יום חמישי, 16 במאי 2013

שבועות

שבועות, שבועות שלא כתבתי בבלוג שלי....
באמת, איזה הצדקה יש למקופלת לנטוש בצורה בזויה כזו את הבלוג שלה?
שום הצדקה, אתם צודקים לגמרי, שום הצדקה....

♥ __ ___ ♥ __ ___ ♥ __ ___♥ __ ___♥ __ ___ ♥ __ ___ ♥

אז מה עשיתי בתקופה הזאת?

* עשיתי בת מצווש לבת שלי. זה נראה אירוע סבבה כזה, מעט משתתפים, הרבה ילדים מהכיתה, לא יותר מדי מאמץ לפני (כדוגמת בר מצווה שיש את כל העליה לתורה...), ובכל זאת, עבדנו כמו חמורים.
כלת בת המצווה לבשה שימלה מתנפנפת לבנה וקלילה ונראתה לגמרי כמו נסיכה מהאגדות
ואני לבשתי שימלה שחורה ונעלי עקב שחורות ונראיתי לגמרי מה שהייתי...האמא של הכלה....(וגם כל האורחים אמרו לי: "ניפגש בחתונה שלה" ובכלל רציתי למות...).

ערב בת המצווה נאלצתי לשבת ובמו ידיי לכתוב שלוש דרשות:
דרשה ראשונה- לעצמי - אם הכלה -  בה נשאתי נאום חוצב להבות ובו סקירה  של חייה ופועלה של ילדתי מלידתה ועד להגיעה להישגיה המופלגים בגיל כה צעיר ....12....

דרשה שניה - לאחיה הגדול - ובה הוא מספר איך זה לחיות במחיצת אחות, איך הם אוהבים זה את זה, איך יוצא שפעם במליון שנה הם רבים (באמת...נדיר...) ואיך זה שתמיד כל ציוד כלי הכתיבה מוצא את דרכו לחדרה למעמקי הארון (ולכן זכתה לשם המופלא "הבונקר").
דווקא ביקשתי מהילד שיכתוב כמה מילים בעצמו אבל הוא סירב. מאחר ועצבי היו מרוטים גם ככה ונסיוני בכתיבת דרשות הולך וגדל (בכל זאת, גם לפני שנתיים בבר המצווה של הילד כתבתי שלוש דרשות מה שהפך אותי לכותבת דרשות מקצועית....) נכנעתי וכתבתי לבד.

דרשה שלישית -  לכלת בת המצווה -  שגם היא הלכה בדרכי אחיה (הם מאוד קרובים זה לזה כפי שהדגשתי בדרשה) וסירבה בתוקף לכתוב כמה מילים. (מה כבר ביקשתי? שתודה להוריה שהביאוה עד הלום? למה זה כל כך מסובך?) ולכן גם  עבורה ישבתי וכתבתי.
כמה ערבים לפני האירוע בעלי נכנס לחדר העבודה ומוצא אותי עומדת באמצע החדר וקוראת בלהט את הנאום חוצב הלהבות שכתבתי בשם הילדה (וכולו בחרוזים) ואז כשאני מגיעה לשלב התודות : "ותודה להורי היקרים שהביאוני עד הלום" פורצת בבכי חסר מעצורים.
ואז בעלי אומר לי (בחשש מהול בשעשוע): "אבל למה את בוכה?"
ואני עונה לו: "תיראה איזה יופי של תודה היא כתבה לנו, זה פשוט מרגש אותי... איך הילדים כל כך יודעים להעריך כל מה שעושים בשבילם...."
(אתם שואלים מדוע מבטו היה חשש מהול בשעשוע? שאלה מצוייינת...אני גאה בכם...החשש היה מכיוון  שהוא לא כתב את דרשתו ובשלב זה שקל האם לפנות אליי - כותבת הדרשות המקצועית לעזרה. 
 והשעשוע-כי באמת שהוא כבר ראה את אשתו בכל מצב).

בסופו של דבר הוא הסתגר ערב האירוע בחדר העבודה עם בלוק הכתיבה שלו ומדי פעם שמענו גידופים עולים מהחדר הסגור וכדורי נייר עפים, ולאחר מספר שעות הוא יצא משם עם דרשה מתוקתקת שבה הוא סיפר על איך הילדה שלו עשתה לו בית ספר בנושא בגדים ואופנה ועל כך שאהבה לנעליים היא גנטית, כפי שהוא גילה בדרך הקשה.

ואז היתה הבת מצווה וכולנו שרדנו אותה ממש מעולה וכל אחד קרא את דרשתו המרגשת ונהנינו מאוד.
ובני הדודים שלי אמרו שהם לגמרי מחכים לבלוג החדש שיתפרסם ואני נאלצתי לתקן אותם (כי  באמת..אנשים....כמה זמן אתם קוראים את הבלוג שלי? שנים, נכון? ) אז איך לכל פוסט חדש שמתפרסם אתם קוראים "בלוג?"  ואחרי שתיקנתי אותם הם קראו לי "קטנונית".. ככה קוראים לאם הכלה? לא יפה...

♥ __ ___ ♥ __ ___ ♥ __ ___♥ __ ___♥ __ ___ ♥ __ ___ ♥



מר תינוק היקר חגג יום הולדת שלוש. בהתחלה הוא התכחש לכל העניין הזה, בכל זאת, מה פתאום לשתף  פעולה עם משהו שאמא שלך אומרת? ואז אחרי שחגגנו לו פעם אחת בהרכב מצומצם בבית ואחר כך עם משפחה מורחבת עם צד אחד, ואז עם צד שני, ובסוף יום הולדת בגן, הוא ממש הפנים את העניין ואף קפץ בגן ביום הולדתו מחישוק לחישוק בחרדת קודש (כן, זה מה שעושה ילד-יום-ההולדת בגן, שורת פעילויות שבאה להראות שהוא יחיד ומיוחד).

ושבוע אחר כך היה יום הולדת בגן  לילד אחר,  ומר תינוק לא הסכים בשום פנים ואופן לקבל את זה ומבוקר יום ההולדת טרח לומר לילד השני: "זה יום הולדת שלי, לא שלך...". ואחרי שבוע היה יום הולדת לילד אחר וגם הוא נאלץ לחגוג תחת שלטון האימים של התינוק ("שלי...הבנת?").

באותו שבוע של יום ההולדת של התינוק הצלחתי להסתכסך (שוב) עם הועד של הכיתה.
זה התחיל כמובן בדרישה נחרצת של הועד לגבות את 100 השקלים הנדרשים מההורים.
הבעיה היתה שלמרות שהופעתי ברשימת ההורים שלא שילמו, זכרתי בוודאות שבתחילת השנה שמתי את הכסף במעטפת נייר חומה ומסרתי לבת שלי.
ואז ביררתי עם הבת שלי וגם היא זכרה שנתנו את הכסף, ולא סתם, אלא לעידו שימסור לאמא שלו מהועד.
ומיד כתבתי מכתב המפרט את השתלשלות מעטפות הכסף ושיבדקו בבקשה.
והם בדקו ואמרו (כמובן) שלא שילמתי ומעטפות כסף לא החליפו ידיים...

ואז כתבתי שוב וביקשתי שיבדקו שוב כי המעטפה ללא ספק עברה ידיים ומי יודע מה עידו עשה עם הכסף? ובדקו שוב (את אותה טבלת אקסל שכבר לא הופענו בה בפעם הראשונה) והודיעו לנו לשלם ומייד.

ובלית ברירה שלחתי צ'ק עם הילדה (כי כרגיל היו איומים על "אי השתתפות במסיבת סיום" וכדומה) ובאותו יום היא חזרה עם הצ'ק ואמרה שביקשו מזומן (כאילו לא היינו כבר בסרט הזה פעם אחת), ואז שילמתי במזומן וקיוויתי שסיימנו עם העניין.

אבל ועד הכיתה לא שכח ומיד נקם את נקמתו.
עוד באותו שבוע קיבלנו את רשימת הציוד שכל ילד צריך להביא למדורת ל"ג בעומר.
האמא שלפניי ברשימה התבקשה להביא שרוול כוסות חד פעמיות.
האמא שאחרי ברשימה התבקשה להביא חבילת שיפודי עץ.
ואילו אני, מקופלת, (הידועה בשמה: "האמא הבעייתית שניסתה להתחמק מתשלום דמי ועד") נתבקשתי להביא עוגת שוקולד. לא סתם עוגת שוקולד אלא פרווה. לא סתם פרווה אלא בלי גלוטן (!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!).

אני רק אציין כי ניסיתי להתחמק מהמשימה בכל הדרכים הידועות לאדם ובסופו של דבר נכנעתי, חיפשתי מתכון באינטרנט, שלחתי את בעלי לקנות מצרכים שלגמרי לא עברו את סף דלת ביתי בשנים האחרונות (מרגרינה) ועל אפי וחמתי אפיתי את עוגת המרגרינה-שוקולד מריר- 8 ביצים ויצא אחלה למרות שבערב המדורה לא ביקשו ממישהו להביא סכין חד פעמי (יכלו לבקש מהאמא שהביאה חבילת שיפודים...באמת...איפה הצדק???) ואנשים סתם חפרו בעוגה עם כפיות חד פעמיות....

 ואז אפיתי לתינוק עוגת שוקולד ליום הולדתו בבית.

 וכמה ימים אחר כך אפיתי לו עוגת שוקולד ליום ההולדת בגן

ושבוע אחר כך הבן הגדול אמר לי: "אמא, מה את עושה השבוע? אין לך עוגות לאפות? מה קורה איתך?
ועניתי לו: "מה קרה לך? יש מחרתיים אסיפת הורים בבית הספר וביקשו ממני לאפות עוגת שוקולד...אל תתרגל לזה שהתנור נח...".
♥ __ ___ ♥ __ ___ ♥ __ ___♥ __ ___♥ __ ___ ♥ __ ___ ♥


 ובעלי טס לחו"ל וחזר מחו"ל  וטס לחו"ל וטרם חזר.

והמחשבה היחידה שמחזיקה אותי היא המחשבה על איך עוד שבוע וקצת אני טסה לרומא עם חברות ושישרף העולם (והכי יפה, שקבעתי לבעלי לקחת את הקטנצ'יק לטיפת חלב לביקורת מעקב גיל 3 והוא אפילו לא יוכל להתחמק מזה בתואנה שהוא לא בארץ....או לא יכול בבוקר...הא..הא...הא...(תדמיינו קולות צחוק זדוני ברקע....)).

♥ __ ___ ♥ __ ___ ♥ __ ___♥ __ ___♥ __ ___ ♥ __ ___ ♥



לא רק אני חגגתי אירוע.
הדרלינג החמודה התחתנה וזה מה שהיא קיבלה במסיבת הרווקות הצוהלת שערכנו לה
עוגת לבד דו קומתית ועליה שני עכברונים.
הדרכה מצוינת לעכברונים כולל הגזרה אפשר למצוא פה






שיהיה לכולנו סוף שבוע מעולה
מי ייתן ואעדכן את הבלוג לעיתים קרובות יותר...א-מן....
באהבה
מקופלת

44 תגובות:

Meital אמר/ה...

אין עלייך! קורעת אחת!

ריבי אמר/ה...

טוב עם כאלו הספקים אנחנו סולחות לך על חוסר העידכונים. יקירה אם כבר את כותבת דרשות מיקצועית למה לא להתפרנס מהעניין? קטן עלייך... נשיקות ותעשי חיים ברומא.

אמא של ניבי אמר/ה...

אוי... לא הפסקתי לצחוק!!!
סיפורי בת המצווה (מזל טוב!), התינוק שחגג 3 (לא הגיע הזמן להחליף לו כינוי?)
העוגות... אכן ועדי הורים יודעים לנקום... העוגות...
הכל מצחיק ומשעשע כל כך. את גדולה!!!

Mira's place אמר/ה...

חחחחחחחחחח... את ענקית את!
והעוגה מעלפת! הייתי בטוחה אמיתית עד שהגעתי לקטע של הלבד... מהממת!!!

תהני ברומא עם חברות. אין כמו קצת זמן לעצמך כדי לאגור כוחות!

ציפי לוין אמר/ה...

האמת שכבר התחלתי לדאוג, אבל הכל בסדר, סתם ימי הולדת, חגיגות וטיסות לחול, הכל כרגיל, איזה כיף! אצלנו לבת מצווש לא נכתבו דרשות, ניצן חכתה לכולם בלי שטיח אדום, ואפילו בלי בוק!! הדבר היחידי שיש לי להרגעה הוא שככל שהם מתבגרים ימי ההולדת נהיים פשוטים, פחות דרישות לעוגות, ואני מתעלמת מכל מייל של דרישות למטעמים באלגנטיות. מביאה-פיתות, חומוס, כוסות וכו'- מקסימום טוענת שלא פתחנו את המייל! עוגת הלבד מאלפת, ומאחלת לך הכי הכי הנאה ברומא, ויש אצלי מלא פוסטים של המלצות על רומא, בבלוג!

זהבית שקד אמר/ה...

חחחח הרגת אותי!!!
אין עלייך!!

זהבית שקד

anat15 אמר/ה...

איו! אין עלייך! הרגת אותי מצחוק!
כ"כ מזדהה עם מה שכתבת בנוגע לבת מצווה והדרשות- פשוט הייתי בסיטואציה מאוד דומה לפני שבועיים...
וענייני הכסף- כנראה שגם אני לא אלמד לבקש קבלה על הכסף שהתקבל/לא התקבל. השנה, בפעם הראשונה בחיי, שילמתי בזמן , ומה קרה? שוב ביקשו ממני בטענה שלא שילמתי! כנראה שלא משנה איפה אתה גר, ועדי ההורים בכל מקום הם אותו הדבר!

ANAT S אמר/ה...

כרגיל את נהדרת ותענוג לקרוא אותך
מזל טוב לכל החוגגים
העוגה והעכברונים נראים נהדר ואני בטוחה שגם עוגות השוקולד היו הצלחה גדולה
נשיקות
ענת

orly אמר/ה...

פוסט מעולה !
כמו תמיד ...
גם אני חגגתי למיה ,יונתן ודניאל יום הולדת החודש
:-)

Adiya אמר/ה...

מה זה זה?? העוגה מהממת!!
מתי את מספיקה הכל??

הפוסט קורע כהרגלך :)
'תגעגעתי!

רביד פלג אמר/ה...

מענגת מצחוק את:-) ואפילו בקול רם:-D

מחכה לעוד!

מיכלי אמר/ה...

ככה מחביאים את העוגה בסוף? היא מהממת!
ואצלי בבלוג יש גם המלצות רומא, בעיקר אוכל. וגם גלידה. אם את צריכה :)

Sonya אמר/ה...

אין עליך, את פשוט אלופה!!! נקרעתי מצחוק וכל כך מזדהה!
ועכשיו אחרי שהייתי שבוע לבד עם ארבעת המתוקים שלי כשבעלי היה בחו"ל, אז אני בכלל מעריצה אותך!!!

Sonya אמר/ה...

ושכחתי להוסיף שעןגת הלבד עם העכברונים פשוט מתוקה ומעלפת!!!

טליה אמר/ה...

תהני ברומא ! איך נרוויח מזה פוסט משגע - איזה כיף..!!

איילת לנדאו אמר/ה...

גם כותבת נאומים מקצועית וגם אופת עוגות שוקולד (פרווה ללא גלוטן)?! בהחלט מגיע לך חו"ל מפנק עם חברות. תעשי חיים משוגעים :)

Unknown אמר/ה...

מחכה לפוסט על רומא. בטוח שיהיה משעשע..

Yifat אמר/ה...

גם שלי חגג שלוש ואחרי שגמרנו עם הפסטיבל שלו, התחלנו בפסטיבל של בן החמש שטרם הסתיים ובאופן מגוחך גם אני אופה עוגות שוקולד בשבועות האחרונים בתדירות מופרכת..

תהני ברומא!

רחלה אמר/ה...

כבר חששתי שנמחקתי איכשהו מהרשימה שלך... איפה ימי שישי עם הקפה והמקופלת?!

מתה עליך! שולחת את הפוסטים שלך לבעלי מרוב שהם אמיתיים ועמוקים ושנונים(והוא בלתי-בלוגי בעליל... רק את עוברת את הגדר).

יאללה רומא, ואל תשכחי לעדכן!

אנונימי אמר/ה...

אני כבר כמה ימים מבקשת , כתיבה חדשה אצל מקופלת...
את גדולה, אלוהית ומצחיקה בטרוף.
נשיקות וחיבוקים ממני
מיץ פטל

פרח46 אמר/ה...

היית צריכה להכין עוגה מלבד לל"ג בעומר...
אני בטוחה שבסבב הבא היית ברשימת כוסות ח"פ/שיפדי עץ וכיו"ב..

תדירות ימי ההולדת יורדת ככל שהם גדלים.
הפוסט כרגיל - הורס.
תעשי חיים ברומא. מגיע לך.

בתיה אמר/ה...

מזל טוב לבת המצווש, לתינוק ולאחשלו.
לכי תקרעי את רומא, תזרקי מטבע לכל פיאצה ותעשי עיניים לכל גברבר איטלקי שרק יקלע לך לשדה הראיה תחזרי עם כוחות מתוגברים לפרוץ החופש הגדול (איזה מחריבת שמחות אני).

מייב אמר/ה...

מקסים, שנון ומצחיק - תודה רבה ואל תפסיקי!

Unknown אמר/ה...

תמיד קוראת את הפוסטים שלך, אבל אף פעם לא מגיבה..ולמה לא לפרגן בעצם????
את קועת מצחוק!!! מוכשרת בכל כך הרבה תחומים, נהדרת את!

הפיה לולית אמר/ה...

שיואו, העוגה מהממת!
בהתחלה חשבתי שזו עוגה אמיתית. כלומר לאכילה.
מזל טוב לכלת הבת מצווש, ותינוק שכבר בן שלוש.
לא יאומן.
ליאת

gonnabe40 אמר/ה...

מזל טוב לכולם! ואיזה כיף לך על הנסיעה לרומא. אני מפנטזת לנסוע לפירנצה {לא שברומא כבר הייתי...} זה פשוט מאז הסרט "זכרונות אהבה מפירנצה"... והעוגה...אין כמוך!
:)

חתולי8 אמר/ה...

גם הבלוג הזה, כמו כל הבלוגים שכתבת קודם, מוצלח ומצחיק ונהדר!.....
תעשי חיים ברומא , כי תסלחי לי, זה מה שאני הכי זוכרת עכשיו מכל מה שקראתי...רומא..העיר הכי נהדרת שלי שפעם הכרתי יותר טוב מעיר מגורי...
תהני, ותבלי ותחזרי מלאת חויות כדי לספר לנו.
נשיקות יקרה♥

חתולי8 אמר/ה...

אה, וכמובן....מזל טוב לבת המצווה ולבן ה3.....

אנונימי אמר/ה...

אההה, סליחה -נדרשת תמונה של השימלה של הפייה!

מזל טוב לכולם ותהני ברומא!

gallish אמר/ה...

את משו את!
כ"כ כיף ומחייף לקרוא אותך :-)
תהני ברומא!!!!

אפרת אמר/ה...

מה את אומרת- זה יפה לקרוא בלוגים תוך כדי האכלת התינוק באמצע הלילה?(:...
התגעגעתי אליך! פוסט משובח! תהני ברומא- עיר מדהימה!!
אוהבת אותך
א

נחמה שור-סודות מחדר התפירה אמר/ה...

אני יושבת לי כאן, נקרעת כרגיל,
ומקריאה לבעלי את כל הבלוג שלך כי גם הוא רוצה לדעת מה כל כך מצחיק.
מסתבר שגם אותו זה הצחיק.
שיהיה לך הרבה מזל טוב לכל המסיבות ותמשיכי לצחוק כל הזמן.
שאלו יהיו הצרות שלך עוגות שוקולד לכל העולם.

ויטרינה אמר/ה...

כשהמרוץ אחרי החיים הופך למטורף ולא שפוי , ויודעים לטבל אותו כמוך בכל כך הרבה הומור , אז זה פתאום נראה הרבה פחות נורא והרבה יותר שפוי....
יקירה. המשיכי לעשות חייל בתור כותבת הדרשות , המתקנת הלאומית ואופת עוגות השוקולד המוצלחות מכולן ותהני מהתואר תיירת ! חופשה נעימה ....

עינת אמר/ה...

אני צריכה לזכור לשכור את שירותייך ככותבת דרשות מומחית :)
אשת חייל את, אני מזמן הייתי בועטת בוועד (אני כתובה אצלם כ"אמא בעייתית- להתרחק ולא לענות"

רקבשמחה אמר/ה...

אוי, את קורעת...
שיהיה לך חופש נעים, תיהני מאוד!! ותחזרי כדי לספר, כמובן...

אמא של ניבי אמר/ה...

אוי... פשוט התגלגלתי מצחוק!!!
את כותבת נפלא!!!
בת המצווה.. התינוק בן ה-3 (לא הגיע הזמן להחליף לו כינוי?)וועד ההורים המתנקם...
כל הכבוד. מצליחה להצחיק כל פעם מחדש.
העוגות מקסימות ותהני ברומא.

יעל אמר/ה...

חחחח... קטע התודות עד הלום בדרשת כלת השמחה הוא ענק!!
שיהיה לכם רק בשמחות תמיד!
מכל הלב,
יעל.

ליטל אמר/ה...

מתה על הפוסטים שלך.התגעגעתי עד מאוד והזדהתי עם כל חלק בו(בת מצווה לילדה,4 מסיבות יום הולדת,עוגה למסיבה)-כאילו את כותבת את אותי.תודה

Keren אמר/ה...

וואו

עדי אמר/ה...

באמת מי ייתן שתפרסמי לעיתים קרובות יותר.
הרגת אותי עם הפרווה ללא גלוטן. אני יכולה או או, אין ביחד.
אבל רומא!! יאי!!

lital.dilmoni אמר/ה...

דוריתי, אין!!! אין!!!! אין כמוך....מצחיקה!

אני יושבת בעבודה והחיוך לא יורד מפניי. (בחלק של ה-אני עונה לו: "תיראה איזה יופי של תודה היא כתבה לנו, זה פשוט מרגש אותי... איך הילדים כל כך יודעים להעריך כל מה שעושים בשבילם...." החיוך הפך לצחוק מתגלגל למגינת לבם של חבריי לעבודה, אבל למי אכפת? העולם מצחיק, אז צוחקים!!!)

תיהני, תתרגשי, תחייכי ותצחיקי (ותמיד מתוך שמחה אמיתית ובריאות איתנה)
ליטל

My Pink Party אמר/ה...

מקופלת..
מקסים כרגיל מצחיק שנון, מחכה לפוסט הבא, תהני ברומא!

בלשים פרטיים אמר/ה...

ילדים, צחוקים ורומא...
אחלה פוסט נשאר אחלה פוסט גם אחרי שבועות.
נהנתי לקור ואמשיך לעקוב אחרייך.

Hadarling אמר/ה...

אין אין אין עלייך את פשוט קורעת!
ועוגת העכברים פשוט אדירה!!!
פתחתי את המתנה במסיבה אחרי שכבר הלכת, ואורו עיני, היה ברור לכולנו שזה מעשה ידייך המופלאות!
זה חמוד ומקסים להפליא, את לא מבינה כמה שימחת אותי!
תודה תודה תודה!!! (וגם על החותמת ששימשה אותי בחתונה בדיוק כמו שרציתי).