יום חמישי, 25 בפברואר 2016

איך נהייתי זקנה

לא כתבתי הרבה זמן
הסיבה שלא כתבתי היא פשוט שהזדקנתי
זה לא שממש הרגשתי איך זה קורה לי
הילדים שלי (2 הגדולים בעיקר) התעקשו לומר לי שנהייתי זקנה ולהבהיר לי את הדגשים.
אז הנה הם לעיונכם ולבדיקה עצמית:

1. אחיזת הפלאפון. זה יישמע לכם מוזר, אבל לפני שבוע הבן הגדול שלי ביקש ממני לבדוק משהו בפלאפון (אם אפשר להזמין באינטרנט משחק מחשב, כאילו הוא לא מתגייס עוד מעט, אבל לא חשוב), ואז הוא אמר לי: "יואו, אמא, את כזאת זקנה, כמה זמן לוקח לך לבדוק, את אפילו מקלידה כמו זקנה, עם אצבע אחת..." (המאגניבים נוהגים לאחוז את הפלאפון בשתי ידיים ולהקליד עם האגודלים במהירות שיא, בטח לא באצבע אחת).

2. האם אתם מתעקשים לפגוש אנשים ולשאול אותם "מה ניש?" או למרבה הזוועה לשאול אותם "מה קו(רה)?" או אפילו להמציא בעצמכם את המושג "מה ח(דש)"?  אם לא עשיתם זאת עד כה, המנעו מכך. זה לא לעניין, בטח לא כשהילדה נכנסת לאוטו עם החברות שלה....

3. האם אתם בפייסבוק? אם כן,  הלך עליכם...אתם סתם זקנים. אם אתם קוראים לפייסבוק פייס, או פייסוש (כמוני) אתם זקנים בהכחשה. אם הייתם צעירים הייתם בסנאפצ'אט, שם נמצאים כל המאגניבים, ואל תתבלבלו כמוני ותקראו לזה סנאפשוט, תאמינו לי, זה לא כדאי. (לא, לא הבנתי בדיוק מה זה או איך אפילו קוראים לזה, אבל הבת שלי מגלגלת עיניים בעייפות כל פעם שאני שואלת אותה....).

4.תנומת אחה"צ קלה - בשעות אחר הצהריים, אחרי שאני מחזירה את הקטן מהגן ואח שלו שמעליו כבר אכל את השניצלון התעשייתי שלו (זה הדבר היחיד שהילד הזה אוכל) אני מרשה לעצמי לשכב ולנחור קצת על הספה בזמן שילדיי הקטנים צורחים אחד על השני: "אמא אמרה שעכשיו תורי על המחשב" (לא, היא לא אמרה).
ואז, כמו שהבן הגדול שלי טוען, כשאני מתעוררת, אני צריכה לשבת פרק זמן ממש ארוך על הספה בסלון עם כוס הקפה בידי ולבהות בעיניים גדולות (אפילו זכיתי לראות את ההמחשה שהוא עשה) בבוב ספוג (תמיד יש בוב ספוג בטלויזיה והטלויזיה לנצח תהיה על הערוץ הזה). לטענותיהם במשך פרק הזמן הזה אני מגיבה במילה אחת בלבד ובצורה נהמה (המילה היא "מה"). אני לא ממש מעמידה את הסעיף הזה כמבחן זיקנה מאחר ורק אתמול נודע לי שזאת התנהגות זקנה על גבול התמוהה, לפני כן סתם חשבתי שאני עייפה.

5. תכונה נוספת ההופכת אותי לזקנה היא נטייה לחטט ולשאול שאלות מקיפות בכל פעם שאחד הילדים שלי חוזר מחבר. "אז איך הבית שלו? נקי? מסודר? אכלת שם? מה אכלת? זה אוכל מבושל שההורים שלו הכינו? או קנוי?. כמובן שכל תשובה שמוציאה אותי בעמדת עליונות כאמא המושלמת ממלאה אותי שמחה עצומה.
מסתבר שהילדים שלי עלו על הנקודה הזאת, ועכשיו כשהם חוזרים הביתה מחבר הם אומרים לי: "אמא, אל תשאלי, בקושי הצלחנו לפלס את הדרך לחדר שלו מרוב הבלאגן, וכל החדר שלו אבק, את מתה, אחר כך אכלנו אוכל ישן שרוף ודוחה שהיה להם בבית ,"קנוי?" אני שואלת (בכל זאת חשוב לי לדעת אם ההורים שלו טרחו והכינו או קנו), "בטח שקנוי, ברור, אולי אפילו אסוף מהזבל, אי אפשר לדעת" מגזימים הילדים רק בשביל לספק את נטיות הזיקנה החטטניות שלי.

6. זוכרים שפעם לימדתי אתכם שיש להגיד על מישהו שחצן שהוא "חש את עצמו?" (שזה ה"עף על עצמו" בגלגול הקודם? ואחר כך זה סתם ההתקצר ל "חש"?), אז תפסיקו עם זה, אם מישהו נראה לכם שחצן או משתחצן, אתם צריכים להסתכל עליו בזלזול תהומי, לגלגל עיניים ופשוט להגיד לו "תוותר". זהו, מילה אחת. הוא אמור לבד להסיק מזה הכל....כל תגובה חוץ מזאת תוציא אתכם, כאמור, זקנים.

7. גרנולה, שקדים, סיבים תזונתיים, אם אתם אוכלים משהו מזה, אתם זקנים.

ובאותו עניין, לפעמים, לטבע יש דרכים משלו לנקום באנשים צעירים שלועגים להוריהם הזקנים

זה התחיל בזה שהיתה בבית קופסה של חטיפי "נייצ'ר וואלי". מדובר בחטיפי גרנולה בטעמים שונים. בערך שנה שכבה קופסת החטיפים מיותמת ואף אחד לא הסתכל עליה בשל הצביון "הבריאותי" שהיא נושאת עמה. אחרי שנה לא היתה ברירה (היא עמדה לפוג תוקף) ואני נאלצתי, ללא שום פשרות, פשוט לאכול את כל הקופסה לבדי ובעצמי. זאת היתה משימה הרבה יותר פשוטה ממה שחשבתי (כי כמו שאומרים אצלי בבית "טעים החרא הזה" וזאת מחמאה עצומה, שתדעו לכם).

ואז הבת שלי הלכה לשיעור בלט (כן, אחרי כמה שנים שאסור היה להגיד בבלוג את המילה "בלט" אלא רק "מחול מודרני" או "ג'ז", מותר כבר להגיד בלט) שהיה ארוך מאוד ובסופו כל הבנות יצאו גוועות ברעב ורק לרקדנית אחת היה בתיק חטיף. ולא סתם חטיף אלא חטיף נייצ'ר וואלי.
כמובן שכולן קפצו עליה וכל אחת שברה לה חתיכה והבת שלי חזרה הביתה וביקשה (דרשה) שאקנה לה קופסה.
"מה קרה שפתאום את אוהבת את זה?" שאלתי אותה
"זה ממש טעים, תמיד חשבתי שזה אוכל מגעיל כזה של מבוגרות, כמו שאת תמיד אוכלת עם גרנולה וכל מני שקדים כאלה בריאותיים דוחים של מבוגרות אבל זה שונה, זה טעים".
אתם הבנתם את זה? מסתבר שיש אוכל של מבוגרות ואני עוד אוכלת אותו...

אז קניתי לבת שלי. וכל פעם שהיא אוכלת מזה אני אומרת לה: "מה, את אוכלת את זה? זה של מבוגרות...אויש, את כזאת זקנה".

אח, אני מתה על נקמות.

התכנון המקורי שלי היה להעלות עכשיו כל מיני סרוגונים חמודים שסרגתי ולכתוב לכם שבגלל שאני זקנה, סרגתי ממש מלא, אבל גם לא יצא לי בכלל לצלם את כל הסרוגונים שלי, וגם הסריגה היא היום בכלל לצעירים (או כמוני, צעירים ברוחם בלבד, וגם זה בספק...).
ולכן אני מעלה תמונות של מלא חותמות מגולפות שלי שהן צעירות לנצח.




















שיהיה לכם אחלה סופשבוע (אויש, אמרתי "אחלה", גם זה אסור, תגידו "סבבי")
אוהבת אתכם
דורית

27 תגובות:

עדי אמר/ה...

חחחח
מסתבר שאני זקנה בטירוף! :)

Inbal Sarel אמר/ה...

אויש! לא מבינים כלום הצעירים האלה! אז מה ניש? וטוב שחזרת😍😉.

Nomi אמר/ה...

אני צחקתי בקול פה, מזל שאני לבד בסטודיו!!!
כתוב נפלא והחותמות אליפות

ציפי לוין אמר/ה...

או קי,(בטח זה גם של זקנות) אז כולנו זקנות. לכולנו מגלגלים את העיניים- לפעמים אני מפחדת שהן פשוט יקפצו להם מהחורים, על כולנו צוחקים וכולנו מפדחיםץ והאמת - לא אכפת לי! לדעתי אנחנו מבינים המון, הרבה יותר ממה שהם חושבים, התאפסנו על האינסטגרם מהר מאד, וחברות טובות שלי כבר בסנפצ'ט, לי פשוט לא מתחשק התמכרות חדשה......יש לי הרגשה שהם אפילו קצת מפחדים מאתנו דור הילדים שלנו, שאולי עוד נשיג אותם :) וכן, טוב שחזרת!!

citrusim - Ronit Vassoly אמר/ה...

נפלא!!!

אנונימי אמר/ה...

את פשוט כותבת מעולה. נהנית תמיד לקוא את דברייך, והיום גם גרמת לי להגיב. תמשיכי לכתוב,תפסיקי ל"הזדקן",ושתפי אותנו בחוויותיך ותובנותייך.

Haya Schwartz אמר/ה...

אוי, כמה צחקתי הבוקר למקרא רשומתך ! ובתוספת לעניין הזקנה, נכדי לימדו אותישלא להגיב לפוסטים שלהם בפייסבוק כי זה "זקן ופאסה" אלא רק לתת לייק. ולגבי הדיבור שלהם, אם אני בכלל מבינה מה הם אומרים כשמהירות הדיבור שלהם היא 90 קמ"ש במקרה הטוב, לא לומר "חזור על מה שאמרת" אלא לחייך כמו אהבלה ולהנהן.
סופ"ש נעים יקירתי.

סיגל בן נון אמר/ה...

גדולה!
אז אני אפילו לא שמעתי על הסנאפצ'אט הזה עד עכשיו ולאינסטוש ביקשו ממני לא להכנס כי שם הם מרגישים חופשי להעלות תמונות...

אבל הם פיצו אותי ואני מוותרת. ומעשה שהיה כך היה: כשסיפרתי ךהם שאבא שלהם ואני דיברנו פעם ואמרנו שאם היינו נפגשים בתיכון לא היה קורה ביננו כלום, אמר לי הגמד הצעיר: "למה,כי אבא היה יותר מידי מיינסטרים בשבילך?"

tali אמר/ה...

בכל פעם שאת חשה את עצמך מאותגרת גילאית, חשבי על ברני סאנדרס הקשיש שאוכל בלי מלח את הצעירים, והוא המועמד שהצעירים אוהבים. תקשיבי לי, האיש הזה מחזיר את הזיקנה לאופנה. חוץ מזה ראית לאחרונה איך נראים האנשים הכי קוליים בתל אביב? היפסטרים בבגדים של סבתות, אבל ממש. סבתות מתלבשות יותר טוב מהם. וכתבתי את התגובה באצבע אחת!!!

MICHAL PELTIN-KILON אמר/ה...

גדול!

MICHAL PELTIN-KILON אמר/ה...

לא החלטתי מה את עושה יותר יפה: כותבת או מגלפת.אז גם וגם. וזקן זה הצעיר החדש.

hamudale אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
hamudale אמר/ה...

מרוב דמעות של צחוק או של זיקנה לא הצלחתי לקרוא את הרשומה בבירור. אולי אחכה עד שאחד הצעירים יחזור הביתה ויקריא לי... ;)

Amanda S אמר/ה...

צחקתי ונהניתי מאד, בפרט שהיום יום הולדתי ה-50, ומה לעשות, אני מרגישה... זקנה :) אבל הזיקנה נראית טובה יותר דרך הכתיבה והחותמות שלך ;)

ליאת בלזר אמר/ה...

טו-אוב!! צחקתי ..ובעיקר על עצמי (נושקת לחמישים)
לחיי הזקנות :)

טושטוש אמר/ה...

אוי ויי, אני סבתא מנסווה של גיל 33 :)

נועה יהודה אמר/ה...

ענק!!! יואו כמה אני זקנה גם וכמה צחקתי �� והחותמות משגעות

Unknown אמר/ה...

כייף לקרוא ולהתפעל מהחותמות. אתנלא עושה אולי סדנא ומלמדת גילוף חותמות? (זהמאד יצעיר אותך 😀)

Limor אמר/ה...

כייף לקרוא ולהתפעל מהחותמות. אתנלא עושה אולי סדנא ומלמדת גילוף חותמות? (זהמאד יצעיר אותך 😀)

caspit אמר/ה...

איך את מגלפת ככה עם הידיים הרועדות מזיקנה שלך?
:-)

אנונימי אמר/ה...

בלוג שלך מאוד מצחיק! כיף לקרוא ולצחוק :) והחותמות מעלפות

מושית10 אמר/ה...

יופי של כתיבה, כיף לקרוא אותך. החותמות יפייפיות ומיוחדות.

אסנת ברק אמר/ה...

אוף, גם מוכשרת אש וגם מצחיקה. אין עלייך

Lital Segal אמר/ה...

איתך במאבקך הצודק בצאצאים!!נדמה כאילו כתבת את הדברים מסלון ביתי

גלמיש1 אמר/ה...

אמנם יחד אתך אני מזדקנת קדימה (מדי יום ביומו - אני קוראת לזה זקנת ממאירה!) אבל מאז גילית את הבלוג שלך לפני שבוע - אני לפחות צוחקת אחורה את כל הרשומות.
המתבגרות והבן הגדול-מאד (זה שלא ילדתי אלא נרכש בליסינג לאורך שנים) לא מבינים מה הרעש ולמה אמא כבר שבוע 'עובדת' במחשב שלה ובוכה מרוב צחוק...

כמובן נרשמתי לעקוב....

עדי אמר/ה...

את מצחיקה. ואני מגיבה באיחור. וכמו כן, אני זקנה :0

shinshindotblog אמר/ה...

לא יודעת איך זה קרה, אבל רק עכשיו נחפשתי לבלוג שלך והוא ק-ו-ר-ע!
נרשמתי, מחכה לעוד.
שירלי