יום שלישי, 11 בינואר 2011

בלוג עם סטייל

לאחרונה הסתובב משחק חדש בעולם הבלוגים (פחחח, לאחרונה, אני כותבת "לאחרונה" רק בשביל לא לצאת אהבלית, המשחק הזה הסתובב פה לפני איזה חודש-חודשיים, כל העולם שיחק אותו, סיים איתו, העלה עוד 20 רשומות חדשות, ורק אני, כרגיל, ניקיתי את הבית במקום לעדכן את הבלוג...)

טוב, הקיצר, היה משחק חמוד כזה, שקראו לו "בלוג עם סטייל", כל מי ששיחקה בו היתה צריכה לרשום 8 עובדות על עצמה (שעוד לא ידעתם), ולהעביר את הפרס הלאה לשמונה בלוגים אחרים שהיא אוהבת ורוצה שתיחשפו אליהם, המטרה של כל המשחק היא לתת במה לבלוגים אהובים וגם לספר על עצמנו עובדות חדשות ומסמרות שיער....

אז דבר ראשון, אני רוצה להודות לכל הבנות המקסימות שבחרו בבלוג שלי, אין לכן מושג כמה שימחתן אותי, כבוד גדול לי להיבחר, תודה מכל הלב.

דבר שני, איזה שמונה עובדות (חדשות) אני יכולה לספר לכן על עצמי שעוד לא חפרתי עליהן בעבר?
טוב, בואו נתחיל:

1. אני בגמילה, כן, מסתבר שתמיד אני מכורה למשהו ואחר כך אני נאלצת לעבור תקופת גמילה קשה וכואבת, כעת אני נמצאת בגמילה מ:
כדורי אדויל -  (נו, מה אני יכולה לעשות, כל דקה כואב לי משהו...והאדויל, אח, יודע את מלאכתו היטב).
 שוקולד - (גמילה קשה ומייסרת, בעלי טוען שאין דבר כזה גמילה משוקולד, צריך פשוט ללמוד לאכול מעט, וזה עוד ממישהו שעישן פעם 3 קופסאות ביום... זה כאילו שאני אגיד לו שהוא יכול לעשן מעט....).
טיפות אף -  (לא רק שהגמילה קשה ביותר, יש לה השפעה קטלנית על סעיף 2 ברשימה הזאת...)

2. בגלל הגמילה מטיפות האף, האף שלי נותר כל הזמן סתום (תוסיפו לזה את העובדה שכל הזמן כואב לי הראש ואסור לי אדויל ובנוסף לכל, שוקולד הוא בגדר חלום, ומה קיבלתן? כן, את היצור העצבני ביותר בעולם, נעים מאוד...אני....)
ובכן, מאחר ואיני יכולה לנשום כמו אדם נורמלי דרך האף, אני נאלצת (בעיקר בשנתי) לנשום דרך הפה, מה שמעמיד אותי בשנתי במצב של עוף בגריל. אתן מכירות את המתקן הזה שעליו מלבישים את העוף וכך הוא מסתובב לו כל הזמן? ככה בדיוק אני הולכת לישון, שוכבת על הגב, נוחרת, חוטפת כאפה/בעיטה/דחיפה מבעלי (בעלי טוען ש "קלה" אבל לפי דעתי הוא מנצל את ההזדמנות לנקמה מתוקה), באופן אוטומטי מסתובבת על הצד/בטן, שותקת שתי דקות ואז מתחילה לנחור לו בפוזה החדשה וחוזר חלילה....

3. נגיד שכבר נרדמתי ובעלי היה מעולף מכדי לבעוט בי, התינוק המפונדרק מתחיל להתבכיין, ואז אני צריכה לקום אליו איזה 8 פעמים בלילה, לתחוב את הציצי לפה שלו ולהירדם על כורסת ההנקה. בשניה שהתינוק נרדם, אח שלו (הפעוט) מתחיל עם מגוון פחדי הלילה שלו, תוסיפו לזה את העובדה שאבא שלו אוסר עליו לבוא לישון במיטה שלנו (מסתבר שגם הוא טיפוס התמכרותי, מספיק שפעם אחת הוא ישן אצלנו, ומאז הוא מבקש או מנסה להסתנן עצמאית למיטה שלנו...), ואז אני צריכה להרגיע אותו במיטתו בסיפורים ושירים. האמת שאפשר להבין קצת את בעלי שגם ככה צריך חצי לילה לבעוט באשתו ורוצה לפחות את ה- 20 סנטימטר שהיא מותירה לו במיטה בלי שאיזה פעוט ישים עליו רגליים בלילה.

4. המממ.... איזה פדיחה על עצמי עוד לא סיפרתי לכם? המממ....
במקצועי אני מנתחת, כן, זה מה שאני, מנתחת... (אוף, למה? למה צריך להגיד את האמת? למה צריך להגיד את כל האמת? מי אמר שאסור לסובב קצת את האמת...), טוב, במקצועי אני מנתחת מערכות (יופי, כולה עוד מילה, מה, זה כזה משנה?), בעלי אומר שאני אפילו לא חייבת כל כך לפרט, הוא אומר שאפילו את המילה "מנתחת" אפשר לפרק לשתי מילים ולהוסיף "ה"  באמצע... (את זה כבר תבינו לבד...).

5. אני אוהבת שהבית שלי נקי ומסודר (כתבתי "אני אוהבת", לא כתבתי שזה קורה בפועל, ילדיי אוהבים שהבית שלי "מטונף ומבולגן" מאחר והם רבים ואני אחת, אתם יכולים להבין את מאזן הכוחות....), באופן פלאי שנשגב מבינתי (שהרי אני חובבת סדר וניקיון) האוטו שלי נראה ומתנהג כמו אוטו זבל. עבודות של הילדים זרוקות על כל המושבים, עטיפות של ממתקים, בקבוקי שתיה ריקים, מסטיקים לעוסים, פלסטלינה שנשכחה בתוך אחת הידיות והפכה לאבן... וואלה, ככה אני אוהבת את האוטו שלי...מג'וייף.

6. אני חולה על דרמות תקופתיות (עדיף של ה-BBC), למשל את "גאווה ודיעה קדומה" יכלתי לראות מליון פעם ברצף (אם רק היו מואילים לשדר אותה שוב....), בכל פעם שמישהו מבני המשפחה רואה שהתחילה בטלויזיה איזה סידרה ובה דמויות לבושות בגדים קודרים ועתיקים עמוסי מלמלות ותחרות הוא צועק לי: "בואי תקליטי, התחיל משהו שאת אוהבת...".

עוד שניים, זה תיכף נגמר, מקווה שאתם בחיים.....

7. אני רוצה לכתוב ספר ילדים, אני רוצה לכתוב ספר מבוגרים, אני רוצה להוציא קו מוצרים רק של עצמי, אני רוצה למכור עבודות שלי, אני רוצה לתפור בובות, אני רוצה להכין מוצרים לתינוקות, אני רוצה שיהיה לי פס ייצור של חותמות שיישא את שמי, אני רוצה......
במקום זה אני מבשלת, מכבסת, לומדת למבחנים של כיתה ד', מגישה עבודת שורשים (כרגע לבד, הילד שאמור להגיש את העבודה בעצמו נדחק קצת הצידה בשל אימו המתלהבת מעיצוב העבודה...), נוסעת לעבודה, חוזרת, מגדלת, מחנכת (למרות שהפעוט הוא בלתי "חניך" בעליל), לפעמים קצת תופרת ומגלפת, מניקה 50 פעם ביום.... אולי כשאהיה גדולה (יותר, אבל אז זה כבר יגלוש לכיוון ה"מבוגרת") אצליח לעשות משהו מכל ה"אני רוצה..." הזה. 


8. אני לא בן אדם דתי (גם בתחום האמונה אני חושבת שאני לוקה בחסר), יחד עם זאת, לפעמים, בלילה, כשאני שוכבת מכורבלת היטב במיטתי, והתינוק ישן, והפעוט ישן לבטח במיטתו, וילדיי הגדולים עוד לא בגיל שהם יוצאים בלילה ואני שומעת אותם מתהפכים בשלווה במיטתם, ובעלי נוחר קלות לידי (ומה חשבתן? שהוא חף מפשע? אבל אני פחות אלימה ממנו, "שינחר", אני אומרת לעצמי..."מה קרה? הוא עייף.." )
ואז, בשקט הזה,  אני אומרת לאלוהים: "תעשה שלא ייגמר לעולם...".

כן, סיימנו 8.....אני יודעת, אפילו אני בקושי מאמינה....

מאחר ורשומה זו הפכה להיות "8 פדיחות שלא ידעתן עלי ועכשיו כבר מאוחר מדי...." החלטתי ללכת עם זה עד הסוף ולהעלות גם 8 יצירות שמשום מה לא הצליחו, לא היה לי חשק לסיים, טעיתי בהכנה, פיקששתי וכדומה...



מלא חותמות שבאיבחת סכין אחת גילפתי מהן חלקים חשובים (אותיות, פרצופים, איברים וכדומה...)



מלא יצירות פימו קטנות שלא היו מספיק מוצלחות לטעמי ומתביישות להן בקופסתן



כרית סיכות שיצאה דקה מדי, אאוצ', כל הזמן אני נדקרת מהסיכות שבולטות מהתחתית.



 נרתיק קטן עם רוכסן. הרוכסן היה אמור להיות תפור לרוחב הנרתיק ולא כפי שתפרתי (ואכן, התוצאה מוזרה).


 סוג של מלאך טילדה שאמור לשמש מתלה לשרשראות, מעולם לא סיימתי אותו.


 אלבום לבד מהמם שהכנתי בסדנה שערכה הדרלינג המופלאה, מעולם לא סיימתי אותו (וחלפו כבר איזה שנתיים...).


קופסה מתפוצצת, עיצבתי בה דף אחד... איזה יופי...


ואחרונה חביבה, ההתנסות האחת והיחידה שלי בעיסת נייר, מעולם לא עברה את שלב הצביעה הבסיסית... איזה מסכנה...


לפי כללי המשחק הייתי אמורה להמליץ לכן על 8 בלוגים נבחרים, ברור שהמשימה הזאת בלתי אפשרית לחלוטין מבחינתי, אם הייתן יכולות להיכנס לגוגל רידר שלי, הייתן רואות שאני עוקבת אחרי 12 בלוגים מחו"ל ועוד 130 בלוגים ישראלים, כל אחד מהבלוגים הישראלים מבחינתי היה יכול להיבחר, אין, אין על הישראליות, אוהבת אתכן...


טוב, מקווה ששרדתו עד סוף רשומה זו
ותודה על היותכן
ותודה לכל מי שמגיב בבלוג

מלא נשיקות
מקופלת

66 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

:-)

נעמה

photo.fashion.passion אמר/ה...

את כותבת בצורה שנונה ומצחיקה! כל כך כיף לקרוא אותך.

שרונה
photo.fashion.passion

חגית אמר/ה...

תמיד כיף לקרוא אותך, ואהבתי מאוד את היצירות בסוף. גם להן מגיע מקום! את לא מאמינה כמה אלבומים מותחלים יש לי בבית! אני חושבת שלפחות חמישה... :-)

Adiya אמר/ה...

את משהו!!
נהניתי להכיר אותך קצת יותר ולהבין שלא סתם חשבתי עד עכשיו שאת בחורה כלבבי :-)
העבודות הלא מוצלחות, מקסימות בעיניי! יש כמה מהן שאת מוכרחה לסיים לדעתי!

מחכה לפוסטים הבאים :-)

הקטנה באלפי ישראל אמר/ה...

מסתבר שיש לנו כמה דברים במשותף...
(השאיפה הבלתי ממומשת לבית מסודר תדיר,
החלומות שטרם הגשמתי,
האהבה לדרמות תקופתיות,
היקיצה 700 פעמים בלילה להנקה,
הדברים הבלתי גמורים...)

הניק זיקוקית תפוס אמר/ה...

תהיי לי בריאה, אפשר שתכתבי רשומה כזאת כל שבוע? צחקתי כהוגן. לכולן אגב יש את מה שהן רוצות לעומת מה שהן עושות בפועל... את בחברה טובה :-) וגם אני מוכנה לראות את גאווה ודעה קדומה עוד מיליון פעם!

אנונימי אמר/ה...

וואיי !!!
זוהי הפעם הראשונה שאני קוראת את הבלוג שלך (למרות שציינו את שמך בפני פעמים רבות, פשוט לא יצא...)
אני חייבת לציין שמזמן לא נהנתי כמו שנהנתי היום לקרוא את הפוסט שלך.
פשוט נחנקתי מצחוק וכמובן שלא יכולתי שלא להזדהות איתך (למעט ההנקות שאיתן כבר סיימתי לפני 4 שנים עם השלישי שלי וכנראה גם האחרון :)).
המשכתי לדפדף לרשומות הקודמות שלך ומאד נהנתי לקרוא אותן.
אין ספק שהבלוג שלך הולך להיות בין הבלוגים החביבים עליי ולא רק בגלל העבודות היפיפיות שלך אלא בעיקר בגלל סגנון הכתיבה שלך שהוא כל כך קליל, כיפי ומהנה ובהחלט לא מייגע!!!
בקיצור נהנתי מכל רגע.

מצפה לפוסט הבא...
מרגלית.

yael yaniv אמר/ה...

יש לך יכולת מדהימה לכתוב בצורה שתמיד, אבל תמיד תגרום לי לחייך (מחכה בקוצר רוח ליום שתפרסמי גם ספר...כל ספר-מבחינתי את יכולה גם להדפיס את כל הפוסטים שלך-רב מכר-אני מבטיחה לך!!!!

ואת מוזמנת (עם זיקוקה גם) לראות גאווה ודעה קדומה, ANYTIME -לי זה מוקלט ושמור בחרדת קודש

נשיקות וגמילה קלה (-:

יפעת אמר/ה...

תראי מה השעה, אני מעירה פה את כולם בגללך....הצחוק הצחוק הצחוק.
וואו. מקופלת את אלופה ומצחיקה ומתארת את החיים של כולנו בהומור....
נשיקות רבות ומקווה שחלומותייך יתגשמו יום אחד. יפעת קייטס עיצובים

סאלי קוגן אמר/ה...

מקופלת יקירת, חלום אחד (או שניים) את חייבת להוציא לפועל עוד בתקופת חיי - וזה ספר למבוגרים (וגם אחד לילדים שאני בטוח יקנה לילדי כשיגיעו לעולם הזה)
את מוכשרת ביותר בכתיבה !!!
תמיד מצחיקה אותי עד דמעות : )
נו, תראי, אני מנסה לכתוב תגובה ובכל פעם, ללא יוצא מהכלל אני פשוט מרעיפה עליך מחמאות .
האמת, מגיע לך! : )
סאלי

la Cigale אמר/ה...

איזה פוסט נפלא!
בורכת. את לא מבינה עד כמה.
בעצם את כן מבינה..

את עוד תכתבי את הספרים שלך - זה ברור כשמש.
את עוד תוציאי את ליין החותמות שלך והוא גם יזכה ליצוא מכובד - זה מכתוב.
כל אחד מחלומותיך יתגשם כי הם משהו בין צורך בסיסי לחלום. כשקצת תצאי מהמערבולת של חייך יבוא הרגע שבו תדעי שעכשיו זה הזמן להמשיך הלאה.

זה שיש לך כל כך הרבה חלומות ועיסוקים - זו ברכה וגם תקווה לעתיד מסעיר ומרגש.

תודה על בוקר נפלא של קריאת הפוסט הזה.

נשיקות

רותי צחורי אמר/ה...

יפה שלי, גם אצלי תראי מה השעה. היו לי מבחינתי עוד כמה דקות של שקט אבל הצלחתי להעיר כמעט את כולם, במיוחד את הקטנה שלא נתנה לי לישון הלילה בכלל!!!! את משהו לא רגיל. נהנית כל פעם מחדש לקרוא את הפוסטים המיוחדים והשנונים שלך, פשוט תענוג. ו...תתפלאי אבל לפני כשבועיים בשיחה רגילה עם אחת מחברות הקומונה סיפרתי לה על איזשהוא פרוייקט שהכנתי ועל כל ה"תלאות" היומיומיות שליוו אותו, ואז היא צחקה ואמרה לי: "את חיייבת שמקופלת תכתוב על זה פוסט". עכשיו את מבינה איך כולנו נהנות לקרוא אותך?
יאללה...לפעמים חלומות מתגשמים!!!
אוהבת, רותי.

אילאיל זיו אמר/ה...

מעולה מעולה!
הרעיון של 8 יצירות שהתפחתי\מעולם לא סיימתי הוא נפלא.
אני אומרת תתחילי משחק חדש.
אני רצינית!!!

נילי אמר/ה...

את גדולה מהחיים
תפרסמי כבר את הספרים שלך כי אני רוצה לקנות!!!
אהבתי את הרעיון של 8 עבודות מפדחות
הייתי מצטרפת אבל יש כל כך הרבה יותר מ 8.....
בהצלחה בגמילה והנהניתי לקרוא ה-כ-ל

taxelit אמר/ה...

את ממש מצחיקה!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני כל כך נהנת לקרוא את הפוסטים שלך (-:
תוסיפי לזה כישרון יצירה מדהים
ואפילו שאני לא מכירה אותך, אני כבר מחבבת אותך!!

מומין אמר/ה...

את כזאת מהממת!
אין לי ספק שהגוזלים יגדלו עוד קצת ואז יגיע תורך לפרוח. מכירה מקרוב את התחושה שאת רוצה המון דברים ולא מתאפשר לך להשיג אותם בגלל נסיבות שונות ומשונות.

דנא אמר/ה...

טוב אין ספק שאת בחברה (טובה או לא זה כבר תלוי) כי כולנו חיות בפער של מה שאנחנו רוצות לעומת מה שאנחנו עושות. אבל רק לך יש את הכישרון לכתוב על זה כל כך יפה! משהו שהגשמת כבר-אני מצחיקה אנשים על הבוקר...
וחוץ מזה נראה לי שהתחלת משחק חדש-8 עבודות שמעולם לא הראיתי כי התפדחתי... בכל הרצינות!

שריק אמר/ה...

עובדה תשיעית עליך: יש לך את זה בכתיבה! אבל בזיכרון/תגובה את מאכזבת אותי....:
מה עם בקשתי להכנת חותמת אישית???????!!!!!!!!
אני נורא צריכה....

ליאת אמר/ה...

את כותבת כל כך יפה!!!כל כך נהנתי לקרוא הכל..וכן,נשארתי בחיים..

קשת זאבי אמר/ה...

ההומור שלך הורס!
ואת חלק מהעבודות "פאדיחה" הייתי מאמצת בשמחה.
כל אחת והסטנדרט שלה... ;-)

tistisy אמר/ה...

איזה כיף לקרוא את הפוסטים שלך..
אני בטוחה שאם תכתבי ספר הוא יהיה רב מכר
את מצחיקה ושנונה ושמחתי להכיר אותך עוד קצת..

הדס והחמישה אמר/ה...

תתקדמי עם עניין הספרים, אין ספק שגם בכתיבה את מוכשרת מאד.
ואהבתי את העבודות הנטושות, אני מאמינה שלכל יוצרת יש קופסא כזאת..

אנונימי אמר/ה...

יקירה, מה אומר שעוד לא כתבו לך?
השנינות, ההומור, גאוה ודיעה קדומה, ג'ין אוסטין, הבלוג המשובח שלך....
אכן- שלא יגמר לעולם....
הילה

אנונימי אמר/ה...

מקסימה, תענוג לקרוא אותך.
העם מחכה לספרים טובים, אל תשאירי אותנו לבד בחושך

רויטל וייס אמר/ה...

אהבתי מאוד לקרוא, אכן מגיע לך התואר.
ואפילו קראתי עד הסוף, לא היה קשה בכלל.
המשיכי בעשייתך המופלאה ואל דאגה רשימת האני רוצה שלי לא נופלת משלך וגם לי יש תוכניות לעת התבגרות, בסוף נצליח.

יעל.קיפודים אמר/ה...

איך נהניתי לקרוא... תודה תודה תודה! הוספת לי הבוקר הרבה ארומה לקפה בעבודה :-)
תמיד כיף לדעת עליך יותר - וה"יותר" הזה אצלך כל כך כנה, משעשע ולכן כל כך שובה לב ונפלא! (מה שאומר משהו על דרישת הקהל לגבי סעיף 7).
אני לגמרי אתך בסעיף 6... (ובעלי טוען שגם בסעיף 2 :-))
הרעיון לצלם את הסימפוניות הבלתי גמורות שלך- גדול! למען האמת הן לא נראות רעות בכלל...
נשיקות! את ממש תענוג :-)

פירקוש אמר/ה...

אין עלייך. קל כ"כ להזדהות, כיף כ"כ לצחוק.
כמעט כל פוסט נשלח ישירות לבעל... אולי במילים שלך הוא יבין או יקבל קצת פורפורציות בחיים - לא יזיק! את עושה לי תמיד שירות נפלא!תודה! והשירות הטוב מכולם - לצחוק בקול!!

הגריטה-hagar am אמר/ה...

התגעגעתי!!
באמת שלא כתבת המון זמן, ולא ראינו ולא שמענו גם במקומות אחרים, אז כיף לקבל ממך עדכון :-)
נשיקות ויאללה סיימי כבר את האלבום לבד הוא יוצא מהמם בסוף :-)

Rachel רחלי גזית אמר/ה...

יקירתי,
אני גועה מצחוק מול המחשב... מה 'זתומרת את מקווה שאנחנו עוד בחיים?
אנחנו חיים בשביל הפוסטים שלך (בדיוק אתמול בערב, חשבתי שכבר מזמן לא כתבת ונכנסתי לכאן לבדוק אולי כתבת ואני (השם ישמור ויציל) פשוט לא קיבלתי עדכון...
ועכשיו אני רוצה להציע לך משחק חדש:
אני אגשים לך משאלה אחת בסגנון אלה שמופיעות בסעיף 7, ואת תגשימי לי את המשאלה: לקבל את בבושקות הפימו שהראית (אין לי מושג למה) תחת הכותרת "יצירות שלא הצליחו"
מתאים?

תהל טלאים אמר/ה...

עשית לי את הבוקר!
הבלוג סטייל הכי מעניין / מהנה / מבדר (שלא תביני קראתי ברצינות) שקראתי! מזל שאלוהים המציא אותך ובאמת שלא יגמר.
נ"ב מה זה מנתחת מערכות? זה נשמע של חנונים...

gallish אמר/ה...

כל פעם אני מתאהבת בך עוד קצת :-)
כרגיל, חייכת אותי ובסוף ריגשת...
והעבודות, אם אלה הפאדיחות שלך, את במצב מעולה, כל אחת בעיני, יותר יפה מהשניה :-)

אנונימי אמר/ה...

מקופלת יקרה,
מאז שהכנת לי את החותמת ואפילו קצת לפני אני עוקבת אחרי הבלוג וכל רשימה היא כייף גדול לקריאה
מוצאת את עצמי הרבה פעמים כ"כ מזדהה
את כותבת בחסד ומוכשרת מאין כמוך
חחשר כוח ושרק יהיו בריאים כולם
איה

Galore אמר/ה...

מקסימה!!!!!! הנאה מוחלטת. נשיקות (ויללה, לעשות!)

Yfat | The Girl with the Cherry Eyes אמר/ה...

טוב,אין מילים...את פשוט משהו מיוחד..אם תכתבי ספר ילדים אני אשמח לאייר אותו..את מהממת!
יפעת

הפיה לולית אמר/ה...

איזה כיף לקרוא, לא יודעת על מה להגיב קודם.
מאחלת לך שיתגשמו חלק מהדברים שאת רוצה (לא הכל בבת אחת) וצופה לך גדולות בתחום עיסת נייר.
נשיקות :-)

הגר אמר/ה...

איזה כיף להכיר אותך עוד קצת ואת כל השגעונות שלך :-)

אני כבר מחכה ליום שתכתבי ספר.... :-)

ואגב, את כל היצירות שצילמת, אני מוכנה לקחת לעצמי :-)

Little Wheel אמר/ה...

חחחחחח כל כך כיף לקרוא את הפוסטים שלך :))
אני מאחלת לך שכל משאלותייך יתגשמו כי התוצרים שיוצאים לך אם בחומר ואם במילים מושלמים!!

בוליבלוג אמר/ה...

אדירה:-) כל מילה וכל אות. אני נהנית פה:-)

בעיקר פורמת אמר/ה...

הי! זה האוטו שלי! רק תוסיפי גם שערות כלבה (אני מאוד תחרותית...) הגעתי אפילו למצב שחבר של הילד שאספתי איתו מהגן ביקש שאפרוש לו משהו כי "קצת מלוכלך".. רשומה נהדרת (-:

טליה אמר/ה...

תודה על היותך את! שמעניקה לי רגעי צחוק היסטריים מלאי הזדהות, אמרתי את זה כבר אבל עוד פעם אף פעם לא מזיק - את כותבת מדהים !! קדימה, תתחילי עם פרוייקט הכתיבה - אנחנו נשב בשקט ונחכה כמה זמן שאת רוצה לתוצר!!!

טלטולית25 אמר/ה...

כמו תמיד הכתיבה שלך קולחת וסוחפת ואני ממש יכולה לתאר לעצמי את כל חייך מהכתיבה - אם את מוציאה ספר למבוגרים על בטוח אני קונה לי וכל חברותיי עותק - בדוק יהיה מוצלח!!! :)

מחכה לשנה פורייה ומלאת סיפורים מפרי עטך (או מקלדתך בעצם :) חחח)

יעלי אמר/ה...

אין! כרגיל! מחכה בקוצר רוח לקרוא את הספר שתכתבי. כרגיל אני מזדהה עם הכל (כמעט, אני סיימתי להניק וסתם קמה 50 פעם בלילה). יישר כח!

Big Mook Craft אמר/ה...

מותק, עם פאדיחות ובלי עם התמכרויות ובלי ועם הנחירות אני מחר מתחתנת איתך....גם חולת סדר (ההיפך ממני) וגם קורעת מצחוק.....- הבת זוג המושלמת ואני מקוה שבעלך מעריך את זה!!!! היצירות הלא גמורות או משובשות יפות אף הן ככה......אין מושלם בחיים. חבל שלא נפגשנו כשהייתי ביראל אבל בקרוב אני שם לתמיד. זהר (אגב אני עוד לא כתבתי את הפוסט הזה כך שאת לא אחרונה במשחק.....)

אנונימי אמר/ה...

מצ'וגעת... כמה צחוק את מעלה בי... אפילו ביום הכי נאחסי, רק לקרוא אותך והשמש זורחת :-)
מתה על הכתיבה שלך, ומבטיחה שביום שאת מוציאה ספר, אני ראשונה בתור (כן, אני אשלח את אחותי, לי קצת קשה פיזית להגיע :-P).
והפאדיחות שלך, הייתי מוכנה לקבל כמה מהן (הבבושקות...)
נשיקות, מירה

עדי-אמא ברשת אמר/ה...

מקסים.
שמחה שהזדמן לי ככה במקרה להגיע לכאן :)

אנונימי אמר/ה...

פוסט נהדר,מהנה ,מצחיק ושנון.

מאוד אוהבת את הרעיון להציג את העבודות הלא גמורות.

בקשר לרשימת הרצונות שלך, מאוד חשוב לרצות,בלי רצון כלום לא קורה, תשקיעי יותר אנרגיה ב "לרצות" ויום אחד אולי אפילו מחר תמצאי את עצמך פועלת לכוון.

בקשר לאף הסתום, האם את יודעת מה הסיבה? אולי זו תגובה אלרגית?
לפני 20 שנה גיליתי במקרה שיש לי אלרגיה לחלב,הורדתי את כל החלב ומוצריו ומהתפריט ומאז אין לי אנגינות ונזלת וכל התופעות שמהם סבלתי קשות.

בקשר לגמילה מכדורים נגד כאבים. נראה לי שחלק גדול מעוצמת כאב נובע מהפחד מהכאב וכמובן מההתנגדות לכאב ,כי מי אוהב כאבים?
מהניסיון שלי ( כאבים רגילים-לא מחלות רציניות כאבי ראש, שיניים, בטן ,גרון וכד') אם לא מתייחסים לכאב ברצינות, רוב הכאבים הם בעצמה נסבלת ודועכים מעצמם ולא גורמים להפרעה רצינית בהתנהלות.

תמי

בתיה אמר/ה...

כל פעם אני צוחקת מחדש, כל פעם מתענגת על השילוב בין הומור קורע וניסוחים חדים. אבל הכי אני אוהבת איך שאת צוחקת צוחקת ובסוף, ככה בלי שנרגיש מחליקה פנימה בנון שלאנטיות את הקטע המרגש. ככה שכאילו לא נשים לב, כשאנחנו צוחקות, לתפילה המרגשת הזאת בלילה שעושה קוועץ' של הזדהות בלב בעוד הלחיים עוד כואבות מהחיוך שנדבק לפנים.

שלא יגמר לך לעולם.
בתיה

יעל אמר/ה...

מקופלת!
אהבתי את הפוסט המצחיק הזה, שמתאר את חיינו-כולנו, פחות או יותר, בהומור ובשנינות. מאוהבת בעבודות שלך, וגם באלה שאת חושבת שהן לא משהו, ואוהבת לקרוא אותך עד מאוד.
שתהיה לך שנה מופלאה!
יעל.

לימור אמר/ה...

הרגת אותי, אני מזדהה עם כל מילה!
צחקתי עד דמעות בעבודה.
מאוד מאוד מאוד אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך ולא פחות את העבודות שלך.

נקודות אמר/ה...

מה אוסיף ומה אומר...תענוג צרוף לקרוא אותך...את מעלה כזה חיוך גדול על פניי ומעוררת כזו הזדהות....ואני בטוחה...שעוד קצת פעוט יגדל "ויתחנך", והתינוק...יזוז לך מהציצים ואת תתפני קצת יותר להגשים את החלומות....שלך...אמן.

adi אמר/ה...

גם אני לא סיימתי את אותו אלבום לבד מאותה הסדנה.... ואת הכי מצחיקה בעולם!!!!!

עינת אמר/ה...

כרגיל, פוסט קורע מצחוק... אוהבים אותך למרות היותך "מנתחת" :-)
והפאדיחות? שיייווו! זה פדיחות? הצחקת אותי, בואי נעשה תחרות :-)

אנונימי אמר/ה...

ילדה יקרה שלי,
איזה אשה רבת תעסוקות ופעלים שכמוך, בלי רגע פנוי לנשימה.
שתהיי לי בריאה, כמה קשה את עובדת וכמה תוכניות יש לך, כולך מלאה כרימון.
מותק שלי, אי אפשר להספיק הכל במיוחד כשיש ילדים קטנים שצריך להקדיש להם כל כך הרבה.
הילדים יגדלו, הבית יהיה מבריק ותספיקי לעשות המון עבודות יד ויצירות, אבל אז כל כך תתגעגעי לתקופה שהם היו קטנים וברשותך ויכולת לשבת ולנשק אותם בלי סוף.
תהני ממי מכל רגע, בלי להלחץ ולהספיק הכל, כי התקופה הנהדרת הזאת, בורחת מהר ולא חוזרת יותר.
רק שכולם יהיו בריאים, גם אם הבית לא מבהיק בנקיונו, זה לא הדבר הכי חשוב.
גם העבודות הבלתי גמורות שלך - מקסימות.
נשיקות.........אוהבת......אמא

dandy אמר/ה...

וואו, את הצחקת אותי ואמא שלך ריגשה אותי. כמה היא צודקת שכל רגע שעובר לא חוזר. אני כבר בלחץ מהיום הזה שאפסיק להתלונן שאין לי זמן ושאני רוצה רגע לעצמי. את כותבת נהדר והלוואי שתוציאי ספר ביום מן הימים. והאוטו שלך ושלי חברים כנראה במועדון אקסקלוסיבי של מכוניות שיש בהן הכל. ולגבי סדרות עם טעם של פעם תעדכני שיש כי גם אני משוגעת עליהן ולעיתים מפספסת. ואפשר גם את גאווה ודעה קדומה בבקשה?

artoholic rabbit אמר/ה...

מן התחת או לא, פדיחות או לא, שאיפות שמתנפצות על שוברי הגלים של הכביסה והכלים והכל רק עושה אותך מקופלת טעימה ומשובחה יותר. העיקר שיש אותך נשמה יקרה.
ושמונה הביא אותי לההורים פילוסופיים.
נשיקות

אנונימי אמר/ה...

איזה כייף לי שמצאתי את הבלוג שלך! רשומה נהדרת וסעיף 8 מרגש!!
ואם ככה נראות העבודות הלא מוצלחות שלך ...הן מקסימות. נדלקתי על החתול שקורא ספר...אולי בסוף אזמין לי אחד כזה...
אני נהניית מאד מהבלוג שלך. בבקשה תמשיכי.....
ליאור-חתולי8

עינבלית אמר/ה...

מקסימה אחת...
אפילו 8 העבודות הלא גמורות מרהיבות!
תשמעי, קודם כל סחתיין על הגמילה!
שנית, אני נהנית לקרוא אותך ומאוהבת קשות בפימואים שבקופסא שם. איזה מתוקים!
תרגישי טוב
ושימי טיפות שמן לוונדר על הכרית לפני השינה, בשביל האף והראש.
עינבל

Ayelet K.m אמר/ה...

מקופלת, הפוסט מעולה!!!!! כל כך מצחיק ויחד עם זאת כה מרגש (סעיף 8)
היצירות ה"לא מושלמות" שלך נראות לי דווקא מדהימות!
איילת

tamari* אמר/ה...

הרסת אותי מצחוק!:)

פיית מרציפן אמר/ה...

את כל כך מתוקה ונהדרת ומצליחה לתבל בהומור את כל מה שקשה ומרגיז בחיים ולהפוך כל דרמה לקומדיה.
ועכשיו אחר שאני יודעת עלייך יותר אני רק מתאהבת בך יותר .

נשיקות
ענת

אנונימי אמר/ה...

מותק בדקת את מצב המחיצות אצלך באף??????
הרגת אותי עם ענייני הבעל חחח
והעבודות ה"לא מוצלחות" ככה מקומן בחושך כמו פולניות טובות ?

נשיקות
יפצ'וק

יפעת אמר/ה...

מקופלת,
תיאורי הלילות, ההנקה, נקיון הבית וג'יפת האוטו...(שמפתיעה את בעלי כל פעם מחדש)הרצון לעשות עוד דברים שנדחה לזמן שהילדים יגדלו קצת...
הכל דומה מאד ומצחיק מאד.

תודה לך על המבט ההומוריסטי הבלוג והיצירות מקסימים.

מיכלי אמר/ה...

אם הרצפה פה לא היתה כה מטונפת הייתי מתגלגלת עליה (אני מול שלושה חתולים פרוותיים, מאזן האימה).
נהניתי לקרוא וכתמיד, צחקתי קשות. הפוסטים שלך תמיד משפרים לי את מצב הרוח...
ואמנם רחלי הקדימה אותי, אבל גם אני אשמח להציע למבוישות הפימו שלך בית חם :)

Alma7 אמר/ה...

נחנקתי מצחוק מהשמיניה שלך!
גם אני עוף בגריל (עוד מאז ההריון. עכשיו זו סתם אסתמה), וגם אני אוהבת בית נקי ומסודר (בניגוד לילדים ולחתול, שיש להם העדפות אחרות).
גם אני מכורה לגאווה ודעה קדומה, ואף קניתי את הדיוידי. כשבעלי עוד נהג לעשות תורנויות, הייתי חורשת על הסדרה המעולה הזו בלילות.
והכי צחקתי מהעבודות שלא הצליחו. גם אני מתחילה ולא גומרת, אבל לא מצלמת...

יוני אמר/ה...

כל דקה כואב לי משהו וצריכת אדויל יודעת את מלאכתה היטב

יוני אמר/ה...

כל דקה כואב לי משהו וצריכת אדויל יודעת את מלאכתה היטב