יום רביעי, 5 ביוני 2013

חופשה ברומא

היינו 4 בנות

הראשונה - הקוטרית
השניה - המתלהבת (אני)
השלישית - המציאותית
הרביעית - הבזבזנית

רוב הטיול זה הלך ככה

המתלהבת: "יא, אני לא מאמינה, אני ברומא, אתן קולטות? אף פעם לא הייתי פה..." (מסתובבת חסרת אזימוט...)
המציאותית: "יש פה מטרו, אפשר אולי למצוא את  התחנה ולהגיע כבר למלון? (כאילו?)"
הקוטרית: "אבל עוד לא אכלנו כלום...אלא אם כן אתן מחשיבות את הסנדביץ' המעופש שזללתן במטוס"
הבזבזנית: "אבל יש פה חנות נעליים, בואו נציץ ומיד נמשיך הלאה" ("נציץ רגע" זה אומר שהיא מודדת חמישה זוגות נעליים  וכולנו מסתכלות עליה בחימה).


מגיעות סוף סוף למלון
המתלהבת: "יא, יש מקלחון וגם אמבטיה, איזה כיף, ופן בחדר, יא, אפילו ברומא יש פן בחדר, אני לא מאמינה"
הקוטרית: "אני בחיים לא ישנה יותר עם מקופלת, היא נוחרת חבל על הזמן, בואו תתחלקו איתה בחדר"
המציאותית: "צריך בסך הכל לתת לה כאפה קטנה תוך כדי שינה והיא שותקת"
הקוטרית: "את נורמלית? נתתי לה פעם כאפה קטנה ואז היא התעוררה מזה והחזירה לי..."
הבזבזנית: "מה יש במיני באר? מישהי בדקה?"

מתחילות לראות קצת פיאצות, מיזרקות ופסלים
המתלהבת: "אוי, אלוהים, אני לא מאמינה, זה של מיכלאנג'לו, אתן קולטות? רגע, אני צריכה לשבת....
הקוטרית: "גם אני צריכה לשבת, נשברו לי הרגליים, מה יש לכן? כמה אתרים אפשר להספיק ביום?"
המציאותית: "עוד שתי פיאצות ושתי מזרקות"
הבזבזנית: "זה בגלל שאתן עם נעליים לא מתאימות, עדיף שנכנס כבר עכשיו לחנות הזאת שיש פה בפינה ונקנה לכולנו נעליים חדשות, חבל על הרגליים שלכן..."

וכך זה המשיך והמשיך רוב הזמן (אני לא אייגע אתכן בכל הפרטים), אכלנו מלא גלידות פיצות ופסטה (בסוף הטיול כבר נגעלתי, שתבינו כמה אכלנו...), עד שבסוף מצאתי את עצמי במטוס ("יא, אני במטוס, אני לא מאמינה..." והבזבזנית שלצידי: "נו, למה לא עוברים עם העגלה של הדיוטי פרי?")

בינתיים בבית בעלי גילה איך זה להיות כמה ימים במחיצת ילדיו.
על היום הראשון הפעוט הכין לו תרגיל עוקץ, בעלי חשב שהוא יגיע הביתה, קצת יבדוק שכולם בחיים ואחר כך יישב ויראה "חמש בערב עם...". מסתבר שלפעוט היו תכניות אחרות, קצת אחרי שהם חזרו הביתה הגיע לפעוט חבר ראשון (הוא הזמין אותו כשהם היו בגן ולא טרח ליידע את אבא שלו), אחרי חמש דקות נשמעה דפיקה נוספת בדלת והגיע החבר השני (אותו סיפור כמו הראשון) ואחרי חמש דקות ארבעתם (הפעוט, שני חברים לא מוזמנים והתינוק שנדבק לכל החבורה ומאוד מנסה להיות חלק ממנה) התייצבו בסלון ודרשו לראות טלויזיה.
ואחרי שעה (שבה כולם כולל בעלי צפו ב"בובספוג") הם דרשו ארוחת ערב (חברים של הפעוט מורעבים תמידית ותמיד בסוף ארוחת ערב הם מבקשים תוספת, רק הפעוט ואח שלו משאירים חצי).

ואז בעלי התקשר אליי וסיפר לי איך הוא נמצא בבית עם שישה ילדים שצריך להאכיל (ואני רק נחרתי בבוז ואמרתי לו שיש ימים שזה מגיע גם לעשרה...), ואחר כך הוא אמר שיש גם איזה בעיה עם הכביסה, "אני לא מבין, בדרך כלל אני זורק הכל באזור באזור הכללי של סל הכביסה וזה עובר איזה תהליך, לא יודע בדיוק מה קורה עם זה אבל אחרי כמה ימים זה בארון שלי, ועכשיו משהו השתבש בתהליך וזה לא הגיע לארון..." (ועל זה שוב נחרתי בבוז והלכתי לקנות סנדלים, בכל זאת אני באיטליה...מי אמר שאני נוחרת רק בלילה?)


בנוסף לכל אלה הוא נאלץ להתמודד עם סוגיית ארוחת הערב. בערב הראשון הוא הכין לכולם חביתות, בערב השני הוא הכין לכולם מצה-בריי מכל המצות שנשארו מפסח, בערב השלישי הם הזמינו פיצה, בערב הרביעי אכלו במסעדה (ולפני כן הלכו לשחק באולינג... למה כשאני בבית לא עושים כאלה פעילויות נחמדות?)   ובערב החמישי והאחרון נגמרו לו כל האפשרויות (בכל זאת, הוא השתמש במחבת פעמיים, וגם זה היה נראה לו מושקע בטירוף) ולכן הוא הציע להם קורנפלקס עם חלב (וכפויי הטובה האלה שכל השבוע אמא שלהם טורחת בסוגיית ארוחת הערב אמרו לו: "ישששש, קורנפלקס... איזה כיף....").

וכהרף עין חזרתי הביתה ומאז התינוק מסתובב אחרי מחדר לחדר ולא נותן לי לקפוץ אפילו לדואר או למכולת בלי לקחת אותו איתי.


פיאצות ומזרקות בלי סוף


פינוקיו מציץ מכל פינה


אפילו תיבות הדואר מקסימות




שלא לדבר על מקשי הדלת





ככה ציירו פעם מפות

חנות סגולה בניחוח לוונדר




כן, זה הכל נקניקים


וכשאני עדיין תחת השפעה רומאית הגיע יום שבת ואני (שחשבתי שאני עדיין בחו"ל) לבשתי את הבגדים הכי כייפיים שלי וגמרתי לסדר את השיער ולהתאפר ואף נכנסתי לסנדלים החדשות (עם העקב הענקי) ובדיוק כשעמדנו כולנו לצאת מהבית התינוק (שעמד לידי נקי ומסורק עם שביל בצד) נזכר שהוא לא מעכל טוב ביסלי בטעם פלאפל שאחים שלו מצאו לנכון לתת לו לאכול (שזה באמת לא למאכל אדם...אפשר לדעת לפי הריח...) והקיא את נשמתו על עצמו, ועל הרצפה. וכך (בסנדליי ואיפורי וכיוצא בזה, כאמור...) עמדתי וניקיתי הכל (ובינתיים נחרב כל השיער והאיפור בחום הגדול) ואז שטפתי לו (ולעצמי) את הסנדלים והלכנו לאחותי ושם בגינה הוא דרך על קקי (עם אותו סנדל עליו הוא הקיא מוקדם יותר באותו היום).



תזכורת לעצמי: את אף פעם לא יכולה שיהיו לך יותר מדי סנדלים (את או ילדייך, במקרה זה..).

אוהבת אתכם
תודה על כל התגובות הכייפיות שלכם
מקופלת

39 תגובות:

עינת אמר/ה...

ברוכה השבה!
אין כמו אויר לנשימה ולחזור בכוחות מחודשים (ועם בגדים ונעליים :) )
אגב נחירות- תרגישי חופשי- הגברים מוסיפים גם הפלצות בלילה (וביום) אז את במצב טוב!
נשיקות XOXO

איילת לנדאו אמר/ה...

אוי כמה צחקתי! (ונחרתי כאות הזדהות...).
נשמע שהיה ממש כיף ומאד משעשע.
תתחדשי על הסנדלים ויומולדת שמח :)
(ציפור פייסבוק קטנה לחשה לי)

ציפי לוין אמר/ה...

וואו, כמה צחקתי!! במיוחד כמובן, הזדהתי עם כל התגובות ברומא, אני בטח הייתי כולכן-התלהבתי, קניתי, קיטרתי, אבל ממש קצת-אולי כשירד מבול ולא היו מטריות, אבל האוכל.....שמחה שבילתן, מקום נפלא לחברות! ויופי שסוף כל סוף בעלך נשא בנטל, גם לך מגיע!! יום הולדת שמח ומאושר, ומלא אנרגיות טובות!!

ויטרינה אמר/ה...

נשמע שהיה לך כיף.... עד החזרה !
כרגיל צחוקים גדולים והמון חיוך של הזדהות , ואני , כבר נוסעת רק לבד או חברה אחת עם הגדרת ציפיות ברורה ואז אין בעיות. תנסי את זה , אז זו התנתקות מוחלטת !
והמון מזל טוב ליום ההולדת.

מיכלי אמר/ה...

את צריכה לנסוע ליותר טיולים מצחיקים :)

יונת קציר אמר/ה...

אוי, את אדירה.
גם כשנדמה לי שאין לי זמן ומה פתאום אני קוראת עכשיו פוסט שלך,
זה מתברר כבחירה מעולה.
אין עלייך, שפכת אותי.
רצה לקנות איזה זוג סנדלים ליתר בטחון(-:

aliner אמר/ה...

אין כמוך בעולם! עשית לי את הבוקר עם חיוך רחב.

Unknown אמר/ה...

גדולה!!!
אין כמו איטליה בכדי להבין שאנחנו סופר-וומן:-)
כל הכבוד!
:-)

ריבי אמר/ה...

סופית עשית לי חשק לרומא. גם פיצות גם סנדלים... ואצלנו זה אני בתפקיד המתלהבת והקוטרית והאיש בתפקיד המציאותית... בזבזנות אנחנו משאירים לבנות. יקירתי אני מרימה כוס קיאנטי לחיי עוד הרבה נסיעות כאלה שיעשו לך חשק לעוד נסיעות כאלה ולחיי חברות. יום הולדת שמח!

ליאת הדס אמר/ה...

התגעגעתי!!!!!!!!!!!!!
ברוכה השבה. מעולה כתמיד.

Lital Mordechai אמר/ה...

חחחחח אין עלייך! הרגת אותי מצחוק!
שיהיה יום הולדת שמח!!!!!!!

פרח46 אמר/ה...

בסוף תמיד יש מישהו שדואג לנחיתה מהירה במיוחד.......
הפוסט מצחיק כתמיד וגם אני חשבתי שכל החברות שלך יחד - זו אני!
תתחדשי על הסנדלים.

Tal אמר/ה...

לא, אין כמוך...!! אני נקרעת מצחוק באוטובוס....
הייתי ברומא שנה שעברה והיא אכן מהממת!! כולל המקושים על הדלתות..
כבוד לבעלך ששרד...עוד יותר כבוד שנסעת ונתת לו את ההזדמנות הנפלאה לבלות עם הילדים..חח
יפה שהוא התפלא שמשהו השתבש בכביסה...זה גמר אותי סופית...פה אנשים כבר הסתכלו עלי קצת מוזר באוטובוס...חח
בקיצור כייף לשמוע ממך גם על שלך עם כעצמך ועם חברות ולא רק חוויות בבית עם היחדים כשהבעל שוב בחו"ל..!!

יעל יניב אמר/ה...

הכי כיף שיש מתלהבת בחבורה.....ואם זו את...אז בכלל (נחירות AND ALL)
יומולדת שמח יקירה ושתהיה לך שנה משובחת <3

לירון שבס אמר/ה...

מקסימה כתמיד, ושיהיה מזל טוב!

מור אמר/ה...

כמה את מצחיקה אותי. וכמה עשית לי חשק לרומא ולאופניים הסגולים בתמונה (אז מה אם אני לא יודעת לרכוב?) ולסנדלים חדשים. ועל סמך הסיפור בסוף, פחות חשק לילדים לעת עתה ;-)

ומזל טוב! (גם לי פייסבוק גילה..)

ifaa אמר/ה...

יומולדת שמח. מצחיקה כרגיל :)

עדנה נ אמר/ה...

איך איך את מצליחה בכל פעם מחדש לתאר משהו בנאלי שעובר על כולנו בצורה כל כך מצחיקה?
יום הולדת נפלא!!!

yafa אמר/ה...

כל הטוב בפוסט אחד. רומא נעלים גלידה פיצה וקיא. לבתי היתה נטיה דומה ואז הציעה שנחליף לה את השם למעינקי(א)
יומולדת שמח

רחלה אמר/ה...

אוווו.... (אנחת רווחה)

חיכיתי לך מיום שישי! היה קשה, הקפה באותו בוקר...

ברוכה השבה, שמחה שחסרת מסיבות טובות מאד!! (ולו בשביל לתת לבעל להתנסות קצת).

יש על זה בדיחה - גבר חוזר מהעבודה וכבר מהחניה הוא שומע זעקות קרב נוראיות מהבית. הוא נכנס בחשש ורואה את הילדים מלוכלכים ורבים בסלון, בגדים ובלגן בכל הבית, בקיצור חורבן. הוא שואל את הילדים איפה אמא, והם אומרים שבחדר. הוא עולה במדרגות בחשש גדול ממה שימצא שם, פותח לאט לאט את הדלת, ומגלה... את אשתו יושבת במטה עם ספר וכוס קפה. הוא שואל בתדהמה: "הכל בסדר, יקירתי?!"
והיקירה עונה בשלווה: "נכון שכל ערב כשאתה חוזר והבית מסודר והילדים שבעים ורגועים, אתה שואל אותי מה בעצם עשיתי כל היום? אז זהו, שהיום לא עשיתי את זה..."

נשיקות!

michal meiri אמר/ה...

לא התכוונתי להגיב - אבל כל כך הצחקת אותי על הבוקר שחשבתי שכדאי שתדעי מזה.. שיהיה לך תמיד שמח!!

שרון רותם אמר/ה...

ברוכה השבה. אפשר תמיד לסמוך עליך שתדעי לתאר בצורה הכי כייפית ומצחיקה כל דבר שקורה. סחטיין עליך שיצאת לחופשה מפנקת ונתת לחצי הזדמנות להנות מהילדים.
ים מזל טוב ליום ההולדת ושימשיך לך תמיד ככה עם הרבה סיבות לצחוק ולהתלהב :-)

אנונימי אמר/ה...

נחיתה רכה... :)

אנונימי אמר/ה...

אין עלייך!
מוכשרת בטירוף.
מאיה

אנונימי אמר/ה...

מצחיקה!!! אחרי יום מאד רע שעבר עלי אתמול כמה טוב לצחוק על הבוקר!!

אנונימי אמר/ה...

לא הבינו בעבודה למה אני מתגלגלת מצחוק מול המחשב.

נהניתי, והכי טוב שאת נהנית.

פוסט תענוג!!

Smadar אמר/ה...

:)
גדולה ! רומא מקסימה (ובעיקר טעימה) והכי כיף זה שחופשה כזו מספקת לבעל VIEW נחמד על כל מה שעובר עליך ביום יום... אחלה צ'ופר :)
LoolaB

מושית10 אמר/ה...

איזו כתיבה נהדרת, מעלה חיוך וצחוק . תענוג גדול לקרוא אותך.

אנונימי אמר/ה...

מקופלת היקרה
היה נפלא לקרוא פוסט בהפרש כל כך קצר, לפוסט הקודם חיכינו עד בוש...... התלונה הסמויה היא מפני שאת מאירה לי את היום ולכן אני עוקבת כמעט כל יום מה עוד כתבת, תמשיכי כך את ומשפחתך הנפלאה.
תודה תודה תודה
קיץ נהדר
אוהבת
חגית

עדי אמר/ה...

מעולה את :) וכל הכבוד על הנסיעה לבד.
גמרת אותי עם בעלך והתהליך הלא ברור שבו שהכביסה שבה לארון. וגם הדיוק בפרטים, איך הוא זורק באזור הכללי של הסל. בדיוק :)

טושטוש אמר/ה...

איזה כיף שחזרת :) וכל הכבוד על הנסיעה לבד, מגיע לך (אחרי כל הנסיעות של בעלך) :)
את מצחיקה כתמיד, תרשמי לנו יותר :)

רקבשמחה אמר/ה...

מקופלת מצחיקולה,
כיף לקרוא אותך. תכתבי יותר...
שיהיה כיף עם כל החבר'ה החמודים שלך.
יום טוב!

ליטל אמר/ה...

אני כל כך אוהבת אותך(ואת כתיבתך).מזל טוב ושימי פס על הנרגנות

אמא של ניבי אמר/ה...

איטליה עשתה לך ממש טוב!!! מצחיקה כרגיל וכל כך כייפית.
שמחה שנהנית ושהתנתקת קצת מהבית.
מזל טוב ליום ההולדת.

חתולי8 אמר/ה...

מקסימה שלי!!! היית ברומא, העיר האהובה עלי בתבל! נכון שהיא מהממת?!
פוסט נפלא ומצחיק שרק גורם לי כבר עוד יותר לרצות להכיר אותך ולתת לך חיבוק שאינו וירטואלי.
בינתיים קחי וירטואלי ♥
אין עליך!

יעל.קיפודים אמר/ה...

אבל למה כל כך קצת???
לא הספיק לי הפוסט הזה, אחד השווים!
צחקתי מכל שורה - את אלופה לגמרי ביכולת התיאור שלך :-)

אנונימי אמר/ה...

ילדה יקרה שלי,
לגדל 4 ילדים זו אכן משימה לא קלה.
רק שיהיו בריאים החמודים שלנו.
וכיף לנסוע לטייל לצאת קצת מהשיגרה הקשה והמפרכת.
נשיקות........אוהבת.......אמא

נחמה שור-סודות מחדר התפירה אמר/ה...

אוי קורעת
אני צריכה לזכור שכשמגיע עידכון צריך להכנס מיד, זה תמיד גורם לאנדורפינים להתחיל להשתולל...

אנונימי אמר/ה...

אויש, את צריכה לכתוב אזהרה בפתיח הבלוג-
"יש לקרוא בחיתול".
ענקי!