מתקפת תיקי חיתולים

לפעמים זה עוזר להתבכיין, הנה, קחו אותי לדוגמא, התבכיינתי על זה שאין לי מכונת תפירה, ניג'וסיי עלו לשמיים ומשם צנחו למקום הקרוב ביותר - ירושלים, ישר לבית של אמא שלי.

"המממ, אז את רוצה מכונה...", אמרה לי אמא שלי בקול תקיף, "טוב, תשמעי, אני מוכנה להשאיל לך את המכונה שלי, היא חדשה ואת שומרת עליה, אני עושה איתה תיקונים" (תיקונים? מי עושה תיקונים עם מכונה... פחחחח... היא נועדה להכנת דברים קטנים וחמודים לבית בלבד, לא?).
"סבבה" אמרתי לה בזחיחות, "בטח, בטח שאני אשמור עליה, כמה סוגי תפרים היא יודעת לעשות?", "היא תופרת יפה מאוד" אמרה לי אמא שלי, "אני לא יודעת למה את מתכוונת, אני אביא אותה ותראי בעצמך".
ואז היא חזרה עם קופסת פלסטיק ענקית ומצהיבה, שלפה את המכסה כמו ששולפים שפן מכובע ואני נשמתי עמוק כדי לא להתעלף.
"אמא, מה זה, זה וינטג', אני מגלפת כאלה" חירחרתי, "מה את מקשקשת" ענתה לי אמא שלי, "היא חדשה, קניתי אותה יד שניה לפני 10 שנים בלבד מאשה מבוגרת שקיבלה אותה בירושה, המכונות האלה מתוכננות לעבוד עשרות שנים" (או מאות, תלוי איך מסתכלים על זה).
"עכשיו תשימי לב טוב טוב איך החוט מושחל כי אי אפשר לשחזר את זה (ההוראות אבדו בתקופת מלחמת העולם הראשונה כנראה), והתאורה שלה היא מקורית אז אל תהרסי (הטכנאי מת בשנת 1920)".

"והמקוק?" שאלתי אותה בייאוש (המקוק חייב הסבר מקיף על טראומת ילדות עמוקה המלווה אותי עד היום, המקוק הוא הסליל הפנימי במכונה שתפקידו בחיים הוא להיתקע, את תופרת לך להנאתך ופתאום את רואה שאת תופרת על ריק, כל החוט תקוע במקוק ונפלט החוצה בצורת ערימות סבוכות של קשרים קטנים ודקורטיביים...חוץ מזה, יש באמת מילה כזאת "מקוק"? או שהמצאנו אותה אצלנו בבית? בכל תהליך התפירה נוהגים להגות לפחות 100 פעם את המילה "מקוק" תוך פליטת קללות שונות ומשונות).

"המקוק בסדר גמור" אמרה לי אמא שלי, "את לא צריכה לדאוג, זה לא כמו במכונה הישנה שלנו (משמשת היום כמתקן דקורטיבי לעציצים )".

"זהו, שיהיה לך בהצלחה, רק רציתי להעיר לך שפעם קודמת כתבת בבלוג שלך שלוש פעמים רצוף את המילה "הקיצר" אז שימי לב לאוצר המלים שלך" אמרה לי אמא שלי בטון דידקטי ועל זה עניתי את התשובה שכל הילדים עונים לאמהות שלהם ולא משנה באיזה גיל הם "אי-מא".

תפרתי איתה 3 תיקי חיתולים (לפי ההדרכה המעולה של אלין ) לשני בנים קטנים ובת אחת קטנה ומתוקה.
ולמען ההגינות אציין שהיא פשוט יפהפיה (ניתן לראות בתמונה למטה) והיא תופרת כבר איזה חצי מאה (או מאה שלמה), סתם אני קוטר כהרגלי.

ולסיום, הערה טכנית קטנה, אנשים רבים פנו אלי (טוב, אולי רבים זה מוגזם), אנשים פנו אלי (טוב, שני אנשים), ואמרו שהם לא מצליחים להגיב כי מתקבלת הודעה שאומרת שאי אפשר לקבל את התגובה, אז אל תתייאשו, פשוט הקישו שוב על "פרסם" ואז בלוגספוט מוכן לבוא לקראתכם אחרי שהוא מוודא שאתם נחושים בדעתכם, ולפרסם את התגובה.

כיף לי מאוד לקרוא את התגובות, המשיכו כך

שלכם, מקופלת.