יום חמישי, 20 ביוני 2013

סוף שבוע זוגי

נכון שיש מצבים כאלה בחיים בהם אדם חייב לקחת יוזמה ולהתחיל לפעול?
שאדם לוקח את עתידו בידיו?
שאם משהו לא מוצא חן בעיניו הוא חייב לעשות שינוי? ולפעול למען המטרה?

טוב, עכשיו זה נשמע כאילו המרתי את דתי, או לפחות החלפתי מקום עבודה...אבל לא, פשוט חגגתי יום הולדת.
מאחר ושנה שעברה כתבתי באריכות על איך חגגתי יום הולדת מעפן למדי, החלטתי שלא עוד...אני הולכת לחגוג השנה כראוי.

מיד הרמתי טלפון לאמא שלי ושאלתי אותה אם היא מוכנה לבוא לשמור על הילדים בסוף השבוע הקרוב.
אמא שלי אמרה לי: "ברור!!! כמה פעמים כבר אמרתי לך לנסוע? למה את אף פעם לא נוסעת? אני שנים כבר אומרת לך שאני אשמור לך על הילדים ואת לא מנצלת את זה..." ומיד היא נכנסה לסחרור שלם של מתכונים בריאותיים שכוללים שיבולת שועל ועוד כל מיני דברים שהתוכי שלנו אוכל,  ואף הכינה לעצמה באותו ערב קציצות עם תירס ושיבולת שועל כדי לבדוק אם זה טעים והאם הילדים יאכלו (זה היה טעים, כפי שהיא גילתה אבל הסכימה בינה לבין עצמה שאין סיכוי שהילדים יאכלו).

אני כמובן מיד נמלאתי פיקפוק בנוגע לנסיעה, "איך אני יכולה להשאיר אותם?" שאלתי את עצמי, הם ממש תינוקות קטנים כולם... הגדול בסך הכל התחיל ממש עכשיו להתגלח...(וגם את זה הוא עשה בסך הכל פעמיים), וזה שלפעמים אני קוראת לו לבוא להוריד לי דברים מהארונות למעלה כי אני לא מגיעה...זה לא אומר שהוא יכול לשרוד 24 שעות בלי אמא שלו*

* עכשיו אתם אומרים לעצמכם: "אבל הרגע היא חזרה מרומא, לא? אז מה הקטע? למה היא חופרת? והתשובה מאוד פשוטה, מאז שהם נולדו, או שבעלי נסע, או שאני נסעתי או שנסענו כולנו ביחד... רק פעם, לפני איזה 9 שנים נסענו לסוף שבוע מהעבודה של בעלי והשארנו את התינוקות הקטנים שלנו בלעדינו (והיו לנו רק שניים אז).
והנה, עכשיו אני עושה את זה שוב.

בארוחת הערב אמרתי לבעלי: "But how will we tell the kids that they doesn't come ?
והבן הגדול שלי אמר: "אמא, את לא יכולה להשתמש ב Doesen't ביחד עם They  כי זה פרזנט סימפל ולכן זה מתאים רק ל:  she, he  ו- It. את צריכה להגיד: "They don't come"

והבת שלי אמרה: "אמא לא יודעת  Grammar (דקדוק) בכלל.
ובאותו הרגע נעלמו להם נקיפות המצפון והרגשתי חופשייה לנסוע בכיף.

ובזריזות  ארזתי לנו תיק, ניקיתי היטב את כל הבית וערב לפני הנסיעה בעלי אמר לי: "אני לא יודע, אני מרגיש קצת את הגרון", ומיד החזיר אותי אחורה, או כפי שאמרתי לו: "אוף, זה כל כך לונדון 1996", השנה שבה התחתנו ויצאנו לירח דבש בלונדון ומרגע שנחתנו  בעלי לא הרגיש טוב וכאב לו הגרון ורצה לבלות את ירח הדבש שלו ברביצה במיטה ובגניחות (אבל לא מהסוג הנכון) ובכל בוקר שלפתי אותו בכוח מהמיטה (כבר היינו נשואים, כך שמידת הרחמים שלי פחתה פלאים) והכרחתי אותו לצעוד ברחובות לונדון מהבוקר עד הערב ועד היום הוא זוכר לי את זה (ולהפך).
"אין שום סיכוי שאתה עושה לי שוב את אותו תרגיל, תדחה את המחלות שלך עד יום ראשון בבקשה".
ונסענו, והיה ממש ממש כיף, הלכנו לבד לים, שתינו בירה על החוף, ישנו עד מאוחר בשבת בבוקר וחזרנו מלאי כוח ואנרגיות (טוב, רק אני חזרתי מלאת כוח ואנרגיות, בעלי מיד הרגיש גם את האוזן בנוסף לגרון ומאז ועד לזמן הקלדת מילים אלו הוא לא מרגיש טוב....וזה היה לפני שבוע וחצי.....לא יודעת איך לא קראתי נכון את המפה כבר ב- 96).

ובינתיים אמא שלי ששמרה על הילדים לימדה את התינוק איך לאכול קוטג', לקחה אותו פעמיים לגן שעשועים, הסבירה בתקיפות לחברים של הפעוט שלא באים אלינו מתי שמתחשק, גיהצה לי הר של חולצות מכופתרות ועשתה טיפול החייאה לכל הצמחים שלי (זה כמובן בנוסף לבישול אוכל בריאותי לכולם, תודה אמא, אין עלייך).

וזהו, יום ההולדת שלי עבר ונגמר ועוד מעט יש לבעלי יום הולדת.

אני אעשה לו נאום קטן על איך כדאי לכל אדם לקחת יוזמה, ולהתחיל לפעול...ואיך הוא לוקח את עתידו בידיו....

♥ __ ___ ♥ __ ___ ♥ __ ___♥ __ ___♥ __ ___ ♥ __ ___ ♥


התינוק התחיל להבחין שיש הבדל בין בנים לבנות.
הסיבה שהוא התחיל להבחין בכך היא רק בגלל שבבית שלנו אין טיפת פרטיות לבן אדם.
נגיד שמישהי צריכה להכנס לשירותים, אין סיכוי שהיא הולכת לשם לבד, מיד התינוק רץ אחריה ומתעקש להכנס יחד איתה (הברירה השניה היא  שהוא יישאר בחוץ ויצרח כמו מטורף), אז היא מכניסה אותו. לא רק הוא חושב שפרטיות זה מיותר, גם אחים שלו חושבים ככה ולכן בשתי הדקות שהיא שוהה שם, אנשים באים לשאול שאלות , לבקש כסף, לבדוק האם מותר להזמין חבר? (ולפעמים, אם החבר כבר אצלנו, הם באים לשאול שאלה ביחד עם החבר, ואז אני (בסדר, כבר הבנתם שזאת אני, אפשר להפסיק לדבר בגוף שלישי יחיד), צריכה לעשות מן אקרובטיקה כזאת ולסגור את הדלת לפני שהם מתפרצים פנימה בריצה...כי אין מפתחות בבית הזה....כי כל מיני אנשים כבר ניסו לנעול את עצמם בכל מיני חדרים ולא יכלו לצאת משם....), הקיצר, בלאגן שלם... ובתוך כל המהומה הזאת עומד התינוק שבטוח שהוא שם בזכות ולא בחסד, מלהג בלי הפסקה, משתלט על נייר הטואלט, מושיט לי ריבועי נייר פצפונים בזה אחר זה ומדי פעם מוריד את המים ודופק לי את המשענת  של המושב על הגב, רק כדי להנעים לשנינו את השהות שם.

בסדר, מילא כל זה, אבל אז התינוק גילה שיש הבדל בין בנים לבנות ומאז הוא נוהג לומר לכל אדם שהוא פוגש שלושה משפטים:
1. אני בן, יש לי בולבול (יש להגות BOLBOL).
2. לאמא שלי אין בולבול, היא בת, יש לה פישפיש (תודה על הפירוט, אנשים לא ראו את כל התמונה עד שטרחת ליידע אותם).
3. איפה בולבול שלך? (יש אנשים שיושבים בכלא על שאלות מהסוג הזה).

כן, כמו בהרבה מקרים שקשורים בילדים, לא כולם חושבים שזה חמוד.


♥ __ ___ ♥ __ ___ ♥ __ ___♥ __ ___♥ __ ___ ♥ __ ___ ♥


הדבר היחיד שעשיתי בזמן האחרון (בתחום היצירה כמובן) הוא גילוף חותמות:














שיהיה לנו סוף שבוע מופלא
אוהבת אתכם
ובמיוחד את התגובות החמודות שאתם משאירים לי
מקופלת
 





68 תגובות:

Orli אמר/ה...

השתנתי מצחוק (כרגיל) אבל לא היה מי שיגיש לי ריבועים של נייר טואלט אפשר להשאיל ממך ???
שתהיה בריאה !!!

אנונימי אמר/ה...

בולבול, תגיד לי למה?
הרגת אותי... אני דומעת (שלא לדבר על קשיי החזקת שלפוחית השתן במקום...). מלכה! וכל הכבוד על היוזמה.
הילה

Iris Fogel Ben Hamou אמר/ה...

הבלוג שלך הכי מצחיק אותי בעולם! תודה על צחוק מתפרץ...

אנונימי אמר/ה...

את מצחיקה בטירוף..כיף גדול לקרוא

אנונימי אמר/ה...

כמה משעשע ונכון

אנונימי אמר/ה...

וואי, הפעם התעלית אפילו על עצמך!
בקטע עם הדקדוק... נפלתי על הרצפה מרוב צחוק.

אנונימי אמר/ה...

הגשת נייר טואלט בשירותים זה סטארטאפ רציני!
וכל הכבוד על היוזמה, לגמרי ברוכה!

Studio Danale אמר/ה...

זה כואב לצחוק ככה שבוע אחרי ניתוח קיסרי... אבל היה שווה את זה..

Yifat אמר/ה...

יש הזדהות....
כיף לצחוק ממך.
יפעת

ליטל אמר/ה...

את גדולה את גדולה את גדולה!!!
וכרגיל בכל פוסט שלך אני מרגישה כאילו דברת עלי.מה גם שבנוסף לכמות הילדים,הנער הגבוה וחוסר הפרטיות,אף אני נישאתי ב96.
מתה עלייך

ריבי אמר/ה...

ואי ואי היזכרת לי נשכחות עם הקטע בשירותים... אצלנו זה כלל גם את המיקלחות.ואת כותבת את זה נכון מצחיק ובאומץ! אני מציעה לקחת את גורלך בידייך וסוף סוף להוציא ספר!

ליאת אמר/ה...

תענוג לקרא את הבלוג שלך.
המון מזלטובים ליומולדת.
ואחי מאד מאד אהב את החותמת :)
ליאת יבנה ריפ

חגית אמר/ה...

פשוט מקסים!!! הכתיבה שלך קולחת ומצחיקה.
את צריכה לשקול לכתוב ספר (בסגנון "ספר משפחתי" של אפרים קישון עליו התענגתי לפני שנים רבות)
תודה לך על כל רגעי הצחוק והעונג מקריאת הפוסטים שלך!

אנונימי אמר/ה...

כרגיל התפצוצתי מצחוק!!! דיי, תמשיכי!!! תהל טלאים

דליה אמר/ה...

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח שאגתי.

ליאת הדס אמר/ה...

יקירתי, את אלופה!
היחידה בעולם שגורמת לי לצחוק בקול רם (מאוד) מול המחשב לבד.
שתהיה לך שנת יום הולדת נפלאה. מגיע לך!

הגריטה-hagar am אמר/ה...

את קורעת אותי מצחוק!!

וכמה כיף לראות את החותמת של מיכל וינאי כאן :-)

gallish אמר/ה...

איזה כיף שהצלחתם לצאת לסופ"ש זוגי! באמת כל הכבוד לאמא שלך, לגמרי לא מובן מאליו! בקרוב אצלנו (אני רק צריכה להפסיק להניק קודם ;-))
החותמות שלך הורסות. אחת אחת!!!
ובעניין השירותים, אצלנו ז\ה בדיוק, אבל בדיוק אותו הדבר :-)

ורד והדס אמר/ה...

כיף (כמו תמיד) לקרוא ולהינות !!!
ואיזה פינוקים מאמא שלך... שווה !
החותמות יפייפיות והמון מזל טוב (-:

סיגל בן נון אמר/ה...

לגמרי ספר.
ככה. AS IS.
ואני רוצה עם הקדשה!


את גאונה!

(איך בא לי כוס קפה איתך באמצע החיים!)

שרה אמר/ה...

אוי מקופלת, מקופלת, מזל שאין אף אחד איתי בבית כרגע, כי לקח לי כמה דקות לשים לב שאני צוחקת בקול רם ויורדות לי דמעות. לא מהחלק על היומולדת, אותו קראתי בהשתאות והערכה לכל הנוגעים בדבר, אלא מהקטע בו היטבת כל כך לתאר את חוויית ההליכה לשירותים שלי (אע"פ שלי יש רק שלושה ילדים, הרבה פחות חברים בלתי צפויים בבית ויש מנעול לשרותים, אבל מה בצע בו אם התינוק עומד בחוץ וצורח - לפתוח באמצע זה עוד יותר אקרובטיקה), עד ששמתי לב שבכלל את מדברת על עצמך ולא מכירה אותי בכלל. זה חמוד, זה חמוד, אח, כואבת לי הבטן מצחוק...
...ואז גיליתי שכולם כבר כתבו את זה לפני. טוב, אז מה. לכולנו יש תינוקות, אבל את הכי מצחיקה. תחזקנה ידיה של אמא שלך ותרבינה כמותה בישראל.

אנונימי אמר/ה...

איזה כיף להתחיל את הבוקר עם הבלוג שלך!
קרעת אותי מצחוק!!!

נחמה שור-סודות מחדר התפירה אמר/ה...

החיאה לצמחים, עוד רגע תצטרכי לבוא לעשות לי החיאה, אני לא מפסיקה לצחוק.
יש לך את הכישרון לקחת אירועים מאד רגילים ולהפוך אותם לקומדיה.

nuky1 אמר/ה...

האם את תמיד מצחיקנית? או רק בכתיבה? נהנית תמיד לקרוא את הפוסטים שלךת אפילו שכבר עברתי את התקופה.

לימור אמר/ה...

בסוף יפטרו אותי. התעלפתי מצחוק בעבודה.....
גדול!!! מצחיק בטירוף.
שבת שלום לימור

לי וק אמר/ה...

הורסת, הורסת!!!

my pink party אמר/ה...

הי,
מעלה חיוך ומעבר לכך..

ג אמר/ה...

איזה כיף! יושבת פה וצוחקת ונזכרת בביקורי-השירותים-והמקלחת של הילדים שלי, שמשוכנעים שזה לשכת קבלת קהל, עובדה שאני יושבת ועוד עם הפנים לדלת, אז ברור שזה הזמן לבוא ולצעוק היא לא מוציאה לי שלוקים מהפריזר! אני עוד קטן ולא מגיע! והוא החטיף לי, אני באה להראות לך, שניה הדלת נתקעה לי.. וכו'

הפיה לולית אמר/ה...

איזה בוקר של כיף, עם הפוסט שלך:)
מזל טוב, והרבה ימי הולדת של פרגון.
ליאת

אנונימי אמר/ה...

מיכל וינאי מתחתנים? :0
זה בערך כמו - דליה ואיציק מתחתנים :)

Unknown אמר/ה...

אין אין, אני מכורה, את פשוט מצחיקה שנונה וכיפית, לא ירד לי החיוך מהפנים לרגע אחד בכל קריאת הפוסט הזה. איזה כיף לילדים שלך שאת האמא שלהם, לגמרי.
טוב שנהנתם, תכתבי יותר אם לא אכפת לך:)
נטע

אמא של עוגי אמר/ה...

אח מקופלת מקופלת... הרגת אותי היום! ישבתי עם בעלי והקראתי לו את הפוסט ושנינו נשפכנו מצחוק. במיוחד על התינוק שלך... כל כך מוכר! אז שנינו שואלים - מתי הספר?

פרח46 אמר/ה...

את אלופה! אני כותבת עם עיניים דומעות מרוב צחוק.

היטבת לספר את מה שקורה בבתים שלנו וחשבנו שזה רק אצלנו..
אמא שלך נשמעת אישה נהדרת. זכית.
החותמות, כרגיל, הורסות.

michal meiri אמר/ה...

את חייבת לכתוב איזה טור בעיתון (שמעתי שהתפנתה משרה בעיתון של סופ"ש, איזה כותב שהלך לפוליטיקה..). הצחקת אותי מאוד. תודה. החותמות - יפהפיות..

gonnabe40 אמר/ה...

את נהדרת! אני מזדהה עם הכל- הנסיעה לעיתים רחוקות, האין פרטיות בשירותים (מה גם שיש רק אחד והוא יחד עם המקלחת- טעות!!!) ויכול להיות שאמא שלך מדברת מהגרון של אמא שלי?... :)
נשיקות ומזל טוב.
החותמת עם הגומות מקסימה- לי יש רק גומה אחת...

ויטרינה אמר/ה...

תגידי את הזבוב על הקיר ?
או שיש לי בבית מצלמות ואת מצטטת ?
אני קוראת אותך , מתגלגלת מצחוק ושואלת את עצמי איך יכול להיות שאת מכירה אותי כל כך טוב... עם הלדבר באנגלית ולגלות שלא רק שהפספוסים מבינים יש להם הערות , עם האמא מרי פופינס שלא מבינה למה לא נוסעים יותר ודרך חווית השירותים - אצלנו זה בן אחרי שלוש בנות , מבחינתו הוא תגלית ....
נשיקות יקירה ותמשיכי להנות.

איילת לנדאו אמר/ה...

מעולה! פשוט מעולה! גם אצלנו הפרטיות נעלמה מזמן והילד מסתובב עם החזייה שלי על הראש כדרך קבע. טוב שנסעתם וטוב שהבהרת שבטיול לא חולים (קצת חבל שהחשבון הגיע אח"כ...). בקיצור, נהניתי. כרגיל. :)

אנונימי אמר/ה...

מהממת - כותבת בחסד, החותמות מדהימות - עושה לכל אם עבריה חשק לחייך (ועוד בשבת על הבוקר)! תודה לך

ליליאת אמר/ה...

כרגיל, תענוג לקרוא אותך.
אהבתי את הסיומת, "התגובות החמודות שאתן משאירות לי"....
את אלופת המילים ואלופת החותמות. כל פעם שאני רואה חותמת שלך אני מתעלפת מהדיוק. אני גלפתי כמה חותמות בחיים, לא, לא מתפוחי אדמה :-) ואני יודעת כמה זה קשה לדייק כלכך.
תמשיכי לכתוב ולשמח אותנו :-)

חתולי8 אמר/ה...

מי מלכה, מי??
אני נקרעת כאן מצחוק, בקולי קולות, כרגיל!
מתה עליך!
וכמובן...מזל טוב ליום ההולדת שלך יקרה אחת!

Dafi אמר/ה...

קטעים ובידורים אצלכם. את צריכה לנסוע יותר :)

אימרי 1 אמר/ה...

איך עשה לי כיף לקרוא אותך. צחקתי מאוד. את כותבת מקסים.

סתיו אמר/ה...

אין עלייך בעולם! קרעת אותי מצחוק כרגיל.... ומזל טוב כמובן :)

Yifat אמר/ה...

הדבר היחיד שעשית... מקסים! וזה שאת מספיקה עם כל השובבים בבית זה בכלל מדהים.
מוכר העניין עם השירותים, אצלנו הקונטרה לבולבול היא פותפות...
תמיד כייף לקרוא כאן!!
יפעת

Yifat אמר/ה...

הדבר היחיד שעשית... מקסים! וזה שאת מספיקה עם כל השובבים בבית זה בכלל מדהים.
מוכר העניין עם השירותים, אצלנו הקונטרה לבולבול היא פותפות...
תמיד כייף לקרוא כאן!!
יפעת

אנונימי אמר/ה...

ממש מזמן לא כתבתי, ואין לי שום דבר חשוב לומר חוץ מ - תכתבי יותר !!!!! את מאירה את חיי בהומור שלך (-: זה נעים ומבדר בתקופות קלות וממש מחייה מתים בתקופות קשות יותר . . .

טושטוש אמר/ה...

העם דורש ספר!!! (או לפחות שתפנקי אותנו בהגיגיך יותר :) )
אני פשוט נקרעת מצחוק מול המחשב...

אנונימי אמר/ה...

את פשוט הורסת.............................................
כ"כ כייף להתחיל ככה את השבוע עם הבלוג שלך, שלא לדבר על מוכשרת בטירוףףףףףףףףףףףףףףףף
וכל הקטע עם הפרטיות, וגם עם השאלות המביכות לזרים גמורים הולך אצלנו חזק מאוד כך שאני מזדהה לחלוטין
את ענקית , יישר כוח
איה

יעל.קיפודים אמר/ה...

לצחוק כאילו אין מחר זו פתיחה משובחת לשבוע!

אנונימי אמר/ה...

קורעתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת!!!!!!!!!!!!!!!

אמא של ניבי אמר/ה...

ענקית כרגיל.
פשוט קורעת מצחוק.
תמשיכי לכתוב עוד ועוד ועוד. את מבוזבזת...

רחלי גזית אמר/ה...

צחוק, צחוק, אבל הכי חשוב שנסעת ונחת ונהנית ונזכרת מה זה להיות עם בן הזוג לבד. אז מה אם חזרת ומיד שכחת? :-)

אנונימי אמר/ה...

התחלתי לקרוא את הפוסט עם דמעות בעיניים (ימים שכאלה) וסיימתי בחיוך גדול וצחוק מתגלגל (דמעות וצחוק- הזוי משהו!!!) תודה שהצחקת אותי....

galit אמר/ה...

אלופה! נושא השירותים כל כך מוכר.
לקרוא וליהנות

עינת אמר/ה...

מזל טוב! איזה כיף שפרגנת לעצמכם סופש רגוע!
כרגיל- את מצחיקה בטירוף, תמשיכי!!

עדי אמר/ה...

את כה מעולה. אני קצת מקנאה על הנסיעה הזוגית, לנו כנראה לא תהיה עד שהילדים יחגגו בר מצווה. הקטן, כלומר.
ואני נורא רוצה הסבר למי החותמת ליאו :)

ציפי לוין אמר/ה...

דורית את נפלאה! מזל טוב ליום ההולדת!עשית מעשה חכם, הנסיעה הזו שווה הרבה.קצת מרחק מהילדים, קצת רומנטיקה עם הזוגי, והוא יבריא, אל תדאגי, הם תמיד מבריאים בסוף! לגבי פרטיות ומפתח-אם את מסתדרת ככה יופי. החותמות מקסימות, כרגיל! שבוע מעולה!!

Big Mook Craft אמר/ה...

צחקתי בטירוףףףףףף והחותמות הורסות

חדוה אמר/ה...

את נהדרת! גם אנחנו לא היינו בחופשה זוגית בחו"ל כבר 9 שנים (וגם אצלנו זו היתה לונדון באותה פעם אחת ויחידה).

Unknown אמר/ה...

אני קוראת קבוע את מה שאת כותבת, ורק עכשיו אחרי תורנות לילה מתאפשר לי סוף סוף להגיב בלי להלחם על הפרטיות שלי וכאלה... כיף תמיד ומעלה מצב רוח לקרוא אותך. תודה רבה רבה רבה על השיתוף!!! אילאיל פוקס

פילפילונת פ אמר/ה...

אוי.. כמה צחקתי!!
הייתי צריכה למצוא תירוץ (והוא היה די עלוב) לבוס שיושב איתי בחדר, בזמן שאני מתפקעת פה מצחוק...

יעל - קונדסונים אמר/ה...

ענקית (: אין על חוש ההומור שלך (: כל כך יכולתי לדמיין אותך שומעת את הילדים שלך ואיך נעלמות להן נקיפות המצפון (: אבל אבל אבל, לא כתבת נו לאן נסעתם ואיך היה!

אנונימי אמר/ה...

אוי את כל כך מצחיקה אותי! צוחקת ממך בקול רם!
ומזל טוב!!

דפנה י. אמר/ה...

הקראתי לאלון בקול אחרי שהתגלגלתי מצחוק. נתפסו לי השרירים בלחיים. כואב.

עלמה7 אמר/ה...

אוי, נחנקתי מצחוק.
במיוחד מהקטע של התינוק שנדחף לשירותים!
זה כל כך התינוק שלי (כלומר, הוא כבר בן שנתיים ושבעה חודשים, אבל הוא תינוק)!
אפילו עברתי להשתמש בשירותים שבאמבטיה, מרוב שלא רציתי שהוא ידחף/ יצרח בבית השימוש הקטנטן.
אני דווקא כן חושבת שזה חמוד, אבל אצל אחרים.

חופש גדול קל ונעים לכולכם!

אנונימי אמר/ה...

ילדה יקרה שלי,
כתבה כל כך יפה עלי ואני אפילו לא התפניתי לבדוק.
נהניתי לשמור על הנכדים המתוקים שלי, והם היו ממש בסדר, חמודים
ולא עשו בעיות, פרט לפעוט שכל כך קשה עם האוכל וקשה לי לפתות אותו.
רק שיהיו בריאים ואין לי בעיה גם ביום ההולדת של בעלך לשמור שוב.
העיקר שתהנו ביחד, אני יודעת שאין לכם הרבה זמן לזה.
בכיף.......אוהבת אותך.......נשיקות
אמא

תרופה למכה אמר/ה...

הגעתי בעקבות ההמלצה של עדי בעולם בבלוג שלה בישרא, אז מגיע לה הקרדיט/אשמה. וכן, צחקתי בקול. בהחלט אדיר. נרשמתי.

מזרקות אמר/ה...

מצחיק, יפה ומהנה.
כל הכבוד לתינוק!