יום חמישי, 4 במרץ 2010

פורים

איזה כיף זה חג פורים, נכון? זאת אומרת, כיף בתנאי שהצלחת למצוא תחפושת כלבבך, ואז הגעת לכיתה ולא צחקו עליך ואיכשהו הצלחת להעביר את היום הזה בהנאה.  אז זהו, שלא תמיד זה כל כך כייף

הילד הגדול החליט שהוא מתחפש לדארת ויידר (דמות ממלחמת הכוכבים), לפני החג אנחנו מתייצבים ב"כפר האימים" (שם שהדביקו ילדיי לחנות "כפר השעשועים" המתאים לימות החופש הגדול ולתקופה שלפני פורים בשל העומס הבלתי אפשרי במקום), אני עצבנית ונכונה להרוג כל מוכרת, בעלי סבלני יותר, עומד וכרטיס האשראי שלוף בידו נכון לשלם כל סכום העיקר שנתחפף משם, הילדים קופצניים כעיזים.

ברור שאין תחפושת של דארת ויידר (אזל) ובמקום זה נותרה רק תחפושת אחת שהילד מוכן ללבוש והיא של דמות מסרט אימה ועולה 200 ש"ח, כמו כן הוא רוצה גם שרשרת אסיר מגומי במחיר 09 שקלים (בקופה נגלה שהמחיר שלה 60 ש"ח והילד קרא הפוך את תג המחיר), אנחנו משלמים בשתיקה, התחפושת מגיעה עם לחצן ובטריות ונדרש רק לילה שלם של הלחמת החלקים כדי שכל העסק הזה גם יהבהב בבוקר.

הילדה החליטה להתחפש ביחד עם חברה שלה לתאומות (גם ככה תמיד שואלים אותן אם הן תאומות), אנחנו קונים כמה אביזרים זהים לשתיהן, בבוקר הילדה מתלבשת בהתרגשות והולכת לכיתה רק כדי לגלות שחברה שלה מבריזה חצי יום והיא נותרת עם תחפושת של ספק בובה ספק מעודדת (וכמובן שכל הילדים שואלים אותה מה זה הדבר הזה והיא מתיישבת לבכות...).

הפעוט יודע שהוא מתחפש ב"קחקושת גנגרו" (תחפושת קנגרו שעברה אליו בירושה מאחיו), לרוע המזל מרגע שהוא רואה מה זאת בדיוק התחפושת הוא מסרב שהיא תיגע לו בשום חלק מגופו, בטח שלא ללבוש אותה.
אנחנו קונים לו כובע שריף קטן, חגורת אקדחים וכוכב קטן כסוף לתלות על החולצה, בחנות הוא לובש את התחפושת כולה ויורה במוכרות (אני מסתכלת בו בקנאה...).

בבוקר של פורים אני קמה לבד להכין את שלושתם לבית הספר ולגן (אבא שלהם חלה, כנראה מעוגמת הנפש ב"כפר האימים" ונבצר ממנו (לדבריו) לעזור להכין אותם בבוקר ולכן נותר במיטתו לשכתב בפעם המיליון את צוואתו...). הגדולים מתלבשים באושר וחגיגות, הפעוט מוכן ללבוש את כובע השריף בלבד, אני מצליחה איכשהו לתלות לו על החולצה את כוכב הכסף הקטן, מיד כשאנחנו מגיעים לגן הילד מעיף בחמת זעם את הכובע וכל תחפושתו היא כוכב קטן כסוף עליו כתובה המילה "שריף", שאר הילדים בגן מחופשים ומאופרים מכף רגל ועד ראש,  אבל אני לא מקנאה, הילדים שלי תמיד מתנהגים אחרת ממה שאני מצפה מהם...

בצהריים שלושתם שבים הביתה, הילדה שכחה שבכתה חצי יום וחזרה עם תאומתה האבודה (עכשיו, כשהן לבושות אותו דבר כולם אמרו שהן בכלל לא דומות...), הגדול גלגל את כל תחפושתו לכדור והיה עסוק בגרירתה הביתה בגשם תוך זלילת משלוח המנות שלו, הפעוט איבד את כל תחפושתו בגן (הכוכב, כאמור), העיקר ששלושתם חזרו מרוצים ומאושרים.

ועכשיו, אחרי שנרגענו מאימי החג, תכירו את שרונה ופינקי, שרונה היא בובנאית בחסד (ויוצרת מאוד מוכשרת)  ופינקי הוא אחת מהבובות המקסימות שלה, שרונה ביקשה חותמת מתוחכמת שבתוכה אפשר להחתים פעם את שם האתר שלה ופעם את מספר הפלאפון שלה בהתאם לצורך.
תודה שרונה על הפירגון בבלוג שלך ועל התמונות של פינקי עם החותמת.




סוף שבוע מקסים ונהדר
נשיקות,
מקופלת


24 תגובות:

אפרת אמר/ה...

כרגיל מצחיקה עד דמעות
מדהים איך אנחנו חוות חוויות דומות ואצלך זה נשמע משעשע...( - :
מעריצה אותך על ניהול השלישיה לבדך בפורום בחודש שמיני.
תרגיש טוב!

tamari* אמר/ה...

דורית,
אין מה לומר ידי זהב-
חותמת מקסימה!!

אנונימי אמר/ה...

עם כל הבלאגן שעברת, הצלחת להעלות זאת על כתב וזה אפילו נשמע שנהנת! החותמת נקיה, ברורה ומוצלחת ומצליחה להעביר כי מדובר בבחורה כשרונית.
בהצלחה.

הדס והחמישה אמר/ה...

כשקוראים אותך נדמה שאת מסוגלת לנהל אפילו עשיריה ועוד לצחוק על זה.
החותמת מקסימה ומתוחכמת .

רחלי גזית אמר/ה...

הפוסט שלך הוא התשובה לשאלה "מדוע לא יבוא פורים פעמיים בשבוע?"
החותמת מקסימה והפתרון להחתמות השונות נהדר.

Keshet Zeevy אמר/ה...

את יודעת לתאר חוויות לא נעימות על הדרך הטובה ביותר!
והחותרמת של שרונה שווה!

יעל.קיפודים אמר/ה...

יקירתי, את גדולה... והעברת פוסט שלם בלי לקטר שאת כל זה את עושה עם בטן של...כמה זה כבר?
מתה על ההומור שלך! והחותמת - ממש גאונית !!!
(אני רוצה רוצה רוצה גםםם כל כך הרבה דברים...)
נשיקות!

dasdas אמר/ה...

הרגת אותי מצחוק על הבוקר! הכל כ"כ מוחשי...

אם כל זה לא היה קורה - זה לא פורים במיטבו!

והחותמת...נפלאה!

הפיה לולית אמר/ה...

נבצר ממנו (לדבריו) לעזור-אהבתי!
נו, לא נורא, יקח עוד שנה עד פורים הבא.אני בטוחה שתחזיקי מעמד...
החותמת יפה, אבל הנרתיק שלה, עם דמות האשה כמו מגזרת ניר-מהמם!

inbar אמר/ה...

אהבתי את "כפר האימים"... חי חי חי..
והפעוט ממש סמל ודוגמא לפרסומת של סלקום "בשבילי הכוכב זה אתה"... :-)
נשמע שהיה לכם פורים שמח במיוחד, ואני מניחה שאת לא מזדהה בשורה מהשיר "הו מי ייתן ובא פורים לחודש או חודשיים"... :-)
ולא יעזור, אני עדיין חושבת שאת אמא מדהימה ושהכי כיף לילדים שלך כי את אמא שלהם... :-)

ענבר.

mama misisipi אמר/ה...

LOL כפר האימים

דפי אמר/ה...

העיקר שכולם מרוצים. החותמת מתוקה וממש תאומה של הבובה(:

טאטי אמר/ה...

מקסימונת ומוכשרת כהרגלךךך

אילאיל אמר/ה...

הי מצחיקולה - איך בפוסטים שלנו הכל כ"כ קסום ומשעשע?!
אחלה חותמת.

נקודות אמר/ה...

זוית ראית החיים האופטימית ודרך ההסתכלות המשעשעת על ארועים שבאותה מידה ניתן היה להסתכל עליהם אחרת, היא בחירה נפלאה שלך....הכל ענין של ציפיות, כמו שאמרת הילדים שלי מתנהגים אחרת ממה שאני מצפה מהם. המשיכי לראות תמיד את החיים במשקפים ורודים עם הרבה הומור. ממש משעשע כל פעם לקרוא את הפוסטים שלך.

אחות של מקופלת אמר/ה...

גדול! למרות ששמעתי את הסיפורים האלה הם עדיין מצחיקים ומשעשעים גם כשקוראים אותם!!

נפלאה ומצחיקה כמו תמיד.
מתגעגעת, אחותך

Sharona R - שרונה ראובני אמר/ה...

את בעצמך מוכשרת! תודה רבה על העבודה והמאמץ. תענוג לעבוד איתך :-)

ליאת אמר/ה...

את פשוט קורעת מצחוק, את צריכה לפרסם טור בעיתון תאמיני לי שיש לך כישרון כתיבה חוץ מכל השאר כמובן...

בתיה בר און אמר/ה...

צחקתי עד שהגעתי לבכי של הילדה. אפילו ההומור המגלגל שלך לא הצליח למנוע את הקוועץ' בלב. וזה לומשנה שילדים בוכים נרגעים עוברים לסדר היום, אצלי זה תמיד מקווצ'ץ' (את הילדה הקטנה שבתוכי?)
פורים, כמו כל אירוע אחר,יכול להיות גולת הכותרת הנוצצת של השנה, אבל יכול להיות סתם מסריח P-:
אני מחכה שהילדים יגדלו כדי לקבל חויה מתקנת לפורים, וכל התקוה הזאת מוטלת על כתפיהם הרכות.

ועכשיו שאלה חשובה על הבלוג. איך הצלחת להתקין את האופציה של הרשמה לעדכונים באי מייל. אני ניסתי להוסף דבר כזה בבלוג שלי ויצא לי מין לינק מעפאן, ואצלך זאת משפצת רשמית כזאת.

תחזיקי מעמד שם
בתיה

בתיה בר און אמר/ה...

אופס, משבצת, לא משפצת.

yael אמר/ה...

את בכל פעם מצליחה להעלות חיוך על פניי ומרגשת באותה מידה

החותמת של שרונה משגעת (אני עוקבת אחרי הבלוג שלה כבר המון זמן והבובות שלה מקסימות אחת אחת)
כבר אמרנו שאת מוכשרת, לא? אז שוב לא יפריע לך....

אנונימי אמר/ה...

ילדה יקרה שלי,
התגלגלתי מצחוק על התאורים המוחשיים שלך והתחפושות של הילדים, כל כך משעשע ואמיתי. רק שתהיי לי בריאה איך שאת מצליחה עם כל הקושי, רק להכנס עם 3 ילדים לחנות צעצועים, זו משימה בלתי אפשרית, ולתאר את הכל בצורה כל כך מצחיקה והומוריסטית, כל הכבוד לך, נשמה, גם גם העבודות המקסימות. ושתמיד תיקחי הכל בקלות.
נשיקות........אוהבת........אמא

rinat אמר/ה...

רעיון החותמת המתחלפת שימושי ומעניין. כרגיל מצחיקה עד דמעות.

Erez Rothem אמר/ה...

אתר מצויין
תודה על השיתוף




















מתנות לפורים