יום שני, 2 באפריל 2012

מחירות לעבדות

פסח, כידוע לכולם, הוא חג משפחתי, חג שבו ההורים משתדלים לבלות כמה שיותר זמן עם הילדים שלהם, לצאת איתם לטיולים ובילויים ולפנק אותם באופן כללי.

לעומת זאת, שבועיים לפני הפסח הילדים מסתובבים בבית מוזנחים וגלמודים, חלקם רעבים, חלקם עם חיתול מלא, ואפילו אם אחד מהם (הפעוט) נפצע פצע קטן באצבע, אין מי שימרח לו על הפצע הקטן משחה מרגיעה, יחבוש לו את הפצע טוב טוב וינשק אותו כאילו חזר הרגע משדה הקרב (הפינוק לו הוא רגיל בשאר ימות השנה)...אמא  עסוקה בלהסתובב בבית עם שקית זבל ענקית, (התינוק נשרך בעקבותיה מייבב) ולאיים על תושביו "אם אתה לא צריך את זה, אני זורקת, נמאס לי מכל הזבל שלכם....".

כל שנה לפני פסח אני נשבעת לעצמי שהפעם אני לא מנקה בכלל את הבית, "הבית נקי" אני אומרת לעצמי, "לא קניתי כלום השנה (כן, בטח...), הכל מסודר במקום ואין לי מה לזרוק, אין גם פרורים בחדרים כי כידוע לכולם, יש חוק בבית האוסר על אכילה בחדרים...". ככה אני משכנעת את עצמי בשקרים משקרים שונים עד שמגיעים לזמן הבלתי אפשרי לחלוטין -שבועיים לפני פסח, ואז האמת המרה מכה בי בפרצוף, לא, הבית לא נקי בכלל, לזה אפשר לקרוא מסודר? מה זה כל הצעצועים השבורים האלה? מה זה כל הדפים המקושקשים האלה ברחבי הבית? מי צריך את כל הספרים האלה???

זה מתחיל כמו כדור שלג, בהתחלה אני רק אומרת לעצמי שאני אעבור בחדרים, קצת אסדר את הארונות, אזרוק מה שלא צריך וזהו...הבית נקי ומסודר... שבוע אחר כך, אני עומדת על כסא ומנקה את הלמעלה של הארונות מטבח (התינוק עומד לרגלי הכסא ובכל פעם שאני יורדת לשטוף את הסמרטוט, הוא מיד מטפס על הכסא ותופס לי את המקום...).


וכך בשעות אחר הצהריים, במקום לקחת את ילדיי השובבים לגן השעשועים ולחטוף התקף לב כל פעם שהתינוק מטפס על הסולמות ומסרב לרדת (כמו כל אמא נורמלית), אני עוברת בחדרים ופשוט גורפת הרים של זבל לשקיות ניילון. הבעיה עם נושא הזבל היא שזה פשוט ממכר, זה מתחיל בקטן, אני יושבת, ממיינת, זורקת רק מה ששבור, דפים שאף אחד לא צריך, מתייעצת עם הילדים שלי מה צריך ומה לא...ככה בשעתיים הראשונות... ככל שהשקית מתמלאה (והחדר מתרוקן) תאוות הזבל שלי הולכת וגוברת.

לקראת הערב אני כבר נכנסת בסערה לחדר של הילד הגדול, "תשמע" אני אומרת לו (מיוזעת כולי), "אני אפתח את השקית הזאת ואתה פשוט תרוקן את המדף הזה שיש לך מעל שולחן הכתיבה לתוך השקית, ותקפיד לזרוק את כל הדפים והחוברות המעוכות האלה כי כבר נמאס לי ואני רוצה לסיים....למה אתה בכלל צריך כל כך הרבה ספרים? מה זה הספר הגדול הזה עם הציור של כדור הארץ? מה אתה, תינוק? יאללה, תזרוק הכל ונסיים כבר..."

ואז הילד שלי, שבמהלך כל השיחה הזאת לא טרח אפילו להסתובב אלי, או אפילו להוריד את העיניים מצג המחשב (ובינתיים אני רואה כמה עשרות חייזרים מתפוצצים להם במרץ על המסך), אומר לי באדישות: "אמא, זה הספרי לימוד שלי (כאילו?)".

הבת שלי, לעומתו, ישר הפנימה את העניין, היא פשוט רוקנה את כל מגירות הנעליים שלה (יש לה שתיים) לשקית זבל גדולה ואמרה לי: "הנה, אמא, סידרתי את החדר...דרך אגב, אין לי בכלל נעליים במגירה, את יכולה ללכת ולראות בעצמך...אני צריכה שתיקני לי...".

ובינתיים אני מגיעה כבר למטבח (שיט!! איזה חמורה אני, שכחתי לגמרי להוסיף לתכנית העבודה את המקרר והתנור, יופי, נוסף לי עוד יום עבודה לא מתוכנן...), ואז אני נזכרת שכשקניתי את התנור, המוכר הראה לי איזה יופי הדלת שלו מתפרקת ואפשר לנקות את הזכוכית, ולאחר כמה מאבקים קטנים ובקשה מבעלי לבוא לעזור (והוא אומר לי: "רגע, שניה, אני באמצע משהו, כבר אני בא..."), אני מפרקת את הדלת, מנקה אותה עם מסיר שומנים (האמת? יכלתי כבר לקחת את הציפורניים שלי ולהשרות אותן בחומר ממיס, הייתי מקבלת בדיוק את אותה תוצאה בלי לעבוד כל כך קשה...), ואז אני מחזירה הכל ביחד (לפי ההגיון שלי שכידוע, הוא לא טכנולוגי בכלל...) וכשאני מסיימת בעלי אומר לי: "מה רצית? לעזור לך לפרק את התנור?" (שזה אומר שאף אחד בבית הזה אפילו לא שם לב שנקי...באמת תודה רבה....).

ואפילו לא קיטרתי על זה שהילדים בחופש כל כך ארוך (ואני לא...).

אז מה אני מתכננת לפסח? לשכב על הגב ולנסות לגדל בחזרה את הציפורניים שלי בידיים....(בהנחה שאשרוד עד אז כמובן), כן, פסח זה בהחלט חג משפחתי ונהדר.


וכבר המון זמן שלא העליתי חותמות, אבל בהחלט גילפתי די הרבה מהן:














שיהיה לכולנו פסח נהדר

תודה על כל התגובות המצחיקות והחמודות שאתם כותבים לי
באהבה, מקופלת

34 תגובות:

Lital Mordechai אמר/ה...

חחחחחחח
זה מדהים שבאמת בהתחלה אין חשק לנקות ולסדר
אבל איך שאנחנו מתחילות קשה לסיים :)

חייבת להגיד שהחותמת של "הביתה" יצאה פשוט מקסים!!
חג שמח :)

קואלה22 אמר/ה...

כרגיל- תענוג לקרוא את מעלליך :-)
מקווה שבאמת תצליחי גם קצת לנוח בחג הזה...
והחותמות- אוי החותמות... התגעגעתי לראות את היופי הזה.
במיוחד החותמת של "הביתה" - וואו!

רחלי גזית אמר/ה...

אחחח הפוסט הזה בא לי בדיוק בזמן כלומר בדיוק באמצע אטרף זריקת הזבל שלי (-:
קרעת אותי מצחוק עם המשפט על טבילת הציפורניים בחומר ממיס.
אבל מה שבסוף גרם ללסת שלי ליפול באמת זו חותמת הדויילי (הביתה) אין, אין לי מילים. אבל אני אנזה בכל זאת: מהמם, מטריף, איזו עבודה מושקעת, איך לא התייאשת באמצע?! איך עשית אותה כל כך מדויק? מ-ד-ה-י-ם!!!

דנא אמר/ה...

אולי אם תנקי פחות תכתבי יותר פוסטים? ככה גם אפשר יהיה לשווק אותך בתור תרופה "פעמיים בשבוע מקופלת והכול עובר" תודי שזה נשמע נהדר. החותמות נהדרות במיוחד זאת של הביתה-מעלפת! חג שמח ונשיקות יקירה.

Aimee Victoria Long אמר/ה...

Omgosh, such a cool post, thank you for sharing it. Great pictures! I found your blog from a comment you left on another blog and really love it, would you like to follow each other?
Also, if you have facebook, I would be so grateful if you liked my page: http://www.facebook.com/newyorkdoll

All the best,
Aimee
www.new-yorkdoll.blogspot.com
xxx

אנונימי אמר/ה...

יקירתי, כל פעם שאני רואה עדכון אצלך, כבר מתחיל לי היום בחיוך שהופך לצחוק... את מזכירה לי את אימא שלי לפני פסח חחחח :-) רק שאצלה השגעון היה מתחיל אחרי פורים :-P
חוץ מזה שהבת שלך די חכמה... זרקה את כל הנעליים החדשות כדי לקבל חדשות חחח .... שופוהוליק את מגדלת לך שם.
והחותמות מדהימות! במיוחד הדויילי.. מהממת!!!

נשיקות יקירה, וחג שמח!!!
מירה

שרון רותם אמר/ה...

איך תמיד את מצליחה לתאר במדויק כל כך את מה שקורה אצלנו בבית :-) גם אני כבר כמה ימים עם שקיות זבל וכבר הפסקתי לשאול ולבקש רשות - אני פשוט אוספת וזורקת (יש מצב שגם פרי לימוד).
אני רק לא מבינה איך עדיין נשארים כל כך הרבה דברים אחרי כל השקיות שעפו מכאן ?!
חג שמח לכם.
שרון

חתולי8 אמר/ה...

אוי, כמה שאני אוהבת את איך שאת כותבת!
אוי כמה שאני צחקתי,
אוי איזה חותמות מ ה מ מ ו ת גילפת!
אוי יש לי כ"כ הרבה עוד לנקות....
אוי וגם לחזור להתכתב איתך לגבי החותמת שלי (אני פחדנית...)
אוי אני מחכה כ"כ לפוסט הבא!
חיבוק גדול וחג שמח!

יותר מסתם יעל אמר/ה...

החותמות מהממות. אין על החותמות שלך. לא הצלחתי להחליט איזו אני הכי אוהבת. ממשיכה לפנטז על שלי. אם רק הייתי מצליחה להחליט על מוטיב ):

Adiya אמר/ה...

תגידי, זה יהיה בסדר אם אני אשים קישור בבלוג שלי לבלוג שלך ופשוט אומר לכולם לקרוא את מה שאת כותבת במקום שאני אצטרך לכתוב הכל מחדש (ובצורה פחות מצחיקה??)
כמעט בכל פוסט (בכל זאת יש בינינו כמה הבדלים ;-)) אני אומרת לעצמי...ואלה, כתבה בדיוק את מה שאני חושבת (אבל הרבה יותר מצחיק)...

אז בקיצור, מזדהה איתך מאוד! וכמו תמיד "חרגת" אותי מצחוק...

החותמות מהממות!! (ואני אתבאס לנצח שאין לי כזו או שאחליט בשלב מסוים להתפשר בשביל להיות בעלת חותמת שלך!)

שיהיה פסח שמייח!

אנונימי אמר/ה...

לא מסדרת! באמת שלא מסדרת, אפילו לא קצת!
טוב חכמה קטנה כי עוד כמה חודשים מתחילים שיפוץ, עוזבים את הבית ואז פשוט כלום!!!!!! לא יחזור......
פסח מתוק, רגוע ונקי שיהיה לך יקירתי...
והעיקר- עם הרבה חותמות יפהפיות.....
הילה

פוגי נעים אמר/ה...

חג שמח אהובה, מוכשרת מצחיקה וצריכה כבר להכין לי חותמת....
תודה על עוד רשומה משובחת. אנחנו נהיה בקשר אחרי המבול
נשיקות

שחר אמר/ה...

המזל שלי?
אין לי ילדים, ויש לי מבחנים לפני פסח,
ככה שאני הולכת עם (הכחשה קשה!) שהבית נקי
למרות שאני בלי (הבית ממש לא נקי)

בהצלחה!

Dafi אמר/ה...

שיהיה חג שמח (ונקי!)
החותמות שלך מעלפות. זאת עם הדוילי - גילפת שם
חור-חור??? 'שוגעת!

טליה אמר/ה...

נכון כשמנקים חדר אחד אז באופן מאוזן ושווה החדר השני שכבר ניקית קודם מתלכלך ומתבלגן על ידי עושי הסדר הרציניים בבית - הילדים?? אני נטרפת - סיזיפוס היה אפס ליד נקיונות פסח הלא רציונליים האלה... יאאלה חמודה - חג שמח !!!

הגריטה-hagar am אמר/ה...

מהממת
והחותמות- מדהימות!
(במיוחד הביתה ומרים- נפלאות!)

בעיקר פורמת אמר/ה...

אני מאוד מאוכזבת. מאוד. ציפיתי להכנס ולקרוא איך את לא מספיקה לנקות והכל עדיין מבולגן וגם בחיים לא תספיקי (כי את עסוקה בלכתוב על זה) ובמקום זה אני מגלה שאת לא רק מגלפת אלא גם מנקה, לא רק מנקה אלא גם ממיינת.. ועכשיו איפה אתחבא אזוב קיר שכמוני אם בארזים וכו' וכו'?? טוב בסדר. אני אנסה גם. לא מבטיחה כלום. נשיקות (-:

אלינה אמר/ה...

מצחיקה בטירוף כרגיל, וגם כל כך מדוייקת.. (מסתבר שבהרבה בתים לא רק שהאמא לא נחה בחופש, אלא פשוט הופכת לשפחה חרופה עם כל הנקיונות המוגזמים לפסח, ושלא נדבר על אלו שמארחות גם בליל הסדר.. "עבדים היינו" ונמשיך להיות..
מי צריך את זה בכלל?!?!?!?!

טושטוש אמר/ה...

אוף, צריך לנקות לפסח? איזה באסה... חבל שהזכרת לי :-)
והחותמות מקסימות, הכי אהבתי את הדויילי- היא מהממת!!!

נילי אמר/ה...

מדהימה שכמוך!!! אני מעריצה אותך על ה-כ-ל
החותמות נפלאות, אני בטוחה שהבית גם :-)

Smadar אמר/ה...

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח....
זה בעיקר מה שיש לי לאמר :)
אה... וגם שהחותמות מהממות !!!
LoolaB - Smadar

אמא של עוגי אמר/ה...

את מצחיקה אותי יותר מפוסט לפוסט! אני כל כך מזדהה עם קדחת הזבל חחח :)
והחותמות שלך פשוט מקסימות. אהבתי במיוחד את "הביתה" ואת החותמת של מרים. אני כבר מחכה שתהיה לי סיבה להזמין ממך חותמת!
חג אביב שמח ופורח לך ולכל בני המשפחה :)

Big Mook Craft אמר/ה...

מצחיקולית חג שמח!!!!

אפרת אמר/ה...

הרגת אותי מצחוק, במיוחד עם הציפורניים. אפילו פיצי בא לראות למה אמא צוחקת... בד"כ אני קוראת אותך בלילה אבל בלילות האחרונים עסקתי בשטויות (בישול). בכל אופן - פוסט מצחיק במיוחד!! שיהיה חג שמח
(וחוצמזה- קניתי השבוע משהו (מהמם) מ"הביתה" וממש בהיתי כמה שניות בחותמת היפה שהיתה על השקית - מקסים!!)

אינגריד אמר/ה...

נעים להכיר. אולי בא לך לעבור אצלי - באמת לא ניקיתי השנה. והחותמות מקסימות! כל הכבוד.
מאיה.

לימוריתה אמר/ה...

אני כל כך אוהבת את הכתיבה שלך,
כמה את מצחיקה,
בהחלט נקיונות ממש מתישות.
החותמות מדהימות!
שיהיה חג שמח!

יעל אמר/ה...

את מדהימה! מילא הנקיונות, החותמות!!! התעלפתי, והלסת עוד שמוטה לה איפהשהוא...
שיהיה לך ולמשפחתך המופלאה חג הכי שמח!
יעל.

יעל.קיפודים אמר/ה...

חותמות יפהפיות יצאו תחת ידייך הענוגות בסבב הזה, והכתיבה - כרגיל, אושר על-חושי :-)
חג שמח לך, אלופה אמיתית!

אילאיל אמר/ה...

בדיוק בגלל זה אני לא מנקה לפני פסח, או בכלל! פשוט לא מנקה, באמת :)
מקווה שאתם נהנים בחופשה, חג שמח יקירתי.

אפרת אמר/ה...

תימצתת את המצב בגאוניות. הכל ממש ככה..

מתנות ליום הולדת אמר/ה...

יצירתי

קייטרינג וסדנאות בישול אמר/ה...

יצרתי מאד.

pastaeveryday אמר/ה...

מקסים מקסים מקסים! אהבתי מאד

עדי אמר/ה...

כל הכבוד לבת שלך. ככה עובדים.
הזדהיתי לגמרי עם כל מה שזרקת. גם אני אוהבת לזרוק. ממ, בא לי לעשות ניקיון.
השנה דווקא עבד לי השכנוע עצמי - נקי, לא צריך לנקות עוד.