יום שבת, 24 בינואר 2009

זהות בדויה

"אין לי מה לכתוב בבלוג" התנפלתי כרגיל על בעלי בשובו מהעבודה, "מה הבעיה" הוא ענה לי, "את יכולה להמשיך להוציא אותי אהבל כהרגלך", או קיי, טעות קטנה, שיניתי כיוון ופניתי לחברה טובה, "מה הבעיה" היא אמרה לי, "את תמיד יכולה להמשיך לבכות על ציוד שחסר לך כמו שעשית עם המכונת תפירה, זה יספק לך נושא נהדר לפחות לשלושת הפוסטים הקרובים".
טוב, הבנתי את הרמז ופניתי לשאול את אחותי מה לעשות, "מה הבעיה" אמרה לי אחותי, "את פשוט יכולה להמשיך לרדת על אמא כמו שעשית פעם אחרונה", "לא נכון וגם הבלוג שלי ברשותי" מיהרתי לענות תשובה ילדותית משהו, "מה, היא נפגעה מזה?", "לא", אמרה אחותי, "מה פתאום נפגעה, רק ירדת עליה רצח" (שיט, זאת לא היתה הכוונה, אמא שלי כזאת מותק), "למה את לא מגיבה לי בבלוג?", מיהרתי לתקוף חזרה למען בטחוני האישי.
"בטח שאני מגיבה לך בבלוג, אני כל פעם מגיבה לך, כל פעם אני כותבת לך תגובה מקסימה ומגוונת על כמה הבלוג שלך מהמם , אני רק מזדהה כל פעם בשם בדוי אחר" (נו, אחר כך הם עוד מתפלאים שאני כותבת עליהם, ואחר כך הם עוד נפגעים מזה שאני טורחת לספר את האמת על התנהגותם המוזרה....הכתיבה שלי בבלוג היא תיעודית בלבד).
"בואי נעשה עסקה" מיהרתי להציע לאחותי, "את תכתבי כל פעם באותו שם ואני אנסה לגלות מי את"(בכל זאת התעוררה בי סקרנות לדעת מה אחותי מוצאת לנכון לכתוב עלי תוך הסתתרות מאחורי זהות בדויה), "אין סיכוי" סירבה אחותי לממש את העסקה, "בחיים אני לא אגלה לך".
כמו שאתם מבינים, משימה גדולה וסבוכה עמדה לפני, משימה בה מעורבות זהויות בדויות, שקרים וחצאי אמיתות.
ביקשתי מבעלי לקחת את הילדים אחר הצהריים כדי שאוכל להתפנות לביצוע המשימה, הוא סירב.
נאלצתי לבצע את המשימה בעוד ילדיי בבית, הפצרתי בהם שלפחות ימשיכו לרצוח זה את זה בדיסקרטיות בחדרם במקום לעשות את זה כהרגלם בסלון.
תינוק הבית נקשר היטב בכסאו מול ערוץ הופ עם קערת במבה (תעסוקה של 3 דקות).
לקחתי דף נייר וחילקתי אותו לשלושה, מצד אחד כתבתי את כל האנשים שהגיבו לי ואני יודעת שהם קיימים, מצד שני את כל האנשים שאני לא מכירה אך יודעת משיטוטי בפורומים השונים שהם קיימים ובעמודה האחרונה את כל אלה שאין לי מושג מי הם. התחלתי להרגיש כמו בלש בעת מילוי תפקידו ובמהלך המשימה אף חבשתי את משקפי כדי לשוות לעצמי ארשת חשיבות (וגם כדי לראות משהו, האמת), לצערי אני נראית עם המשקפיים כמו דג בקלה.

התחלתי לקרוא את כל התגובות תוך התמוגגות מכל מה שכתבו לי וכמעט שכחתי שאני בתפקיד (תודה, איזה כיף לי לקרוא את כל התגובות שלכם), אלא שהפעם הייתי במשימה חשובה שבסופה לא נותרתי עם תשובה חד משמעית.
לכן, אני נאלצת להמר על התגובה הזאת:

התאהבתי בבלוג שלך - העבודות שלך מקסימות והכתיבה שלך משעשעת כלכך - עושה חשק להיות חברה שלך :)יפעת

יפעת יקרה, אם את לא אחותי, אשמח להיות חברה שלך, אבל אם את אחותי, בחיים, בחיים אני לא חברה שלך, אני תמיד אמשיך להיות אחותך הקטנה והקרציה, לנצח. (אנא הגיבי הפעם בצורה שאצליח לזהות אותך, מספיק שברתי את הראש )

התיק הקטן שבתמונות הוא לפי גיזרה של טילדה. נאלצתי להשתמש באיזה 50 דרכים לא חוקיות כדי להבין את ההוראות (ברור שאין לי את הספר), וגם אז עשיתי את התיק הזה פעמיים. הוא ניתן כמתנת פיצוי לאמא שלי על כך שאני בת חוצפנית
(וגם כאות תודה על הבדים המקסימים שהיא קנתה לי).




























מוקדש באהבה לבני משפחתי ולמוזרויותיהם
מקופלת

34 תגובות:

שמרית אמר/ה...

מקופלת
את מקסימה, אין עלייך! אני מתמוגגת כל פעם מחדש רק מלקרוא. ונשמע שיש לך אחלה משפחה.

Mira Davis אמר/ה...

חחח, מקופלת, נראה לי שאחותך לא שומעת בקולך...

אבל אני באמת לא אחותך ואני מתה על הבלוג שלך ועל החוש הומור המקסים שלך!!!

Dafi אמר/ה...

קטעים איתך(-: (ואני לא אחותך)

אנונימי אמר/ה...

הי מקופלת, אני נהנית מאוד מקריאת הבלוג!
הייתי רוצה לדעת איך התחלת לגלף חותמות, מה הטכניקות ובכלל... העבודות שלך מדהימות!
אורית

Dana אמר/ה...

גם אני לא אחותך... (חבל אולי גם לי היית תיק מקסים כזה!!!!!) בכל מקרה יצא לך פוסט מצחיק במיוחד.. (דג בקלה- הרגת אותי).

הניק זיקוקית תפוס אמר/ה...

המממ... אל תבני על זה שזו אחותך, אני דווקא מכירה כמה גולשות שהשם יפעת ניתן להן כשנולדו וברבות השנים הן מצאו את עצמן גולשות בפורומים/קומונות ובלוגים יצירתיים, לעיתים משתמשות בשמן האמיתי. תסתכלי על הצד החיובי, אחותי למשל מאד מפרגנת אבל מעולם לא נכנסה לאינטרנט, טוב חוץ מהפעמים שהבת שלה בת השש קוראת לה לראות משהו....
נרתיק הבד חמודדדד! אהבתי איך ששילבת את הבד האדום המנוקד עם הורוד-ירוק הפרחוני.

אנונימי אמר/ה...

יקירתי, אין ספק שיש לך את אחד הבלוגים הכי מרתקים ומחוייכים, גם כשאין לך ממש מה לספר, זה יוצא מצחיק. והתיק...מקסים מקסים! אני נהנית כל פעם מחדש
(:
דסדס מהפלייסמנטים...

gallish אמר/ה...

תמשיכי.... את כל כך מחייכת אותי :-)

ההימור שלי הוא שזו לא אחותך, אבל מה אני יודעת :-P

התיק מתוק מאוד מאוד!!!

גלי.

ורדה אמר/ה...

איזה כיף של פוסט על הבוקר - מקסים שובב ומחוייך
התיק מתוק מתוק - יופי של "פיצוי"
ו...אני לא אחותך אף על פי שזה יכול היה להיות מדליק (תמיד רציתי אחות)

מושית10 אמר/ה...

את כותבת נפלא, את יוצרת בחסד...תענוג לקרוא וגם לראות את העבודות.

אחותך תמיד אמר/ה...

מקופלת יקירתי
אני אכן אחותך מיום שנולדת... אך מה זה עזר לי?
לא קיבלתי תיק, לא מתלה חיתולים (למרות שילדיי גדולים, אז מה???) וחוץ מזה, פעם אחת כן הגבתי והזדהתי כאחותך.
בכל מקרה, אני קוראת בהנאה רבה את הבלוג ומתמוגגת מכל מילה. מדי פעם אני מגיבה בשם כזה או אחר, אך תגובה אחת בכל פעם כדי שתקבלי תגובות גם מבנות שאינך מכירה.
המשיכי לרגש, ליצור ולהקסים.
נ.ב.- תמיד אהבת לרדת על אמא... זה לא חדש...

פיציקולה אמר/ה...

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אה, והתיק משגע!

ורד אמר/ה...

את פשוט מקסימה!
תענוג לקרוא

Keshet אמר/ה...

את גדולה!

קשת (לא אחותך, אבל אהיה שמחה גם להיות חברה שלך)

עדי אמר/ה...

כמו תמיד את מצחיקה אותי.........

אמא של ניבי אמר/ה...

איזה בלוג מקסים

אני צוחקת להנאתי כל פעם מחדש

את מקסימה וגם אחותך

מקופלת אמר/ה...

ילדה יקרה שלי, אני מנסה שוב

לירון בן דוד אמר/ה...

את מצחיקה אותי כל פעם מחדש....ואחותך מצחיקה גם היא, ממש גגש בלש בפעולה
התיק מקסים ואמא אל תיקחי ללב..

Big Mook Craft אמר/ה...

טוב אז אני לא אחותך בזהות בדויה אז כבר ירדה לך תגובה אחת שתצטרכי לפענח! אני מתה על הכתיבה שלך ועל היצירות. אשמח אם תשתפי גם בתהליך היצירה בשלבים....הזהתי בעיקר עם הילדים שרוצחים אחד את השני והתינוק הקשור מול הטלויזיה. כנראה שלא רק אצלי בבית זה ככה...ממני זהר מלונדון שמחכה לחותמת שלה בסבלנות והתרגשות!

אילאיל אמר/ה...

:)
מצחיקולה!!!!
מגניב שאחותך קוראת כאן, אחי אפילו לא יודע שיש לי בלוג :(

:) יפעת אמר/ה...

מקסים, כמו תמיד
המשיכי לשעשע וליצור עבודות נפלאות
ובהצלחה במלאכת הבלשות
ואם כוונתך אלי- אז טעית, אני לא אחותך

דפנלולה אמר/ה...

איזה פוסט מצחיק (והתגובות עוד יותר :-) :-)). נראה לי שאת לוקחת את בלוג קצת יותר מדי ללב. בכל מקרה - אני שמחה לקרוא כאן אצלך, ולראות את כל היצירות שלך.

זהבית שקד אמר/ה...

חחח מצחיקה
אהבתי את התיק

Bentov Anat אמר/ה...

בלוג מקסים, כתיבה משעשעת ופיקנטית, והתיק... מהמם. אה... ואני גם לא אחותך. זה כיף שיש אחות לי יש רק בנים מסביבי

מיכליקה אמר/ה...

אני לא אחותך! אבל אני אשמח להיות חברה שלך גם! את מצחיקה ויודעת לתפור ואני נורא רוצה לדעת לתפור, בינתיים קניתי מכונת תפירה ואפילו בדים אבל כל השימוש שלה הסתכם ב א) תפירת הדגל של הטריילר לאופניים ב) הפושטק הקטן ניסה לחרב אותה וזה הסב לו עונג רב עד שגיליתי את זה.
כולי תקווה שהפיירפוקס יואיל בטובו לשמור את התגובה אחרת שוב אכתוב לך מייל ואתוודה על הערצתי העיוורת

Keshet אמר/ה...

קיבלת פרס!
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1412077

Ayala Levinger אמר/ה...

איזה פוסט מצחיק בטירוף!
והתיק ממש מדהים- איזה בד יפה עם הנקודות!

יפעת אמר/ה...

זו אני, זו אני, מקופלת מקסימתי - גם אני לא אחותך אבל אני כתבתי לך - פשוט שבית את ליבי - ובאמת התכוונתי לזה - את עושה חשק להיות חברה שלך
(אני גיסתה של זהר מלונדון)
אשמח ליצור איתך קשר, יפעת האמיתית

אנונימי אמר/ה...

טוב גם אני לא אחותך,הפוסט מרתק את היית צריכה להיות בנוסף ליוצרת גם סופרת,חשבת על זה? כל הכבוד על השיתוף בחייך הפרטיים לא כל אחד מוכן לחשוף את עצמו.הארנקון מקסים פיצוי נאה.

סתיו love

אנונימי אמר/ה...

איזה בלוג חמוד
מאוד נהניתי
דנה

Inbal Weisman אמר/ה...

טוב גמאני לא אחותך וכנראה שיש לך משפחה משגעת ומדהימה ממש אם יצאה להם כזו ילדה-אשה מוכשרת ומקסימה!
תמשיכי לכתוב, את אמנית גם במילים וגם ביצירה!
עינבלית

אנונימי אמר/ה...

לבת היקרה והמוכשרת שלי,עכשיו כשהבנתי סוף סוף איך לענות לך, אני מנסה שוב. כל הכבוד לך על היצירות היפות שלך ולמרות שאני יודעת שאין לך את הזמן לזה, את מתפנה ועושה דברים משגעים ובמיוחד כשיש לך את המכונת התפירה הטובה שלי.
תודה על התיק היפה, הוא כל כך חמוד שחבל להשתמש ולהרוס אותו.
וכמה נחמד לשמוע אותך ואת אחותך מתווכחות על אמא שלכם. חבל שלא הזכרת גם את אחיך.
המון נשיקות ובהצלחה בהמשך...אוהבת..אמא

מיכלי אמר/ה...

פרס גם ממני :)

http://arapaxed.blogspot.com/2009/02/blog-post.html

כיף לקרוא אותך

שרית אמר/ה...

קיבלת פרס! :)

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1413300