הביצה שהתחפשה

טוב, אם מישהו חושב שאני הולכת לכתוב פה על ביצים (של תרנגולת) וקישוטים וכאלה, אז הוא טועה, אני הולכת לספר על הדבר האמיתי (אשך), להגנתי רק אקדים ואומר שאני אשה משועממת בחופשת לידה, וחוץ מזה, הרימו לי להנחתה.

ובכן, לענייננו, בשבוע שעבר חזר בעלי מאימון הג'יאוג'יצו שלו והוא צולע ביותר, מסתבר שאיזה אחד בשם פיליפ נתן לו במהלך האימון ובטעות (לדבריו), וואחד בעיטה בביצים ("אחת כזאת שהתלבשה לי יפה יפה על השמאלית" אמר בעלי, אם זה מעניין אתכן לדעת מיקומים וכאלה...).

פציעה באימון היא מחזה מאוד רווח במחוזותינו, עד כה בעלי שבר את כל האצבעות ברגליים, סדק כמה צלעות, חבר שלו שבר יד, על נקעים ומכות יבשות אני כבר לא מדברת, ולכן חבריו לקבוצה רק אמרו לו שיתפתל בבקשה בשקט בצד על הספסל ויחשוב על זה שיש לו כבר מספיק ילדים.

בהתחלה שמרתי על האיפוק המתבקש, אפילו בדיחת ביצים אחת לא נשמעה בחלל החדר, להיפך, אפילו הצעתי לו לשים קרח על המקום, אולי אפילו לשכב ולהרים את הביצה למעלה (על משקל לשכב עם הרגליים למעלה, אף אחד לא צחק... מעניין למה...).

למחרת רק שאלתי אותו בחשש כשהוא חזר הביתה איך הביצה ("חמינדוס" היתה התשובה), אחר כך רק שאלתי אותו איזה ביצה הוא רוצה לארוחת ערב, אולי מקושקשת תתאים?
אחר כך דיברו בטלויזיה על משהו נורא משעמם, "את יודעת" אמר לי בעלי, "כל הנושא הזה ממש מעניין לי את הביצה".

אחר כך היו כמה דברים שהוא אמר לי שהיו נשמעים לי ממש מופרכים, "זה ממש פטפוטי ביצים" אמרתי...

אחר כך הצעתי לו שאולי נשדרג את הביצים שלנו ונתחיל לקנות "ביצי חופש".

אחר כך זה עבר לו וגם קצת נגמרו לי בדיחות הביצים...

אחר כך הלכתי ותפרתי לתינוק שלי תיק חיתולים חמוד (בכל זאת, נשארנו באותו אזור פיזי) לפי ההדרכה המעולה הזאת.

השתמשתי בפשתן אותו הקשיתי עם פליזלין בד, ההדרכה מאוד נוחה ופשוטה ומומלצת.

האם באמת אפרסם את הפוסט הזה?

כן, נראה לי שכן

אני לוחצת על "פרסם רשומה", יהיה מה שיהיה...

סוף שבוע מקסים, מהמם ומרגש

נשיקות

מקופלת