אמר/ה...

פוסט מרתק, מצחיק, קצת מלחיץ אבל יצאת גדולה מהחיים!!