יום רביעי, 23 בספטמבר 2009

שנה טובה

דווקא השנה החדשה לא התחילה משהו, נכון שהיתה לנו הרמת כוסית בעבודה והיה נחמד כזה וכולם טחנו עוגות דבש כאילו אין מחר (גם אני, ברור) וכל החברות שלי לגמו לגימת יין אחת ומיד אמרו שזה עולה להן לראש והן מרגישות מסובבות לגמרי (ולכן קשה להן להמשיך בעבודתן) ואז העברנו את שאר היום בקצת עבודה ומלא פטפוטים ותכניות לחג והחלפת מתכונים ודיבור על מה נאכל וכמה נבשל ומי יעשה כלים ....

אחר כך יצאתי שמחה וטובת לב ונכנסתי לאוטו שלי ונסעתי בדיוק שני מטר ודרסתי רוכב אופניים.

טוב, לא למוות, חלילה, וגם יותר נכון להגיד שהוא דרס אותי רק שהוא היה על אופניים ואני כאמור, יושבת בביטחה באוטואי.
בכל מקרה, הוא נכנס באין כניסה לרחוב חד סטרי, ישר לאמצעו של הרחוב וישר לאוטו שלי, חטף מכה קטנה ממיכסה המנוע ונפל מהאופניים שלו.
מיד רצו מלא אנשים והזיזו אותו הצידה, בחור צעיר אחד ביקש מהמכולת ליד בקבוק מים והרטיב לו קצת את הראש ונתן לו לשתות, מישהו אחר צעק לי: "תזמיני מיד אמבולנס", מישהו אחר אמר לי: "תקראי למשטרה", והאיש שנפל מהאופניים אמר: "תעשו לי טובה, אל תקראו לאף אחד, לא קרה לי כלום, אני מרגיש בסדר ותעזבו אותי בבקשה במנוחה". ברור שהתעכבתי שם עוד חצי שעה עומדת כמו מפגרת ליד האיש שפשוט התחנן שנעזוב אותו בשקט כי לא קרה כלום (וכשראיתי שהוא בסדר נורא התחשק לשאול אותו מה עבר לו בראש כשהוא נכנס באין כניסה בצורה כזאת פראית, אחר כך בבית בעלי ענה על זה "מאזדה 6", שזה האוטו שלי שעבר לו בראש) וכל אותו הזמן עמדו סביבנו אנשים והתעקשו למדוד לו דופק ולתת לו לשתות ולנסות להשכיב אותו למורת רוחו ולהמשיך לצעוק לי פקודות סותרות ("תתקשרי לאמבולנס", "שלא תעזי להתקשר, הוא בסדר", "לא, החוק מחייב שתתקשרי למשטרה ושיבואו לראות","לא, אבל אז זה תאונה עם נפגעים ותהיה לך שלילה במקום...") ובסוף נשבר לי ועשיתי מה שכל אישה אחרת היתה עושה במקרה כזה, שזה להתקשר לבעלי ולשאול אותו מה לעזאזל אני אמורה לעשות והוא התקשר לחבר שוטר (תמיד יש איזה חבר שוטר, לא?) שהנחה אותי להחליף פרטים עם האיש ולוודא שהוא בסדר ואם כן אז זו תאונה ללא נפגעים ואז אני יכולה ללכת סוף סוף הביתה.
הבעיה היחידה היתה שהאיש לא היה מוכן בשום פנים ואופן להחליף פרטים איתי (הוא סירב לכל אורך התהליך להתנהג כנפגע בתאונת דרכים ולהקל על כולנו והתעקש ללכת הביתה אבל ההמון הסואן והמשועמם סביבנו לא רצה שהאקשן ייגמר והמשיך לצעוק לי פקודות סותרות ושגויות).

בסופו של דבר נאלצתי להחליף פרטים עם עדי ראיה שהיו במקום, תחבתי לידו של רוכב האופניים פתק עם הפרטים שלי, הפצרתי בו שיתקשר אלי ולפחות יגיד לי "חג שמח" ונסעתי הביתה.

מאחר וכל הסיפור הזה קרה כמה שעות לפני כניסת החג החלטתי שהוא לא מעיד בשום צורה על תחילתה של השנה החדשה אלא סוגר את השנה הקודמת וכמו שאומרים: "תכלה שנה וקיללותיה" (אבל למה עד הדקה האחרונה?).

בטח אתן רוצות לדעת מה נהיה עם הפעוט וכיצד הוא מסתגל לגן, ובכן, הוא עדיין עושה סרט תורכי כל בוקר בגן (לאבא שלו שהוא אחראי הכנת ילדים בבוקר ופיזורם למסגרותיהם), אני בכל בוקר דורשת דיווח מדויק על מה היה, כמה הוא בכה, איזה גננת קיבלה כאפה במהלך ההשתוללות העצבנית שלו ובאיזה שמות גנאי חדשים הוא כינה אותה (הכינוי הנפוץ הוא "די, מעצבנת").
אם מישהו דרך אגב רוצה לדעת איך אני התנהגתי כשהייתי בגן ואיך אחותי ואחי התנהגו וכמה אנחנו בכינו וכדומה יכול לחזור לפוסט הקודם ולקרוא את התגובה של אמא שלי המפרטת את כל הנושא הזה (זה תורשתי, אני עושה פדיחות לילדים שלי ואמא שלי עושה פדיחות לי, אני רק מתבאסת שסבתא שלי לא יכולה להכנס לבלוג....).

הפעם אני מצרפת מגנטים קטנים שעשיתי לראש השנה, הם עשויים מריבועי זכוכית שקניתי ב"הכל בדולר", עליהם הדבקתי איורים בסגנון וינטג' מהגלריה הנהדרת של
חגית בעלת הטעם המשובח, הוספתי קצת נצנצים וקצת דבק תלת מימד שנותן לכל העסק מראה מעט שקוף (באמצע יש מגנט שעשוי מנגץ), המגנט עם כל הכפתורים הקטנים עשוי בדיוק באותה הטכניקה (הדבקה על זכוכית ושיכבה עבה של דבק תלת מימד).















שתהיה לכולנו שנה מתוקה, מקסימה, נפלאה ויצירתית תודה לכל מי שנכנס לבלוג שלי תודה רבה רבה על התגובות התומכות והנהדרות שלכן, המשיכו כך. תודה לכל מי שעודדה אותי שאחרי החגים ייגמר הכל (אבל אז יגמר גם החופש...) נשיקות, מקופלת









שתהיה לכולנו שנה מתוקה, מקסימה, נפלאה ויצירתית
תודה לכל מי שנכנס לבלוג שלי
תודה רבה רבה על התגובות התומכות והנהדרות שלכן, המשיכו כך.
תודה לכל מי שעודדה אותי שאחרי החגים ייגמר הכל (אבל אז יגמר גם החופש...)
נשיקות,
מקופלת

22 תגובות:

Hatuli אמר/ה...

איזה סיפור!! אמא'לה!!
העיקר שכולם שלמים ובריאים.
המגנטים מהממים!

gallish אמר/ה...

שכל זה יהיה מאחורייך,
ובעיקר שתהיה שנה נ-פ-ל-א-ה!!!!
המגנטים מקסימים!! (איך לא :-))
גלי.

הדס שטרן גולדשטיין אמר/ה...

שתהיה לך שנה נפלאה!

ללא תאונות עם רוכבי אופניים ובכלל...

והמגנטים יצאו משגעים.

הריבועים הללו לא יוצאים כבדים למגנט?

Orli אמר/ה...

מותק .. את נהדרת
וטוב לדעת שרוכב האופנים ידע והכיר בעובדה שהוא טעה
ובעצם לא היה חמדן
אז אולי זו לא התחלה טובה אבל בהחלט בנית אמון חדשה באדם
תרגישו טוב
ושנה מופלאה
אורלי

הניק זיקוקית תפוס אמר/ה...

לפני כמה שנים אני נסעתי בפורד פוקוס משפחתית עם הילדים שלי באותו במהירות אפסית בתוך העיר, משום מקום מתפרץ רוכב על טוסטוס לכביש, מחליק ישר לתוך האוטו שלי.
אני עצרתי מיד, יצאתי מהאוטו ורצתי לכיוון האיש המרוח על הכביש והוא קם, התיישב חזרה על האופנוע ונסע משם...
אני נשארתי עומדת המומה איזה חצי שעה ואיתי כל מי שהיה באיזור...
שנה טובה מותק ורק בריאות!!

אמא של ניבי אמר/ה...

אפילו סיפור אימה שכזה הופך אצלך למצחיק וחביב!
מזל שנגמר כך ואפשר בסוף לצחוק על הכל.
חג שמח ושנה טובה!

מושית10 אמר/ה...

נהנית לקרוא אותך שוב ושוב. כל אירוע פשוט ככל שיהיה (לא מתכוונת לתאונות חלילה..)מקבל אצלך גוון מיוחד
שנה טובה וחתימה טובה

יעל.קיפודים אמר/ה...

יקירתי,
שתהיה לך שנה מתוקה מתוקה - כמו המגנטים האלה! (שמת לב שיש לך מגנט אחד עם רוכבת אופניים EXTREME? )
שתכלה שנה וקללותיה - שלא תיכנסי בכלום, ושאף אחד לא יכנס בך ושהפעוט יתחיל להגיד כל בוקר "אני אוהב את הגננת" במקום "די מעצבנת"!
שנה טובה!

מושית10 אמר/ה...

ושכחתי להתייחס למגנטים..הם נהדרים ומיוחדים בצורתם

שרכי אמר/ה...

באמת מאחלת לך שתכלה שנה וקיללותיה, רק שתדעי שסוף שנת הברכות או הקללות זה בשמחת תורה ולא בראש השנה (אז בשמחת תורה אנחנו נחתמים לטוב וחס וחלילה או לרע)

הגריטה אמר/ה...

שתהיה שנה טובה ומתוקה!

המגנטים מקסימים!

אנונימי אמר/ה...

שנה טובה גם לך! ורק בריאות!

adi אמר/ה...

שנה טובה מותק...

Big Mook Craft אמר/ה...

דיר בלאק להתעסק עם רוכבי אופניים את יודעת שיש לי חיבה מיוחדת אליהם....סתם...הוא בטח ממש דביל וידע שהוא לא בסדר לכן לא עשה מזה ענין! אני יכולה לדמיין אותך שם אני הייתי מתעלפת במקום. המגנטים מטריפים! שנה מעולה שתהיי לך.

ayelet אמר/ה...

מקופלת, המגנטים מקסימים! שתהיה לך שנה טובה ומוצלחת!!

אילאיל אמר/ה...

אמל'א - איזה סיום\תחילת שנה!מאחלת לך שנה נפלאה יקירתי בכל אשר תפני!
המגנטים ניראים נהדר!
והקטן בסוף יתרגל.... יש לו ברירה?!

לירון בן דוד אמר/ה...

קודם כל שנה טובה!!
וטוב מאוד שזה קרה לפני החג ככה שזה נחשב כשייך לשנה קודמת!
המגנטים מהממים ורצתי לקרוא מה כתבה אמא שלך, כנראה שהיא צודקת וכולם בוכים אבל זה יעבור...

Zehavit Shaked אמר/ה...

שנה טובה, המגנטים מקסימים ו.......שתהיה שנה מלאה בפוסטים נהדרים שלך

אנונימי אמר/ה...

הלואו והשנה הזו תהיה טובה מקודמתה,מגנטים נהדרים.
סתיו love

אנונימי אמר/ה...

יקירתי, אכן "תכלה שנה וקיללותיה"!!!!!
ומעכשיו "תחל שנה וברכותיה" - אמן!
לגבי הפעוט - אני רואה את העניין גם מהצד השני בתור מטפלת שרוב הילדים עושים את הסצינה של הבוקר - מה נקרא הסחיטה של הבוקר ובתור גג 10 דקות הולכים לשחק כאילו כלום!!! ולא רק שלא מחלקים לנו כאפות אלא נשיקות וחיבוקים - המון כאלו, חולה על האנשים הקטנים האלו שעושים את היום שלי שיהיו בריאים.
ההצעה שלי לך - תתאמצי לשדר לילד בטחון ולהגיד לו כמה כיף יהיה לו ואת תראי שזה ילך וישתפר - זו הבטחה שלי מנסיון.
בכל אופן - איך הפוסטים שלך הורגים אותי מצחוק, ממש סטנדאפ וירטואלי הורס, גדולה את!
שתהיה לכם השנה הכי הכי הכי מוצלחת, שקטה, בריאה ונעימה ושלפעוט תהיה קליטה קלה מהיום והלאה.
נשיקות חיפושולי

הדר אמר/ה...

מזל שהכל מאחורייך ונגמר בשלום!
שתהיה לך שנה מקסימה כמו המגנטים שהכנת!
נשיקות,
הדר

אנונימי אמר/ה...

ילדה יקרה שלי,
למרות שסיפרת לי את סיפור התאונה, אני עדיין נפעמת מכל מה שעבר עליך, מסכנה שלי, זה בדיוק הסיוט של כל נהג וגם הזהיר ביותר, שמישהו יקפוץ לו בין הגלגלים, אלוהים ישמור. תודה לאל שזה נגמר כך ושהכל יהיה בסדר. לא סתם הלכתי לבית הכנסת להתפלל למען ילדי ומשפחותיהם, שיהיה להם רק טוב.
והפעוט הקטן בסוף יתרגל למסגרת, אין ברירה, אלו הם החיים.
וכמה יפים המגנטים.
תבורכנה הידיים (משפט מאידיש)
ושתהיה לכולנו רק שנה טובה.
נשיקות
אמא