יום שלישי, 7 באפריל 2009

יומן חג

יום ראשון:
הייתי אמורה להתחיל לכתוב כבר ביום ראשון, תכננתי לרשום מן יומן קטן שבו אספר לכן כל יום מה עובר עלי, אמרתי לעצמי שביום ראשון אתחיל לכתוב בעבודה כי בין כה שלושה ימים לפני החג אף אחד לא עובד (כן, אפילו הבוס ההיסטרי שלי מסתובב במצב צבירה "ידידותי"...), וחוץ מזה תכננתי לחפש מתכונים לפסח באינטרנט.
כמו תמיד שום דבר לא הלך לפי התכניות, על הבוקר חברתי לעבודה הודיעה לי שקרה הגרוע מכל, השרתים נפלו, אין אינטרנט.
שתיקה מביכה משתררת במשרד, אנשים יושבים ובוהים בעצבות במסכיהם השוממים, "אין אינטרנט" אני שומעת אנשים ממלמלים בחוסר אמון בינם לבין עצמם....
אנחנו מעבירים את היום הזה בספירת הדקות לאחור, ללא מתכונים וללא דיווחים חיים מהשטח.
אז לא כתבתי כלום ביום ראשון ונאלצתי להשלים ביום שלישי.

יום שני:
אני שוטפת את הבית שטיפה אחרונה וסופית לפני החג (כאילו, אני אומרת לעצמי שהיא אחרונה וסופית, המגב בכל זאת נשאר בהישג יש כי אני אולי תמימה אבל בכל זאת גם מציאותית), אחרי ששוטפים את הבית זאת טעות גדולה מאוד להכין לילדים בורקסים לארוחת ערב, תאמינו לי....

יום שלישי:
אני מדלגת בשמחה ובגיל בסיום יום העבודה, נוסעת חמש דקות בדיוק ואז ביציאה מת"א נתקעת בפקק של הלייב, מאיזה שהיא סיבה החליטה המשטרה לסגור את הכביש, כולנו תקועים לנצח ברמזור אל האושר (כביש מספר 1 החוצה מת"א), חם נורא, האנשים מהאוטו לידי פתחו סחבקייה וישבו לעשן על המדרכה, האיש באוטו מאחורי מוריד חולצה (!), האישה באוטו מקדימה נרדמת (בפה פתוח), אני מחליטה לא לבזבז זמן ומוציאה את פינצטת החירום.

חצי שעה אחר כך המשטרה פותחת את הכביש ואני, מרוטה כתרנגולת מזנקת הביתה (גבות, אבל אם זה היה ממשיך הייתי עושה גם רגליים....).

המטפלת של התינוק מקבלת את מתנת החג שלה, תיק איפור בסגנון טילדה ונרתיק טישו קטן. היא פותחת את העטיפה בהתרגשות ומודה לי מקרב לב, אחר כך אני רואה אותה ואת הבת שלה ממששות את הביטנה ורבות ביניהן למי זה יהיה שייך, אני חוזרת הביתה מאושרת ביותר.
עוד ביום שלישי, בערב, חמי וחמתי מגיעים לביקור קצר, גם חמתי מקבלת את אותה מתנה לחג, תיק איפור ונרתיק טישו, היא פותחת את העטיפה בהתרגשות, פניה מתכרכמות בהבעת אכזבה, היא מודה לי בלשון רפה, דוחפת את המתנה בחזרה לעטיפה ונוסעת הביתה.
אני נשארת בבית אבלה וחפוית ראש.

יום רביעי:
מהבוקר אני עומדת במטבח ונלחמת בכבד הקצוץ (יצא קצת במרקם בטון, גם בצבע בטון כשחושבים על זה), מוס שוקולד במקרר, אסופה מוזרה של כיסאות כבר מחכה בסלון (של מי היה הרעיון המפגר לארח? אה, של בעלי....), בשעות הקרובות אני עסוקה בסידור שולחן ל-14 איש ועליו אין ספור כוסות (ליין ולשתיה), צלחות (למרק, מנה ראשונה, מנה עיקרית, מי מלח ועוד אלוהים יודע למה...), אגדות, עוד בישולים, לקרר שתיה, להכין צלחת סדר..... אווווףףףףף, משעה חמש בערך התינוק (הידוע בכינויו "האורח הראשי" יושב בכיסא בראש השולחן ומחכה (לא בשקט ובשלווה) שהאוכל יוגש כבר לפניו, בינתיים הוא מוציא את כל הסכום מהמקום ומפזר קצת מפיות ומצות על השולחן.

בני המשפחה מגיעים, כמה לגימות מהיין של הכוסית הראשונה משאירות אותי במצב רוח עליז וסבלני כל הערב, בכל פעם שהתור שלי לקרוא בהגדה מגיע (אחרי שבכל סיבוב אני טוענת שמקפחים אותי ולא נותנים לי לקרוא) בעלי גונב לי אותו וקורא תוך שהוא מחזיק בהגדה ביד אחת ומרסן אותי בשניה.

מצידי השני התינוק יושב ומקיים מצוות 4 כוסיות שאותן הוא שופך בזו אחר זו על הרצפה לידי, אני מבלה את הערב בתוך שלולית דביקה של תירוש.

האפיקומן מוחבא ושבעה ילדים דוהרים ברחבי הבית ומפרקים אותו בנסיון להגיע אליו , באופן מפתיע ולא מכוון הראשונה שמוצאת אותו זאת אמא שלי (אמא, נא למסור בהקדם איזה מתנה את רוצה לאפיקומן),אחריה הבן הבכור שלי מוצא אותו לקול בכיית שאר הילדים, האפיקומן מוחבא בשנית, למרבה ההפתעה שוב הבן הבכור שלי מוצא אותו, בלית ברירה מתנות מובטחות לכולם, הבכיות נפסקות באחת.

יום חמישי:
אני יורדת בבוקר לחורבן שפעם היה הסלון והמטבח שלי, עושה לי קפה ומתכננת בעדינות את מהלכיי, התינוק חוגג על עיי החורבות והליכלוך (כן, זה בע', בדקתי במילון).

יום שישי:
מה, שוב צריך לבשל?

אני מצרפת תמונות של נרתיקי האיפור שנעשו כמתנה לחג, כולם לפי הגיזרה של טילדה. נרתיק זהה נעשה גם להחלפה הפירחונית שבה אני משתתפת ויישלח מיד אחרי החג.

שיהיה לכולנו חג שמח, מקסים ונהדר

מקופלת





31 תגובות:

Mira Davis אמר/ה...

אם חמתך עדיין מאוכזבת ולא רוצה, אני יכולה לתת לך את הכתובת שלי??? המתנה מקסימה והסיפור מטריף, ממש יציאת מקופלת (תמיד אני טוענת שבני ישראל יצאו מעבדות לחירות ואנחנו נכנסים מחירות לעבדות הניקיון והבישול....).

הדס שטרן גולדשטיין אמר/ה...

דרלינגגג! המתנות מקסימות ממש. אהבתי את שילוב הבדים ההורס (מנחלת בנימין?)
הסיפור קורע מצחוק (כי תמיד אני מדמיינת אותך בכל הפעולות הללו)
שיהיה חג שמייח, והעיקר...הבריאות!
נשיקות...

אנונימי אמר/ה...

חחחחחחחחחחחחח...........חחחחחחחחחחח.......... אני מקופלת {תרתי משמע} על הריצפה, הרגת אותי מצחוק איזה פוסט מדליק נהנתי מכל מילה שלא לדבר על התוצרים המדהימים שהכנת.
שיהיה לכם המשך חג מעולה ומהנה
נשיקות חיפושולי

הניק זיקוקית תפוס אמר/ה...

כפרות, כמה שנים את נשואה? לא משנה, שנה הבאה את יכולה להפסיק לתת מתנה לחמות, תרגישי בנח, כולנו היינו שם ועשינו זאת :-) השיטה הכי טובה היא להכריז על מתנות רק לילדים! נרתיקי האיפור מקסימים, כל מי שיש לה טיפת טעם תגיד לה את זה, אצל החמות המנגנון הוא אחר, יפה או לא לאוו דווקא קשור לתגובה...

נ.ב. לא, זה לא משתפר במשך השנים....

לירון בן דוד אמר/ה...

את מצחיקה כרגיל
המתנות מהממות ואם לחמות יש בעיה שתשלח לי את שלה
אני אף פעם לא מביאה מתנה אישית לחמותי אלא תמיד משהו לבית....
חג שמח

Adiya אמר/ה...

נשמע שהיה לכם סדר משעשע ביותר :-)

המתנות מטריפות!

אנונימי אמר/ה...

הייתי רוצה להיות זבוב על בקיר באותו ליל סדר,נשמע שהיה שמח,המתנה שהכנת מקסימה,חג שמח.
סתיו love

ענתי לנדאו - ענתי אוהבת, בלוג נשי אישי אמר/ה...

נהניתי לקרוא את הפוסט. מצחחיק וכייפי. חג שמח
ענת לנדאו

ענתי לנדאו - ענתי אוהבת, בלוג נשי אישי אמר/ה...

אה... והמתנה מ-ק-ס-י-מ-ה (-:

מושית10 אמר/ה...

המתנה מקסימה ביותר, הבדים נהדרים ובקשר לחמות- אל תתאמצי יותר מדי, תביאי לה מה שהיא אוהבת. חמותי למשל לא אוהבת כלום..סבבה חוץ משוקולד ורק של עלית וזה מה שהיא מקבלת...כל חג כל השנה

זהבית שקד אמר/ה...

חחח הרגת אותי
אחלה של מתנות אהבתי

חג שמח!

Colargolet אמר/ה...

טוב, יוצאת מה"סמיות" שלי...
(נו, לא ממש סמויה, אבל קוראת אותך מהגוגל רידר ומתעצלת להגיב...)
אז יוצאת מהסמיות כדי להגיד לך שאני מאוד נהנית לקרוא את הבלוג שלך (מילא העבודות המעלפות, אבל גם סגנון הכתיבה שלך)...

שיהיה לך חג שמייח (ותתעלמי מהחמות... התיק מהמם! איך לא חשבתי בעצמי על כזו מתנה!!!)

אנונימי אמר/ה...

חג שמח למקופלת כל כך מוכשרת.
את כותבת עם כל כך הרבה חן שתענוג לקרוא אותך...
הארנקים שהכנת פשוט מושלמים....וחמות? מקרה אבוד
ואוי נזכרתי שגם אני חמות... חה חה חה

דנדשה

אוריקי אמר/ה...

איזו מתנה מדהימה!
וכמובן- אמא שלי מוסרת תודה רבה על המתנה שהיא קיבלה לחג !!!! שווה ביותר!

אנונימי אמר/ה...

את יודעת מה גיליתי?
שאני באה לבלוג שלך כדי לצחוק ולהתעודד!!!
כל כך שמחה שלמרות שהצהרת שהבלוג שלך לא יעסוק בילדים כמו בלוגים אחרים.......הם בבכל זאת מהווים חלק נכבד!!! רק מה עם התמונות? אני מדמיינת את התינוק על הכסא ונקרעת מצחוק...
אז כן...שוב נתת לי פוסט מדהים בעודי שקועה פה בעיי החורבות.....(ידעתי מפסיכומטרי....חחחח)
ועכשיו נגיב ליצירות:
מדהימות!
אבל התגובה של חמותייך מגיעה לך!
מי מבזבז כזה דבר על חמות....(במקום על הבת של המתפלת...תראי איך המתוקה גם הגיבה פה...)

חג שמח
נתנאלה

אנונימי אמר/ה...

מטפלת כמובן!

Galore אמר/ה...

די איזה נרתיק מושלם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! איפה מוצאים לו גזרה? הוראות? עניינים? חבל"זי אחושקשוקה. והצחקת אותי כרגיל גם (:

יפעת אמר/ה...

הצצתי לבלוג- ונרשמתי מיד לקבל חיוכים=עדכונים.
יופי של תיקים ונרתיקי טישו.
וחמות?
בעיה שלה......

ArtNevet אמר/ה...

אני כל כך נהנית לקרוא אותך.
והמתנות מקסימות, יש אנשים שלא יודעים להעריך ולכן, לא זכאים להנות ממה שאת עושה.

אמא של ניבי אמר/ה...

מקסים!! כרגיל!!
אני בטוחה שהחג היה נהדר והאורחים שלך בטח נהנו מאוד.
ובאשר לחמותך- ההפסד כולו שלה. חמותי בוודאי היתה שמחה לקבל מתנה יפה כזאת.

מחכה לעדכון הבא שלך...

יפיתוש אמר/ה...

זה פשוט מקסים!
והיו עוד כמה ימים של חג! למה לא כתבת גם עליהם?
אני רוצה ודורשת לדעת מה עשית בכל יום!

העבודות מקסימות! הלוואי שהייתי חמותך...

אנונימי אמר/ה...

ילדה יקרה שלי,
ואני עוד שואלת אותך לתומי, אם יש חדש בבלוג. בודאי ובודאי שיש וכל כך מצחיק ומשעשע. ממש תענוג לקרוא שלא לדבר על עבודות היד המקסימות והמיוחדות שלך, שאני ראשונה זכיתי לקבל תיק מקסים ומרהיב עין.

יש לך גם תגובה נחמדה מהחבר אוריקי ואמו החמודים.

תמשיכי ככה, זה כיף אמיתי.
נשיקות..........אמא

אנונימי אמר/ה...

החיוך לא מש משפתי.... כ"כ כיף לקרוא אותך כל פעם מחדש!

ולגבי החמות.... אני רק יכולה להשתתף בצערך ולנחם באמרה המטופשת בה אני מתנחמת בכל פעם מחדש- צרת רבים חצי נחמה....
כמה חבל שעל זה אי אפשר להגיד ש: "עד התונה זה יעבור"......

אנונימי אמר/ה...

את משו את!
כ"כ אוהבת להכנס לבלוג שלך!!
המתנה מקסימה והבדים משגעים.
תהילה

adibar אמר/ה...

מותק שלי - היצירות שלך מרהיבות והפוסטים שלך... הורגים אותי מצחוק! יש לך את זה big time!
נשיקות

gallish אמר/ה...

משום מה לא קיבלתי עדכון לפוסט הזה...
במקרה הגעתי אחרי שראיתי את ההודעה של זיקוקית :-)

כהרגלך, משעשעת אותי בדיוק ברגע הנכון!
והנרתיק... וואו! מדהים!!!!
את יכולה להגיד לחמותך שאם היא לא מעוניינת, אני אשמח לקבל אותו!!! אני מוכנה לשלוח לה איזו וואזה או בונבוניירה בתמורה ;-)

מקווה שהיה לך חג שמח!!
גלי.

אנונימי אמר/ה...

הנרתיק ממש ממש יפה חמותך כנראה סובלת מחוסר טעם מקסים בעיניי

חתולי אמר/ה...

חמותך המסכנה... קיבלה סט נרתיקים מכוערים.... שתעביר אותם אלי בבקשה.
ובשנה הבאה - פרחים, שלום וביי אם בכלל.....
קפיש? :-)

אנונימי אמר/ה...

חחחחחחח, כמה משעשע. אגב, זה "חמותי" ולא "חמתי", למרות שהיא העלתה את חמתי, חמותך, בהתנהגותה...
איך בעלך, שיחייה, עדיין לא הגיב לזה?
ואיך אמך, שתחיה גם היא, התעלמה מהקטע הזה בנונשלנטיות דיפלומטית?
יפה.
וברור שהנרתיקים מהממים!

ARTISHOK אמר/ה...

מקופלת יקרה

תמיד יש נטיה לחשוב שהחמה אשמה חחחח ונכון לא להודות ולהראות מאוכזבת זה באמת לא בסדר, אם כי צריך להודות שיפה מצידה שהיא לא צבועה ולפחות הראתה את הבעתה האמיתית ( מה שרובנו לא אוהבים לראות ואני דווקא מעריכה ומעדיפה כך ).
הנרתיקים מהממים אין ויכוח אבל תחשבי : אולי אין לה צורך בכך, אולי לא אוהבת את הצבעים, אולי לא יודעת לקבל ואו להעריך עבודת יד....אני בטוחה שאת מכירה אותה יותר טוב ממני.

אני למדתי במיטב שנותיי שלא צריך להתרגש מכל דבר ובטח לא להקצין.
תמשיכי להביא מתנות לחמה מתוך כבוד אליה וגם לבעלך ( שבטוח שהעריך מאוד ועודד אותך - ואם לא אז אותו תזרקי מהרכבת חחח )

פשוט תקני מתנה שמתאימה לחמות זולה ושימושית חחחחח

ומתנות כאלה שוות תכיני לנו החברות.

מקווה שהבנת את הרעיון

קחי הכל בסבבה כל דבר בחיים זה סוג של שיעור :-)

שבת שלום

איפור אופנה אמר/ה...

הזדהתי מאוד(-: חוש הומור לא חסר לך ואת מצליחה להעביר את זה בעזרת הכתיבה. תיקי האיפור מקסימים, ממש עושה חשק לקבל במתנה אחד כזה ולאחסן שם את כל מה שחשוב לנו הנשים.